בתנאים שכתבתילא נכון.
מדברי רוב הפוסקים משמע שעצם השימוש במים חמים מביא את ההבל והזוהמא.
או מפני שהמקוואות שלהם לא היו כהאידנא
או מפני חימום המים גופא
בתנאים שכתבתילא נכון.
מדברי רוב הפוסקים משמע שעצם השימוש במים חמים מביא את ההבל והזוהמא.
לא מסתבר כלל.בתנאים שכתבתי
הנה לפניך דברי התוס' פסחים ז ע"ב.איני יודע מה המקורות שלך, ומאיזה ספרים אתה ניזון
אולם כתבת בכזה בטחון "רוב ראשונים" בלי בדיקה ובלי ידיעה אלא סתם כך "בשלוף" ללא כחל וסרק
אז כדי להעמיד את האמת על רגליה, ולא לכפות עליה פסכתר
נביא את הראשונים דס"ל דקודם תטבול ואח"כ תברך
ונראה וניווכח שרבים מהראשונים והגאונים ס"ל שנדה טובלת ורק לאחמ"כ מברכת
וכל זה נעלם מהרב טהרת הבית
ופלא על טהרת הבית שרגילים לומר עליו "דכל רז לא אניס ליה" , שנעלמו מעיניו ראשונים וגאונים בדוכתא
[]הקדמה קצרה[/]
בפסחים ז: איתא שכל הברכות מברך עליהן עובר לעשייתן, חוץ מן הטבילה שמברך אחרי שטבל משום שעדיין אינו ראוי לברך.
ובזה נחלקו הראשונים
שיטה א' בראשונים דכל דברי הגמ' אזלו רק על טבילת גר, שמכיון שלפני הטבילה אנו ראוי לברך לכן יברך אחרי שטבל.
לעומת זאת יש שיטה ב' בראשונים שזה נאמר על כל הטבילות [כולל טבילת נדה]
[]ובשיטה זו שבכל הטבילות יש לברך אחרי הטבילה, יש כמה טעמים[/]
א. משום "לא פלוג" וכיון שבטבילת גר וכן בעל קרי שאינן יכולים לברך קודם , אגב הם תיקנו על כל הטבילות.
ב. דכל מה שאפשר לעשות בטהרה עדיף , ולכן בכל טומאה עדיף לטבול קודם ואח"כ לברך.
ג. מחמת חשש של ביעותא דשמא אחרי הברכה תבהל מהמים ולא תטבול מיד והוי הפסק, ומחמת שלבו רואה את הערוה
[]
ועתה נמנה את הראשונים דסברי דיש לברך אחרי הטבילה , מטעם א'[/]
רש"י בפסחים שם- דפירש דאגב טבילת בעל קרי לא פלוג רבנן לשאר טבילות.
תוס' שם- אלא שמבארים דלא קאי על בעל קרי משום דהוי אחרי תקנת עזרא שזה לא מעכב אלא אגב טבילת גר לא פלוג רבנן לשאר טבילות.
תוספות רבינו יהודה שירליאון [תלמיד ר"י הזקן] על מסכת ברכות נא. - כתב כרש"י שאגב טבילת קרי לא פלוג שאר טבילות.
הסמ"ג עשה כז' דף קיד' ע"ג – כתב כתוס' דאגב טבילת גר לא פלוג בשאר טבילות , והביא שם דכן דעת רבינו חננאל.
הרמב"ן בחידושיו לפסחים סוף ז: - כטעם של רש"י שאגב קרי שאינו ראוי לברך תקנו גם על שאר טבילות , ומוסיף שם הרמב"ן שלשון מטבע הברכה שתיקנו "על" ולא "ל" , זה בגלל שמברכת לאחר הטבילה.
הר"ן בפסחים – בסוגייא שם ג"כ מבאר כהרמב"ן שאגב קרי תקנו כל הטבילות ולכן מברכת "על" שזה אחרי שטבלה.
הנימוקי יוסף ברכות נא. – כתוס' הנ"ל.
ספר התרומה – שהובא בכל בו בהלכות ברכת הריח [דשם לקראת סופו סי' רמה, כותב שמעתיק דינים מספר התרומה] ג"כ כתוס' הנ"ל.
רבינו פרץ – הן בתוס' ר"פ ברכות נא. ד"ה מעיקרא , והן בהג"ה סמ"ק סו"ס קנא' הגה לח' – כהתוס' הנ"ל.
בחידושי תלמיד הרשב"א לפסחים ז: - כהתוס' הנ"ל
רבינו יהודה ב"ר יקר , בפירוש התפילות ח"ב בברכת ענט"י של השחר – כהתוס' הנ"ל.
