מולא אור שרגא זצ"ל

[משיב כהלכה]

כבודו מבולבל, אולי כוונתו שזה עונה על מה שכתבתי.

למעשה באתי רק לציין עובדות ולשמוע אולי יש למאן דהו הסבר על כך.

ועכ"פ מוכח שמה שכתבתי היא מציאות פשוטה וידועה.

 

[שאינו יודע לשאול]

במחילה אני חושב שבדברי הרב חיד"א מבואר שהתופעה שהציג הרב משיב כהלכה היא אכן קיימת והיתה מוכרת. [בהנחה שמה שכתב שנסיון לשמור על כבודם היה מיוחס אליי לפני שהבאתי את לשון החיד"א ולא לחיד"א עצמו].
גם לי הקטן היה תמוה העניין, ולאחר מחשבה אני מרשה לעצמי לספר שהגאון הגדול אשר שאלתי אותו בזה ואמר לי שהחיד"א כתב בזה מה שכתב - היה רבי אליהו בקשי דורון שהיה בעצמו מיוצאי פרס. [ומה שכתבתי טעות על עניין מרדכי ואסתר יש לתלות הטעות בי].
באותה הזדמנות הוא גם סיפר לי דבר מעניין ששם משפחתו המקורי היה "בקשיש" שפירושו מתנה, וכשאחיו הגדול [אברהם דורון שעבד ברדיו ומאוחר יותר היה אחראי על תעמולת הבחירות של ש"ס במערכות הראשונות, דומני שגם היה מנכ"ל של משרד ממשלתי כל שהוא] בא לעבוד ברדיו ביקשו ממנו שם "עברי", והוא החליט לתרגם את "בקשיש" ל"דורון" היינו מתנה, ובתחילת ימיו היה מכונה אברהם דורון. מאוחר יותר כולם קראו לעצמם בקשי דורון

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

מדהים לראות שיהדות איראן הוציאה מתוכה בקושי צדיק אחד מפורסם בכל במשך שנות הגלות, וגם הוא יחסית מאוחר, לפני כ200 שנה. יש עוד כמה רבנים / דיינים שלא מפורסמים.

היה עוד אחד מפורסם, הג"ר חיים מגיד ז"ל, שהיה סגי נהור אבל בקי בכל חדרי תורה, וחיבר כמה ספרים בלשון פרסית

גם הרב אור שרגא עצמו לא הותיר אחריו כתבים כלשהם, למעט שתי אגרות שאינן עוסקות בד"ת

לא נכון -

מצאתי דבר חידוש בשו"ת נדיב לב (חאה"ע סי' כג, דפו"ח דקע"ה ע"ב), שהרב השואל מפרס, רבי אלעזר חיים, כתב והעיד לאמר: עתה נעשה כמצודה שאין בה דגן, ובעוה"ר נשתכחה תורה מפרס, ואין לנו פה להשיב ולא מצח להרים ראש, שאפילו נוסח שטרא לא ידעינן למכתב, וחכמינו כבלי מדע, אוי לנו לאותה בושה. וע"ש. [וע"ש עוד בדברי הרב השואל ודוק].

עם זאת, יצויין שמשאלת חכם הנ"ל מוכח שת"ח גדול היה, והנדיב לב [וכן הגר"ח פלאג'י, כדלהלן] כותבים אליו בכבוד גדול

למי קרא מרן החבי"ף זי"ע "הרב הפוסק" שהיה גר בטהראן?

זוהי שאלת הג"ר אלעזר חיים הנ"ל

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

וע"ע בשו"ת פני יצחק (ח"ה חו"מ סי' א') להג"ר יצחק אבולעפיא אב"ד דמשק, שנשאל מעיר טהראן על דיין ומורה צדק שבעיר המדאן בשם "רבי ראובן", שהעידו עליו "שהוא יושב על כסא הוראה ושופט דלים, ומעולם לא הרהרו אחריו חס ושלום וכל העם עונים אחריו מקודש, והוא מורה צדק אדם גדול בתורה. ושמו נודע בשערים בכל ערי ישראל במלכות פרס שלנו". ובתשובתו כתב הפני יצחק להגן על אותו דיין מעלילות שהעלילו עליו, וכתב עליו "שלא ניתנו דבריהם ליאמן עליו כלל, כיון שהוא דיין מומחה ופקיע ושמו נודע בשערים המצוינים בהלכה, וביודעו ומכירו אנא נפשאי קאמינא. ולא יתכן להאמין עליו שיטעה חס ושלום בדין התלוי בשיקול הדעת, דידענא ביה דדעתו רחבה וסברתו ישרה ותורתו זכה וברה, וכולי עלמא יעידון יגידון שכן הוא באמת כידוע".​

 

[רק תורה]

באיספהאן היו חכמי הלכה שפוגשים פה ושם בספרי חכמי צפת, וזה מרגש לדעת שהיו שם חכמים שדנו עם גדולי הפוסקים.

