מרן רבינו הגדול רשכבה"ג הגאון האדיר והמפורסם שליט"א

אתה מדבר על מסכימים ואני מדבר יותר מזה.

לפני כמה שבועות הגיע אלינו חצי אדמו"ר מחצר חסידית מוכרת, וביקש להוציא לאור את כתביו (אני עובד בעוז והדר בבית שמש). לא יאומן באיזה נחת רוח הוא מכתיב את התארים של עצמו בדף הראשון, שריר לא זע כשהוא מדבר על 'רבינו הגאון הקדוש והטהור עמוד צלותהון דישראל', לבסוף הסביר שגם לחמיו היה כזה תואר, והוא לא משנה מהמסורת.
לא מאמין
 
אצל "חסידים" הניתוק מהמציאות מצוי מאוד, ועל כן מאוד אפשרי שכך היה בדיוק, לצערו ה"רב".

לא אכליל לפי עדות וקהילות. יש חסידים מפוכחים וחדים ומציאותיים (ציינתי בעבר שאני עובד במכון חסידי מובהק), ויש ספרדים החיים בבועה. במקרה הזה - מדובר בחסיד.
 
מה זה אמיתי?!
אני מעריך מאוד את הרב גלזר, הוא ת"ח, ומזכה הרבים גדול.
אבל "כבוד קדושת מרן רבנו ליאור גלזר" זה כבר הגזמה,
אוי לדור שנותנים לכל ת"ח תוארים מפוצצים, ובסוף העם כבר לא יודע מי באמת גדול הדור.


 
זה היה אצל מישהו משלנו... ספרדי...
לא אכליל לפי עדות וקהילות. יש חסידים מפוכחים וחדים ומציאותיים (ציינתי בעבר שאני עובד במכון חסידי מובהק), ויש ספרדים החיים בבועה. במקרה הזה - מדובר בחסיד.

אמנם הגבתי על החלון של עשרה זהב, אבל התכוונתי כמובן לדברי דעת ותבונה, כמובן שעשרה זהב מסתמא נתקל באחד משלנו כי אינו מצוי כ"כ אצל אחינו.

עכ"פ הכותרת אצל החסידים היא להיות תמים וקצת טיפש בעניינים אלו, אני גם הייתי כמעט עשר שנים במכון חסידי מובהק בתוך בית מדרש של מאה אברכים שרובם חסידים ואני יודע מה מדובר, צריך להילחם בזרם כדי לא להיות טיפש, ועכ"פ אתה צודק שבמובן מסוים יש את זה הרבה אצל הספרדים.

לצערנו הרב והמר: פעם "אמונת חכמים" זה היה דבר משובח, היום זה מתכון לכשלון...
 
מנין לך שהוא ת''ח?

ת''ח זה יהודי
שיודע רוב התלמוד מדעתו, ויודע לישא וליתן. וגם בכל זמן פנוי לומד.
שהייתי בחור הייתי מדבר אתו הרבה, ולפעמים נוסע אתו לכמה מקומות, והייתי מדבר אתו בלימוד (גמ' הלכה), הוא היה מונח.
אני לא בקי בגדרי ת"ח, מה בדיוק נקרא שיודע רוב התלמוד מדעתו וכד', אבל ודאי שיש לו ידע יפה בש"ס ובשו"ע.
 
מנין לך שהוא ת''ח?

ת''ח זה יהודי
שיודע רוב התלמוד מדעתו, ויודע לישא וליתן. וגם בכל זמן פנוי לומד.
אם אדם שיודע ע"פ ש"ס ושו"ע (ועכ"פ רובו ככולו) הוא ת"ח, אז הרב גלזר ת"ח. בדוק.

נ.ב. התואר כ"ק מרן שמור גם לאנשים שיתכן שצריכים עזרה בהבדלה בין רש"י לתוס', אבל עדין עליהם זה יותר טבעי מאשר על הרב גלזר, מה לעשות....
 
אם אדם שיודע ע"פ ש"ס ושו"ע (ועכ"פ רובו ככולו) הוא ת"ח, אז הרב גלזר ת"ח. בדוק.
האם יש לברך עליו ברוך שחלק?
נ.ב. התואר כ"ק מרן שמור גם לאנשים שיתכן שצריכים עזרה בהבדלה בין רש"י לתוס', אבל עדין עליהם זה יותר טבעי מאשר על הרב גלזר, מה לעשות....
זו בדיוק הנקודה, כשאנו רואים כ"ק אנחנו לוקחים זאת בערבון מוגבל, ומבינים שכך זה שפת הציבור ההוא, וכאשר משתמשים בזה בציבור שלנו, זה הורס את כל ההגדרות, בפרט שזה בנוסף ל"מרן רבינו", והופך את התואר למגוחך, ומשפיל את גדולי ישראל האמיתיים. בינה זאת!
 
לעיקר העניין - חילוק בין המושג 'גאון' בלה"ק לפירושו בעברית: בלה"ק פירושו 'נעלה' כעין המושג 'רב'. בעברית הכוונה כישרוני מאד - מה הקשר של הגאון הגדול/האדיר/ הנורא - למעלה וגדלות בתורה? באותה מידה אפשר להכתיר כך את נתניהו.
כמובן שסו"ס מתכוונים לכבוד התורה.
 
