משא ומתן בתורתו של מרן הראש"ל רבי דוד יוסף שליט"א

[מחשבות טובות]

תגידו, אתם מאמינים לשטויות והבלים הללו?!

כלומר, אל תאמינו במה שאתם רוצים שיהיה, אלא תדאגו שזה יהיה, כל עוד לא עשיתם זאת זה לא יהיה.

 

[הנר המערבי]

בכדי לשמור על רמת הפורום, נא להימנע מהודעות שאין בהם שום תוכן חדש...

יש בזה הרבה עומק , רק אם אני יכתוב זה עלול לפגוע.

המכוון לא היה בדווקא להודעתך, אלא באופן כללי

 

[מחשבות טובות]

המכוון לא היה בדווקא להודעתך, אלא באופן כללי

ומגלגלים חובה...

 

[אור תורה]

סוף סוף פורום רציני שמעריכים את מרן מנהיג הדור שר התורה גאון ישראל רבינו הגדול והענק שליט"א

למי אתה מתכוון??
תלמידם של מנהיגי הדור
זקן גדולי הדור רבינו הגדול מרן הגרמ"צ ברגמן
מרן רה"י הגר"ד לנדו
מרן הגרמ"ה הירש
מרן הגרב"ד פוברסקי
מרן הראש"ל הגר"ד יוסף.

ואגב אולי תסביר לציבור היכן למדת, בפונבי'ז או בסלבודקה ??

 

[רבי משה שטיין]

למי אתה מתכוון??
תלמידם של מנהיגי הדור
זקן גדולי הדור רבינו הגדול מרן הגרמ"צ ברגמן
מרן רה"י הגר"ד לנדו
מרן הגרמ"ה הירש
מרן הגרב"ד פוברסקי
מרן הראש"ל הגר"ד יוסף.

ואגב אולי תסביר לציבור היכן למדת, בפונבי'ז או בסלבודקה ??

לאורם נלך כי הם מנהיגי הדור לא זכיתי ללמוד לא בפונביז' ולא בסלבודקא

 

[מתוק מדבש]

דבר מדהים גיליתי השבוע
שהגר"מ"מ קארפ בכל ספריו מרבה לדון בתורת מרן הגר"ד, והגיעו הדברים לידי כך שבכל ספר כותב לו הקדמה מיוחדת עם שבחים גדולים

 

[מתוק מדבש]

בהדגשה על למדנותו של מרן שליטא\

 

[מחשבות טובות]

יישר כח על הסקופ!
אכן שתי הסדרות המקיפות והמובילות בהיקף ועומק משורשי הסוגיות עד פארי השיטות על או"ח למעשה של מחברי זמננו, ואשרינו שמנעימים זה לזה בהלכה.

 

[עשרה זהב]

לפי מה שידוע לי שהגר"ד והגר"מ ידידים משכבר הימים.

 

[מחשבות טובות]

לא ידעתי, מה שאני יודע שהגר"ד ידידו ומוקירו של הגר"מ הלוי, וממנו קיבל חלק מההשראה של הלכה ברורה, וכידוע הגרמ"מ קראפ הספיד הספד מר את משה איש האלוקים הלוי בישיבת כסא רחמים, א"כ יש כאן חוט המשולש, והכל הוא כחוט השני, 3 מחברים דגולים (החולשים על ההלכות המצויות באו"ח והמסתעף), עם היקף עצום, עומק רב, ודקדוק בניסוח וסדר ושיטות.

 

[אברך מב"ש]

הרב הראשי מטיל פצצה: "להתיר את השימוש במעלית שבת שעומדת בתקנים ההלכתיים המחמירים"
האיסור על מגדלים בציבור החרדי יוסר? במענה לפניית סגן ראש עיריית י-ם, השיב הראשון לציון ובנו של מייסד ש"ס הרב דוד יוסף כי "אין שום מניעה לאשר תוכניות בנייה למגורים לגובה ובניינים רבי קומות" והוסיף כי "דעת רוב היא להתיר את השימוש במעלית שבת, כשהיא עומדת בכל ההקפדות והחומרות ההלכתיות שננקטו ע"י המכונים הטכנולוגיים"

מהפכה בעולם התכנון והבניה החרדי. הרב הראשי הספרדי הרב דוד יוסף, בנו של מנהיג ומייסד ש"ס הרב עובדיה יוסף, קבע לאחרונה עמדה הלכתית בסוגייה שמצויה שנים ארוכות במחלוקת – האם ניתן להשתמש במעליות שבת – וקבע כי ככל שמדובר במעלית אשר עומדת בכל החומרות ההלכתיות, אכן ניתן להשתמש בה. לעמדה זו השלכות משמעותיות על סוגיית הבנייה לגובה במגזר החרדי בכלל, ועל האפשרות לקדם בו מיזמי התחדשות עירונית בפרט. זאת מאחר ועד כה נמנע רובו של הציבור החרדי ממגורים במגדלים.