ברור ששנים ארוכות של ניתוק מסוים וגזרות של השיעים וכו' גרמו לעמארצות קשה וכבר כתב בזה החיד"א. ולמרות דברי החיד"א, שמעתי מחכם נפלא בחקר קהילות וכו', שישנו חוקר אשכנזי שהסתובב שם שכותב שאינו מבין דברי החיד"א, כי בכל בית כנסת ידעו היטב את התפילה וכו'.

בכל מקרה ברור שמדובר ביהדות נפלאה שהחזיקה במסורת למרות כל הגזירות, ומופלא סיפורם של יהודי משהאד שנאלצו לחיות כמוסלמים למראית עין.

בימינו אנו ישנם מאות ואלפים בני תורה מבני פרס וזו עדות נפלאה ליראת השמים ואמת שבניה דבקו בהם לאורך כל הדורות - למרות כל הגזירות וכו'.

לא כל כך מבין את ההשוואה ליהדות מרוקו... הלוא מדובר בקהילה הכי חשובה ביהדות ספרד אחרי תורכיה ויוון...

בשם הגדולים לחיד"א מוזכרים עשרות חכמים מרוקאים ולא חכם פרסי אחד... יהדות מרוקו השפיעה על יהדות ספרד השפעה תורנית עצומה

ראיתי שחסרה ידיעה רבה בעניין יהדות מרוקו... אז אכתוב מעט על השפעתם התורנית של חכמיה

השפעתם על ארה"ק

רבי אברהם אזולאי בעל חסד לאברהם - אבי שושלת רבנים בארה"ק שהחיד"א ביניהם,

רבי יצחק צבאח שהיה גדול חכמי ירושלים במאה ה-16 ורבו המובהק של רבי יצחק בואינו בעל שלחן מלכים שהפר"ח וגדולי ירושלים מתבססים עליו בעניין מנהג ירושלים.

רבי יעקב ישראל חאגיז בעל עץ החיים והל"ק ושא"ס שהיה חמיו של הראש"ל מהר"ם בן חביב ורבם של רוב חכמי ארה"ק בדור דעה של הפר"ח, הקים הישיבה המופלאה שבמופלאות - ישיבת בית יעקב ויגה - שהביאה לארה"ק רבנים וחכמים וריבתה את אוכלוסיה (כדברי מהר"ם גלאנטי [הראש"ל הראשון...] שהיה חבירו ומ"מ בישיבה ו"חמיו" בזיווג שני).

רבי אהרן אבן חיים מפאס בעל קרבן אהרן על התו"כ ואבי שושלת רבנים בתורכיה ובא"י.

רבים מחכמי צפת בתקופת הב"י ובניהם מהר"י בירב שנולד בספרד - כמו רבים מחכמי מרוקו באותה תקופה - רבו של מרן מהר"י קארו, רבי יששכר בן סוסאן בעל תקון יששכר, רבי סוליאמן אוחנא, רבי יוסף בן טבול ורבי מסעוד אזולאי (הידועים מכתבי האר"י והחיד"א), הרדב"ז גם הוא מזוהה אצל החיד"א עם פאס (ואכן משפחת אבן זמרה העמידה רבים שהיו רבנים במרוקו).

ועל כולם התפרסם מהר"ח בן עטר שהקים את ישיבת כנסת ישראל - מופלאה שבמופלאות בירושלים עיה"ק, שהחיד"א היה מתלמידיה, חכמי דורו כותבים שהיה מבעית בעיונו וגדולי החכמים בירושלים היו מריצים אליו את ספקותיהם היה פותרם בגאונות מפליאה...

לאחר תקופת החיד"א משפחות מערביות רבות מכהנות ברבנות בצפת, חברון, חיפה, יפו... וגם בירושלים בישיבותיה, בקהילת המערביים ומחוצה לה, (ואפילו בפורת יוסף המזרחית עם ייסודה) אם כי לא במשרת הראש"ל (למעט חכם אחד - מה"ר נחמן בטיטו)

השפעתם בתפוצות

מכאן להשפעה גדולה בקהילות שונות...

