מי שמצטער בזה שנשאר ער בליל שבועות מבטל מצות שמחת וכבוד יום טוב

[כהנא דמסייע]

הטעם שנהגו להיות עם ישראל נעורים כל הלילה, כתוב ע''פ דברי רבינו אברהם אבן עזרא (שמות יט, יא) על הפסוק "והיו נכונים ליום השלישי" - אולי לא יישן אדם בהם בלילה, שישמעו קול ה' בבקר. כדרך כהן גדול ביום הכפורים.

אמנם במדרש (שיה''ש רבה פרשה א' פסקא נז) ישנו להם ישראל כל אותו הלילה לפי ששינה של עצרת עריבה והלילה קצרה, בא הקב"ה ומצאן ישנים, התחיל מעמיד עליהם בקולות, והיה משה מעורר לישראל ומוציאן למקומו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, והיה הקב"ה מהלך לפניהם עד שהגיע להר סיני". ובספר שם משמואל (וכעי''ז בפרי צדיק) מבואר שעם ישראל ישנו בלילה, והשיגו בשנתם מדרגות מופלאות עד מאד, את מתיקות ועריבות פנימיות התורה. וכמו שמסופר על רבינו האר''י שהשיג בשנתו מה שאין הפה יכול לספר שבעים שנה. ועל הגר''א ששמע שבעים פירושים על הפסוק עלו זה בנגב, ובאחד מהפירושים בלבד יכול לדעת טבעי כל הצמחים והאילנות שבעולם. והטענה הייתה עליהם "מדוע באתי ואין איש", שעיקר העבודה היא בקבלת התורה מתוך עמל, ולא מה שמשיגים בשינה בחלום שזה בבחינת "קבלת שכר". ואנחנו בתיקון ליל שבועות מתקנים את מה שהיה אז.

לכן, צריך אדם למעט בעשיית דברים בערב חג השבועות, וללכת לישון כמה שעות טובות, שהרי היום ארוך (כט''ו שעות) והלילה קצר (כט' שעות), לכן ישאיל מהיום כ4-5 שעות, (לדוגמא מ2 עד 6) וכך יגיע לתפלת הלילה, והסעודה, והתיקון ותפלת הבקר עם דעת צלולה.

 

[ואני תפילתי]

לכן, צריך אדם למעט בעשיית דברים בערב חג השבועות, וללכת לישון כמה שעות טובות, שהרי היום ארוך (כט''ו שעות) והלילה קצר (כט' שעות), לכן ישאיל מהיום כ4-5 שעות, (לדוגמא מ2 עד 6) וכך יגיע לתפלת הלילה, והסעודה, והתיקון ותפלת הבקר עם דעת צלולה.

הנידון כאן הוא לא על מי שיכול לישון כדבעי. אחד כזה בודאי יודע שכדאי לו לנצל את הזמן ואינו צריך את העצה הזאת. אך לא כולם יכולים לישון כמה שעות בערב החג, ויש כאלו שלא יכולים לישון אפילו שעה, ולא חסרות סיבות (כגון מי שעובד, וזה רוב בעלי הבתים). לי אישית היו פעמים שלא יכולתי לישון אפילו חצי שעה.

 

[כהנא דמסייע]

הנידון כאן הוא לא על מי שיכול לישון כדבעי. אחד כזה בודאי יודע שכדאי לו לנצל את הזמן ואינו צריך את העצה הזאת. אך לא כולם יכולים לישון כמה שעות בערב החג, ויש כאלו שלא יכולים לישון אפילו שעה, ולא חסרות סיבות (כגון מי שעובד, וזה רוב בעלי הבתים). לי אישית היו פעמים שלא יכולתי לישון אפילו חצי שעה.

ברוב ככל המקרים בתכנון נכון אפשר.
וכשא''א ובאמת חושב שיפסיד תפילה כהוגן, וגם לימודו בלא ריכוז. הדבר צ''ע וזה הוראה פרטית, ולא כללית כמו שמציירים את זה כאן. ומסתבר שאיה''נ. ודאי שלא יפסיד שום מצוה אחרת המחוייבת מן הדין. ופשוט

 

[עת שערי רצון]

אולי צריך פשוט להיות ער כל הלילה בליל ערב שבועות, ואז ככה לישון כל היום ביום ערב שבועות, ואז להיות ער כל הלילה בליל החג, ושוב לישון כל היום בחג, ואז באסרו חג שוב להיות ער בלילה, כי ממילא ישנת כל היום, וחוזר חלילה ...

