מנהג ע"מ שלא ליפול על פניהם באמירת התחנון

[פתחיה]

משום מה מנהג רוב הספרדים ועדות המזרח היום שלא ליפול על פנים באמירת התחנון
וביטלו בזה את דעת השו"ע שהזכיר את דיני הנפילה
על איזה צד ליפול (שמאל, גם בבוקר), ושיש לישב בעת נפילת אפיים
ומתי נופלים, ומתי לא נופלים
ולא הזכיר מילה על כך ש'נפילה' אין הכוונה ליפול ממש, אלא רק לקרוא טקסט כלשהו
וביותר, שהשו"ע לא הזכיר מה יש לומר בעת הנפילה, ומשמע שאין כ"כ נפק"מ בזה והעיקר הוא ליפול
וצע"ג
(ואל תשיבוני שהבא"ח פליג, כיון שמעטים אלו ההולכים אחר הבא"ח להקל כנגד דעת מרן מפורשת)

 

[עיפרון מחודד]

שאלה ידועה שנידושה הרבה, והרבה דיו נשפך ע"ז.
אחר הבדיקה של המנהג הפשוט, בוודאי שרוב הספרדים עד לפני כמה מאות שנים היום נופלים כרגיל.
התחילו המערערים קצתם מדברי המג"א ורובם מזמן מרן הבא"ח. קצתם חששו לפשט דברי הזוה"ק וכמ"ש המג"א, והמנהג היום הוא שחששו לדברי הבא"ח וכמ"ש בשם הגר"א מני, שיש חשש כשעושה אפילו התנועה גרידא כאילו יורד למקום שיורד.
מ"מ יש הרבה היום שחזרו לעשות כרגיל ע"פ החשבון ההלכתי הפשוט, אמנם יש מערערים ע"ז דמ"מ אין הנפ"א שלנו על השלחן כהנפ"א שבזמן חז"ל ואין צריך להפוך עולמות ולהחזיר עטרה ליושנה משום דבלא"ה אינו ממש נפ"א. וזה הרב @כהן אולי יתאמץ ויענה.
כתבתי סיכום קצר מחמת בהילות הזמן ודוק בזה.

נ.ב:
ואנא עניא אמרתי ליישר ההדורים, דאפשר ליפול על פניו והלהרויח תקנת חז"ל מיהא, ובכדי להינצל מכל חשש אפשרי - לומר את הפסוק הראשו' "אליך ד' נפשי אשא" שלא בנפ"א ואח"כ ליפול ע"פ, ואז אם לא מרויח לא מפסיד ומקיים מיהא תקנת חז"ל [אולי]

 

[דרופתקי דאורייתא]

ואנא עניא אמרתי ליישר ההדורים, דאפשר ליפול על פניו והלהרויח תקנת חז"ל מיהא, ובכדי להינצל מכל חשש אפשרי - לומר את הפסוק הראשו' "אליך ד' נפשי אשא" שלא בנפ"א ואח"כ ליפול ע"פ, ואז אם לא מרויח לא מפסיד ומקיים מיהא תקנת חז"ל [אולי]

כן כתב היפה ללב כמדומני
ויש על זה קונטרס שיצא לאור, שכחתי שמו כעת

 

[עיפרון מחודד]

כן כתב היפה ללב כמדומני
ויש על זה קונטרס שיצא לאור, שכחתי שמו כעת

א. לא רק היפה ללב אלא עוד כמה, וזוכרני עכ"פ שכן מדוייק מדברי החסל"א.
ב. הקונטרס של הרב סקלי מאופקים ושמו נקרא "נפלה נא", ואגב יש עוד כמה קונטרסים.

 

[ספיר ויהלום]

(ואל תשיבוני שהבא"ח פליג, כיון שמעטים אלו ההולכים אחר הבא"ח להקל כנגד דעת מרן מפורשת)

קבל האמת ממי שאמרה.
תבדוק טוב את הדברים, ותבין שזה בהשפעת הבא"ח.
ומעטים אלו שאתה מדבר עליהם, המה היו הרבים ורוב ככל הספרדים עד שזרח אורו של הרב חכם עובדיה זלל"ה.

 

[אברימי]

ויש על זה קונטרס שיצא לאור, שכחתי שמו כעת

הקונטרס של הרב סקלי מאופקים ושמו נקרא "נפלה נא"

בבקשה.

