'משוכנזים' - מה הגדר?

  • יוזם האשכול יוזם האשכול חיי עולם
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
אני דיברתי על משתכנזים חסרי טעם וריח, שאינם נראים לגמרי כאשכנזים והאשה בהחלט יכולה ללכת עם מטפחת, רק שהם אנפין חשיכין.
בד''כ אצל בעלי קטנות המוחין (לא המשתכנזים, אלא המסתפרדים למיניהם) כל מי שהולך נגד הרב עובדיה הוא ''משוכנז'' ומי שעם פאה זוכה ל'ברכות' נוספות כמו: 'מחטיא את הרבים' וכל כיו''ב עפ''ל.
 
מי החליט שמשוכנז הוא גנאי?
פעם האשים אותי מישהו בהשתכנזות ואמר לי "אני ספרדי גאה", השבתי לו "ואני משתכנז גאה"...
אני איתך
יש אנשים שמתאים להם סגנון מסויים ואין שום סיבה בעולם שאני יחליט לצחוק עלייהם,
כמו שיכול להיות ספרדי שמתחליט יום אחד להיות ברסלב חבד וכדו' כי לשם נמשך יכול להיות ספרדי שמחליט שנמשך לסגנון ליטאי וזה זכותו,
אם זה מקדם אותו בעבודת השם,
אגב הרב קוק מסתפרד ואף אחד לא רואה בזה גנאי כולם מבינים שזה מה שמתאים לו וזהו,
וכן משתכנז קבלו את הדברים בכבוד זה הסגנון שהוא אוהב וזהו,
זכותו המלאה,
לא צריך לקחת את זה אישי ברמה של מתבייש וכו',
 
יש כמה 'ספרדים' שכ"כ גברה שנאתם לאחינו הליטאים, שעד שרואים איזה ספרדי שנהיה ברסלב זה בסדר
אם נהיה חב''ד זה בסדר
אם נהיה מזרחניק רח''ל, זה בסדר
אבל אם נכנסה בו קצת השקפה ליטאית, זה אסון...
 
נערך לאחרונה:
האמת צריכה להאמר,
ב' מעשים מהשבוע האחרון שסיפר לי ידיד חשוב.

א'. התקשר אליו אחד שרצה לשכור ממנו את הדירה לשבת, ותוך כדי הדברים שאל אותו אם פוסק כהרב עובדיה (מה הקשר?),
אותו אחד ענה לו שלא, אז ההוא אמר "אה אתם משוכנזים?" (מי אמר אולי אשכנזים?), פשוט יש לי תמונות מיותרות של הרב עובדיה.

ב'. היה אצל השווגיער שלו וסיפר לה את זה, אז היא אמרה שגם כשהיא היתה ילדה אמרו לה את זה,
וכל זאת למה? אמרו לה, אתם מכובדים כמו האשכנזים. אין אצלכם קללות בבית, הכל בצורה מכובדת.
(הפכו את זה שהספרדים זה הפשוטים, הבעלי בתים, הטיפשים, והמוצלחים הם 'משוכנזים'.
לכן מהיום דעו, כשמישהו קורא לכם 'משוכנזים', כוונתו היותכם מוצלחים, מכובדים ולא בעלי בתים פשוטים, כאלה שמקללים וכדו').
 
נערך לאחרונה:
ברור, זה נקודות מאוד שוליות שאני לא יודע למה הרבה עושים מזה עסק.
אדם שאביו שלח אותו ללמוד בישיבה אשכנזית, והוא התרגל לדבר או ללמוד בהברה ליטאית, אין זה נקרא שהוא "משתכנז".
למדתי במוסדות ליטאיים (וגם מור אבי שליט"א ומשפחתו) ועדיין איני מבין את זה...

בישיבה שלמדתי אחד הר"מים (דובר יידיש ברמת שפת אם) היה מקפיד להגות הכל בהגייה ישראלית צחה (למעט מקרים בודדים), הקצות החושן לא היה קצייס, הרשב"א נהגה במלרע בהגייה ישראלית. זה היה נשמע מאוד נורמלי ולא היה נושא.