 

[עשרה זהב]

אולי צריך פשוט להיות ער כל הלילה בליל ערב שבועות, ואז ככה לישון כל היום ביום ערב שבועות, ואז להיות ער כל הלילה בליל החג, ושוב לישון כל היום בחג, ואז באסרו חג שוב להיות ער בלילה, כי ממילא ישנת כל היום, וחוזר חלילה ...

ממש מעמד שבירת הלוחות...

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

אתה באמת חושב שכוונת החיד"א שיאכל רק את המינימום האפשרי במהירות וילך ללמוד?

אני לא "חושב" שזה "כוונתו", זה מה שהוא כותב במפורש, שיאכל "שיעור ברהמ"ז"
ועל זה וכיו"ב נאמר "שפסקי בעלי בתים ופסקי לומדים שני הפכים הם" (שו"ת מהרי"ו סי' קמ"ו)

 

[כהן]

מעולם לא אשתמיט לשום פוסק לכתוב שאסור להישאר ער בשבת או יו"ט אם מצטער בכך
והרי מנהג קדום בהרבה מקומות לקום באמצע הלילה כל ליל שבת וללמוד או להתפלל עד אור הבוקר, ומעולם לא נשמע שערערו על זה

סתם לדבר ולכתוב גבוהה גבוהה כאילו בקי בכל התורה כולה.
כה"ח סי' ר"פ אות ד': ועוד עיין שם בפתח הדביר אות ב' מה שכתב לאסור לעשות תיקון כרת בליל שבת ולצער עצמו בנדידת השינה יעו"ש:

רבים רבים מעם ישראל קם בראש השנה בעמוד השחר

א. אתה משוה בין להשאר ער כל הלילה לבין לקום בעמוד השחר??
ב. ר"ה זהו יום 'הדין'. הרי גם 'בוכים' בר"ה. לדעת חלק מהפוסקים מותר גם להתענות עד 'חצות' בר"ה, וכך נהגו באשכנז. יש פוסקים שמותר להתענות בכל ר"ה [חלק מהגאונים]. כך שאין להביא ראיה כלל מר"ה לשאר המועדים.

 

[מתוק מדבש]

סתם לדבר ולכתוב גבוהה גבוהה כאילו בקי בכל התורה כולה.
כה"ח סי' ר"פ אות ד': ועוד עיין שם בפתח הדביר אות ב' מה שכתב לאסור לעשות תיקון כרת בליל שבת ולצער עצמו בנדידת השינה יעו"ש:


א. אתה משוה בין להשאר ער כל הלילה לבין לקום בעמוד השחר??
ב. ר"ה זהו יום 'הדין'. הרי גם 'בוכים' בר"ה. לדעת חלק מהפוסקים מותר גם להתענות עד 'חצות' בר"ה, וכך נהגו באשכנז. יש פוסקים שמותר להתענות בכל ר"ה [חלק מהגאונים]. כך שאין להביא ראיה כלל מר"ה לשאר המועדים.

מותר להצטער בראש השנה?
על מה אתה מדבר?
הפוסקים שסוברים שאסור לעשות תיקון כרת בשבת מודים שמותר בר"ה?

 

[כהן]

מותר להצטער בראש השנה?

אתה שהולך כפי האר"י, אתה לא בוכה בר"ה? או שאתה בוכה מתוך שמחה והתרוממות?

הפוסקים שסוברים שאסור לעשות תיקון כרת בשבת מודים שמותר בר"ה?