 

[אברימי]

 

[עיפרון מחודד]

לענ"ד אינו מדוייק.
אמר שנפ"א אינו מנהג, אלא המנהג על איזה צד ליפול ע"פ.
וזה אינו דוודאי שנפ"א עצמה היא מנהג וכנזכר בדברי האחרו' ומרן הגרע"י ביחוו"ד באיזהו מקומ'ן.
ועוד שהסביר דברי הזוה"ק לא בדיוק כל כך.
וכן הוכיח מהלכות חול המועד גבי תפילין דמבואר דאם היה גמרא נגד הזוה"ק היה מכריע כהגמרא, וזה אינה ראיה דתפילין הם חובה ואולי דווקא שם.
אבל מ"מ עיקר דבריו מהראיה הנ"ל נכונים.
ועוד שיצא על כל העניין של סב"ל ואינו כהסכמת הרבה אחרו', וידעתי גם ידעתי שיש חולקים, אבל לצפצץ כאילו זה אינו ואין סוגיא בזה כלל, זה ודאי ליתא.
ואח"כ "ביאר" דברי הזוה"ק ע"פ דברי שער הכוונות. אבל מחילה זה אינו כלל ועירוב פרשיות שנו כאן, ובאמת מרן האר"י הח"י פ' הזוה"ק אחרת מהפשט, אבל בוודאי לא כפי' האיש הנז'.

נ.ב אנא עבדא עביד נפ"א .

 

[עת שערי רצון]

אני עושה נפי"א בצינעא בתפילת שחרית (בלבד) או כשאני מתפלל אצל אשכנזים
לענ"ד כך ראוי לנהוג, אך מכיון שהמנהג אחרת אני עושה כן בצינעא

 

[עת שערי רצון]

רב מאוד מעניין
הוא סובר שיש מצוה לעשות מלאכות בע''ש אחר השקיעה וצאת הכוכבים דידן, כי קבלנו הוראות מרן שהשקיעה היא כמו ר''ת וכו' רח''ל ... הוא כתב ע''ז חוברות שלמות ...
אינני יודע כמה משקל אפשר לתת לדברי מי שאינו מבטל דעתו לדעת כל גדולי הדורות, ועוד באסורי סקילה ...

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

רב מאוד מעניין
הוא סובר שיש מצוה לעשות מלאכות בע''ש אחר השקיעה וצאת הכוכבים דידן, כי קבלנו הוראות מרן שהשקיעה היא כמו ר''ת וכו' רח''ל ... הוא כתב ע''ז חוברות שלמות ...
אינני יודע כמה משקל אפשר לתת לדברי מי שאינו מבטל דעתו לדעת כל גדולי הדורות, ועוד באסורי סקילה ...

כבר הורונו הגר"ע יוסף זצ"ל בכיוצא בו -

ויעויין עוד בשו"ת דברי יציב -

 

[עשירית האיפה]

כתוב שהאומר מזמור לדוד אליך ה' נפשי אשא בנפילת אפיים שלא בכוונה זה חמור מאוד

ולכן כתב המגן אברהם שאין אומרים לדוד אליך, אלא 'רחום וחנון וכו' כמנהג האשכנזים היום
ומזה הטעם אין הספרדים נופלים על פניהם

ויוצא שאין עדה הנוהגת לומר 'לדוד אליך' בנפילת אפיים, אלו החליפו המזמור, ואלו ביטלו נפילת אפיים

ושמעתי שיש חסידים הנוהגים לומר 'לדוד אליך' בלא נפילת אפיים, וגם 'רחום וחנון' בנפילת אפיים.

 

[פתחיה]

אני עושה נפי"א בצינעא בתפילת שחרית (בלבד)

מה ההבדל בין שחרית למנחה?

או כשאני מתפלל אצל אשכנזים

האם גם האשכנזים נוהגים כן כשמתפללים אצל ספרדים?

לענ"ד כך ראוי לנהוג,

למה?