כשיצאתי מהבועה החרדית ליטאית-ישראלית - פגשתי מציאות עגומה - בחורים שלמדו בישיבות ספרדיות, בדרך כלל מערי הפריפריה (מה שלכאורה אמור להגדיל את התמיהה בכך), שדוחפים בכוח הגייה ליטאית בעת הלימוד (לפעמים בעילגות מעוררת רחמים). להבנתי זה נותן להם סוג של ביטחון ואווירה רוחנית ותורנית, משום שהגייה ספרדית נתפסת בעיניהם כעניין לא תורני מספיק... מפני שלמרבה הצער הם פגשו את עולם התורה עם דמויות שאינם מוכרות להם מבית אבא... אותן דמויות לא מסרו להם את התורה בהגייה הספרדית, אלא לימדו אותם בהגייה שהורגלו או הכריחו את עצמם להתרגל בה... וכך בן המהגרים שהיגר או נהיה לאורח בעולם הליטאי למד כיצד הוא צריך להגות את שפת הקודש.

כן, אני יכול להבין מדוע חלק מ"דור המדבר" מושרש בזה, מדוע הוא כל כך נחיתי. מדוע השתרשה בקרבו התפיסה המעוותת שהקב"ה בהגייה אשכנזית (עם ר' מזרחית) הוא הוא אלקי ישראל, ולא הקדוש ברוך הוא... אבל כיום איני מצליח להבין את הנחיתות הזו.

מי שגדל בארץ הקודש והוא יליד שנות ה-2000 והוא ואבותיו ולפעמים אף סבותיו מדברים עברית ישראלית, ורגיל להתפלל ולברך בהגייה ישראלית - אין סיבה שידחוף מילים ביידיש ומילים בהגייה ליטאית (משונה לא פעם), אלא אם כן הוא גדל באחד בערי הפריזי והוא מרגיש משום כך נחיתי מאוד, ואת הנחיתות הזו הוא מנסה לטשטש בהשתייכות מזויפת להגייה האשכנזית, או אפשר שהוא מוקף בליטאים-ארדקור שגם שמות של חנויות ועיתונים הוגים בהגייה אשכנזית, עד כדי שהשתבשה אצלו היכולת לדבר עברית ישראלית...
 
נערך לאחרונה:
בחורים שלמדו בישיבות ספרדיות, בדרך כלל מערי הפריפריה (מה שלכאורה אמור להגדיל את התמיהה בכך), שדוחפים בכוח הגייה ליטאית בעת הלימוד (לפעמים בעילגות מעוררת רחמים). להבנתי זה נותן להם סוג של ביטחון ואווירה רוחנית ותורנית

יש כאלה, אבל לא כולם כאלה. יש שפשוט מדברים בצורה שבה הורגלו מקטנותם כתינוקות שנשבו במקומות לא להם.
 
יש כאלה, אבל לא כולם כאלה. יש שפשוט מדברים בצורה שבה הורגלו מקטנותם כתינוקות שנשבו במקומות לא להם.
לידיעתך הישיבות הספרדיות של היום מנסות כל כוחם לחכות את הישיבות הליטאיות גם בהשקפה וגם בלימוד וגם בהנהגה, חוץ מבודדים כמו כסא רחמים.
ולכן אני שלחתי את בניי לישיבות אשכנזיות כדי שילכו למקור, ולא לחיקוי הלא מוצלח...
 
נערך לאחרונה:
לידיעתך הישיבות הספרדיות של היום מנסות כל כוחם לחכות את הישיבות הליטאיות גם בהשקפה וגם בלימוד, חוץ מבודדים כמו כסא רחמים.
ולכן אני שלחתי את בניי לישיבות אשכנזיות כדי שילכו למקור, ולא לחיקוי הלא מוצלח...
כיום ב"ה יש תהליך מסוים של ריפוי.
יש הרבה ר"מים ומשגיחים ספרדים (באזור גיל ה-40) שהכתה בהם ההבנה שלא זה בריא לנפשם ולהתקדמותם ולא ממש מכבדת אותם עטית הטלית שאינה שלהם וכל הפרודיה החנפה והשפלה הזו, וכ"ש שאין זה עושה טוב לחלק מהחניכים ולהתקדמותם. עובדה שהרבה מהם מופיעים בחניכי החדשים ואף עולים חזנים כמסורת ספרד... קשה לשנות הכל ביום אחד, אבל זה תהליך טוב שמתחיל. חלקם צריך להתאמן קצת על לימוד ושירה בהגייה ספרדית - כולנו מחזיקים להם אצבעות ומאחלים להם בהצלחה בדרכם החדשה-ישנה והטבעית להם ולמקום שלהם כדמות חינוכית שאת השפעותיה מי ישורן.

