מתי התחיל הלבוש השחור אצל היראים?

  • יוזם הנושא יוזם הנושא מרוקאי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה

מרוקאי

חבר חדש
הצטרף
31/12/24
הודעות
32
לכאורה ילבש שחורים זאת המלצה לחוטא?
 
הגיע מאירופה. קודם אצל הליטאים אח"כ אצל החסידים ופה בארץ גם אצל הספרדים.
 
יש חסידויות שלא שינו לבושם כלל, כדוג' תולדות אהרן, תודלות א'י ודומיהן מהחסידויות של העדה החרדית
 
נערך לאחרונה:
מהמדרש (ספרי דברים כ"ב) משמע שהגברים היו נוהגים ללבוש בגדים לבנים, והנשים היו נוהגות ללבוש בגדים צבעונים, ולכן אם אשה תלבש לבן, עוברת על לא ילבש.

וברבינו יהונתן מלוניל על הרי"ף (מועד קטן דף ז) משמע שהיו לובשות בגדים שחורים בימי אבלותן, "לבשי נא בגדי אבל, כלומר שחורים ומכוערים". וכן הוא גם בר"ן שם (דף ט"ו). ומשמע שבדרך כלל לא לבשו שחורים.

והיתה תקופה בזמן חז"ל שהגויים התייחדו בבגדים אדומים למלכים ושרים, ונמנעו מזה משום בחוקותיהם. אבל לפני כן ואחרי כן נהגו ללבוש אדום.*

ובשו"ת מהרי"ק (סי' פ"ח) כתב ש"צבע השחור הוא דרך צניעות והכנעה" והש"ך (ביורה דעה סי' קע"ח) העתיק לשונו, אבל אין כוונתו שכן ראוי ללבוש תמיד, אלא כדכתב רש"י במסכת קידושין (דף מ) "ילבש שחורים - שלא יראה עצמו בכבודו", וכן כתבו תוס' במסכת חגיגה (דף ט"ז) "דלבישת שחורים ואכסנאות משברין לבו ולא יבא לידי עבירה", דהיינו אדם הרגיל בלבוש צבעוני ולובש שחור כדי לבזות עצמו או מפני אבילות, זה משבר לבו.

ומהרי"ק עצמו (שם) לא דיבר על הלבוש השחור באופן כללי אלא על רצועות שחורות בנעליים, וביאר מדוע נהגו ישראל ברצועות שחורות ולא ברצועות אדומות, כדי שלא יבואו ללבוש אדום, שאסור משום בחוקותיהם משום שצבע זה התייחד ללבוש הגויים בזמנם. אבל אין שום מקור בדברי מהרי"ק או בדברי הש"ך לסגנון הלבוש השחור כיום (ובאמת אינו שחור לגמרי, כי הוא שחור לבן ובשבת נוסף לו גם עניבה צבעונית).

ובגמ' קידושין (דף ע"ב) איתא, "הראני ישמעאלים - דומין לשעירים של בית הכסא", ופירש רש"י: "מלובשים שחורים ודומים לשדים".

ובמהרש"א (מסכת מידות פרק ה משנה ד) ביאר שענין מלבושים שחורים הוא גנאי למי שראוי לו גנאי, "וכן נאמר ביהושע כהן גדול והוא לבוש בגדים צואים לפי שבניו נשאו להם נשים שאינן הגונות לכהונה", ובגדים שחורים הם בגדים צואים, "ובהיפך זה, מי שלא נמצא בו פסול - לובש בגדים לבנים".

ורבינו בחיי (דברים פרק י"ח) הביא שהרוצה לכשף ולידע עתידות ולהתחבר לטומאה ילבש שחורים בשבת, ויאה לחכמה הזאת לבוש שחור, אבל אנחנו להיפך, "נלבש ביום שבת מילת וצבעונין". וכן כתב הגר"ח פלאג'י בכף החיים (סי' כ"ח) "דצריך ללבוש בשבת בגדי צבעונים", ואין קפידא ללבוש דוקא לבן אלא העיקר שלא יהיה שחור כולו.

והאליה רבה (סי' רס"ב סעיף ד') הביא ראיה מהגמ' שבת (דף קמ"ז) שרבנן היו נוהגים ללבוש גלימות שחורות בשבת, כי היו מנערים גלימתם מהאבק והיה בזה חשש חילול שבת, וביאר רש"י "וגלימי אוכמי הוו", אבל האחרונים דחו דבריו שאפשר לומר שלבשו כן מפני הצינה או בדרך עראי.