אם עושה כן לצורך כפרת עוונות כמו קריאת תהלים כמנין כפר וכדומה - מותר וכן מפורש בחמדת ימים
חמדת ימים אלול וראש השנה פרק ז אות ג
ג) אכן ה"א זה הדרך ישכון אור משפטו, כי הן לו בכח יגבר איש לעמוד חי לא ינום ולא יישן כל הלילה ויהיה מוכן לעמוד על משמרתו ולקום בעוד לילה לבא אל המלך ולהתחנן לו ולבקש מלפניו עליו ועל עמו שיוציא לאור משפטנו ויגזור עלינו ועל כל ישראל גזרות טובות ויכתבנו בספר חיים ובספר צדיקים ולא יפגע הדין במעט הצאן צאן קדשים חס ושלום, ויעסוק בתורה כפי כחו באימה וביראה ובחרדה וישלים השלשה ספרים אחרים של תהלים אשר נשארו לו עם הבקשה כנזכר לעיל בפרק ו', ובכן מכניע וקוצץ כל המשטינים והמקטרגים מעליו כמו שאמרו בזוהר בכמה מקומות בסגולת הקריאה והלימוד לראש אשמורות דכיון דאיהו פתח באורייתא כל אינון זינין בישין אעיל לון בנוקבהון דתהומא רבא וכו'.
וזה צורך בשאר הימים וקל וחומר בעצם היום הזה כי יבואו בני האלהים להתיצב על ה' ורבים בנפש יקיפו עלינו בקום למשפט אלהים, שצריך לקדם באשמורת לעסוק בתורה ולהתחנן לפני אלהי המשפט יכרית וישמיד שוטני נפשינו יפלו ולא יוכלו קום.

 

[ואני תפילתי]

אני לא "חושב" שזה "כוונתו", זה מה שהוא כותב במפורש, שיאכל "שיעור ברהמ"ז"
ועל זה וכיו"ב נאמר "שפסקי בעלי בתים ופסקי לומדים שני הפכים הם" (שו"ת מהרי"ו סי' קמ"ו)

מצטער מאד. אבל אתה ממש לא מבין את דברי החיד"א. זה דרכו, לכתוב את הסדר המינימלי וכמובן כל המוסיף מוסיפים לו. כמו שמופיע כמה שורות מתחת למה שציטטת לגבי קידוש בוקר של שבועות (ותקרא היטב ותראה שאין כוונת החיד"א להורות שיאכל מעט וילך לישון ואח"כ יאכל סעודה שלמה כמו שנוהגים היום חלק מהציבור).
ומומלץ לפני שאתה מחלק תארים למי שאתה מתכתב איתו (כמו בעלי בתים) לברר אם הוא באמת ראוי לתואר הזה. ומקווה שהבנת דברי. כי זה פחות מסובך מדברי החיד"א.

 

[מתוק מדבש]

אתה שהולך כפי האר"י, אתה לא בוכה בר"ה? או שאתה בוכה מתוך שמחה והתרוממות?

אם עושה כן לצורך כפרת עוונות כמו קריאת תהלים כמנין כפר וכדומה - מותר וכן מפורש בחמדת ימים
חמדת ימים אלול וראש השנה פרק ז אות ג
ג) אכן ה"א זה הדרך ישכון אור משפטו, כי הן לו בכח יגבר איש לעמוד חי לא ינום ולא יישן כל הלילה ויהיה מוכן לעמוד על משמרתו ולקום בעוד לילה לבא אל המלך ולהתחנן לו ולבקש מלפניו עליו ועל עמו שיוציא לאור משפטנו ויגזור עלינו ועל כל ישראל גזרות טובות ויכתבנו בספר חיים ובספר צדיקים ולא יפגע הדין במעט הצאן צאן קדשים חס ושלום, ויעסוק בתורה כפי כחו באימה וביראה ובחרדה וישלים השלשה ספרים אחרים של תהלים אשר נשארו לו עם הבקשה כנזכר לעיל בפרק ו', ובכן מכניע וקוצץ כל המשטינים והמקטרגים מעליו כמו שאמרו בזוהר בכמה מקומות בסגולת הקריאה והלימוד לראש אשמורות דכיון דאיהו פתח באורייתא כל אינון זינין בישין אעיל לון בנוקבהון דתהומא רבא וכו'.
וזה צורך בשאר הימים וקל וחומר בעצם היום הזה כי יבואו בני האלהים להתיצב על ה' ורבים בנפש יקיפו עלינו בקום למשפט אלהים, שצריך לקדם באשמורת לעסוק בתורה ולהתחנן לפני אלהי המשפט יכרית וישמיד שוטני נפשינו יפלו ולא יוכלו קום.

איפה כתוב תקון כרת.
עם מקורות א"א להתכוח איתך, יש לך יכולות אנטליות. עובדה.
אבל צריך להבין מה הכוונה העומדת מאחרי הדברים.
אף א' לא התכוין לגרום סבל וצער. ודו"ק.