כ"ק מרן רבינו

משעשע במיוחד, כ"ק מרן רבינו שליט"א חותם בעצמו על המודעה עם הבלאנק הרשמי של כ"ק מרן רבינו שליט"א.

כמובן שהוא צחק

בכל צחוק יש מן האמת.

ישנו עוד רב ידוע שמדבר על עצמו בדרשותיו, ומזכיר את שמו עשרות פעמים לאורך הדרשה. כמובן שהכל בצחוק, וכמובן שמאחרי הצחוק מסתתר משהו.
 
כחלק מניסיון ליצר אוירה ומיתוג חייבים גם להגזים

לפעמים זה מוצג כמיתוג של המוסד, אבל למעשה זה מיתוג של האיש הקטן שעומד בראשו.

בעבר ראיתי מודעה של רב שכתב כמה ספרים, והציג עצמו כ"גאב"ד". תחתיו היו הרבה חתימות, כדי שהגאב"ד יחול עליהם. התבוננתי וראיתי שכל גבאי בית כנסת וכל אברך גוייס לחתום על המודעה, כדי להציג מצג שוא של אימפריה הלכתית.

כל זה מצטרף לגאווה הסרוחה של אותו האיש, שניכרת היטב בכתביו.
 
ולפחות יש בציבור שלנו בעלי דעת שיודעים לסנן ולהבין מי מטורגט ומריץ את עצמו

לא מדוייק, הנה שלוש דוגמאות על קצה המזלג:

א.

אחד האדמו"רים הספרדיים המפורסמים היה בצעירותו שבאבניק לכל דבר. הוא יצר קשר עם שכנתו, גם היא בת לאדמו"ר (אמיתי, קדוש עליון), הם התחתנו לאחר הפצרת האבא שהיה צדיק תמים ואדם פשוט (שלאחר פטירתו הפך גם הוא לדמות קדושה ונערצת, בתוספת סיפורי פוגי לרוב). לאחר שנים תפס את עצמו והפך לדמות רבנית פועלת ישועות. גם הבן שלו מאוד הצליח עם הביזנס.

ב.

אדמו"ר אחר, בנו של צדיק מפורסם, התנהג כחילוני מסורתי בצעירותו ואכמ"ל, לאחר מכן התחזק וחזר בתשובה כי הבין שהכי טוב עבורו להיות אדמו"ר. כיום מוצג לציבור כאדמו"ר קדוש עם זקן לבן. אמנם זכה לבנים צדיקים.

ג.

על אדמו"ר אחר נערך תחקיר (ע"י אחד שבמקצועו הוא "רודף באבות") שהוכיח כיצד העתיק אחד לאחד את הסיפורים שאירעו במשפחת אדמו"רים אחרת, ואפילו העתיק את מודל הקבר, ואת התמונה של אדמו"ר מסויים עם אביו, ועשה לעצמו תמונה דומה, והאדיר מאוד את אביו שהיה איש פשוט מאוד (צדיק תמים אבל פשוט).

עורך התחקיר ראיין אנשים אקראיים מהעיירה, משכונתו של "הצדיק", ששמעו עליו הרבה כתוצאה מהפרסום, אבל מעולם לא פגשו בו, כמו כן מעולם לא שמעו על איזה 'קבלת קהל' שהיתה לו וכו'.... ולמעשה לא היה אפילו אחד שהכירו כבאבא בחייו.
 
לא מדוייק, הנה שלוש דוגמאות על קצה המזלג

אתה צודק שאינו מן העניין כלל לפרסם ולהרחיב בשמות וכו', וטוב עשית.

אבל מתחת אותי בכל אופן,

חלק אני כן יודע, אבל את מה שלא ...

עכ"פ, יש הרבה צורך שידעו את הדברים האלו.
 
מעניין מי זה אדמור מס' ב', השאר נכון וידוע, רואים גם את האחיינים של אדמו"ר א' שהם ודאי קדושים, מנשקים לו את היד.
 
לא מדוייק, הנה שלוש דוגמאות על קצה המזלג

נעשה סדר. מעטים המכנים אותו כאדמו"ר, בוודאי לא כאחד האדמו"רים המפורסמים... הוא יותר רב מטעם. אם כבר את בנו.

לגבי השני, לא בטוח כצעקתה. אמנם היה מודרני ופתוח אך ממכיריו בשנים ההם תמיד סיפרו ששמר עצמו בקדושה. ברור לא כמו אביו ולא כמו בנו, אבל היה אדם שמור. גם אליו אין חסידים ומאמינים, כי אם בעלי בתים כפריים.

גם לגבי השלישי, אפילו האברכים שלו לא מעריכים אותו כאדמו"ר, אלא כיהודי טוב, והמסחריות בולטת שם.

כיון שכך, אני שוב חוזר על הנחתי שבציבור שלנו, היינו האברכים, יודעים לזהות מי מריץ עצמו ומי ספר תורה בהיכל.
 
ראשי תחתית