משנתו של רבינו עובדיה יוסף בענינים שבקדושה

וכיום רבים מרבני האשכנזים מודים בזה. ראה לגר"מ שטרנבוך בספריו האחרונים, ובדרשות שובה מה שמעורר על זה. ועוד.

חלמא טבא חזית. "רבים מרבני האשכנזים"...

הגר"מ שטרנבוך בספריו האחרונים לא סתר את הראשונים, ובני ביתו העידו שעד עצם היום הזה הוא מפנה כל אחד ששואל בענין הפאה לעיין בספרו הראשון "דת והלכה" שם הרחיב את היריעה וביאר הכל.

ומה שמעורר בשבת שובה על פאות פרוצות, ומדבר הרבה על פאות פרוצות, גם זה הסבירו בני ביתו שכחלק מהתנאי לקבלתו לראב"ד העדה החרדית היה שלא יוציא לאור את ספרו "דת והלכה" במהדורות נוספות, ויתן לציבור "לשכוח" ממנו, כמו כן שיעורר הרבה על פאות פרוצות, ותנאי שלישי שאשתו שחבשה פאה תחבוש מעתה מטפחת כמנהג המקום, והסכים.

ולכן גם בספריו האחרונים תמצא שעורר על פאות פרוצות, אבל עם זאת לא סתר דבריו הראשונים ולא חזר בו מעולם.
 
ואם הגר"ע היה מתיר פאה, היית כותב מיד "פשוט וברור" באופן אוטומט.
לא.
אבל הדבר הזה פשוט וברור לרגיל במשנתו שזה הסיבה שהחמיר, כי ודאי שיכל לעשות בזה ס"ס, כמו שיכל לעשות ס"ס וצירופים בעניין מפעל הפיס, ובעוד עניינים, אלא שסבר שא"צ להידחק להתיר בעניינים שעדיף שיהיו אסורים.
 
חלמא טבא חזית. "רבים מרבני האשכנזים"...

הגר"מ שטרנבוך בספריו האחרונים לא סתר את הראשונים, ובני ביתו העידו שעד עצם היום הזה הוא מפנה כל אחד ששואל בענין הפאה לעיין בספרו הראשון "דת והלכה" שם הרחיב את היריעה וביאר הכל.

ומה שמעורר בשבת שובה על פאות פרוצות, ומדבר הרבה על פאות פרוצות, גם זה הסבירו בני ביתו שכחלק מהתנאי לקבלתו לראב"ד העדה החרדית היה שלא יוציא לאור את ספרו "דת והלכה" במהדורות נוספות, ויתן לציבור "לשכוח" ממנו, כמו כן שיעורר הרבה על פאות פרוצות, ותנאי שלישי שאשתו שחבשה פאה תחבוש מעתה מטפחת כמנהג המקום, והסכים.

ולכן גם בספריו האחרונים תמצא שעורר על פאות פרוצות, אבל עם זאת לא סתר דבריו הראשונים ולא חזר בו מעולם.
לא אמרתי שסתר דבריו הראשונים, אלא שרואים בזה "סכנה גדולה ליצר הרע ופריצות".
 
בספריו האחרונים לא סתר את הראשונים

דוגמאות מספריו האחרונים:

"והעיקר להיזהר ולהזהיר ששערות ראשה כולם יהיו מכוסות, ולא כאותם שמראים עצמם כפנחס ומצטדקים לכסות במטפחת, ומגלים טלפיהם מלפנים ומאחור בשיער מגולה מכאן ומכאן. שאיסור חמור הוא לגלות אפי' מקצת שערות" (הלכות הגר"א ומנהגיו).

"וכשם שבשינוי לפאה נכרית שפיר צועקים שאין לשנות שזהו פירצה, ומביאים רבים מגדולי הפוסקים שאסרו, לא ידעתי למה לא יביאו הפוסקים שבמטפחת גופא אף שמכסה כראוי לא מספיק כלל וכמבואר ברמב"ם ושו"ע. ולפ"ז לכאורה יש לצדד בהיתר הפאה נכרית, שמכסה כל השערות, עד שיש לומר שבזה אין צורך עוד לרדיד, כיון שאינה עשויה לינתק, משא"כ במטפחת לחוד לא סגי" (שם סי' ע"ט, נדפס בשנת תשנ"ח).

"ואני שאלתי בעצמי פעם פי הגאון ה"חזון איש" זצ"ל, והשיב לי שכל שיער אסור מדינא מן התורה, ורק חוץ לצמתן אע"ג שאינו אסור מן התורה, מכל מקום אסור ממנהג ישראל, ושאלתי אותו מהו נקרא שערות חוץ לצמתן, ואמר בצדדין או במצח, אבל בשערות גופא בראש, האיסור בכל שיער ושיער ואין בזה שיעור.