 

[כהן]

איפה כתוב תקון כרת.

לא כתבתי שכתוב תיקון 'כרת'. כתוב שמותר 'להשאר ער כל הלילה' ולהתחנן וכו'. המטרה כאן זה לא תיקון כרת, אבל זה לא הענין כלל. עצם הדבר שמותר להשאר ער בליל ר"ה בניגוד לשאר המועדים, ומהסיבה שכתבתי - היא העיקרית כאן..

אם נסכם את הענין: הבאתי 'מקורות ברורים' לאיסור צער ביו"ט בנידוד שינה [אברבנאל ומהר"ל]. מקור ברור שבר"ה מותר לנדד שינה בשביל תפלה ותחנונים [חמדת ימים]. מקור ברור שדן בענין לימוד בשבועות עם צער האם שרי או לא [צפיחית בדבש] עם מו"מ בדבריו שתירוצו השני הוא העיקרי.

כנגד זה לא הובא שום טענה 'הלכתית אמיתית' ליישב את הנוהגים לא כך.

 

[כהנא דמסייע]

כנגד זה לא הובא שום טענה 'הלכתית אמיתית' ליישב את הנוהגים לא כך.

נוהגים שמה?
שלא ישנים בערב שבועות
ומאמצים עצמם למרות כל זאת?
או מנהג כלל ישראל בכל העדות שישנים בערב חג, ביום הארוך כט''ו שעות, ולומדים בלילה, כהכנה לזמן מתן תורה?

ואגב אם לדעתך בר"ה מותר מצד הדין, הבטחת ישלים שנתו שמבוטחת בזוהר ובאר''י, לא גרעא מליל ר''ה, שגם הוא מועד, וכמו שהבאת מחמ''י.
וכן כאן הרצון לזכות לחיים, והרצון לזכות לתורה, ביום קדוש זה גובר על הצער.

 

[כהן]

נוהגים שמה?

שנשארים ערים אע"פ שמצטערים [לא משנה אם ישנים בערב שבועות או לא].

ואגב אם לדעתך בר"ה מותר מצד הדין, הבטחת ישלים שנתו שמבוטחת בזוהר ובאר''י, לא גרעא מליל ר''ה, שגם הוא מועד, וכמו שהבאת מחמ''י.
וכן כאן הרצון לזכות לחיים, והרצון לזכות לתורה, ביום קדוש זה גובר על הצער.

כדי לבטל דין גמור של שמחת יו"ט צריך גמרא מפורשת שזה יום הדין. דברי הזוהר והאר"י הם בגדר סגולה בעלמא, ובשביל זה לא שמענו שאפשר לבטל דין גמור של צער ביו"ט.

 

[כהנא דמסייע]

שנשארים ערים אע"פ שמצטערים [לא משנה אם ישנים בערב שבועות או לא].

אם ישנים בערב שבועות שמחים ומתענגים ולא מצטערים.

כדי לבטל דין גמור של שמחת יו"ט

הבאת בינתיים מהר''ל ואברבנאל, וזה יפה. אך יש כנגד זה

צריך גמרא מפורשת שזה יום הדין.

בעצרת נדונים על פירות האילן. זה משנה מפורשת. וגם אם כפשוטו בלבד, לק''מ סו''ס רוצה שיתברכו התבואות והמזונות.

ואף שאין אנו צריכים, ומ''מ למודעי אני אומר, שלפי פנימיות הענין בכפל כפליים
ואביא כאן מדברי רבותינו הראשונים ר''מ ן' גבאי, ספר תולעת יעקב - סתרי חג השבועות והובא גם בשל''ה
גרסינן במסכת ראש השנה פרק קמא (טז, א) מפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלחם בעצרת מפני שבעצרת זמן פירות האילן, אמר הקב"ה הביאו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות האילן...
ודע כי כמו שבראש השנה רצה הקב"ה להשגיח ולדרוש מעשה בני האדם כי הוא יום הבריאה הראשונה וחדוש העולם, וכמו שתקנו לומר זה היום תחלת מעשיך כדברי רבי אליעזר שאמר בתשרי נברא העולם (ר"ה כז, א), כן רצה ביום מתן תורה שהוא מורה על חדוש העולם להשגיח ולדרוש על מעשה העולם ולדונו על פירות האילן, כדאיתא בפרק קמא דר"ה (טז, א) בארבעה פרקים העולם נדון וכו' בעצרת על פירות האילן. וכבר בארנו כי הפירות ההם הם הנשמות הפורחות מאילנו של הקב"ה, והעולם נידון ביום זה על התורה שנתנה בו שבטלו עצמם ממנה, והוא אמרם על פירות האילן שלא השלימום בתורה ובמצות כראוי:

