מרן רבינו הגדול, רשכבה"ג הגאון האדיר והמפורסם. שליט"א

דעת ותבונה

חבר קבוע
הצטרף
3/8/25
הודעות
219
מיקום
ירושלים
כמה שנלעגו כותבי ומפריזי התארים, דומה שהסיפור הזה הולך ומקצין.

חוברת שיצאה לאור לאחרונה וחולקה בבית וגן, לכאורה רשמית ממקום רשמי ומכובד, יורקת תארים בלי גבול ובלי מידה על כל ראש כולל ותלמיד חכם בינוני, רק כי יש לו תלמידים מטורפים.

התואר שכתבתי בראש האשכול הוא נכתב בצורה הזו ביחס לראש ישיבה ת"ח וטוב, כמותו יש עוד ארבע מאות בירושלים לבדה. אבל תלמידיו כנראה מוקצנים או לא יודע מה, וזה הופך להיות סטנדרט.

ומה יהיה השלב הבא?

אמש, בזאת חנוכה, ביקרתי בבית הר"י שלי מלפני כמה עשרות שנים, גאון עצום באמת, וכל כך נהניתי מהפשטות של דף השיעור כללי שלו, כתוב למעלה 'שיעור כללי ממורינו ראש הישיבה שליט"א', וזהו.

כנראה כשאתה לא צריך לשכנע אף אחד, החיים שלך רגועים יותר.
 
באופן כללי יש אינפלציה בתארים אצל אלופי התארים - 'יתד' וזה מקרין על כל מיני חוברות פרסומי קופות וכד'
ב'הדרך' ב"ה נמנעים מכך. אין היום גדול ספרדי שמכונה שם מרן (ובצדק) "בשונה מאחרים איננו כופים על הציבור 'מרנים'" - כן א"ל על ענין זה אחד הנוגעים בדבר ב'הדרך'
 
אתה צודק לגמרי,
רק מי אתה שכן תוכל לקבוע מי הוא ת"ח בנוני, שעל כך אתה מתלונן.
 
אתה צודק לגמרי,
רק מי אתה שכן תוכל לקבוע מי הוא ת"ח בנוני, שעל כך אתה מתלונן.

בתוך עמי אנכי יושב, ולא הגענו ארצה שבוע שעבר מדרום מזרח הודו

כמדומני שכל אחד מבין היטב על מי התארים מופרכים ואת מי הם הולמים
 
אנסה לומר את הנראה לעניות דעתי,
כחלק ממהפכת המוסדות ההגזמה בתארים נצרכת וחשובה מאוד!
מה לעשות,
כחלק מניסיון ליצר אוירה ומיתוג חייבים גם להגזים.
(כמובן שלא צריך להגזים עם ההגזמה...)

כדי להגדיר את החידוש הגדול שהיה בהקמת המפעלות של ר"ש טוויל,
אני חושב שאפשר לתמצת ולומר שהם גזלו את החנית מיד המצרי.

כחלק מסוד ההצלחה של המוסדות והממסד הליטאי הוא עניין המיתוג,
וכדי להצליח להקים דבר שיתחרה ויתן לאנשים תחושת בית,
חייבים להשתמש בכל הכלים של השיווק גם אם פעמים והם מוגזמים.

אחת הבעיות הגדולות של הציבור הספרדי הוא עניין הפשטות והענווה וחוסר השיווק,
אף שזאת האמת,
בעולמנו, עולם השקר, חייבים להשתמש בכלים של עולם השקר,
וכדי שהמהפכה תמשיך להצליח חייבים להשתמש בזה עד הסוף.
זו דעתי.
 
אנסה לומר את הנראה לעניות דעתי,
כחלק ממהפכת המוסדות ההגזמה בתארים נצרכת וחשובה מאוד!
מה לעשות,
כחלק מניסיון ליצר אוירה ומיתוג חייבים גם להגזים.
(כמובן שלא צריך להגזים עם ההגזמה...)

כדי להגדיר את החידוש הגדול שהיה בהקמת המפעלות של ר"ש טוויל,
אני חושב שאפשר לתמצת ולומר שהם גזלו את החנית מיד המצרי.