מהר"י סג"ל – הובא במנהגי מהרי"ל הל' נדה אות יא.
מהרי"ל – בשו"ת מהרי"ל החדשות סי' א ד"ה אמנם כתבתי – כטעם של תוס' הנ"ל.
הטור בשם בה"ג – כתב דטעמו כהתוס' דלא פלוג מטבילת גר
וז"ל בה"ג – "וכד סלקא מטבילה מחייבא לברוכי" , הא קמן –דמברכת אחרי שטבלה , אלא שהטור הוסיף לא את טעם של תוס הנ"ל [או דשמא היה לו גירסא כזו בבה"ג עם הטעם של תוס' הנ"ל].
בחידושי הריטב"א לברכות נא. [לפי דפוס של מוסד הרב קוק , שקראו לחיבור הזה חידושי הריטב"א, ויש שמייחסים אותו לאחד מן הראשונים אך לא להריטב"א] – הביא תחילה את השיטה הראשונה ולאחמ"כ הביא את השיטה השנייה שמברכת אחרי הטבילה עם הטעם שכיון שבעל קרי אינו ראוי לברך אז אגב זה תיקנו בשאר טבילות , ועל זה מוסיף שמטעם זה אנו עושים ג"כ בנטילה תמיד מברכים אחרי הנטילה כי יש פעמים שאינו יכול לברך קודם וכגון שבא מבית הכסא לכן תקנו שכל הנטילות יברך אחרי הנטילה , הא למדנו מדבריו – שדעתו כשיטת תוס' דטובלת ואחר כן תברך כי לא פלוג וזה גם הטעם שאנו עושים הכי גבי נטילת ידים.
[]עתה נמנה את הראשונים דסברי דיש לברך אחרי הטבילה , מטעם ב'
[/]רב שרירא גאון – הובא בשו"ת הגאונים שערי תשובה סי' קע.
רב עמרם גאון - הובא בבעל העיטור ח"ב הל' מילה דף נ"ג ע"ד
רב צמח גאון - הובא בבעל העיטור הנ"ל.
המאירי – פסחים ז:.
הראב"ן – נדה סי' שכ"ח
שערי דורא – סוף הל' נדה
מחזור ויטרי – סי' תעד.
תניא רבתי – סו"ס כב.
פסקי ברכות לרבינו יוסף בן פלט .
ומה שכתבנו בטעם ג' – כן הוא בתוס' פסחים ז: ד"ה על, בשם יש מפרשים.
[]
עוד שיטות שמצינו בראשונים הכי דיש לה לטבול ולאחמ"כ לברך [אלא שלא נימקו מאיזה טעם שהובאו לעיל].[/]
רבינו סעדיה גאון – בתשובת הגאונים שערי תשובה סי' רב – דשם ס"ל שאדם שטובל בערב יו"כ טעון ברכה, וכותב דקודם יטבול ואח"כ יברך.
דמשמע בפשטות – דהבין את הסוגייא בפסחים דחוץ מן הטבילה קאי אכולהו טבילות , וכיון דהוא ס"ל שבערב יו"כ מחוייב בברכה, ממילא בעלייתו מהטבילה יברך.
רבינו יהודאי גאון – בחיבורו הלכות פסוקות, הל' נדה – דשם כותב דנדה אחרי שתטבול תברך , ולא פירש מאיזה טעם שהובא לעיל סבר כן.
הסמ"ק – סו"ס קנא – דסתם שבטבילה לא מברך עובר לעשייתן ומוסיף דכן המנהג בנטילה, והיינו- שמשווה את נטילה לטבילה דבשניהם קודם יטול או יטבול ואח"כ יברך – אך לא פירש מאיזה טעם ס"ל.
[]ע"כ לעת עתה ואם יהיה תוספות אי"ה אוסיף
[/]
ואחרי כל הרשימה של הגאונים והראשונים בסוגייא זו.
וגם לא את אלו שהבאת אתהאין לי זמן כעת לבדוק את הראשונים שהבאת
ע"פ טהרת הבית
כמה פעמים אפשר לחזור על הטענות הטפשיות האלו?וגם צריך להזכיר שהמקור לזה הוא מנהג נשים שנהגו כן.
תלמד מכאחד העם לענות עניינית.כמה פעמים אפשר לחזור על הטענות הטפשיות האלו?
אם הפוסקים מתייחסים לזה כמנהג, זה מנהג.
לא משנה התירוצים.
חבל שבמקום לענות לעניין, אתה עובר לרמה אחרת.תלמד מכאחד העם לענות עניינית.
אל תהיה ילדותי.