דברי הזוהר והאר"י הם בגדר סגולה בעלמא,

מה זה סגולה בעלמא, כל יהודי המאמין בכח רשב''י, וכח האר''י, הבטחתו נאמנה לו מאד, והוא רואה בזה עיקר.
ומלבד כן האר''י מעיד שכך הוא מנהג כלל ישראל. ולא חידש בזה מאומה.
וממילא כמו שאתה מבין שזה לא נקרא "צער" בשביל "דין", למרות הקושי הגופני, כי זה כמו אדם שנושא מזוודה כבידה מליאה יהלומים, וליבו שמח בזה, והרי זה תלוי בגברא ששמח בלבו, כך גם כאן, רובם ככולם שמחים שעשו עבודת הלילה, ולמדו כל הלילה, וזו שמחה רוחנית עצומה.

ובשביל

ספק ספיקא של צער

לא שמענו לבטל תלמוד תורה דרבים כנגד כולם, שנהגו בו כלל ישראל מכל החוגים והעדות!

 

[כהן]

אם ישנים בערב שבועות שמחים ומתענגים ולא מצטערים

פוק חזי. האם מתוכחים על המציאות?

בעצרת נדונים על פירות האילן

כידוע נחלקו התנאים והאמוראים בזה מחלוקות גדולות. ואין לנו אלא המנהג הפשוט בכל ישראל בכל הדורות, שמחשיבים את ר"ה ויוה"כ לימי דין, משא"כ שאר החגים לימי שמחה, ולא אומרים וידויים וסליחות ובכיות בתפלות החגים. וזה מראה שהמנהג הוא כמו התנאים שסוברים כן, וכבר הגמ' אמרה לפשוט כן, כמאן מצלינן האידנא וכו'. כלומר מביאים ראיה מהמנהג.

והעולם נידון ביום זה על התורה שנתנה בו שבטלו עצמם ממנה,

כבר הקשו עליו, שלא כתוב כן בשום מקום. וא"א לאחרון או אפילו לראשון לחדש דברים שלא כתובים בחז"ל, דמי עלה שמים וירד מלבד חז"ל.

ומלבד כן האר''י מעיד שכך הוא מנהג כלל ישראל. ולא חידש בזה מאומה.

כונתו היא על המנהג שהתחדש סמוך לדורו במקום מושבם של יהודי המזרח. ודאי שלא נהגו כן 'כלל ישראל'. באשכנז, באיטליה, בצרפת ובספרד לא נהגו כן, וגם בארצות המזרח זהו מנהג מאוחר סמוך לזמן הדפסת הזוהר.

 

[כהנא דמסייע]

פוק חזי. האם מתוכחים על המציאות?

אני רואה גם רואה ולא אלמן ישראל
אנשים לומדים בריתחא דאורייתא
הבן שלי ממש מחכה לליל שבועות ללימוד רצוף של כמה שעות והתנתקות מכל העולם בחברותא.

נ.ב. אתה צודק אם כל הלילה קוראים תיקון. ולא מבינים זה ממש לא קל, ומרדים. ואם עושים חצי חצי יותר קל. וע' בזוה''ק כתוב שבסוף הלילה ילמד רזי תורה בסברא, וכבר דייק הגרצ''פ שמי שאינו בדרגא זו שיעסוק בש''ס בעיון, לכה''פ בחצי השני של הלילה, וקטונתי מלהכריע, אך לדעתי דבריו נוחים ומתקבלים אף לפי הזוהר. אך מ''מ גם לשיטת מי שעושה אחרת סו''ס יש לו שמחה רוחנית בזה שעשה התיקון ועשה הדבר הנכון לפי הבנתו, ושמח שמחה רוחנית בעשייתו.