במכתב תשובה שכתב הראשון לציון לפני כשבוע וחצי לרב חיים מאיר כהן, סגן ראש עיריית ירושלים, הבהיר כי "אין שום מניעה לאשר תוכניות בנייה למגורים לגובה ובניינים רבי קומות, בטענה שהשימוש במעלית שבת נאסרה (הטעות במקור) על ידי כמה מהפוסקים. דעת רוב… להתיר את השימוש במעלית שבת, כשהיא עומדת בכל התנאים הנדרשים, ובפרט במקום שהיא עומדת בכל ההקפדות והחומרות ההלכתיות שננקטו על ידי המכונים הטכנולוגיים המאושרים".

עוד כתב הרב יוסף כי "אין השאלה שלפנינו האם מותר לעלות במעלית שבת או לא, אלא אם צריכים למנוע מיזם שהשקיע הרבה, כדי שתאושר לו תוכנית זו, וזה ודאי אין בידנו רשות למנוע, ובפועל כל אחד ינהג כדעת רבותיו".

התפתחות זו באה לאחר שבשנים האחרונות התווספו לתחום מעליות השבת פיתוחים טכנולוגיים שונים שנועדו לתת מענה לבעיות ההלכתיות הכרוכות בהפעלת מעלית שבת "רגילה". כך למשל, לפני כשנתיים חשף מרכז הנדל"ן פיתוח חדש למעלית שבת "כשרה" בשם "מעלין בקודש", פיתוח שזכה תחילה לתמיכה מחלק מהרבנים כמו הרב שלום גלבר, הרב יצחק מרדכי רובין, והרב שריאל רוזנבך, אך גם הביא להתנגדות מצד אחרים, כמו הרב צבי רוזנבלט, רב העיר בני ברק. לאור ההתנגדות חזרו בהם חלק מהרבנים שהתירו את המעלית, אך עדיין אישרו את השימוש בה למי שסובל מבעיות רפואיות.

עמדתו של הרב יוסף מהווה אם כן דחיפת עידוד של ממש לזרם בקרב הפוסקים החרדים שנוטה לקבל את מעליות השבת. ככל שפיתוחים מסוג זה יאומצו על ידי הפוסקים, הוא יכול לאפשר לציבור החרדי לגור במגדלים בני 20-30 קומות, דבר שלא היה אפשרי עד היום.

מכון צמת, העוסק בהתאמת המציאות הטכנולוגית לאורח החיים היהודי על פי ההלכה מסר בתגובה: "ברכות לראשון לציון על עמידתו הבהירה, ללא מורא אדם ובלא משוא פנים, לטובת כלל ישראל מתוך יראת שמים בהירה ועמדה הלכתית מבוססת. בנייה לגובה והשימוש בטכנולוגיות מתקדמות היא כורח המציאות והדרך הישרה הינה להתאים את השימוש בהם ע״פ ההלכה בהנחיית גדולי הפוסקים.

"ישנה משמעות עצומה הלכתית וכלכלית לביצוע ההתאמות לפני הבנייה ועל כן פסיקתו של הראשון לציון הינה משמעותית ביותר. אנו גאים לפעול יחד עם הקבלנים המובילים בישראל כבר שנים רבות ע״מ להנגיש פתרונות הלכתיים תוך נאמנות לפסיקותיו של הרב שלמה זלמן אוירבעך ויתר גדולי הפוסקים בכל הנוגע להלכה וטכנולוגיה".