בקהילת לוב הגיע רבי שמעון לביא בעל כתם פז מפאס ולמדם תורה והעמיד שם שושלת של רבנים ועד היום ישנם הרבה מבני עדות לוב הנושאים את שם משפחתו.

רבי אברהם סבע בעל צרור המר שהיה מגדולי הההגות והקבלה בתקופתו, פעל בסוף ימיו באיטליה.

הרבנים למשפחות קורייאט, בן אמוזג, בן סאמון, בן נעים, הכהן, חסאן, אלנקאר, שהיו מחברים עצומים בכל מקצועות התורה ש"ס שו"ת דרוש וקבלה שכיהנו כרבנים החשובים בקהילות איטליה (באזור תקופת החיד"א, חלקם היו ידידיו הקרובים)

רבי יעקב ששפורטש (מחכמי מרוקו ואלג'יר) בעל אהל יעקב ומגדולי רבני אירופה בתקופתו.

רבי שלום בוזגלו בעל מקדש מלך רבם של הספרדים באנגליה בתקופת היעב"ץ, היעב"ץ ההדיר כתבים שלו בעניין המחלוקת עם מהר"י אייבשיץ.

בקהילות תוניסיה פעלו רבנים רבים מבני מרוקו שהרימו שם את קרן התורה והתלמוד ופתחו תקופה של גדולי תורה עצומים שם, מהם ממשפחות אלפאסי, פרץ (בג'רבה), אבן מוסא ועוד.

רבי יצחק עוזיאל שהיה רבה הראשון של קהילת אמסטרדם ומתחיל שם קהילה עצומה שהוציאה הרבה רבנים וגבירים.

בקהילות בוכרה פעל שד"ר מרוקאי מטבריה שהפך את הבוכרים לספרדים ולשומרי מצוות כדין וכהלכה...

זו הייתה סקירה קצרה על קצה המזלג... שמתאימה לאשכול אחר לחלוטין...

 

[רק תורה]

נשמע כמו ניסיון לשמור על כבודם של היהודים באיראן...

בכל מקרה מדובר בדברי הרב חיד"א, הוא כותב שהם ביררו הניצוצות היטב בתקופת התלמוד...

משום מה החוש ההיסטורי והיהודי שלי (עד כמה שהוא מפותח... וכתבתי לא מעט בעניין יהדות מרוקו, ספרד ועוד) מגלה עניין רב בהבנה שכשמדברים על יהדות פרס מדובר ביהדויות המקוריות ביותר... משהו שקשור באופן ישיר לרבינא ורב אשי ולגדולי הנביאים והחכמים...

 

[משיב כהלכה]

בכל בית כנסת ידעו היטב את התפילה

זה רבותא, שידעו להתפלל?

 

[רק תורה]

זה רבותא, שידעו להתפלל?

כי רבינו החיד"א כותב מפי שד"רים שאינם יודעים להתפלל

 

[משיב כהלכה]

יתכן בהחלט שאין סתירה, כל אחד ביקר בבית כנסת אחר.

 

[שאינו יודע לשאול]

אכן, בחלק של הגזרות, והעמידה העיקשת מולם, חסר הרבה ידע בדור הצעיר, גם אצל אחינו יהודי פרס, וסיפור אנוסי משהד הוא סיפור מופלא ויש בו עוד כמה וכמה תתי סיפורים מופלאים, ודומה שאחת מתוכנותיה של עדה זו שהיא הצניעות וההסתרה גרמה לכך.

 

[מושיב יחידים]

שכ"ש שצריך לכבד אותם ולהוקיר אותם אפילו שזה מעדה אחרת שלא יודעת לעשות רוח וצלצולים (והילולות....)

ודומה שאחת מתוכנותיה של עדה זו שהיא הצניעות וההסתרה גרמה לכך.

 

[משיב כהלכה]

מעדה אחרת שלא יודעת לעשות רוח וצלצולים (והילולות....)

להזכירך, האשכול הזה עוסק בהילולה (רוח וצלצולים) של החכם הפרסי...

 

[משיב כהלכה]

שאחת מתוכנותיה של עדה זו שהיא הצניעות וההסתרה

כמו המשתה של אחשוורוש, למשל.