כידוע נחלקו התנאים והאמוראים בזה מחלוקות גדולות. ואין לנו אלא המנהג הפשוט בכל ישראל בכל הדורות, שמחשיבים את ר"ה ויוה"כ לימי דין, משא"כ שאר החגים לימי שמחה, ולא אומרים וידויים וסליחות ובכיות בתפלות החגים. וזה מראה שהמנהג הוא כמו התנאים שסוברים כן, וכבר הגמ' אמרה לפשוט כן, כמאן מצלינן האידנא וכו'. כלומר מביאים ראיה מהמנהג.

לא הבנתי סתם משנה? תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז/א "משנה בארבעה פרקים העולם נידון בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם ובחג נידונין על המים", לא סגי לן לראות דהמנהג הקדום שיותר מחמש מאות שנה קיים לכה''פ, ואין לך עדויות הפוכות ואיני יודע אינה ראיה, בכל תפוצות ישראל, הוא מנהג שריר וקיים?

כבר הקשו עליו, שלא כתוב כן בשום מקום. וא"א לאחרון או אפילו לראשון לחדש דברים שלא כתובים בחז"ל, דמי עלה שמים וירד מלבד חז"ל.

מחילה ראשונים כמלאכים, והשל''ה שהיה בקי בכל התלמוד טפי מינאי ומינך הביאו בכבוד גדול, ומי אני ואתה שנערער על מי שאין לנו תפיסה בקרסולי קרסוליו, ראשונים כמלאכים, לדחות דבריו בגילא דחיטתא.

כונתו היא על המנהג שהתחדש סמוך לדורו במקום מושבם של יהודי המזרח.

זה פרשנות שלך, זה לא כתוב בדבריו, תביא ראיות, וכמו שאמרתי לא ידעתי לא שמעתי אינה ראיה.

ודאי שלא נהגו כן 'כלל ישראל'. באשכנז, באיטליה, בצרפת ובספרד לא נהגו כן, וגם בארצות המזרח זהו מנהג מאוחר סמוך לזמן הדפסת הזוהר.

ואם פשט בעקבות שכלל ישראל קבלו בשמחה לעשות כדברי הזוהר? אינו דבר טוב?
וכבר העירותי לעיל מדברי האבן עזרא, שכבר הראה בסיס במקרא למנהג זה.

 

[כהן]

אני רואה גם רואה ולא אלמן ישראל
אנשים לומדים בריתחא דאורייתא
הבן שלי ממש מחכה לליל שבועות ללימוד רצוף של כמה שעות והתנתקות מכל העולם בחברותא.

אשריהם ואשרי חלקם.

לא הבנתי סתם משנה?

עי"ש בכל הסוגיא וברמב"ן בדרשה לר"ה ותראה דלא קי"ל כן.

ואין לך עדויות הפוכות

לא צריך עדויות הפוכות. מי שטוען שהמנהג היה לפני כן הוא צריך להביא ראיה. סתם יו"ט וסתם עם ישראל לא נהגו כן ולא כתבו כן.

ואם פשט בעקבות שכלל ישראל קבלו בשמחה לעשות כדברי הזוהר? אינו דבר טוב?

שוב, אני התייחסתי רק למי שמצטער מזה שזה נוגד את ההלכה. מי שהוא כפי שכתבת שמח וטוב לב בזה - אשריו ואשרי חלקו.

 

[כהנא דמסייע]

אשריהם ואשרי חלקם.

אכן

עי"ש בכל הסוגיא וברמב"ן בדרשה לר"ה ותראה דלא קי"ל כן.

מכיר הסוגיא, ויש בזה נדון גדול. ולא הכרעה.

לא צריך עדויות הפוכות.

למה אנו רואים מנהג רווח בכל ישראל, ומוחזק מכל גדולי הפוסקים, אתה בא לערער, אתה המוציא עליך הראיה.

מי שטוען שהמנהג היה לפני כן הוא צריך להביא ראיה. סתם יו"ט וסתם עם ישראל לא נהגו כן ולא כתבו כן.

הפוך. שבועות אינו סתם יו''ט

שוב, אני התייחסתי רק למי שמצטער מזה שזה נוגד את ההלכה. מי שהוא כפי שכתבת שמח וטוב לב בזה - אשריו ואשרי חלקו.