כי אם היית מעיין בתוס' בפסחים הנ"ל היית מבין מהיכן נוצר המנהג, ואם היית יורד לסו"ד הטה"ב היית מבין שלכו"ע אם בירכו קודם הטבילה, אין ברכה לבטלה, ולאחר הטבילה מחלוקת הראשונים ודעת הרמב"ם וסיעתו ורבים מן הראשונים זו ברכה לבטלה. ולא חשבת ע"ז שחוששים לסב"ל אפילו לכמה פוסקים, וכ"ש כאן שרבים מן הראשונים ועל צבאם מרן השו"ע שסוברים לברך לפני, איך לא נחוש לסב"ל...חבל שבמקום לענות לעניין, אתה עובר לרמה אחרת.
אין סב"ל במקום מנהג.כי אם היית מעיין בתוס' בפסחים הנ"ל היית מבין מהיכן נוצר המנהג, ואם היית יורד לסו"ד הטה"ב היית מבין שלכו"ע אם בירכו קודם הטבילה, אין ברכה לבטלה, ולאחר הטבילה מחלוקת הראשונים ודעת הרמב"ם וסיעתו ורבים מן הראשונים זו ברכה לבטלה. ולא חשבת ע"ז שחוששים לסב"ל אפילו לכמה פוסקים, וכ"ש כאן שרבים מן הראשונים ועל צבאם מרן השו"ע שסוברים לברך לפני, איך לא נחוש לסב"ל...
הפוסקים שכותבים שמחמת המנהג צריך לברך אחרי הטבילה,כי אם היית מעיין בתוס' בפסחים הנ"ל היית מבין מהיכן נוצר המנהג, ואם היית יורד לסו"ד הטה"ב היית מבין שלכו"ע אם בירכו קודם הטבילה, אין ברכה לבטלה, ולאחר הטבילה מחלוקת הראשונים ודעת הרמב"ם וסיעתו ורבים מן הראשונים זו ברכה לבטלה. ולא חשבת ע"ז שחוששים לסב"ל אפילו לכמה פוסקים, וכ"ש כאן שרבים מן הראשונים ועל צבאם מרן השו"ע שסוברים לברך לפני, איך לא נחוש לסב"ל...
גלית את אמריקה.אין סב"ל במקום מנהג.
גלית את אמריקה.
אכן אין סב"ל במקום מנהג, מנהג שנוסד ע"י גדולים, ולא ע"י נשים. ע"י יבי"א ח"ט ובכ"ד ואכמ"ל
הפוסקים שכותבים שמחמת המנהג צריך לברך אחרי הטבילה,
לא ידעו שזה 'מנהג נשים' או שאר תירוצים?
ידעו, ובכל זאת החשיבו את זה למנהג.
וכמשנ"ת במקום מנהג לא אומרים סב"ל.
עכשיו מה יש לך לטעון?
מה שיש לטעון כמו שאמר ר"י בתוס' שאין לגעור במי שנוהגות כן, וכתב הב"י שגם ר"י סובר שאם היו נמלכין היו מורין להן לברך לפני הטבילה.הפוסקים שכותבים שמחמת המנהג צריך לברך אחרי הטבילה,
לא ידעו שזה 'מנהג נשים' או שאר תירוצים?
ידעו, ובכל זאת החשיבו את זה למנהג.
וכמשנ"ת במקום מנהג לא אומרים סב"ל.
עכשיו מה יש לך לטעון?
זוהי הבנת הב"י בדעת ר"י, אבל בטור מבואר לא כך.מה שיש לטעון כמו שאמר ר"י בתוס' שאין לגעור במי שנוהגות כן, וכתב הב"י שגם ר"י סובר שאם היו נמלכין היו מורין להן לברך לפני הטבילה.
כי בד"כ כשיש מים חמים הם מוציאים את הזיעה. וצוננים אינם.אז בא תסביר לי מה ההבדל בין בית מרחץ עם מים צוננים למים חמים?
נ.ב - כדאי לעבור קודם על התשובה הנ"ל בטהרת הבית במקום לזרוק פה סברות קלושות.
הצג קובץ מצורף 10513הצג קובץ מצורף 10515הצג קובץ מצורף 10514
המצאה!מנהג שנוסד ע"י גדולים
כל הפוסקים שדיברו בנושא לא חילקו כלל בדבר וכתבו שיש איסור מוחלט לברך במקום כזה שמשתמשים עם מים חמים.
ואין לנו "להמציא" חילוקים וסברות משלנו שהמקוואות שלנו נקיים יותר.
ועוד, אני אשמח שתראה לי מי מפוסקי זמנינו כתב שמותר לברך בבתי מרחצאות של ימינו?
ודעת הראשונים הסוברים לברך לפני הטבילה.
מה שכתבת ברשימת הראשונים שאומרים לברך אחרי, את הרמב"ן והר"ן - פתחתי את הרמב"ן והר"ן ואתה לא הבאת את סוף דבריהם.