וצ"ע מהיכן החל המנהג כיום, ויש על זה תירוצים דחוקים, יש שהוציאו כן מדברי הש"ך והמהרי"ק אבל אינו נכון (כנ"ל), ובספר בכור שור (שבת קמ"ה) כתב שבגדים לבנים הם רק לבני עליה מיוחדים במינם.

ועכ"פ לא נהגו כיום ללבוש בגדי לבן, ואדרבה כתב בתשובת פנים מאירות (ח"ב סי' קנ"ב) דבזמנינו איכא יוהרא למי שלובש בגדי לבן והוי כחתן בין אבלים וראוי לנדותו.
 
*נספח על בגד אדום:

בימי קדם (זמן שלמה המלך וכו') לא ראו פסול כלל בבגד אדום. ואדרבה היה זה שבח לנשים חשובות. כך באבן עזרא משלי פרק לא: "כל ביתה לבוש שנים - שם ממין פשתים וארגמן ממין הצבעים והוא אדום". ובמצודת ציון שם, "ארגמן - צבוע בצבע אדום ושמו ארגמן" (וכן ברמב"ם).

וכן באלשיך שם, "כל ביתה לבוש שנים רק עשתה לה וכו', והנה שש הוא בלי ספק כלים חשובים מאד, כסדינים שהיו מתפארים בהם בנות ירושלים, כאומרו הסדינים והצניפות, כי היו מתעטפות בסדינים דקים וחשובים מאד, כבאים מבית שאן וכן ארגמן כנודע, והנה כל זה עשתה לה ללבושה".

וכן על הפסוק "ובדם ענבים סותה" (דמשמע שהוא בגד אדום, אבל רש"י פירש בגדי צבעונין באופן כללי) אין שום קושיה, כי י"ל דאז לא התייחד הלבוש האדום ללבושן של גויים דוקא. והרי מקרא מלא הוא, שש וארגמן לבושה.

וכן כתב בשו"ת אמרי אש (יורה דעה סימן נ"ה), "והרי לבישת הארגמן אשר הוזכר בספרי הואיל והם לובשים ארגמן כו', אין הארגמן נתעב ונרחק בעצמו, והרי הכתוב (משלי לא, כא) משבח אשת חיל, ביתה לבוש שנים, וארגמן לבושה, רק בימי רבותינו שנעשו מלבושי הפרוצים מזה, אמרו שיש בזה משום בחוקותיהם לא תלכו".

וכוונתו היא שאין שום "בעיה בעצם" בצבע האדום.

ואיסורו של בגד אדום משום "בחוקותיהם" הוא לנשים ולגברים גם יחד, או לחילופין אם הוא בגד חריג ובולט, אסור הוא משום צניעות (כגון שבשכונה חרדית מסויימת אין מצוי שנשים לובשות אדום, וכך זה אצלנו, ומפני כך אני מקפיד שאשתי לא תלבש אדום).

וגם לשיטת הערוך, יסוד האיסור הוא משום שצבע זה היה מיוחד לפריצות, וחריג ממנהג המקום, כי בנות ישראל לא היו רגילות להתכסות בו. ולא שבעצמותו הוא אסור. וביאר הגר"מ שטרנבוך שליט"א בשו"ת תשובות והנהגות (חלק א' סי' קל"ו) "דלאו דוקא אדום אסור, אלא כל לבוש בולט שאשה מתלבשת בהם וגורם שיסתכלו במיוחד בה, זהו פריצות ואסור".

ובשו"ת מהרי"ק שם (סי' פ"ח) הדגיש: "חוקות הגוים... הוא הדבר אשר שייך בו נדנוד פריצת גדר הצניעות והענוה, ינהגו בו הגוים, גם זה אסור... דספרי דקתני שלא תאמר הואיל ויוצאין בארגמן אף אני יוצא בארגמן... ואף גם זאת, נראה דהיינו דווקא כשהוא עושה כדי להדמות אליהם, ולא לתועלת ידועה... כגון שעושה מעשה התמיה אשר אין לתלות טעם בעשייתן אלא מפני חוקם... אבל בענין אחר לא".