 

[שאינו יודע לשאול]

דברתי על יהודים.
ודברתי על יהודים שאני וסביבתי מכירים, אני מניח שגם כת"ר.
לא באתי לשלול או להקטין אף אחד אחר.
זו תכונה מוכרת ומזג ידוע אצל אחינו יהודי פרס, שקולים, לא נמהרים, צנועים, ולרוב לא ממהרים להחצין ולפרסם את עצמם, ככל תכונה וככל מידה יש בה חסרונות, [העדר אמביציה, קבעון מחשבתי מסוים, העדר מעוף] ויש בה מעלות [לא נסחפים מהר, מתנהלים בצורה נבונה כלכלית ובעוד תחומים, לא נחפזים היכן שצריך שיקול דעת]
אבל המזג הוא מזג - ודומני שהוא מוכר וידוע.

 

[בן אריה]

יש לציין שבאופן ברור רוב ככל החרדים יוצאי מרוקו הם מקהילות הכפרים ולא מהערים הידועות (בהם התקיימו לפני שנות דור מרכזי התורה) כך שאין הרבה הבדל ביניהם ליוצאי קהילות כמו פרס כורידסטאן ברוב ככל המקרים אבותיהם של אלו ואלו לא היו ת"ח, (רק מעליותא אחת הייתה לכפרי מרוקו שהיו נסמכים בהלכה על רבני הערים הגדולות, כלומר היה להם יותר את מי לשאול ובד"כ ידעו היו שם חכמים שידעו לכתוב גיטין וכדו').

 

[שאינו יודע לשאול]

מה ?????
אתה לא מכיר חרדים יוצאי מקנס ופאס ?
גם בכפרים במרוקו היו ת"ח עצומים על מה מתבססים הדברים?

 

[בן אריה]

מה ?????
אתה לא מכיר חרדים יוצאי מקנס ופאס ?
גם בכפרים במרוקו היו ת"ח עצומים על מה מתבססים הדברים?

פאס ומקנס, תכבד.

 

[בן אריה]

מה ?????
אתה לא מכיר חרדים יוצאי מקנס ופאס ?
גם בכפרים במרוקו היו ת"ח עצומים על מה מתבססים הדברים?

לא אמרתי שאני לא מכיר חרדים יוצאי הערים הגדולות, דיברתי על רוב. זה ברור שאליאנס 'אכל' את כל הקהילות הגדולות והשאיר לפליטה את כל היראים והשלמים בני הכפרים שלא היו ה'פנים' של יהדות מרוקו, למעשה זה היה הגורם שלא היה להם גב לעמוד על שלהם בארץ לגבי המנהגים.

 

[שאינו יודע לשאול]

אני לא חושב שהדברים מדויקים, אבל כעת הבהרת יותר ורוח הדברים ברורה, בניסוח קצת שונה הייתי מסכים לגמרי.
בכל אופן זה נושא לאשכול אחר.

 

[משיב כהלכה]

שאליאנס 'אכל' את כל הקהילות הגדולות והשאיר לפליטה את כל היראים והשלמים בני הכפרים

מלבד זה שעובדתית צע"ג בדבריך וסביר להניח שאינך מדייק, הרי שההשכלה אכלה את כל העולם, גם בארצות הספרדים וגם בארצות האשכנזים.

אין לזה שום קשר לנדון דידן.

 

[משיב כהלכה]

זו תכונה מוכרת ומזג ידוע אצל אחינו יהודי פרס, שקולים, לא נמהרים, צנועים, ולרוב לא ממהרים להחצין ולפרסם את עצמם

חייכתי כשקראתי את דבריך, כי אני מכיר באופן אישי יהודים פרסים שמאוד אוהבים להחצין ולפרסם את עצמם.

לכן אין שום טעם להכליל, לא לכאן ולא לכאן. הדיון עסק בעובדה פשוטה, שהפרסים הוציאו מתוכם צדיק מפורסם אחד ויחיד, בוא ניצמד לעובדות ולא לסטיגמות.

 

[בן אריה]

מלבד זה שעובדתית צע"ג בדבריך וסביר להניח שאינך מדייק, הרי שההשכלה אכלה את כל העולם, גם בארצות הספרדים וגם בארצות האשכנזים.

אין לזה שום קשר לנדון דידן.

ההקשר לנידון דידן:
רוח הדברים כאן מרוקאים נגד פרסים: לנו היו רבנים ולכם לא, ועל כך באתי להעיר דהמרוקאים דהאידנא (המרגישים עליונות) ברובם אינם צאצאי חכמים אלא יוצאי קהילות שהיו דומות במצבן לפרס.