כחלק מסוד ההצלחה של המוסדות והממסד הליטאי הוא עניין המיתוג,
וכדי להצליח להקים דבר שיתחרה ויתן לאנשים תחושת בית,
חייבים להשתמש בכל הכלים של השיווק גם אם פעמים והם מוגזמים.

אחת הבעיות הגדולות של הציבור הספרדי הוא עניין הפשטות והענווה וחוסר השיווק,
אף שזאת האמת,
בעולמנו, עולם השקר, חייבים להשתמש בכלים של עולם השקר,
וכדי שהמהפכה תמשיך להצליח חייבים להשתמש בזה עד הסוף.
זו דעתי.
אני אישית סבור שהתיאורים הללו מגוחכים ומקטינים את הנושא אותם יותר ממה שמגדילים אותו.
אבל יש משהו ברוח הדברים שכתבת, זכורני לפני כחמש עשרה שנה בהיותי בחור בישי"ג, הייתי העורך של תכריך חידושי תורה מבני הישיבה, ובראשיתו כנהוג היו חידושים ומערכות מרבני הישיבה, כתבתי הקדמה עשירה בתוכן אך דלה מאוד בתארים, ונקראתי לאחד מרבני הישיבה, הוא הסביר לי שבימינו על ראש ישיבה שהוא חבר מועצת גדולי התורה לא שייך בלי לכתוב מרן, וממילא על האחרים לא שייך לכתוב רק הגאון ר', אלא יש אחד "מראשי הישיבה" ויש אחד "הגאון המפורסם" וכו', ובאמת היום זה המצב, מכיון שהדבר התקבע כל הורדה מהתואר המקובל זה כבר ממש פגיעה.
אבל מצד שני יש היום אינפלציה של המושג מרן, ושל עוד מושגים באופן שזה כבר לא נעים לומר מרן השו"ע או מרן החיד"א, כי ראש ישיבה חדש שכן שלי שלא יכול להבחן על סדר שלם בש"ס גפ"ת, בטח שלא להורות ברוב חלקי השו"ע, הוא גם נקרא מרן...
 
וזכור לטוב מרן רבינו הגר"מ מאזוז זיע"א, שביודעי ומכירי באחד מידידי שהוציא קונטרס, והזכיר בו את מרן כו"כ פעמים,
וניגש אליו לקבל הסכמתו, ואמר לו להשמיט את התואר מרן, ואם לא - לא יתן לו הסכמה...

אמנם, כאשר מספרים סיפור כזה ודומה לזה, האינפלציה עלולה לפעול בכיוון ההפוך, שכל אחד יתחיל להוריד בתארים,
ואז נצטרך להתרגל לתואר החדש "גדול מרבן שמו"... בימינו אנו ממש...
 
וברוח הדברים הללו - מספרים בשם הגרב"מ אזרחי שהיה ראש ישיבה אחד שאסר על תלמידיו ללכת לקברי צדיקים באמצע הזמן מחשש ביטול תורה, אם רוצים - אמר רה"י - אפשר ללכת לקברי צדיקים אך ורק בתוך השכונה.
עם ירידת הלילה דפקו כמה מבחירי הישיבה בדלתו של רה"י וסכין קצבים ארוך בידם, הם הסבירו שחיפשו בכל השכונה ולא מצאו צדיק אחד קבור, לא נותרה בידם ברירה אלא לקבור את הצדיק היחיד שהם מכירים בשכונה, על מנת שיוכלו לעלות לקברו...
רה"י הצטדק ואמר שאינו צדיק כלל וגם ת"ח אינו, הוא לא בקי בש"ס כמו שחושבים וגם לא ב"נשים נזיקין".
אמרו הבחורים אבל עכ"פ עדיין גאונות ועומק כמו של רה"י עכ"פ בפרקים הנלמדים בישיבות, זה כבר דבר יוצא דופן בכל השכונה כולה.
נענה רה"י ואמר - גם את הפרקים הללו אני לא יודע, למעשה... אני יודע רק את השיעורים...
ועדיין החרו החזיקו הבחורים בטענתם, אטו שיעורי רה"י מלתא זוטרתא היא, הלא בכל הארץ יצא קוום וברחבי העלונים מיליהם.
בלית ברירה השיב רה"י "רבותי - השיעורים לא שלי"...
 
