מכירת חמץ בהערמה בהלכה ובמנהג

באנר
1773853268457.png

ועיי"ש עוד.
וכ"ז כמראה מקום בעלמא.
 
וישנם עוד הרבה בעיות במכירת חמץ, באופנים שונים ובשיטות השונות.
וכל המחמיר בודאי תבא עליו הברכה,
ודלא כמו שכתב אחד שאין טעם וענין להחמיר חומרה יתירה זו כלל ועיקר.
 
וישנם עוד הרבה בעיות במכירת חמץ, באופנים שונים ובשיטות השונות.
וכל המחמיר בודאי תבא עליו הברכה,
ודלא כמו שכתב אחד שאין טעם וענין להחמיר חומרה יתירה זו כלל ועיקר.
מישהו יודע איך אפשר להחמיר בזה באופן מעשי ?
האם אפשר לסמוך על הסופרים הגדולים בנושאים כאלה ?
הרי בקלות ממש הם יכולים להחליף.
מה עם שמחות שמגיעים אפילו לא מיד אחרי פסח אלא חודש וחודשיים אחרי, ומגישים לחמניות, או כל מיני עוגות, האם באמת חומרי הגלם נטחנו לאחר הפסח?
פרקטית הייתי רוצה מאוד להחמיר בזה, אב אני חושש שזה פשוט לא ישים במציאות חיים המקובלת של משפחה בימינו.
 
מה עם שמחות שמגיעים אפילו לא מיד אחרי פסח אלא חודש וחודשיים אחרי, ומגישים לחמניות, או כל מיני עוגות, האם באמת חומרי הגלם נטחנו לאחר הפסח?
פרקטית הייתי רוצה מאוד להחמיר בזה, אב אני חושש שזה פשוט לא ישים במציאות חיים המקובלת של משפחה בימינו.
נטחן אכן זה דבר קצת יותר קשה (ולא נראה לי שהלחמניות אפויות מבצק שכבר קיים חודשיים)
ואפשר להחמיר ככל שניתן.
 
מכירת חמץ לכתחילה גם בחמץ בעין?

דבריך ניחוחים, ונכוחים כמו תמיד

מ"מ אני יצטרך זמן בישוב הדעת לישב על הדברים , ועוד חזון למועד.

אך חזקה עליך , שדבריך לאחר עיון ושידוד העמקים
 
דבריך ניחוחים, ונכוחים כמו תמיד
תודה
מ"מ אני יצטרך זמן בישוב הדעת לישב על הדברים , ועוד חזון למועד.
ודאי תלמוד בעי צילותא, וכזה ראה וקדש.

ואכן הרוצה להבין הדברים לאשורם יעויין במראי מקומות המסודר שנתתי לסוגיא בלשונות הגמרא התוספתא והראשונים וגדולי האחרונים בעצמם. ורק אז ידע את אשר לפניו.

ויש לאפוקי מכאלה שמביעים דעה ע''פ ספרי קיצורים וליקוטים הנועדים לעמי הארץ, וזוהי שכחת התורה ממש.

ואף שאין דרכי לומר דברים כאלה, אולם לענ''ד זה חורבן התורה, להכנס ככה במשא ומתן הלכתי,

ואיכה חשכה או ההלכה, והתלמוד כמו גלמוד מי יבונן...
 
הדברים נראים יפים ומחכימים, ייש"כ גדול!
רק שתי הערות או הארות קטנות מקופיא -
1. ייתכן שהם סוברים שביטול אינו מועיל מדאורייתא, וחובה לבער את החמץ בפועל.
שאלת תם, יש כזו שיטה?
3. אפשר לתלות זאת במחלוקת ראשונים רחבה יותר לגבי מצוות "תשביתו" – האם קיומה מדאורייתא הוא בביעור או בביטול.
גם לתוס' שמקור הביטול אינו מדכתיב תשביתו דהיא הבערה ביטול מועיל מדין הפקר. ועכ"פ גם אם אינו מקיים מצוות הבערה בחמץ זה עכ"פ מועיל מדין ביטול לכו"ע.
 
תודה

ודאי תלמוד בעי צילותא, וכזה ראה וקדש.

ואכן הרוצה להבין הדברים לאשורם יעויין במראי מקומות המסודר שנתתי לסוגיא בלשונות הגמרא התוספתא והראשונים וגדולי האחרונים בעצמם. ורק אז ידע את אשר לפניו.

ויש לאפוקי מכאלה שמביעים דעה ע''פ ספרי קיצורים וליקוטים הנועדים לעמי הארץ, וזוהי שכחת התורה ממש.

ואף שאין דרכי לומר דברים כאלה, אולם לענ''ד זה חורבן התורה, להכנס ככה במשא ומתן הלכתי,

ואיכה חשכה אור ההלכה, והתלמוד כמו גלמוד מי יבונן...
חלק מחורבן התורה הוא שבימים כתיקונם היה צריך להדגיש את התוכחה הנ"ל, ולאומרה בקול רעש גדול, ובעוונותינו אף החכמים בושים מלומר תוכחה זו שמא יקפצו עליהם לומדי הליקוטים [והילקוטים], ועל כן מוחים כן בקול דממה דקה, והוא רחום יכפר עוון.
 
ראשי תחתית