באנר תרומה

מכירת חמץ בהערמה בהלכה ובמנהג

באנר
לא "נטען" כתוב כן במפורש.
הבאתי צילום של מעשה רב בתוכו, פוק חזי.
אדרבה מסתימת הפוסקים שלא הצריכו דבר זה וכן בהרבה שטרי מכירה של גדולי הפוסקים לא כתוב תנאי זה משמע שלא צריך לעשות כן ואולי אף לחת"ס זה לא לעיכובא.
שוב אומר אין לי כח לדון בצילומי העתק הדבק של 'בהלכה ובאגדה' עם יהיה מי שיהיה.
הביאו דברים ממקורם ורק אז אדון.
 
הבאתי צילום של מעשה רב בתוכו, פוק חזי.
יפה מאוד, וכתב להדיא "כי המכירה גרוע".
שוב אומר אין לי כח לדון בצילומי העתק הדבק של 'בהלכה ובאגדה' עם יהיה מי שיהיה.
לא קשור אליו.
הביאו דברים ממקורם ורק אז אדון.
פוק חזי בשטרות מכירה של האחרונים (רעק"א ועוד) שלא כתבו תנאי זה.
 
יפה מאוד, וכתב להדיא "כי המכירה גרוע".

לא קשור אליו.

פוק חזי בשטרות מכירה של האחרונים (רעק"א ועוד) שלא כתבו תנאי זה.
אין מצוה להגיב. גם כשאין מה לומר.

הגר''א כותב בצילום שצריך מכיר עולמית ,ויעו''ש.

ביקשתי שתביא צילום.

אתה אומר לי פוק חזי.

אני הבאתי צילום ואז אמרתי פוק חזי.

תנסה להבין מה שאני מדבר, כדי שתהיה תקשורת, ושיח. תודה.
 
הובא בדברי בדברי הגר''א שמחמיר,
ועוד ונטען שזה רק בגלל שלא נמכר היטב.
והראיתי שבזמן החת''ס שהיה ראש המצדדים במכירה הורה להכניס לבית הגוי.
ולכן גם לו היה פוסק שחולק אין כאן ראיה שזו הסכמת הפוסקים.

ומלבד את לגבי העדות של שטר המכירה של רעק''א, כדי לדייק אותו ולומר שיש כאן מחלוקת צריך לראות המקור. ובפרט שיש בדעתו עדויות סותרות.
לא הבנתי מה אתה רוצה.
אם הגעת למסקנה שההלכה היא כמו החת"ס, זו זכותך.
אבל להביא את החת"ס בתור פירכה לרעק"א, זה לא הגיוני
 
לא הבנתי מה אתה רוצה.
אם הגעת למסקנה שההלכה היא כמו החת"ס, זו זכותך.
אבל להביא את החת"ס בתור פירכה לרעק"א, זה לא הגיוני
לא הבנתי מה אתה רוצה.
דברנו באופן כללי האם יש צורך להחמיר במכירה או לא, לדעת הפוסקים.
אני במאמרי לא הזכרתי מאומה מרעק''א ולא נסתייעתי ממנו.
ולא הוא נקודת הויכוח כאן.

מלבד שבו גם לדעת כותב אותו מאמר יש עדויות סותרות.

סך הכל באתי להוכיח שצורת המכירה הקבילה ומי שיודע בפולמוס המכירה, היו שהחמירו וסברו שהיא הערמה כמו הבכור שור ועוד, והחת''ס הוא ממישבי המכירה, ועל פיו סמכו הרוב וכידוע, למי שלא למד הסוגיא מבהלכה ובאגדה אלא מדברי הפסוקים במקורן. ולכן אמרתי על הטענה שכאילו היום הכל חלק ואין פקפוקים, שדווקא אז רואים שהחת''ס הצריך מכירה בבית הגוי, ומסתבר שרוה''פ שהלכו כמותו והלכו עם יישובו למכירה סברו כמותו.
לסיכום באתי לומר כנגד מי שאמר שגם למפקפקים היום הכל חלק. שלהיפך שגם למצדדים על המכירה אז, לא בטוח שיסכימו למכירה היום.
 
לא הבנתי מה אתה רוצה.
דברנו באופן כללי האם יש צורך להחמיר במכירה או לא, לדעת הפוסקים.
אני במאמרי לא הזכרתי מאומה מרעק''א ולא נסתייעתי ממנו.
ולא הוא נקודת הויכוח כאן.

מלבד שבו גם לדעת כותב אותו מאמר יש עדויות סותרות.

סך הכל באתי להוכיח שצורת המכירה הקבילה ומי שיודע בפולמוס המכירה, היו שהחמירו וסברו שהיא הערמה כמו הבכור שור ועוד, והחת''ס הוא ממישבי המכירה, ועל פיו סמכו הרוב וכידוע, למי שלא למד הסוגיא מבהלכה ובאגדה אלא מדברי הפסוקים במקורן. ולכן אמרתי על הטענה שכאילו היום הכל חלק ואין פקפוקים, שדווקא אז רואים שהחת''ס הצריך מכירה בבית הגוי, ומסתבר שרוה''פ שהלכו כמותו והלכו עם יישובו למכירה סברו כמותו.
לסיכום באתי לומר כנגד מי שאמר שגם למפקפקים היום הכל חלק. שלהיפך שגם למצדדים על המכירה אז, לא בטוח שיסכימו למכירה היום.
מה שאמרת עכשיו מקובל עליי.
אלא שמקודם אור יעקב הביא את דברי רעק"א שרואים שנהג הלכה למעשה למכור בלי להוציא את החמץ מביתו, והקשית עליו מדברי החת"ס שסבר שאין לעשות כן, ועל זה תמהתי
 
מה שאמרת עכשיו מקובל עליי.
אלא שמקודם אור יעקב הביא את דברי רעק"א שרואים שנהג הלכה למעשה למכור בלי להוציא את החמץ מביתו, והקשית עליו מדברי החת"ס שסבר שאין לעשות כן, ועל זה תמהתי
דיון, לא מתחיל מהאמצע, נקודת הדיון לא הייתה רעק''א, וכמושנ''ת.
 
