מנין שנות החורבן

אבל זה גופא טוען בעל המאמר, ליישב את מנהג העולם במשך למעלה מ- 700 שנה [ראה באורך במאמרו] כדי שלא יסתור לשי' הרמב"ם.
לפי מה ששמעתי ממנו, היו לו התכתבויות רבות עם בעל לוח עיתים לבינה, וייתכן שזה ישתנה, ויש כבר מוציאי קינות לאור ששינו השנה מחמת המאמר הנ"ל, הבולט שבהם הוא כוונת הלב.
פרשת השבוע פרשת ואתחנן. ידוע מה שכתב האוה״ח הקדוש על הפסוק הראשון, ובייחוד מה שכתב על התיבה "לאמר".

מה שכתבת לא מובן. במקום לכתוב "בעל המאמר", כתוב את שמו, כי בינתיים פה הוזכרו הרבה מאמרים: של הרב עדס, של הרב מאזוז, ושל הרב סופר. יש לך בעיה להזכיר את שם אחד מהם? אתה ברוגז איתו?

באיזה כיוון שינה כוונת הלב?

ולגבי הטענה של מנהג העולם במשך למעלה מ־700 שנה, דווקא השתכנעתי מהמאמרים השונים באשכול ומחוצה לו שלא כל כך שייך לדבר על "מנהג העולם", כי הספרדים לא נהגו מקדמת דנא להזכיר את שנות החרבן, וזה מנהג ארץ ישראלי שהגיע בדורות מאוחרים לשאר הספרדים. ואצל התימנים היה המנהג קיים גם כן, והם מנו לשנת 69.
היישוב של הרב עדס נראה דחיק ואתי מרחיק ואינו מיישב כלום לאחה״מ. מצדי לגיטימי מאד לטעון שזה המנהג והוא מוקשה ואעפ״כ איני משנהו ואולי בעתיד יימצא לו הסבר. עמדה כזו עדיפה עשרת מונים על פני יישוב דחוק מאד בלשון המעטה.
ייתכן שהתשובה נעוצה בשינוי בלוח השנה הגרגוריאני, שפעם באמת היה צריך להחסיר 68 ובזמן מסויים שינו הגויים את השנה (לפי זכרוני זה דבר שנעשה, כי פעם לא היו מעברים את פברואר ונוצר פער גדול והשלימוהו בהחלטה פתאומית, אבל אינו מונח בסוגיא) אבל היהודים המשיכו להחסיר 68 בלבד.
 
ייתכן שהתשובה נעוצה בשינוי בלוח השנה הגרגוריאני, שפעם באמת היה צריך להחסיר 68 ובזמן מסויים שינו הגויים את השנה (לפי זכרוני זה דבר שנעשה, כי פעם לא היו מעברים את פברואר ונוצר פער גדול והשלימוהו בהחלטה פתאומית, אבל אינו מונח בסוגיא) אבל היהודים המשיכו להחסיר 68 בלבד.
??
דילגו כמה ימים בלבד, לא שינו את השנה.
 
מה שכתבת לא מובן. במקום לכתוב "בעל המאמר", כתוב את שמו, כי בינתיים פה הוזכרו הרבה מאמרים: של הרב עדס, של הרב מאזוז, ושל הרב סופר. יש לך בעיה להזכיר את שם אחד מהם? אתה ברוגז איתו?
הרב שמואל עדס.
חשבתי שזה מובן מאליו, שאם אני הוא שהעליתי את מאמרו, כוונתי אליו. אכן הוברר כי גם את המובן מאליו יש צורך לכתוב.
באיזה כיוון שינה כוונת הלב?
בתחילה היה כותב כמנהג הפשוט, ולאחר זמן שינה כהערת הרב מאזוז, ובשנה האחרונה חזר להביא את עיקר השיטה כמנהג הישן, ובהערה את שיטת הרב מאזוז.
 
??
דילגו כמה ימים בלבד, לא שינו את השנה.
צודק. וצ״ע. (וכמובן יותר קל לומר שבהתחלה היה להם סימן עם השנה המוסלמית).
הרב שמואל עדס.
חשבתי שזה מובן מאליו, שאם אני הוא שהעליתי את מאמרו, כוונתי אליו. אכן הוברר כי גם את המובן מאליו יש צורך לכתוב.
אילו היית כותב "המאמר שהעליתי", היה מובן מאליו.
ועכשיו שדבריך הובנו, לא הובן מה רצית לומר בזאת. לא הוספת כלום [במשפט הראשון כמובן. במשפט השני חידשת לי על סידור כוונת הלב]. סתם רצית להיות הבתרא? רק תבקש, וניתן לך את הכבוד
 
שלא כל כך שייך לדבר על "מנהג העולם", כי הספרדים לא נהגו מקדמת דנא להזכיר את שנות החרבן, וזה מנהג ארץ ישראלי
על המנהג הארץ ישראלי מזמן הסמוך לגאונים אנו מדברים ולא על מנהג העולם בשאר העולם. המציאות שהוא מנהג קבוע 820 שנה זה כבר הוכח במאמר של הרב עדס.
היישוב של הרב עדס נראה דחיק ואתי מרחיק ואינו מיישב כלום לאחה״מ
א- [אתי מרחיק] שנה שעברה במאמר שכתב לאור תורה זה היה ישוב של הרב עדס. כיום כבר קדמו המחבר של ספר ההלכות ת''ב מלפני 950 שנה שכתב מפורש שמתייחסים לת''ב כראש השנה לחרבן. [וכן הלוחות של ידותון הלוי חזן ביהכנ''ס 'בן עזרא' בקהיר [אולי קשור למשפחתנו]
ב- [דחיק] לא ברור לי למה בספירת העומר כולם מבינים שאפשר לספור ברגע הראשון של היום היום שני ימים לעומר הגם שעבר יום בלבד. [אלא שזה לפי סברת הרמב''ם שהבית נחרב בתתכ''ט ולא כתו' שנחרב בתת''ל, אבל ראה מש''כ שם הרב עדס בנספח ה']
בתחילה היה כותב כמנהג הפשוט, ולאחר זמן שינה כהערת הרב מאזוז, ובשנה האחרונה חזר להביא את עיקר השיטה כמנהג הישן, ובהערה את שיטת הרב מאזוז.
בגוף הנוסח הוא כותב את הנוסח המקורי 57 לתשפ''ה בהערה הוא מביא את הטענה של הרב מאזוז אבל לא מביא את ההצעה של הרב עדס של 'ר''ה לחרבן' [אך השינוי התבסס על המכתב ששלח הרב עדס לאור תורה והתגלגל אליו, ושם באמת זה לא מבוסס דיו ההמצאה של ר''ה, אבל אחרי שההמצאה הזאת אושרה מהלוחות שנה העתיקים והספר הלכות, יהיה עליו להביא את ההסבר הזה ולא להשאיר זאת באופן שנראה שהערת הרב מאזוז מוכרחת שהמנהג הוא נגד המציאות]
 
ראשי תחתית