זה מזכיר לי את חוק הגיוס...
בהתחלה דיברו על יעדים של 1000 או 2000 חרדים, ואמרו שאפשר ללכת על זה כי זה כולל את אלו שלמדו בת"ת חרדי ונשרו וכיוצא בהם. כך שהם ימלא את היעדים והמכסות. והיום הם רוצים 50% ויותר.
הרב דוד שליט"א אומר שהן לא יקבלו כושר. מי אמר שהבג"ץ לא יפסוק בשם השוויון לתת גם להן כושר?. מי אמר שהרב הראשי שיבא אחריו לא יתן להם כושר?.
המלחמה צריכה להיות בהתחלה, אם היו נלחמים אז בזמנו שאין שום יעדים לא היינו מגיעים למצב שעוצרים בחורי ישבות, כך גם היום צריכים להילחם ולהעביר חוק ההתגברות שהבג"ץ לא יכול להתערב בכל דבר, ובפרט בענייני דת שהם לא מבינים בזה כלל.
(אגב בכל דבר שנוגעים בו זה מתהפך עלינו, בזמנו היה חוק הלפרט, ח"כ מאגו"י. להעלות את קצבאות הילדים, לאחר שהעלו את הקצבה, לא עברו כה חודשים ולראשונה הורידו את הקצבאות.
אם הרבנות מחליטה שנשים לא נבחנות, אז לא יבחנו על אפם וחמתם של הבג"ץ, ואם לא עכשיו אימתי...
אני הקטן משער בזהירות שבג"ץ אכן יפסוק לתת להן כושר, ואז אולי תהיה מלחמה ואולי יגיעו בסופה לפשרה, כי אם החרדים והדתיים ישברו את הכלים אז כבר לא יהיה להם עניין להיות רבניות במוסד שאפילו חובשי הכיפות הסרוגות כבר לא יכירו בו.
אבל מה שכתב כבודו שהמלחמה היתה צריכה להיות בהתחלה זה ממש לא נכון, כי פשוט מאוד זה לא היה עוזר, בשלב ההוא לבג"ץ לא היה מה להפסיד מההמתנה, חוץ מזה שאברכים יקרים משלנו ממתינים וממתינים, מה אכפת לו לבג"ץ ? מה הוא מפסיד מזה שעובר זמן ואין מבחנים לאף אחד ?
[אגב כנ"ל גם בגיוס, הרועצת המשפטית והבג"ץ לא היו מפסידים כלום משבירת כלים שלנו בשלב הראשוני, רק היו מגבירים את המעצרים כמו שבאמת עשו אחרי שלא היה חוק ועדיין אין חוק].
אם כבר צריך ללכת לקום המדינה וכמו שהזכיר כאן בחכמתו הגאון הרב
@כהנא דמסייע ששם היה צריך להתרחק בכל הכוח מהמוסד הזה ומהעומדים בראשו, ולהשאיר את תפקיד הראשון לציון כפי שהיה נבחר קודם, ולא שתלמידי חכמים מכובדים ירוצו אחרי רון חולדאי וחברות כנסת מישראל ביתנו לבקש תמיכה בצורה עלובה שבעלובות, ואותם רשעים יקבעו עבור בני התורה היקרים שלנו מי הוא גדול הדור, שבסוף למרבה החרפה זה המצב, ואם אז היו חכמי הספרדים נמנעים מזה בכל עוד ותעצומות לא היינו היום במצב הזה.
כי אם כך היה - בתי הדין הפרטיים היו הרבה יותר חזקים, ואין לי ספק שגם היו עושים גיטין וגירות וכשרות, ולא היה שייך שיהיה למוסד הזה מונופול בתחומים אלה, אם רוב שומרי המצוות לא היו מכירים בו, וממילא אברך שהיה לומד כמה שנים היה הולך לרבנים שנבחרו על ידי רבנים לקבל סמיכה, או לעשות בחינה, ואף בג"ץ לא היה יכול לדחוף נשים למוסד פרטי.