וכן הרמ"א בדרכי משה בהלכות חוקות הגוי (יו"ד סי' קע"ח) הביא דבריו וכתב על זה, "משמע דכל האיסור אינו אסור אלא כשהוא עושה כדי להדמות אליהן בלא תועלת אחרת, אבל ע"י תועלת שרי". וכן פסק להלכה (שו"ע שם): "וכל זה אינו אסור אלא בדבר שנהגו בו העובדי כוכבים לשום פריצות (כוונתו לחציפות, כאשר מבואר בדרכי משה הנ"ל), כגון שנהגו ללבוש מלבושים אדומים, והוא מלבוש שרים וכדומה לזה ממלבושי הפריצות... אבל דבר שנהגו לתועלת... וכן שעושין משום כבוד או טעם אחר, מותר".

וזה פשוט שבימינו אין הלבוש האדום מיוחד לנשים הגויות בלבד, או לגברים גויים, וכבר עמד בזה הגאון בעל דרכי תשובה (שם, ס"ק ט"ז): "בזמן הזה, כיון שאין דרך הגויים ללבוש כעת מלבושים אדומים דוקא, אין זה חוקות הגוי ומותר לישראל ללובשן. והסכים עם זאת רבי יצחק אלחנן".

ובספר "אורחות רבינו הקהילות יעקב" (חלק ד' עמ' ע"ד) כתב בשם הגר"י קניבסקי שגם פריצות אין בזה בזמננו, אחר שפשט המנהג. וזה לשונו: "הוי עובדא בתקופה שבתי שתחי' למדה בסמינר, קבלה סודר אדום, ולבשה אותו גם כשהלכה לסמינר, שם העירו לה על שלובשת מלבוש אדום. שאלתי את מו"ר (הסטייפלר) וסיפרתי לו. ענה לי מו"ר, בזמננו הנשים לובשות אדום, ומותר". והוסיף המחבר, "בתי שתחי' אומרת שאמרתי לה בשם מו"ר שאם כבר יש את הבגד מותר ללבוש, אבל לכתחילה לא לקנות". וביאר שם, "וזה שאמר מו"ר, בזמננו הנשים לובשות אדום, והיינו שצבע האדום רגיל בבגדים כמו שאר הצבעים ואינו מתייחד צבע האדום לפריצות כמו שהיה בזמניהם".

וכן השיב הגרש"ז אויערבאך לנכדו, ומובא בספר "ועלהו לא יבול" (תשובות הגרש"ז, חלק ג'): "אפשר ללבוש שמלה מאוד יפה, להיפך - כבודה בת מלך. שמלה שכולה אדומה אולי לא ראוי, יש דבר כזה בשו"ע (יו"ד סי' קע"ח סעיף א'), אבל מה שכתוב שם לא נוגע לימינו, שם האיסור הוא בגלל החיוב לשנות ממנהג הגויים. אין צורך להיות ראשונים בכל דבר ולהתלבש ע"פ המודה הכי מודרנית. אי אפשר לאסור בגד "רועש" אם נשים כשרות נוהגות ללבשו, אבל בגד ש"מאוד רועש" מסתבר שאסור. אמנם כאשר זה נהפך למצוי שנשים לובשות בגד כזה, נאמר על זה שראשונים קלקלו לעצמם ותקנו לאחרים".

וכ"כ הגר"ש וואזנר בשו"ת שבט הלוי (חלק ו' סימן כ"ד) לגבי לבוש בורדו הנראה כאדום: "והשתא אם הפריצים והפריצות לובשים כזה לשם פריצות גם זה אסור, ואם לאו מותר". וסיים: "וקשה להאריך בדבר שאין לנו גדרים - והכל לפי ראות הדיין".
 
לכאורה ילבש שחורים זאת המלצה לחוטא?
אם במרוקאים עסקינן במרוקו, לפי הזכור לי, ביום חול לבשו שחורים משום שרק בהם היו יכולים לצאת מהמלאח (שוכנת היהודים, מקביל לגטו היהודי באירופה) לפי חוקי האסלאם... בשבת לבשו לבן. רוב התמונות של יהודי מרוקו הלבושים מסורתי נראים עם הג'לביה השחורה הנראית קצת כשק.
 
בגמ' (ב"ק נט ב) כתוב: "אליעזר זעירא הוה סיים מסאני אוכמי וקאי בשוקא דנהרדעא אשכחוהו דבי ריש גלותא וא''ל מאי שנא הני מסאני אמר להו דקא מאבילנא אירושלים אמרו ליה את חשיבת לאיתאבולי אירושלים סבור יוהרא הוה אתיוה וחבשוה וכו'".
 
ראשי תחתית