אני מתאר לעצמי שהייתי גדל בישיבה עם צוות ספרדי בעל שיעור קומה תורנית עצום - זה היה מעניק לי תחושת שייכות טבעית למורשת אבותי (מה שקצת חסר לי היום). אני רוצה להמין שיש הרבה נערים שזוכים לזה.
 
כיום ב"ה יש תהליך מסוים של ריפוי.
יש הרבה ר"מים ומשגיחים ספרדים (באזור גיל ה-40) שהכתה בהם ההבנה שלא זה בריא לנפשם ולהתקדמותם ולא ממש מכבדת אותם עטית הטלית שאינה שלהם וכל הפרודיה החנפה והשפלה הזו, וכ"ש שאין זה עושה טוב לחלק מהחניכים ולהתקדמותם. עובדה שהרבה מהם מופיעים בחניכי החדשים ואף עולים חזנים כמסורת ספרד... קשה לשנות הכל ביום אחד, אבל זה תהליך טוב שמתחיל. חלקם צריך להתאמן קצת על לימוד ושירה בהגייה ספרדית - כולנו מחזיקים להם אצבעות ומאחלים להם בהצלחה בדרכם החדשה-ישנה והטבעית להם ולמקום שלהם כדמות חינוכית שאת השפעותיה מי ישורן.

אני מתאר לעצמי שהייתי גדל בישיבה עם צוות ספרדי בעל שיעור קומה תורנית עצום - זה היה מעניק לי תחושת שייכות טבעית למורשת אבותי (מה שקצת חסר לי היום). אני רוצה להמין שיש הרבה נערים שזוכים לזה.
אני לא יודע על מה אתה מדבר ...
בכל השנים האחרונות נפתחות כל הזמן עוד ועוד ישיבות ספרדיות בסגנון ליטאי, ואפילו רבנים שלמדו בפורת יוסף וכדו' פותחים ישיבות בסגנון ליטאי.
 
לגבי לימוד ושירה בהגהה אשכנזית, זה טבעי לגמרי,
המציאות היא שכל בחור ישיבה קלאסי (יש תמיד כמה שלא) מושפע מהחברה
והמצב שגם בישיבות הספרדיות חדרו כמעט כל מושגי הישיבות הליטאיות, הן ברוחניות וגם להבדיל בגשמיות
וכל ישיבע' בחור ספרדי קלסי רוצה להיות ''ישיבשער'' ולא ''פרעאנק'' ולכן הוא ישמע רק זמרים חסידים, וילמד בהגיה ישיבתית, וילך לזיצים וצ'ונטים וכו' וכו'
 
אני לא יודע על מה אתה מדבר ...
בכל השנים האחרונות נפתחות כל הזמן עוד ועוד ישיבות ספרדיות בסגנון ליטאי, ואפילו רבנים שלמדו בפורת יוסף וכדו' פותחים ישיבות בסגנון ליטאי.
נכון, אבל יש יותר הבדלה ומיקוד במה שמרומם ומגדל לבין מה שמייצג את העבדות
דיברתי עם מעט משגיחים ור"מים מהזן החדש ולכן אני מעט מכיר את השיח והמחשבה אצל חלקם
יש עוד כברת דרך אל ההבנה כיצד להעצים ולהפריח את הנפשות בהנחלת את המורשת הספרדית.
לגבי לימוד ושירה בהגהה אשכנזית, זה טבעי לגמרי,
המציאות היא שכל בחור ישיבה קלאסי (יש תמיד כמה שלא) מושפע מהחברה
והמצב שגם בישיבות הספרדיות חדרו כמעט כל מושגי הישיבות הליטאיות, הן ברוחניות וגם להבדיל בגשמיות
וכל ישיבע' בחור ספרדי קלסי רוצה להיות ''ישיבשער'' ולא ''פרעאנק'' ולכן הוא ישמע רק זמרים חסידים, וילמד בהגיה ישיבתית, וילך לזיצים וצ'ונטים וכו' וכו'
הסיווג האוטמטי של הפרענק לעומת הישבתי לפי מוצא היוצר הוא מציאות קיימת שאין להלחם בה, אבל אני חוזה שהיא תיעלם עם הזמן. היא עדיין לא המציאות האידיאלית עבור הנפש הספרדית - עם כל הכבוד לאהרלה סמעט ודומיו
 
