לחצו כאן – תרומה לשמואל

משנתו של רבינו עובדיה יוסף בענינים שבקדושה

וכל האמור פירכא על מש"כ מכובדנו הנעלה ראש בית מדרשנו הגאון רבי אליהו בחבוט שליט"א [ולא סיפק בידי להעיר לו על הענין, ועוד חזון למועד].
1752836269152.png
 
וכל האמור פירכא על מש"כ מכובדנו הנעלה ראש בית מדרשנו הגאון רבי אליהו בחבוט שליט"א
זה לא הרב מיכאל בוחבוט שליט"א?

(לגופו של ענין, אני גם לא חושב שבצניעות מרן החמיר יותר והכל היה לפי כללי הפסיקה שלו)
 
מי שהכיר את רבינו הגדול זצ"ל באורחותיו האישיות, יודע עד כמה הוא היה קדוש וטהור בצורה שאין הדעת יכולה להכיל, ממש כרבי הקדוש בשעתו, ואולי בהזדמנות ארחיב בזה אי"ה.
 
מי שהכיר את רבינו הגדול זצ"ל באורחותיו האישיות, יודע עד כמה הוא היה קדוש וטהור בצורה שאין הדעת יכולה להכיל, ממש כרבי הקדוש בשעתו, ואולי בהזדמנות ארחיב בזה אי"ה.
בבקשה תרחיב. נשמח לשמוע ולהחכים.
 
זה לא הרב מיכאל בוחבוט שליט"א?

(לגופו של ענין, אני גם לא חושב שבצניעות מרן החמיר יותר והכל היה לפי כללי הפסיקה שלו)
אם אני כותב 'ראש בית מדרשנו' מסתמא אני יודע על מי אני מדבר...
אחיו רבי מיכאל, סגר כעת ישיבה קטנה ונעשה ראש סניף צפת...
ואם כבר דיברנו. מי שמכיר אברכים רציניים בטבריה או בצפת, מוזמן להזמינם לאחד מהכוללים שנפתחים שם.
 
התכוונתי שהבאת ציטוט של הרב מיכאל בוחבוט שליט"א.
כן היה אפשר לטעות, ולכן גם על זה תקף משפטי האמור, כי אנא (גימטרייה אליהו) עניא (גימטרייה קלא) ידענא על מה מדברנא.
כאשר תתבונן היטב, תראה שאכן דברים אלו הלא הם כתובים בחלקת המלאך מיכאל שר ישראל, אולם אינם פרי קולמוסו, אלא המה באו בהערה תחת הגיליון בגופן שונה בכתב פרובינצאל דמתקרי בטעות כתב רש"י, ובריש ההערה כתיב "הבהרת דברי הגאון עליון למעלה שליט"א", והיינו כי בא אליהו טרם עת גאולה ושלף עט גלולה ומצא מקום להתגדר בו, ונעשו אחים אוהבים בשער ורינות מפרכסות זו לזו, וכל המבין בטיב כתבים ידע זאת גם בלא ההברה בריש אמיר, יען רק הגאון אליהו רבה דרכו במעשה חידודים ולשונות מליצים וגם לרבות עסק מחשבי קיצין, ובזה שם אליהו זוטא קנצי למילין.
 
נערך לאחרונה:
(לגופו של ענין, אני גם לא חושב שבצניעות מרן החמיר יותר והכל היה לפי כללי הפסיקה שלו)

נו אז תלחם גם אתה בתופעת החסידות והנבערות שהתבצרה סביב מרן זי"ע, צריך להבין שזה רק מפחית את רום קומתו, וכמובן מנמיך את כל הציבור שלנו.

חייבים לשמור על שיח שפוי וענייני. וכפי שראיתי אתה אחד המגינים הגדולים כאן על מרן זצ"ל ואף על בנו הרה"ר הקודם שליט"א. אז התביעה עליך גדולה יותר.
 
שמעתי מאחד מתלמידיו של מרן הגרע"י זצוק"ל

דמרגלא בפומיה ש"על צניעות מדברים בצניעות"

דון מינה ואוקי באתרין!
 
שמעתי מאחד מתלמידיו של מרן הגרע"י זצוק"ל

דמרגלא בפומיה ש"על צניעות מדברים בצניעות"

דון מינה ואוקי באתרין!

המשפט הזה נאמר ע"י הרב צבי יהודה קוק, וזו לא פעם ראשונה שמייחסים להגר"ע דברים שמקורם באחרים.