וזכור לטוב מרן רבינו הגר"מ מאזוז זיע"א, שביודעי ומכירי באחד מידידי שהוציא קונטרס, והזכיר בו את מרן כו"כ פעמים,
וניגש אליו לקבל הסכמתו, ואמר לו להשמיט את התואר מרן, ואם לא - לא יתן לו הסכמה...

אמנם, כאשר מספרים סיפור כזה ודומה לזה, האינפלציה עלולה לפעול בכיוון ההפוך, שכל אחד יתחיל להוריד בתארים,
ואז נצטרף להתרגל לתואר החדש "גדול מרבן שמו"... בימינו אנו ממש...
זה לא עדיף מהמצב הקיים?
 
זה לא עדיף מהמצב הקיים?
ברור.

אבל האמת שגם המצב הקיים לא באמת מפריע לי ברמה האישית, אני חושב שאם למשל היו כותבים עליי רשכבה"ג הייתי נעלב...
אבל אם הרב המדובר לא נעלב - שיבושם לו.

מפריעה לי הפרשנות הציבורית שניתנת לכל תואר.
בד"כ בני תורה בוחנים את רבניהם לא ע"פ התארים, אבל כל אלו שלא, הם מבררים מי הרבנים לפי כמות התארים.
 
וברוח הדברים הללו - מספרים בשם הגרב"מ אזרחי שהיה ראש ישיבה אחד שאסר על תלמידיו ללכת לקברי צדיקים באמצע הזמן מחשש ביטול תורה, אם רוצים - אמר רה"י - אפשר ללכת לקברי צדיקים אך ורק בתוך השכונה.
עם ירידת הלילה דפקו כמה מבחירי הישיבה בדלתו של רה"י וסכין קצבים ארוך בידם, הם הסבירו שחיפשו בכל השכונה ולא מצאו צדיק אחד קבור, לא נותרה בידם ברירה אלא לקבור את הצדיק היחיד שהם מכירים בשכונה, על מנת שיוכלו לעלות לקברו...
רה"י הצטדק ואמר שאינו צדיק כלל וגם ת"ח אינו, הוא לא בקי בש"ס כמו שחושבים וגם לא ב"נשים נזיקין".
אמרו הבחורים אבל עכ"פ עדיין גאונות ועומק כמו של רה"י עכ"פ בפרקים הנלמדים בישיבות, זה כבר דבר יוצא דופן בכל השכונה כולה.
נענה רה"י ואמר - גם את הפרקים הללו אני לא יודע, למעשה... אני יודע רק את השיעורים...
ועדיין החרו החזיקו הבחורים בטענתם, אטו שיעורי רה"י מלתא זוטרתא היא, הלא בכל הארץ יצא קוום וברחבי העלונים מיליהם.
בלית ברירה השיב רה"י "רבותי - השיעורים לא שלי"...
צורם לי מאד
בכל אופן ספרדיים אנו
 
אבל האמת שגם המצב הקיים לא באמת מפריע לי ברמה האישית, אני חושב שאם למשל היו כותבים עליי רשכבה"ג הייתי נעלב...
אבל אם הרב המדובר לא נעלב - שיבושם לו.

מפריעה לי הפרשנות הציבורית שניתנת לכל תואר.
בד"כ בני תורה בוחנים את רבניהם לא ע"פ התארים, אבל כל אלו שלא, הם מבררים מי הרבנים לפי כמות התארים.

במחשבה שניה, מפריע לי לא עצם חלוקת התארים המוגזמים לכל דרדק,

אלא זה שהרבה אנשים 'נותנים' (דהיינו 'מסכימים'...) שיכתבו עליהם פטומי מילי כאלו.

ולא בגלל עודף ענווה... אלא עודף שיגעון.
 
במחשבה שניה, מפריע לי לא עצם חלוקת התארים המוגזמים לכל דרדק,

אלא זה שהרבה אנשים 'נותנים' (דהיינו 'מסכימים'...) שיכתבו עליהם פטומי מילי כאלו.

ולא בגלל עודף ענווה... אלא עודף שיגעון.

גם זה נכון, ולפחות יש בציבור שלנו בעלי דעת שיודעים לסנן ולהבין מי מטורגט ומריץ את עצמו, ומי חי בקדושתו וגאונותו כמו הגאון היח"ס והציבור מבין שמדובר בספר תורה.