נכון, אבל יש יותר הבדלה ומיקוד במה שמרומם ומגדל לבין מה שמייצג את העבדות
דיברתי עם מעט משגיחים ור"מים מהזן החדש ולכן אני מעט מכיר את השיח והמחשבה אצל חלקם
יש עוד כברת דרך אל ההבנה כיצד להעצים ולהפריח את הנפשות בהנחלת את המורשת הספרדית.

הסיווג האוטמטי של הפרענק לעומת הישבתי לפי מוצא היוצר הוא מציאות קיימת שאין להלחם בה, אבל אני חוזה שהיא תיעלם עם הזמן. היא עדיין לא המציאות האידיאלית עבור הנפש הספרדית - עם כל הכבוד לאהרלה סמעט ודומיו
זה הענין, הדור הבא יגדל ע''י ישיבשערים בוגרי ישיבות של ישיבשערים ויחנך לישיבשערות וצרות צרותיהן עד סוף העולם, ואני לא רואה בזה בעיה או פגם והפוך, אני חושב שזה דבר טוב.
הדרך של פורת יוסף של פעם וכסא רחמים, לא מתאימה לדורנו, חוץ מכמה בודדים שהולכים לכתחי' לכסא רחמים וכאלה
בסופו של דבר, כולם מודים שדרך סלבודקא היא הדרך המתאימה ביותר לדורנו, אבל זה כבר נושא לאשכול בפ''ע
 
זה הענין, הדור הבא יגדל ע''י ישיבשערים בוגרי ישיבות של ישיבשערים ויחנך לישיבשערות וצרות צרותיהן עד סוף העולם, ואני לא רואה בזה בעיה או פגם והפוך, אני חושב שזה דבר טוב.
הדרך של פורת יוסף של פעם וכסא רחמים, לא מתאימה לדורנו, חוץ מכמה בודדים שהולכים לכתחי' לכסא רחמים וכאלה
בסופו של דבר, כולם מודים שדרך סלבודקא היא הדרך המתאימה ביותר לדורנו, אבל זה כבר נושא לאשכול בפ''ע
הדרך של סלבודקה לא בהכרח סותרת "ויגבה לבו" עם עמוד שדרה איתן - שלא מתפשר על קוצו של יו"ד מהמורשת ההלכתית והעמקה מחודשת בספרי ובהגות רבותינו. אגב, כמו שהישיבתיות (ישיבישקייט בלע"ז) לא בהכרח אמורה לסתור זאת.
ואכן יש כאן בהחלט כמה וכמה נקודות הראויות לאשכולות נפרדים.
 
ישנה תופעה מענינת לא פחות ואולי שווה שרשור בפני עצמו, והיא שיש כאלו בני שלושים ארבעים שנולדו וגדלו בארץ וע"פ הטבע הורגלו לדבר במבטא ובמנגינה עברית ישראלית הנהוגה והמצויה בארץ ואולם נראה שהם משתדלים בכל כחם לבטא בצורה כבדה הן בהגיית האותיות והן במנגינה שלא הורגלו אליה באופן טבעי אלא נראה שמתאמצים למזרח את סגנון דיבורם באופן מובהק. זה מצוי הרבה במוסרי שיעורים והרצאות לציבור העממי אבל לא רק.
 
ראשי תחתית