ובזמן האחרון בעוונותינו הרבים פרצו גדר להתיר בזה, ולובשות מטפחת ושערות נראות בחוץ, ותולים בוקי סריקי באחד מהרבנים שהתיר, וכבר הבאתי הלכה בזה וח"ו להתיר, שעתיד בניה תלוי בצניעותה, כדאיתא בזוה"ק (מובא במשנ"ב סימן ע"ה) ולכן אלו שאין רצונם להקל בפאה נכרית, ומכסות במטפחת ולא מכוסות לגמרי, מקלם יגיד להם, שברחו מחשש איסור דפאה נכרית, ליכשל באיסור גמור כשמקצת שערותיהן מגולות חוץ למטפחת. והרמב"ם פוסק להדיא שאפילו אשה מכוסה במטפחת לא מועיל, ואסורה לצאת לרה"ר, שצריך גם רדיד ככל הנשים, שבזה כנראה היו בטוחות שהמטפחת לא תזוז ממקומה ושערותיה יתראו (עיי"ש בפרק כ"ד דאישות הלכה י"ב), וכ"ש אם הולכת במטפחת ובאמת מקצת שערותיה לא מכוסות, שעוברת על דת יהודית.

ובזמן האחרון פרוץ מאד ענין גלוי שערות, ומתעטפים באצטלא דקדושה, שמוטב בגילוי שערות במקצת ובלבד לא ללבוש פאה נכרית, ודבריהם הבל, וגורמים צרות הרבה ועניות בישראל, וכמבואר בזוה"ק (פרשת נשא) שאסור לגלות כל שיער באשה, והאיסור מדינא, וכמו שביארתי ב"תשובות והנהגות" ח"ב (תרצ"ב), יעוש"ה. וכבר הוכרע מכל גאוני ישראל זצ"ל להלכה ולמעשה שמקצת שערות בגילוי מדינא אסור, ורק ביצאו חוץ לצמתן יש מקילין, וגם בזה כבר הוכרע ונהגו לאסור" (שו"ת "תשובות והנהגות" חלק א' סי' ס"ב).
 
אבל הדבר הזה פשוט וברור לרגיל במשנתו שזה הסיבה שהחמיר

על זה הגבתי שסתר עצמו במקומות אחרים דאיירי בשיער ממש.

ואין זו "שיטה" במשנתו, כפי שבזמן האחרון יש מגמה הזויה להציג אותו כמחמיר בענייני קדושה, או כמחמיר באופן כללי, ולשכתב את ההיסטוריה.
 
משיב כהלכה
חלמא טבא חזית. "רבים מרבני האשכנזים"...

הגר"מ שטרנבוך בספריו האחרונים לא סתר את הראשונים, ובני ביתו העידו שעד עצם היום הזה הוא מפנה כל אחד ששואל בענין הפאה לעיין בספרו הראשון "דת והלכה" שם הרחיב את היריעה וביאר הכל.

ומה שמעורר בשבת שובה על פאות פרוצות, ומדבר הרבה על פאות פרוצות, גם זה הסבירו בני ביתו שכחלק מהתנאי לקבלתו לראב"ד העדה החרדית היה שלא יוציא לאור את ספרו "דת והלכה" במהדורות נוספות, ויתן לציבור "לשכוח" ממנו, כמו כן שיעורר הרבה על פאות פרוצות, ותנאי שלישי שאשתו שחבשה פאה תחבוש מעתה מטפחת כמנהג המקום, והסכים.

ולכן גם בספריו האחרונים תמצא שעורר על פאות פרוצות, אבל עם זאת לא סתר דבריו הראשונים ולא חזר בו מעולם.
הרב משיב כהלכה חייב אני לפרגן לך על ידיעותך המרובות אשרי הפורום שזוכה לכתיבתך פה
 
והנה עוד קולא - התיר לאשה לנגן בתזמורת (מסתבר שהשאלה היא מול ציבור גברים, כי מול ציבור נשים אין שאלה כלל). ולא חשש ליצר הרע ולשאר מרעין בישין.

אשה לנגן בתזמורת.jpg
 
קולא נוספת: התיר גילוי שיער בתוך ביתה, ומשמע אפילו בפני אנשים (וצ"ע, כי בפני אנשים הוי כמו חצר דשכיחי בה רבים ואסור).


גילוי ראש בתוך ביתה.jpg
 
כמו כן היקל בענין ישיבה משותפת באירועים משפחתיים:

"ואמרתי להביא קצת סמך נוסף להנ"ל, ממ"ש הלבוש בסוף או"ח (מנהגים אות ל"ו), שאע"פ שכתב בספר חסידים שבכל מקום שאנשים ונשים רואים זא"ז בסעודת נישואין, אין לברך שהשמחה במעונו, לפי שאין שמחה לפני הקב"ה כשיש הרהורי עבירה, מ"מ אין נזהרין עכשיו בזה, וה"ט משום שעכשיו מורגלות הנשים הרבה בין האנשים, ואין כאן הרהורי עבירה כ"כ, דדמיין באפן כקאקי חיורי מרוב הרגלן בינינו וכיון דדשו דשו" (יביע אומר חלק ו' או"ח סימן י"ג, וכמדומה שהוא עצמו תועד באירועים כאלה).