הרב הראשי מטיל פצצה: "להתיר את השימוש במעלית שבת שעומדת בתקנים ההלכתיים המחמירים"

האיסור על מגדלים בציבור החרדי יוסר? במענה לפניית סגן ראש עיריית י-ם, השיב הראשון לציון ובנו של מייסד ש"ס הרב דוד יוסף כי "אין שום מניעה לאשר רבי קומות...

www.nadlancenter.co.il

 

[אנו עמלים]

הרב הראשי מטיל פצצה: "להתיר את השימוש במעלית שבת שעומדת בתקנים ההלכתיים המחמירים"
האיסור על מגדלים בציבור החרדי יוסר? במענה לפניית סגן ראש עיריית י-ם, השיב הראשון לציון ובנו של מייסד ש"ס הרב דוד יוסף כי "אין שום מניעה לאשר תוכניות בנייה למגורים לגובה ובניינים רבי קומות" והוסיף כי "דעת רוב היא להתיר את השימוש במעלית שבת, כשהיא עומדת בכל ההקפדות והחומרות ההלכתיות שננקטו ע"י המכונים הטכנולוגיים"
הצג קובץ מצורף 3279
מהפכה בעולם התכנון והבניה החרדי. הרב הראשי הספרדי הרב דוד יוסף, בנו של מנהיג ומייסד ש"ס הרב עובדיה יוסף, קבע לאחרונה עמדה הלכתית בסוגייה שמצויה שנים ארוכות במחלוקת – האם ניתן להשתמש במעליות שבת – וקבע כי ככל שמדובר במעלית אשר עומדת בכל החומרות ההלכתיות, אכן ניתן להשתמש בה. לעמדה זו השלכות משמעותיות על סוגיית הבנייה לגובה במגזר החרדי בכלל, ועל האפשרות לקדם בו מיזמי התחדשות עירונית בפרט. זאת מאחר ועד כה נמנע רובו של הציבור החרדי ממגורים במגדלים.

במכתב תשובה שכתב הראשון לציון לפני כשבוע וחצי לרב חיים מאיר כהן, סגן ראש עיריית ירושלים, הבהיר כי "אין שום מניעה לאשר תוכניות בנייה למגורים לגובה ובניינים רבי קומות, בטענה שהשימוש במעלית שבת נאסרה (הטעות במקור) על ידי כמה מהפוסקים. דעת רוב… להתיר את השימוש במעלית שבת, כשהיא עומדת בכל התנאים הנדרשים, ובפרט במקום שהיא עומדת בכל ההקפדות והחומרות ההלכתיות שננקטו על ידי המכונים הטכנולוגיים המאושרים".

עוד כתב הרב יוסף כי "אין השאלה שלפנינו האם מותר לעלות במעלית שבת או לא, אלא אם צריכים למנוע מיזם שהשקיע הרבה, כדי שתאושר לו תוכנית זו, וזה ודאי אין בידנו רשות למנוע, ובפועל כל אחד ינהג כדעת רבותיו".

התפתחות זו באה לאחר שבשנים האחרונות התווספו לתחום מעליות השבת פיתוחים טכנולוגיים שונים שנועדו לתת מענה לבעיות ההלכתיות הכרוכות בהפעלת מעלית שבת "רגילה". כך למשל, לפני כשנתיים חשף מרכז הנדל"ן פיתוח חדש למעלית שבת "כשרה" בשם "מעלין בקודש", פיתוח שזכה תחילה לתמיכה מחלק מהרבנים כמו הרב שלום גלבר, הרב יצחק מרדכי רובין, והרב שריאל רוזנבך, אך גם הביא להתנגדות מצד אחרים, כמו הרב צבי רוזנבלט, רב העיר בני ברק. לאור ההתנגדות חזרו בהם חלק מהרבנים שהתירו את המעלית, אך עדיין אישרו את השימוש בה למי שסובל מבעיות רפואיות.

עמדתו של הרב יוסף מהווה אם כן דחיפת עידוד של ממש לזרם בקרב הפוסקים החרדים שנוטה לקבל את מעליות השבת. ככל שפיתוחים מסוג זה יאומצו על ידי הפוסקים, הוא יכול לאפשר לציבור החרדי לגור במגדלים בני 20-30 קומות, דבר שלא היה אפשרי עד היום.

