לא.לדבר כמה מילים מאידיש או בהברה ליטאית זה נקרא להשתכנז?
זה נקרא לדבר בעברית משוכנזת. במחילה...
לא.לדבר כמה מילים מאידיש או בהברה ליטאית זה נקרא להשתכנז?
כמו שמדברים כמעט כל הרבנים, הגר"א סאלים, הגר"י יוסף ועוד.לא.
זה נקרא לדבר בעברית משוכנזת. במחילה...
וגם מרן הגר"ד יוסף שדיברתי אתו רבות ולא אחת הוא מדבר בהבהרה ליטאית, גם עם הגלימה...כמו שמדברים כמעט כל הרבנים, הגר"א סאלים, הגר"י יוסף ועוד.
כמו שמדברים כמעט כל הרבנים, הגר"א סאלים, הגר"י יוסף ועוד.
אז הם מדברים בעברית משוכנזתוגם מרן הגר"ד יוסף שדיברתי אתו רבות ולא אחת הוא מדבר בהבהרה ליטאית, גם עם הגלימה...
ברור, זה נקודות מאוד שוליות שאני לא יודע למה הרבה עושים מזה עסק.אדם שאביו שלח אותו ללמוד בישיבה אשכנזית, והוא התרגל לדבר או ללמוד בהברה ליטאית, אין זה נקרא שהוא "משתכנז".
ברור, זה נקודות מאוד שוליות שאני לא יודע למה הרבה עושים מזה עסק.
למדתי במוסדות ליטאיים (וגם מור אבי שליט"א ומשפחתו) ועדיין איני מבין את זה...אדם שאביו שלח אותו ללמוד בישיבה אשכנזית, והוא התרגל לדבר או ללמוד בהברה ליטאית, אין זה נקרא שהוא "משתכנז".
בחורים שלמדו בישיבות ספרדיות, בדרך כלל מערי הפריפריה (מה שלכאורה אמור להגדיל את התמיהה בכך), שדוחפים בכוח הגייה ליטאית בעת הלימוד (לפעמים בעילגות מעוררת רחמים). להבנתי זה נותן להם סוג של ביטחון ואווירה רוחנית ותורנית
לידיעתך הישיבות הספרדיות של היום מנסות כל כוחם לחכות את הישיבות הליטאיות גם בהשקפה וגם בלימוד וגם בהנהגה, חוץ מבודדים כמו כסא רחמים.יש כאלה, אבל לא כולם כאלה. יש שפשוט מדברים בצורה שבה הורגלו מקטנותם כתינוקות שנשבו במקומות לא להם.
כיום ב"ה יש תהליך מסוים של ריפוי.לידיעתך הישיבות הספרדיות של היום מנסות כל כוחם לחכות את הישיבות הליטאיות גם בהשקפה וגם בלימוד, חוץ מבודדים כמו כסא רחמים.
ולכן אני שלחתי את בניי לישיבות אשכנזיות כדי שילכו למקור, ולא לחיקוי הלא מוצלח...
אני לא יודע על מה אתה מדבר ...כיום ב"ה יש תהליך מסוים של ריפוי.
יש הרבה ר"מים ומשגיחים ספרדים (באזור גיל ה-40) שהכתה בהם ההבנה שלא זה בריא לנפשם ולהתקדמותם ולא ממש מכבדת אותם עטית הטלית שאינה שלהם וכל הפרודיה החנפה והשפלה הזו, וכ"ש שאין זה עושה טוב לחלק מהחניכים ולהתקדמותם. עובדה שהרבה מהם מופיעים בחניכי החדשים ואף עולים חזנים כמסורת ספרד... קשה לשנות הכל ביום אחד, אבל זה תהליך טוב שמתחיל. חלקם צריך להתאמן קצת על לימוד ושירה בהגייה ספרדית - כולנו מחזיקים להם אצבעות ומאחלים להם בהצלחה בדרכם החדשה-ישנה והטבעית להם ולמקום שלהם כדמות חינוכית שאת השפעותיה מי ישורן.
אני מתאר לעצמי שהייתי גדל בישיבה עם צוות ספרדי בעל שיעור קומה תורנית עצום - זה היה מעניק לי תחושת שייכות טבעית למורשת אבותי (מה שקצת חסר לי היום). אני רוצה להמין שיש הרבה נערים שזוכים לזה.
נכון, אבל יש יותר הבדלה ומיקוד במה שמרומם ומגדל לבין מה שמייצג את העבדותאני לא יודע על מה אתה מדבר ...