והוא עצמו לא דיבר על צניעות בצניעות, כי על פאה (הדבר היחיד שאסר) הוא דיבר בריש גלי ובשפה מאוד ישירה שפורסמה בהבלטה בכל כלי התקשורת החילוניים וגרמה חילול ה' גדול (מצ"ב). כמובן שהדברים גם הוצאו לגמרי מהקשרם כי חילוניים לא מבינים את השפה התורנית, הם שומעים את המילה הזו וזה מספיק להם כדי לייצר כותרת עסיסית.
 

קבצים מצורפים

  • אשה בפאה.png
    אשה בפאה.png
    45.4 קילובייט · צפיות: 20
בבקשה תרחיב. נשמח לשמוע ולהחכים.

א. היתה תקופה שהוא התלונן על כאבי בטן חזקים מאוד, ובכל הבדיקות לא מצאו כלום, לאחר שא' הרופאים יותר העמיק, הוא מצא שיש לרב פצע פתוח מוגלתי וקשה, כשהוא נשאל: וכי לא ראית שיש לך פצע, הוא ענה: אני לא מסתכל בגוף שלי!
ב. הוא נהג שלעולם הוא לא יגלה אפילו את כף הרגל, כדעת מרן השו"ע שאסור לילך יחף כלל, ולכן הקפיד לרכוש נעלי בית חצי מגף שמגיעות עד הקרסול,
ג. זה מעשה שראיתי בעצמי: מידי שנה הוא היה מגיע לכינוס תורה שבע"פ במוסד הרב קוק, מנהג המקום שם שהוא מחולק לשלושה טורים, כשהטור האמצעי תחילתו גברים וסופו שיותר מרוחק נשים, הרב שהה שם למעלה משעה/שעה וחצי, וכל הזמן הזה, פניו היו או לימין או לשמאל, וכלל לא למרכז, למרות שבד"כ הוא היה מטה את עצמו לצד, כאן זה בלט שזה היה במשך כל הזמן שהוא שהה שם.
מי יתן ונזכה ללמוד מאורחותיו וללכת בדרכיו הישרות והצנועות.
 
הוא נהג שלעולם הוא לא יגלה אפילו את כף הרגל, כדעת מרן השו"ע שאסור לילך יחף כלל, ולכן הקפיד לרכוש נעלי בית חצי מגף שמגיעות עד הקרסול

מרן השו"ע?

אין כזה שו"ע, אולי התכוונת לרמ"א בסעיף ב', וגם הוא לא דיבר אלא בשוק, אבל בבית מאן דכר שמיה. ועיין במג"א שהביא על זה דברי הגמ' שימכור כל מה שיש לו ויקח מנעלים לרגליו. וזה מקור דברי הרמ"א כדאיתא בדרכי משה. וגם על זה כתב באליה רבה שבארצות ערב שנהגו ללכת יחף, מותר. וקל וחומר בן בנו של קל וחומר בבית.

ובבית יוסף (אורח חיים סימן צא) כתב שאם דרך אנשי המקום לעמוד יחפים בפני הגדולים כמו בארץ הערב שרי להתפלל יחף אבל בהגהות מיימוניות (שם אות ט) כתוב אסור להתפלל בלא מנעלים דאמרינן בחגיגה (יג:) לאו אורח ארעא לגלויי כרעיה קמיה מריה עכ"ל ולא חילק בין מקום למקום ומיהו אפשר דבמקום שנהגו לעמוד יחפים בפני הגדולים אינו בכלל זה דהא חזינן דאורחייהו לגלויי כרעייהו קמי מרייהו ולא אמרינן בהו דבטלה דעתן וכן נהגו העולם בכל ארץ הערב להתפלל יחפים".

וכן בספר ארחות מרן לא הביא מעשיה זו.

וי"ל שהגר"ע הקפיד לרכוש נעלי בית מהסוג שהיה נוח לו.
 
לא מדובר כאן בתוכחות אלא בסיפורים שנועדו להוסיף הילת קודש להגר"ע יוסף זצ"ל.

ובשלמא אם הסיפור נכון, ישמע חכם ויוסף לקח, אבל אם הסיפור לא נכון, קיימא לן שמשקרים לא מתחזקים, כי לשקר אין רגליים ולבסוף מתפרסמת האמת והחיזוק מתהפך.
 
לא מדובר כאן בתוכחות אלא בסיפורים שנועדו להוסיף הילת קודש להגר"ע יוסף זצ"ל.

ובשלמא אם הסיפור נכון, ישמע חכם ויוסף לקח, אבל אם הסיפור לא נכון, קיימא לן שמשקרים לא מתחזקים, כי לשקר אין רגליים ולבסוף מתפרסמת האמת והחיזוק מתהפך.
הסיפור הראשון נכון בעיקרו אמנם ישנם עוד כמה שינויים ואכה"מ
 
ראשי תחתית