מכון צמת, העוסק בהתאמת המציאות הטכנולוגית לאורח החיים היהודי על פי ההלכה מסר בתגובה: "ברכות לראשון לציון על עמידתו הבהירה, ללא מורא אדם ובלא משוא פנים, לטובת כלל ישראל מתוך יראת שמים בהירה ועמדה הלכתית מבוססת. בנייה לגובה והשימוש בטכנולוגיות מתקדמות היא כורח המציאות והדרך הישרה הינה להתאים את השימוש בהם ע״פ ההלכה בהנחיית גדולי הפוסקים.

"ישנה משמעות עצומה הלכתית וכלכלית לביצוע ההתאמות לפני הבנייה ועל כן פסיקתו של הראשון לציון הינה משמעותית ביותר. אנו גאים לפעול יחד עם הקבלנים המובילים בישראל כבר שנים רבות ע״מ להנגיש פתרונות הלכתיים תוך נאמנות לפסיקותיו של הרב שלמה זלמן אוירבעך ויתר גדולי הפוסקים בכל הנוגע להלכה וטכנולוגיה".

הרב הראשי מטיל פצצה: "להתיר את השימוש במעלית שבת שעומדת בתקנים ההלכתיים המחמירים"

האיסור על מגדלים בציבור החרדי יוסר? במענה לפניית סגן ראש עיריית י-ם, השיב הראשון לציון ובנו של מייסד ש"ס הרב דוד יוסף כי "אין שום מניעה לאשר רבי קומות...

www.nadlancenter.co.il

מכתב לח"ע בכיר ככל שיהיה שיוכל לאשר תכניות וכו' לא רלוונטי אם הציבור לא יקנה את הדירות שיאושרו בתוכניות.
בכ"א מקווה שזה יעלה את הנושא שוב ואולי ימצא פתרון מוסכם על כלל גדולי ההוראה.

 

[נוריאל עזרא]

אבא שאול, אבא שאול בן בוטנית או האמורא אבא שאול, אימות עובדות בסיפור מהרב דוד שליט"א על מר אביו הגדול זצ"ל

בספר ארחות מרן, הנהגותיו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל בהלכה עם מקורות לכל הלכה מבנו הרב דוד יוסף שליט"א חלק ב' בסופו כתב כמה סיפורים עליו ממקור ראשון.
אחד מהסיפורים הללו הוא זה:

כמונח בקופסא
ביום נישואיו של הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א, בנו יחידו של מורנו הגאון הצדיק רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, הגיע מרן אבא לחופה ופגש שם את הגאון הגדול רבי חיים קרייזווירט זצ"ל. החופה התעכבה, ואבא הגיע באזני רבי חיים את כאבו על ביטול תורה שנגרם להם.

אם כך, בוא נלמד - אמר רבי חיים. - מה מציע כבודו ללמוד? שאל אבא.
רבי חיים השיב: מאחר שנמצאים אנו כעת בחתונה של הרב אבא שאול, ננסה להיזכר בכל הש"ס היכן מוזכר התנא אבא שאול.

אבא חייך והציע, שכל אחד יאמר בתורו מקור אחד.

רבי חיים עצם את עיניו, חשב רגעים ספורים ואמר במסכת פלונית בדף פלונית נזכר התנא בפעם הראשונה.
כעת הגיע תורו של אבא. הוא עצם את עיניו, חשב זמן קצר, ואמר: המקום השני הוא במסכת פלונית דף פלוני.

רבי חיים חייך ואמר את המקום השלישי, ואבא נקב במקום הרביעי.

במחילה מכבוד הרב - העיר רבי חיים קרייזווירט - לפני כן יש עוד מקום שבו מוזכר התנא אבא שאול.

לא שכחתי - השיב אבא - יעיין נא כבודו במהרש"א שם ויראה שהוא כותב שאבא שאול המוזכר כאן אינו אותו אבא שאול הידוע, אלא מדבר באבא שאול בן בטנית שהיה תנא אחר.
נדהם רבי חיים ואמר: אם כן, אינני מסכים להמשיך יותר את התחרות הזו...
ע"כ.

בשער הספורים הוא מציין "עובדות והנהגות מהתמדתו ושקידתו של מר"ן אאמו"ר זצוק"ל בלימוד התורה יומם ולילה, מאשר ראיתי בעיני במשך השנים ומאשר שמעתי מפיו על תחילת דרכו בקודש.

ובהקדמה לספר כתב שנמנע מלהביא דברים הנמסרים מפי אנשים שהיו קרובים אליו ביותר ורק דברים שראה בעצמו (אם כי ייתכן וכוונתו רק לחלק ההלכתי של הספר אבל מהשער של הסיפורים נשמע שכן הוא גם על שם).