אך מכיון שהמנהג אחרת אני עושה כן בצינעא

יש נוהגים כך, ויש נוהגים כך (בדיוק כשם שיש נוהגים לעמוד בחזרת הש"ץ, ויש נוהגים לישב)

 

[פתחיה]

כתוב שהאומר מזמור לדוד אליך ה' נפשי אשא בנפילת אפיים שלא בכוונה זה חמור מאוד

איפה זה כתוב? (רמז - זה לא כתוב!!! כתוב שיש כוונות מסוימות שאין לכוון באמירת הפסוק כשנופלים על פניהם)

ולכן כתב המגן אברהם שאין אומרים לדוד אליך, אלא 'רחום וחנון וכו' כמנהג האשכנזים היום

רק את זה כתב המג"א

ומזה הטעם אין הספרדים נופלים על פניהם

זה כבר לא כתב המג"א, אלא כך כתוב בערך בבא"ח

ויוצא שאין עדה הנוהגת לומר 'לדוד אליך' בנפילת אפיים, אלו החליפו המזמור, ואלו ביטלו נפילת אפיים

טעות גמורה!!! עיין בקונ' שהובא מעלה (נפלה נא), ש(כמעט) כל עדות ישראל נהגו עד לפי כמאה שנה ליפול על פניהם

ושמעתי שיש חסידים הנוהגים לומר 'לדוד אליך' בלא נפילת אפיים, וגם 'רחום וחנון' בנפילת אפיים.

לא זכיתי להבין

 

[פתחיה]

ומעטים אלו שאתה מדבר עליהם, המה היו הרבים ורוב ככל הספרדים עד שזרח אורו של הרב חכם עובדיה זלל"ה.

כוונתך רק מיוצאי בבל ופרס
הרי עדות המערב (צפון אפריקה), וחלק מעדות המזרח (סוריה, לוב, תורכיה ועוד)
לא שמענו שקבלו עליהם הוראות הבא"ח

 

[אברימי]

האם גם האשכנזים נוהגים כן כשמתפללים אצל ספרדים?

הוא לא עושה את זה מכיון שהוא אצל אשכנזים, אלא מכיון שכך הוא סובר, ולכה"פ כשהוא אצל אשכנזים שאז זה לא יראה חריג הוא עושה את זה.
אז ודאי שאשכנזי שלא סובר כמונו לא יעשה כך במקומותינו.

 

[פתחיה]

הוא לא עושה את זה מכיון שהוא אצל אשכנזים, אלא מכיון שכך הוא סובר, ולכה"פ כשהוא אצל אשכנזים שאז זה לא יראה חריג הוא עושה את זה.
אז ודאי שאשכנזי שלא סובר כמונו לא יעשה כך במקומותינו.

שאלתי האם גם האשכנזים נוהגים במקומנו לא להיראות חריגים
ומאי שנא אשכנזי בין ספרדים, מספרדי בין ספרדים
וא"ת שאינו רוצה להיראות חריג מחמת לעז וכדו',
והרי ע"ז נאמר 'ואל יבוש מפני המלעיגים עליו'.

 

[אברימי]

שאלתי האם גם האשכנזים נוהגים במקומנו לא להיראות חריגים

וע"ז עניתי שהוא לא כתב שהוא לא רוצה להיראות חריג בין אשכנזים.
כאשר הוא מתפלל עם ספרדים שכולם לא נופלים על פניהם הוא לא יהיה חריג מהם, כיון שגם הוא ספרדי.
אבל כאשר הוא מתפלל אצל אשכנזים שכן נופלים על פניהם, אז אין לו בעיה גם ליפול, כיון שזה לא יהיה חריג.
עכשיו מובן?

 

[פתחיה]

חשבתי שהכוונה מבחינה הלכתית
וע"ז עניתי שכשם שאשכנזי לא חושש ומבין שיש בזה ב' מנהגים, ומנהגו הוא כן ליפול
כך גם כל ספרדי באשר הוא (ובפרט אלו שרוממות 'קבלת הוראות מרן בגרונם') צריך לדעת שיש בזה ב' מנהגים
ואין שום חשש של לא תתגודדו

אם הוא רק מתבייש, אז ע"ז כתבתי 'ואל יבוש...'

 

[אברימי]

חשבתי שהכוונת מבחינה הלכתית
וע"ז עניתי שכשם שאשכנזי לא חושש ומבין שיש בזה ב' מנהגים, ומנהגו הוא כן ליפול
כך גם כל ספרדי באשר הוא (ובפרט אלו שרוממות 'קבלת הוראות מרן בגרונם') צריך לדעת שיש בזה ב' מנהגים
ואין שום חשש של לא תתגודדו

אם הוא רק מתבייש, אז ע"ז כתבתי 'ואל יבוש...'

אתה רוצה לומר שהוא כספרדי ינהג כן כן גם אצל ספרדים?
מי בדיוק יודע שיש בזה ב' מנהגים?... (אצל הספרדים)
תנסה להוריד את הראש בבית כנסת ספרדי ותגיד לי מי לא הסתכל עליך וכמה העירו לך ע"ז אח"כ...