ה ר ב נ ו ת ה ר א ש י ת ל י ש ר א ל THE CHIEF RABBINATE OF ISRAEL
בס"ד
שטר הרשאה למכירת חמץ – פסח תשפ"ג
אנו החתומים מטה נותנים בזה יפוי כח והרשאה לרבנים הראשיים לישראל, הראשון לציון הרב יצחק יוסף, נשיא מועצתהרבנות הראשית לישראל, והרב דוד לאו הרב הראשי לישראל ונשיא ביה"ד הגדול, או לכל הבאים מכוחם, למכור לגוי
שירצה את כל החמץ שלנו ואת כל הדברים שלנו המפורטים להלן, חיטים, שעורים, כוסמין, שיבולת שועל, ושיפון, שנעשו
חמץ, וכן קמחים וכל מיני מאכלים ומשקאות ומצרכים מחמשת מיני דגן הנ"ל, שנחמצו, וכן אטריות וגריסים וכל דבר שישבו חמץ או חשש חמץ, או תערובת חמץ, או חמץ הדבוק בכלים, או מצרכים שיש בהם בליעת חמץ, וכל דבר שעלול לבואלידי חמץ, כל הנ"ל הן המונחים ברשותינו, הן המונחים ברשות אחרים, הן מה שנקנה עד סוף זמן ביעור חמץ שנה זו, הןשנשלחו אלינו ועדיין לא הגיעו אלינו, הן ששלחנו לאחרים ועדיין לא הגיע לידם. וכן כל מיני חמץ שאנחנו שותפים בהםאו שיש לנו בעלות כל שהיא בהם, או שאחריותם מוטלת עלינו, וכן כל מיני חמץ של אחרים המונחים ברשותינו או שהםאצלינו בפקדון או משכנתא או שאלה או הלוואה, וכן כל המניות שיש לנו בחברות ומפעלים, שיש שם חמץ או חשש חמץ,וכן בעלי חיים שלנו שאוכלים חמץ. כל הנ"ל, וכן כל המשלוחים ובעלות שותפות ואחריות והפקדות הנ"ל עד סוף זמןביעור חמץ שנה זו או מה שיגיע אלינו גם בימי הפסח שבשנה זו, הכל ימכר לגוי שירצה בכל אופן ובכל מחיר שירצה, וכמו כן להשכיר לגוי שירצה כל המקומות שהחמץ מונח בהם, ולתת לו רשות דריסת רגל ברשותנו, בכל אופן ובכל מחיר ולכלזמן שירצה, ואנחנו עושים אותם שליחים כדין תורה לכל הנ"ל. ובזה אנו מגלים דעתנו שכל מה שימכרו וישכירו לגוי מכלהנ"ל וכל מה שנרשם בשטר מכירה ושכירות שימכרו וישכירו לגוי וכל מה שיפעלו עבורנו או בשמנו הן מצד שליחות והןמתורת זכיה שזכין לאדם שלא בפניו, יהא הממכר והשכירות קיימים, ותהא ידם כידינו ופיהם כפינו ועשייתם כעשייתנו, הןלתיקוני והן לעוותי, ואנחנו מצהירים עוד בזאת: א. טענת חוזה למראית עין או טענת חוזה לצרכים דתיים לגבי שטרהרשאה זה או לגבי שטר המכירה והשכירות על סמך שטר הרשאה זה תהא בלתי קבילה. ב. כל דין ודברים לגבי שטרהרשאה זו יתקיים בפני בית דין הרבני בירושלים ועל פי דין תורה שיחליטו, יקום דבר. ג. ידוע לנו שהואיל ויהודים יראיםושלמים סומכים על שטר מכירה זה לגבי איסור חמץ, הרי שכל טענה שתועלה לגבי תקיפות המכירה, או גמירות דעת,בנוסף להיותה בלתי תקיפה תחייבנו בקנס של מאה אלף שקל, שיטיל עלינו בית הדין הרבני הנ"ל. ד. דין חתימתו של שטרהרשאה זה כדין חתימה של שטר בוררין לכל דבר, כאשר הבורר הוא בית הדין הרבני הנ"ל. ובפירוש הותנה שאפילוההרשאה והשליחות או שהמכירה והשכירות לא יועילו לאחד מן הדברים הנ"ל, או לאחד מן המרשים החתומים מטה, לאיפסל לזה שיועילו. וליתר תוקף ועוז נעשה כל הנ"ל בקנין אגב סודר במנא דכשר למקניא ביה. כל זה נעשה דלא כאסמכתאולא כטופסי דשטרי בביטול כל מודעות ומודעי מודעות. ולראיה באנו על החתום שנת חמשת אלפים ושבע מאות ושמוניםושלוש לבריאת העולם, מעתה ועד יום רביעי י"ד בניסן, סוף זמן איסור חמץ, וה
 
ואכן עברתי על כמה שטרות מכירת חמץ של האחרונים ובאמת רבים מהם מזכירים להשכיר את המקום לגוי כדבריך.
 
ראשי תחתית