בנוסף, היקל במפורש גם באירועים גדולים ולא משפחתיים:

1750783190811.jpeg
 
הגר"מ שטרנבוך בספריו האחרונים לא סתר את הראשונים, ובני ביתו העידו שעד עצם היום הזה הוא מפנה כל אחד ששואל בענין הפאה לעיין בספרו הראשון "דת והלכה" שם הרחיב את היריעה וביאר הכל.
אין החי מכחיש את החי, ומשה ובית דינו קיים, וכל אחד יכול לשאול
כל מה שכתבת על המינוי וכו' פשוט מגוחך למי שמכיר קצת את הפולטיקה בעדה"ח והגרמ"ש, כך שאין צורך אפילו להכחיש
וגם מה שכתבת על "ספריו האחרונים" כנראה שלא הצצת בעמוד השער לראות מתי כל ספר נדפס, וכמובן שכחת מלהביא מ"ש בתשוה"נ בחלקים המאוחרים
וכ"ז לבד ממה שמעורר ע"ז בדרשותיו לא פעם ובמיוחד בשבת שובה
 
אין החי מכחיש את החי, ומשה ובית דינו קיים, וכל אחד יכול לשאול
כל מה שכתבת על המינוי וכו' פשוט מגוחך למי שמכיר קצת את הפולטיקה בעדה"ח והגרמ"ש, כך שאין צורך אפילו להכחיש
וגם מה שכתבת על "ספריו האחרונים" כנראה שלא הצצת בעמוד השער לראות מתי כל ספר נדפס, וכמובן שכחת מלהביא מ"ש בתשוה"נ בחלקים המאוחרים
וכ"ז לבד ממה שמעורר ע"ז בדרשותיו לא פעם ובמיוחד בשבת שובה
בקיצור התעלם ממה שכתבתי, איידי דטריד למפלט...
 
אין החי מכחיש את החי, ומשה ובית דינו קיים, וכל אחד יכול לשאול
כל מה שכתבת על המינוי וכו' פשוט מגוחך למי שמכיר קצת את הפולטיקה בעדה"ח והגרמ"ש, כך שאין צורך אפילו להכחיש
וגם מה שכתבת על "ספריו האחרונים" כנראה שלא הצצת בעמוד השער לראות מתי כל ספר נדפס, וכמובן שכחת מלהביא מ"ש בתשוה"נ בחלקים המאוחרים
וכ"ז לבד ממה שמעורר ע"ז בדרשותיו לא פעם ובמיוחד בשבת שובה

הוא מעורר על פאות פרוצות, וכבר עורר על כך בספרו הראשון "דת והלכה" וגם הגדיר בבירור מהי פאה פרוצה, וכפי שכתבתי - לא חזר בו מעולם.

ומה שכתבתי הוא מה ששח אחד מבני המשפחה בביתו של הגר"מ שטרנבוך והדברים מוקלטים, וגם עובדתית ניתן לבירור - גם אשתו ששינתה מפאה למטפחת כאשר עבר לעדה החרדית וגם ספרו דת והלכה שלא נדפס מאז שנת תש"ל. גם מנהג בנותיו וכלותיו בפאה, רק אשתו הוכרחה לשנות מנהגה.

וכנראה שאתה הוא זה שלא קרא בדבריי, כי ציינתי במפורש מתי נדפס הספר, שנת תשנ"ח, ומשנהו (במהדורה בתרא שם צוינו הדברים) בשנת תשנ"ב.

לעדה החרדית הצטרף בשנת תשמ"ט.
 
בקיצור התעלם ממה שכתבתי, איידי דטריד למפלט...

לא התעלמתי ממה שכתבת, עניתי על ראשון ראשון, גם כאשר סתרת עצמך מיניה וביה ובתחילה השתמע מדבריך שהגר"מ שטרנבוך חזר בו, ואחר כך כתבת שלא חזר בו.

והגבתי על מה שכתבת שראה בזה "יצר הרע ופריצות", שאינו נכון כי לא ראה אלא בפאות החריגות והבולטות, שעצם חריגותן היא פריצות, ולא שהפאות הם חפצא דאיסורא.

המתעלם הוא מי שאין לו מה למכור, לי יש הרבה מה למכור, ועוד בטרם תפצה את פיך יש עמדי תשובה מוכנה ומפורטת לכל מה שתכתוב. דבר אחד אין לי והוא זמן, וקשה לי לפנות זמן לזה בין כל עיסוקיי.
 
ראשי תחתית