בכל השנים האחרונות נפתחות כל הזמן עוד ועוד ישיבות ספרדיות בסגנון ליטאי, ואפילו רבנים שלמדו בפורת יוסף וכדו' פותחים ישיבות בסגנון ליטאי.
הסיווג האוטמטי של הפרענק לעומת הישבתי לפי מוצא היוצר הוא מציאות קיימת שאין להלחם בה, אבל אני חוזה שהיא תיעלם עם הזמן. היא עדיין לא המציאות האידיאלית עבור הנפש הספרדית - עם כל הכבוד לאהרלה סמעט ודומיולגבי לימוד ושירה בהגהה אשכנזית, זה טבעי לגמרי,
המציאות היא שכל בחור ישיבה קלאסי (יש תמיד כמה שלא) מושפע מהחברה
והמצב שגם בישיבות הספרדיות חדרו כמעט כל מושגי הישיבות הליטאיות, הן ברוחניות וגם להבדיל בגשמיות
וכל ישיבע' בחור ספרדי קלסי רוצה להיות ''ישיבשער'' ולא ''פרעאנק'' ולכן הוא ישמע רק זמרים חסידים, וילמד בהגיה ישיבתית, וילך לזיצים וצ'ונטים וכו' וכו'
זה הענין, הדור הבא יגדל ע''י ישיבשערים בוגרי ישיבות של ישיבשערים ויחנך לישיבשערות וצרות צרותיהן עד סוף העולם, ואני לא רואה בזה בעיה או פגם והפוך, אני חושב שזה דבר טוב.נכון, אבל יש יותר הבדלה ומיקוד במה שמרומם ומגדל לבין מה שמייצג את העבדות
דיברתי עם מעט משגיחים ור"מים מהזן החדש ולכן אני מעט מכיר את השיח והמחשבה אצל חלקם
יש עוד כברת דרך אל ההבנה כיצד להעצים ולהפריח את הנפשות בהנחלת את המורשת הספרדית.
הסיווג האוטמטי של הפרענק לעומת הישבתי לפי מוצא היוצר הוא מציאות קיימת שאין להלחם בה, אבל אני חוזה שהיא תיעלם עם הזמן. היא עדיין לא המציאות האידיאלית עבור הנפש הספרדית - עם כל הכבוד לאהרלה סמעט ודומיו
הדרך של סלבודקה לא בהכרח סותרת "ויגבה לבו" עם עמוד שדרה איתן - שלא מתפשר על קוצו של יו"ד מהמורשת ההלכתית והעמקה מחודשת בספרי ובהגות רבותינו. אגב, כמו שהישיבתיות (ישיבישקייט בלע"ז) לא בהכרח אמורה לסתור זאת.זה הענין, הדור הבא יגדל ע''י ישיבשערים בוגרי ישיבות של ישיבשערים ויחנך לישיבשערות וצרות צרותיהן עד סוף העולם, ואני לא רואה בזה בעיה או פגם והפוך, אני חושב שזה דבר טוב.
הדרך של פורת יוסף של פעם וכסא רחמים, לא מתאימה לדורנו, חוץ מכמה בודדים שהולכים לכתחי' לכסא רחמים וכאלה
בסופו של דבר, כולם מודים שדרך סלבודקא היא הדרך המתאימה ביותר לדורנו, אבל זה כבר נושא לאשכול בפ''ע
אני שנים מחפש את המקור לכך שרב ותלמיד חייבים להיות מאותה עדה ולא מצאתי,בניגוד לחלק מהציבור כאן, אני ועוד רבים מבני התורה הספרדים סבורים שגם אם אתה רואה במרן רבי דב לנדו ובמרן רבי משה הילל הירש את מנהיגי עולם הישיבות כיום, עדיין אין זה משנה את העובדה שאתה יכול ליקרות ספרדי ולהבין שדעת רוב הציבור, המהווים את מניין ובניין עולם הישיבות, היא זו שקובעת את מנהיגות הדור. לא מדובר כאן בעניינים של עדה, אלא בעניין של אחדות ומסורת משותפת. אפילו הגאון הגדול הרב סאלים פונה להתייעץ עם מרן רבי משה הילל הירש בנוגע למספר נושאים חשובים, כך שאין מקום לכל הפולמוס; הנושא המרכזי הוא אחדות ואמת תורה.
יש עניין של אל תטוש תורת אמך, ואל תבוז כי זקנה אמך ולא פעם זה גובל בזה.אני שנים מחפש את המקור לכך שרב ותלמיד חייבים להיות מאותה עדה ולא מצאתי,
המהרח"ו קיבל מהאר"י למרות שהיה אשכנזי,