גם אני עד לפני כמה שנים הייתי בצער כאשר הלכתי לישון בליל שבועות, כאשר לא הצלחתי להחזיק מעמד. אבל הצער נבע מחיסרון ידיעה. כי חשבתי לתומי שזה ממש עבירה. רק לאחר שלמדתי והבנתי שבעבר הלא רחוק זו היתה הנהגה רק של יחידים, וכל העם קיימו את מצות החג באופנים אחרים, אז הפסקתי להיות בצער מכך. וכיום אני אכן מרגיש שמחת יו"ט אמיתית, בלי נקיפות מצפון, כי כך אני מספיק ללמוד יותר מאשר בשנים קודמות (כך היה עושה גם הרב אלישיב כפי שכתבתי לעיל).
דברי הרב @ספיר ויהלום דברי טעם הם, וכנר' שאין לך מה להשיב עליהם
תמיד תמהתי על שמועה זו, הרי מעולם לא אמרו להישאר ער בליל פסח, אלא להישאר ער "עד שתחטפנו שינה"
מעולם לא אשתמיט לשום פוסק לכתוב שאסור להישאר ער בשבת או יו"ט אם מצטער בכך
אכן מותר לשאול, אלא שלא היה שום סימן שאלה בהודעה הפותחת
לשון מהר"ח ויטאל (עץ חיים שבועות פ"א): "המנהג פשוט בישראל לעסוק בתורה בליל שבועות ואינם ישינים אף רגע אחד" [וכעי"ז בשעה"כ דף פ"ט ע"א].
רבים רבים מעם ישראל קם בראש השנה בעמוד השחר בגלל דברי האריז"ל.
אתה באמת חושב שכוונת החיד"א שיאכל רק את המינימום האפשרי במהירות וילך ללמוד?
מזכיר לי מה שאמר לי אברך חסידי
חכם עיניו בראשו, ומתכנן את עצמו מערב שבועות וישן היטב, ומרויח, עונג יום טוב רוחני וגשמי.
הנידון כאן הוא לא על מי שיכול לישון כדבעי. אחד כזה בודאי יודע שכדאי לו לנצל את הזמן ואינו צריך את העצה הזאת. אך לא כולם יכולים לישון כמה שעות בערב החג, ויש כאלו שלא יכולים לישון אפילו שעה, ולא חסרות סיבות (כגון מי שעובד, וזה רוב בעלי הבתים). לי אישית היו פעמים שלא יכולתי לישון אפילו חצי שעה.
ברוב ככל המקרים בתכנון נכון אפשר.
אולי צריך פשוט להיות ער כל הלילה בליל ערב שבועות, ואז ככה לישון כל היום ביום ערב שבועות, ואז להיות ער כל הלילה בליל החג, ושוב לישון כל היום בחג, ואז באסרו חג שוב להיות ער בלילה, כי ממילא ישנת כל היום, וחוזר חלילה ...
אני לא "חושב" שזה "כוונתו", זה מה שהוא כותב במפורש, שיאכל "שיעור ברהמ"ז"
סתם לדבר ולכתוב גבוהה גבוהה כאילו בקי בכל התורה כולה.
א. אתה משוה בין להשאר ער כל הלילה לבין לקום בעמוד השחר??
אתה שהולך כפי האר"י, אתה לא בוכה בר"ה? או שאתה בוכה מתוך שמחה והתרוממות?
אם עושה כן לצורך כפרת עוונות כמו קריאת תהלים כמנין כפר וכדומה - מותר וכן מפורש בחמדת ימים