כשראיתי את הסיפור פעם ניסיתי לחפש לפי התנא אבא שאול הרביעי (ניסיתי שלישי חמישי שיש כך זכור לי) מחיפוש בתוכנה ולא מצאתי שיש מהרש"א שמעיר כלום על זה גם בגמרא עוז והדר לא הייתה שום הערה שמציינת שיש מי שאומר שמדובר בבן בטנית, בזכרוני גם שחפשתי במהרש"א ישירות אולי מדובר עכ"פ במקום אחר ולא מצאתי כי בהחלט ייתכן שהרב לא דייק באיזה פעם הרב חיים העירו. אולי בכלל לא מדובר כלל על המהרש"א.
בקיצור האם יש בידכם ליישב הסיפור?
האם ידוע לכם בכלל שיש הגהה באיזה מקומן שהתנא אבא שאול הנזכר הוא אבא שאול בן בטנית?
אם זה במהרש"א מה טוב אם לא גם אשמח לשמוע.

-------------------

שאלתי בעבר שאלה זו בפורום אוצר החכמה והציע לי חכם אחד יישוב נפלא [אין לי כרגע גישה לשם ואיני זוכר את הכינוי שלו (שנאמר דבר בשם אומרו), אם מישהו יכול לעשות חיפוש ולציין אליו אודה לו מאוד] וז"ל:
אולי התחילו מסוף הש"ס:
א. נדה עא ע"ב.
ב. שם סא ע"א.
ג. שם לח ע"א.

במקום השלישי, דף לח ע"א, מובא "אבא שאול משמיה דרב אמר", והעירו חבל מפרשים שאין הכוונה בזה ל'אבא שאול' הידוע, שהרי אמר בשמו של רב, אם כן בהכרח שמדובר באמורא. ראה על כך: סדר הדורות חלק ב ערך אבא שאול [השני]; הגהות יעב"ץ; מהר"ב רנשבורג; מנחת יהודה, ועוד.

אבל לא מהרש"א. ולא בן בטנית. ע"כ דברי החכם הנ"ל ושמחתי בדבריו מאוד.

-------------------------

לפני כ4 שנים שלחתי דברים אלו למייל שנתנו לי ליצירת קשר עם הרב דוד שליט"א והשיבו לי:

"שלום וברכה.
שאלתי את הרב.
הרב השיב שמסתבר שעבר זמן רב, לא דייק כ"כ, אבל מסתבר שאם זה לא מהרש"א, אזי כתוב הדבר באחרונים.
בעזה"י כשיתפנה יחפש מדוייק ואכמ"ל. "

אם יש למישהו משהו להוסיף בעניין אולי יש איזה אבא שאול מהמופעים הראשונים בגמרא שאיזה מפרש אומר שהוא אבא שאול בן בוטנית נשמח לשמוע.

 

[נוריאל עזרא]

אם יש למישהו משהו להוסיף בעניין אולי יש איזה אבא שאול מהמופעים הראשונים בגמרא שאיזה מפרש אומר שהוא אבא שאול בן בוטנית נשמח לשמוע.

הציעו לי שאולי כשהגיעו לאבא שאול בעירובין דף כט. העיר רבי חיים קרייזווירט שיש כבר לפני כן בשבת קנז. ושתיקן אותו הרב עובדיה יוסף ששם זה אבא שאול בן בוטנית. (שם הוא להדיא אבא שאול בן בוטנית אבל ייתכן).

 

[אור יעקב]

יש פסק של הרב דוד יוסף שליט"א (ה"ב חי"ז שו"ת אוצרות יוסף) לגבי שעון שבת שממש יכול להקל על הציבור. (וכבר כתב ע"ז קודם באורך הרב אלקנה ישראל שליט"א בשו"ת אב"א בם ח"ב סי' ד)

והוא שכל מה שמרן זצוק"ל התיר רק "להאריך" מצב קיים של שעון שבת, (ולקצר במקום חולי וכדו')
זה רק באיסורי דאורייתא! (כמו פלאטה וכדו')
אבל בכל איסורי דרבנן (לדים, מזגנים וכדו') מותר בין להאריך ובין לקצר שעון שבת וכדין יו"ט.