הקושי הוא בציבור הרחב שלא מבין הבדלים. חמי המנוח היה גר בנתיבות, יהודי מרוקאי של פעם, ומסרתי בבתי הכנסת בסביבה שיעורים פעמים רבות. יש כאלה שמבחינתם ר' יאשיהו פינטו או ר' אברג'ל הם בסדר גודל של הרב עובדיה או הבן איש חי.

מילא.
 
במחשבה שניה, מפריע לי לא עצם חלוקת התארים המוגזמים לכל דרדק,

אלא זה שהרבה אנשים 'נותנים' (דהיינו 'מסכימים'...) שיכתבו עליהם פטומי מילי כאלו.


ולא בגלל עודף ענווה... אלא עודף שיגעון.
1000288127.png
 
אלא זה שהרבה אנשים 'נותנים' (דהיינו 'מסכימים'...) שיכתבו עליהם פטומי מילי כאלו.

אתה מדבר על מסכימים ואני מדבר יותר מזה.

לפני כמה שבועות הגיע אלינו חצי אדמו"ר מחצר חסידית מוכרת, וביקש להוציא לאור את כתביו (אני עובד בעוז והדר בבית שמש). לא יאומן באיזה נחת רוח הוא מכתיב את התארים של עצמו בדף הראשון, שריר לא זע כשהוא מדבר על 'רבינו הגאון הקדוש והטהור עמוד צלותהון דישראל', לבסוף הסביר שגם לחמיו היה כזה תואר, והוא לא משנה מהמסורת.
 
יש כאלה שמבחינתם ר' יאשיהו פינטו או ר' אברג'ל הם בסדר גודל של הרב עובדיה או הבן איש חי.
הבעיה בעניין הזה היא לא רק בעלי הבתים, אלא גם בניהם שלומדים בישיבות.
מי שנמצא בתחום יודע, שאחד המקומות שניתן להבחין בהם בין בני אברכים לבני בעלי בתים הוא בנקודה הזו:
היחס לתלמידי חכמים מול רבני הרשת,
היחס למיוח"צנים מול מאורי הדור האמיתיים הספונים בהיכלם.
היחס בין מנהיג ציבור למי שבאמת הוא בס"ה מונהג על ידי יצר הכבוד שלו.

וכאן לענ"ד טמונה הסכנה.
 
הבעיה בעניין הזה היא לא רק בעלי הבתים, אלא גם בניהם שלומדים בישיבות.
מי שנמצא בתחום יודע, שאחד המקומות שניתן להבחין בהם בין בני אברכים לבני בעלי בתים הוא בנקודה הזו:
היחס לתלמידי חכמים מול רבני הרשת,
היחס למיוח"צנים מול מאורי הדור האמיתיים הספונים בהיכלם.
היחס בין מנהיג ציבור למי שבאמת הוא בס"ה מונהג על ידי יצר הכבוד שלו.

וכאן לענ"ד טמונה הסכנה.
אמת אמת אמת
 
מהיכרותי עם הרב זמיר, ייתכן בהחלט שהוא לא אהב את הוצאת הספר
המחבר כותב בהסכמה שהגר"ז כעס עליו שהוציא את הס'
וככלל הגר"ז לא מתהלך בגדולות וכו'
רבותי!
הספר הוא חלק מסדרה על הבן איש חי והרב עובדיה...
ומוכרים אותו בהידברות...
והוא מחולק לפותרים נכונה חידות בהידברות...
"כותב בהסכמה שהגר"ז כעס עליו"...
נו נו
 
והרב אברז'ל ומוהרא"ש והרב יצחק ...

איפה הבעיה?
אין בעיה פשוט אמרת שהר"ז כעס שזה יצא
ומעניין שהוא מוכר את זה בארגון שלו
איך לשון הש"ך המפורסמה בנידה?
'היכי מתפיס החבל בשני קצותיו"
 
כל פרס של הידברות עובר כמובן דרך הרב זמיר שמאשר אותו, גם על הקורקינט הוא נסע לפני שאישר.
קצת בגרות.
 
אני חוכך בדעתי שאולי כבר יש חן לחוגי הדת'"ל, מהם נעדרה הבעיה הזו... אמנם מחוסר אהבת והערצת תורה, ובכל זאת...
ינסה כבודו לקרוא לפרופסור דתי לאומי "דוקטור"...
 
ראשי תחתית