 

[שאינו יודע לשאול]

חייכתי כשקראתי את דבריך, כי אני מכיר באופן אישי יהודים פרסים שמאוד אוהבים להחצין ולפרסם את עצמם.
לכן אין שום טעם להכליל, לא לכאן ולא לכאן. הדיון עסק בעובדה פשוטה, שהפרסים הוציאו מתוכם צדיק מפורסם אחד ויחיד, בוא ניצמד לעובדות ולא לסטיגמות.

סטיגמה היא אפיון של אדם באופן יוצא דופן, או מין דעה קדומה, ובאמת קשה לומר דברים חותכים וברורים כי אנחנו לא מכירים, ואינני יכול לתת לך הסבר מפורט ופרסונלי לצורך הבהרת כוונתי.
אני מדבר על מזג של אנשים שהוא בהחלט הרבה פעמים קשור למוצא, אע"פ שבכל דור שעובר הדברים מטשטשים באופן טבעי, ואע"פ שבוודאי ישנם יוצאי דופן לכאן ולכאן, ואולי אלה האנשים שהרב משיב כהלכה מכיר ואשר גרמו לדבריי להעלות חיוך...
לא הייתי מעלה נושא כזה כאן - אם לא היה בו כדי לשרת חלק מההסבר לתופעה שהוצגה כאן, ובקשתי לתת עליה הסבר, והיא אכן דורשת הסבר.
ולמיטב הכרתי את יהודי פרס אכן יש מזג כזה, וכפי שהקדמתי יש בו חסרונות ויש מעלות, וחלק מההסבר לכך שנדבכים מסוימים מהמורשת של יהדות פרס אינם נחלת הדור הצעיר, אפילו של יהודי פרס עצמם, נעוצה במזג זה.
אגב - אני ממש סולד מ"תחרות עדות" בעיקר בגלל הילדותיות שבה, אם מישהו משייך את דברי לאירוע הזה, אני רוצה להבהיר שדבריי אלה לא באו להראות מי יותר ומי פחות, זה אינפנטילי ומיותר, רק באתי לפרש תופעה היסטורית שהיא מעניינת ודורשת שניתן עליה את הדעת.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

(רק מעליותא אחת הייתה לכפרי מרוקו שהיו נסמכים בהלכה על רבני הערים הגדולות, כלומר היה להם יותר את מי לשאול ובד"כ ידעו היו שם חכמים שידעו לכתוב גיטין וכדו').

בפרס היו נסמכים על רבני בבל

 

[משיב כהלכה]

ההקשר לנידון דידן:
רוח הדברים כאן מרוקאים נגד פרסים: לנו היו רבנים ולכם לא, ועל כך באתי להעיר דהמרוקאים דהאידנא (המרגישים עליונות) ברובם אינם צאצאי חכמים אלא יוצאי קהילות שהיו דומות במצבן לפרס.

הגיון צרוף: אם חלק מהקהילות התקלקלו בדור האחרון, או לאחר עלייתם לארץ, אז אינם צאצאי מאות חכמים שחיו במרוקו.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

הגיון צרוף: אם חלק מהקהילות התקלקלו בדור האחרון, או לאחר עלייתם לארץ, אז אינם צאצאי מאות חכמים שחיו במרוקו.

תקרא שוב, אולי תבין -

לא אמרתי שאני לא מכיר חרדים יוצאי הערים הגדולות, דיברתי על רוב. זה ברור שאליאנס 'אכל' את כל הקהילות הגדולות והשאיר לפליטה את כל היראים והשלמים בני הכפרים שלא היו ה'פנים' של יהדות מרוקו, למעשה זה היה הגורם שלא היה להם גב לעמוד על שלהם בארץ לגבי המנהגים.

 

[משיב כהלכה]

אני בניגוד אליך לא ממליץ לך לקרוא שוב את מה שכתבתי לו, כי לא נראה שיש סיכוי שתבין בפעם השניה.

 

[נאמן בית]

25 שנה:
'אוהלי תורה': הילולת 'מולא אור שרגא' וציון חצי יובל להקמת הישיבה
ישיבת "אוהלי תורה" בירושלים חגגה חצי יובל להיווסדה בשילוב הילולת הצדיק "מולא אור שרגא" זצ"ל, במעמד אלפים ובהשתתפות הראשון לציון

'אוהלי תורה': הילולת 'מולא אור שרגא' וציון חצי יובל להקמת הישיבה ✦ כותל המזרח

ישיבת "אוהלי תורה" בירושלים חגגה חצי יובל להיווסדה בשילוב הילולת הצדיק "מולא אור שרגא" זצ"ל, במעמד אלפים ובהשתתפות הראשון לציון

mizrach.co.il