ולפלא שחוששים לכמה דעות בפוסקים לסב"ל, וכאשר ראשונים רבים סוברים שהוי ברכה לבטלה, לא חוששים.
יפה מאוד.כי בד"כ כשיש מים חמים הם מוציאים את הזיעה. וצוננים אינם.
זה לא הענין בחמים או צוננים, אלא בזיעה.
פשוט!
רשימה ממש מועטת (לא שאני משוה)אעלה את האחרונים שכתבו להדיא שאין בעיה האידנא במקוואות מצד נפיש זוהמא והבלא,
א"א לומר כן ע"פ הגמ' בשבת מא. שהיו שותים את המים של בית מרחץ וודאי לא היו מזוהמים ומלוכלכים.והיינו- דלמד בפשיטות דתלוי אם אם המיים עצמם נקיים או מזוהמים, ורק במיים מזוהמים ומלוכלכים אז אמרינן שהמים חמים נפיש זוהמא
אך אי זה מים נקיים אף שהם חמים אין בהם נפיש זוהמא והבלא.
דבריו תמוהים עד למאוד שחידש סברא מעצמו נגד כל הפוסקים שכתבו טעם אחר.עוד יש להוסיף את מה שכתב באור לציון [ח"א סי' א] עוד סברא האידנא
והרואה יראה איזה לשון דחוקה כתב בסברות שהביא.ב. תשורת ש"י
קצת עיון בדברי הראשונים.המצאה!
אם הסכימו פוסקים עם המנהג וכך נהגו הרי שאין סב"ל.
זה שהבאת את לשון הרמב"ן זה לא יעזור בלי "הבנת הנקרא"
ואעשה סדר בדברים - הוא עצמו ס"ל כרש"י שאגב טבילת בעל קרי תקנו גם על שאר טבילות ולכן מברכין "על" , ולכן שם הרמב"ן סיים "וכן נראה"
אלא שקשה לו על שיטת הרי"ף- דלשי' הרי שאר טבילות מברכים קודם א"כ מדוע לא מברכים ""ליטבול" ?
ע"ז מיישב שהרי"ף יסבור דלא פלוג בנוסח הברכה .
אבל כל זה רק בכדי ליישב את שי' הרי"ף , אך הוא עצמו ס"ל כרש"י ולכן כתב "וכן נראה".
וכן הוא בר"ן - אותו מהלך שלך דברים כהרמב"ן.
שוב כל הרשימה שהובאה אין מזה ראיה להאידנאוהובאו בטהרת הבית רבים מהאחרונים שפסקו לאסור לברך במקוואות של מים חמים.
ומלשון הראשונים ורוב האחרונים מוכח שכל עצם ההשתמשות במים החמים היא הגורם לבעיה.
זה מח' בין הב"י לב"ח מה הפירוש בר"יאעפ"כ אומר ר"י דאין לגעור בנשים שמברכות אחר הטבילה כיון דאיכא טבילת גר דלא מצי לברך לא חילקו. וכתב מרן הב"י שאף ר"י מודה שהבא להמלך מורין לו כדברי הגאונים לברך קודם טבילה.
הסכמה בדיעבד!.
קצת הבנת הנקראקצת עיון בדברי הראשונים.
אעפ"כ אומר ר"י דאין לגעור בנשים שמברכות אחר הטבילה כיון דאיכא טבילת גר דלא מצי לברך לא חילקו. וכתב מרן הב"י שאף ר"י מודה שהבא להמלך מורין לו כדברי הגאונים לברך קודם טבילה.
הסכמה בדיעבד!.
הפלא יועץ החידא חקרי לב הבאח ארץ חיים שמש ומגן אולצ הם פוסקים שהסכימו עם המנהג.המצאה!
אם הסכימו פוסקים עם המנהג וכך נהגו הרי שאין סב"ל.
אתה מפספס את העיקרתתבונן, שהביא את הדעה הראשונה שזה דעת רש"י בפירוש דברי הגמ' - דגברא לא חזי דב"ק דתיקנו שיברך אחרי.
אכן מעיקר הדין הם מפרשים כרש"י, אבל האידנא, זה הפירוש לא שייך כיון שביטלו לטבילת ב"ק. ולכך פי' גברא לא חזי - אינו אלא בטבילת הגר.אתה מפספס את העיקר
הן הרמב"ן והן הר"ן כתבו על שיטת רש"י "וכן נראה"
והביאו עוד סייעתא לדבריו מנוסח הברכה
להוי אומר שזהו עיקר שיטתם, אלא שבהמשך יישבו את השיטות החולקות, אבל עיקר דבריהם היא כשיטת רש"י