- והדבר מצוי בכל שבת בבתי ישראל, ולכן טוב שידעו פסק זה ולא יגרם צער בשבת מחמת תאורה, מזגנים וכדו'.

 

[משיב כהלכה]

טוב שידעו שמרן הגר"ש משאש מתיר בין להאריך ובין לקצר, ראה שו"ת תבואות שמש סימן ג', וכן הגר"ע יוסף התיר לצורך חולה או מצווה.

 

[אור יעקב]

טוב שידעו שמרן הגר"ש משאש מתיר בין להאריך ובין לקצר, ראה שו"ת תבואות שמש סימן ג'

אין ראיה מדבריו כ"כ, הוא דיבר לענין "כיבוי" לא לענין הדלקה שיותר חמור

 

[משיב כהלכה]

אני מבין שלא קראת את הסיכום בסוף סימן ד'. קרא בעיון את שני הסימנים שם.

 

[אור יעקב]

אני מבין שלא קראת את הסיכום בסוף סימן ד'. קרא בעיון את שני הסימנים שם.

עברתי על התשובה, יישר כח.

 

[נוריאל עזרא]

בהלכה ברורה סימן רב כתוב "ויש לומר בורא ולא הבורא".
ובהערה ה' נכתב: ".....ועיין בברכות מחלוקת תנאים לעניין ברכת המוציא וכתבו התוספות דאף על גב דהמוציא מהני לכולי עלמא, אמרו בירושלמי (ברכות ו, א) דאמרינן המוציא כדי שלא לערב אותיות.....ולפי זה לענין ברכת העץ או ברכת הגפן לכולי עלמא י"ל בורא. ואמנם בירושלמי שם אמרו דלרבי נחמיה דאמר המוציא כדי שלא לערב האותיות יש לומר הבורא פרי הגפן וכו'...".

נ.ב - לא כתוב בירושלמי שלרבי נחמיה יש לומר הבורא בגלל עירוב אותיות כי אין בזה עירוב אותיות וכמו שכתב הוא לעיל מינא על פי התוס' שהביאו הירושלמי.

רק סדר הדברים שם כך שמובאת מחלוקת בין חכמים לרב נחמן שלרב נחמן יש לומר המוציא שנשמע גם על לשעבר וגם על להבא ולחכמים מוציא וכו'.
אחר כך נכתב שם שר' ירמיה בירך לפני ר' זעורא "המוציא" וקילסו, ושואלת מאי וקילסו כר' נחמיה (הכוונה לר' נחמן)?
ומשיבה הגמרא שקילסו שעשה כן כדי לא לערב אותיות (ולא שעשה כר' נחמן שהוא דעת יחיד).
ואז הגמרא מקשה מ"לחם מן הארץ" למה לא אומרים לפי זה "לחם המין הארץ" ונשארת בקושיא.
ובסיום עניין זה חוזרת הגמרא למחלוקת ר' נחמן וחכמים הנ"ל ואומרת שלדעתיה דר' נחמיה (הוא ר' נחמן כאמור ויש גורסים באמת ר' נחמן) אומרים הבורא ולחכמים בורא. כלומר שלשיטת ר' נחמן כמו שאומרים המוציא כי יש בו משמעות של עבר ועתיד כך גם יש לומר הבורא ושגם בזה חולקים עליו חכמים שיש לומר בורא ולא בגלל עירוב אותיות.

ונראה שהבין כן גם בדברי ר' יהודה שירליאון ואין בדבריו משמעות כזאת וגם מיד מביא את דברי הראש שסמכינן על הירושלמי לומר בורא וכו' כי אנו אומרים המוציא רק כדי לא לערב האותיות וכו' הרי שהבין בירושלמי שרק לעניין המוציא שייך עירוב אותיות.

וכנראה שנגרם הבנה מוטעית זו מחמת שבפעם הראשונה נזכר שם מחלוקת חכמים עם ר' נחמן, ולאחר מיכן לעניין שר ירמיה אמר המוציא קוראת לו הגמרא ר' נחמיה וממש אחר כך אומרת הגמרא על דעתיה דר' נחמיה יש לומר הבורא. וגם מהסמיכות וגם כי מופיע ר' נחמיה ומיד על דעתיה דר' נחמיה כנראה יצר את הרושם שזה מאותו עניין ולא היא.