אינני רואה כל מצוה קדושה לקרר את הלילה הקדוש הזה.
בלימוד תורה דרבים
דבר שהובא גם במגן אברהם ובכל הפוסקים בלי פקפוק.
אם יש לעורר, זה על זה שיישנו כהוגן, ויתכננו נכון, כדי שילמדו בלילה כהוגן.

 

[ואני תפילתי]

לא הבנתי סתם משנה? תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז/א "משנה בארבעה פרקים העולם נידון בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם ובחג נידונין על המים", לא סגי לן לראות דהמנהג הקדום שיותר מחמש מאות שנה קיים לכה''פ, ואין לך עדויות הפוכות ואיני יודע אינה ראיה, בכל תפוצות ישראל, הוא מנהג שריר וקיים?

מחילה. שאלת תם. אתה אומר בפסח סליחות או תחינות שירחם על התבואה?
ברור שבגלל שיש דין אין צריך לצום או להצטער וכו'. יש לזה השלכות אחרות לגמרי.

 

[ואני תפילתי]

אינני רואה כל מצוה קדושה לקרר את הלילה הקדוש הזה.

אדם שמתרכז דווקא יותר בשמחת היו"ט כפי הדין הוא מקרר את הלילה הקדוש הזה?
אנחנו התרגלנו לחשוב שקדושה שייכת רק לפרישות, ולימוד תורה. אך מי אמר שזה נכון? אולי דווקא על ידי העונג והשמחה יגיע לקדושה הרצויה ביום זה?

 

[כהנא דמסייע]

מחילה. שאלת תם. אתה אומר בפסח סליחות או תחינות שירחם על התבואה?

בסוכות יש הושענות, ובפסח יש תיקון הטל, בכל דבר לפי ענינו ולפי מנהגי ישראל קדושים

ברור שבגלל שיש דין אין צריך לצום

מי צם?

או להצטער וכו'.

מחילה, מי שלימוד תורה מצער אותו
שיתענה על מצבו
ולא ישליך זאת על כלל ישראל

יש לזה השלכות אחרות לגמרי.

 

[כהנא דמסייע]

אדם שמתרכז דווקא יותר בשמחת היו"ט כפי הדין הוא מקרר את הלילה הקדוש הזה?

תתענג במאכלים טובים ביין טוב, תישן קודם החג, ותלמד בשמחה רבה, ופקודי ה' ישרים משמחי לב.

אנחנו התרגלנו לחשוב שקדושה שייכת רק לפרישות, ולימוד תורה. אך מי אמר שזה נכון? אולי דווקא על ידי העונג והשמחה יגיע לקדושה הרצויה ביום זה?

כך הורו לנו כל גדולי הדורות ממרן הב''י והאר''י על המג''א המשנ''ב הכה''ח, גדולי ראשי הישיבות לדורותיהם, ליטאים וספרדים, וכל המשנה ידון על התחתונה, ובודאי שאינו יכול להתוות דרך יותר הגונה מרוב ככל הפוסקים וגדולי התורה לדורותיהם. להגיע לקדושה...

 

[ואני תפילתי]

בסוכות יש הושענות, ובפסח יש תיקון הטל, בכל דבר לפי ענינו ולפי מנהגי ישראל קדושים

מי צם?

מחילה, מי שלימוד תורה מצער אותו
שיתענה על מצבו
ולא ישליך זאת על כלל ישראל

מחילה. אלו טענות שנכתבו במהירות הבזק בלי עיון מספיק, או בלי רצון אמיתי להבין את הבעיה שעליה מעוררים כאן. ובאת לדחות דברי בקש.
על הדרך גם הוצאת דברים מהקשרם, כי ברור שאף אחד לא צם, וצריך להבין זאת בהקשר של צמצום עונג יום טוב והצער של אותו ציבור שאין ביכולתו להספיק להכין את צורכי החג וגם לישון כדבעי, ומגיע ללילה הזה לא מוכן, ואז הוא בצער גדול שכולם לומדים והוא מנקר (והאמת שמשעה 4 כבר כולם מסביבו מנקרים אבל הוא כבר נרדם וחשב שרק הוא לא הצליח להשלים את התיקון).
אותו אחד חייב לדעת את האמת שעונג יום טוב הוא דאוריתא והלימוד בלילה הוא רק מנהג טוב. ועדיף שילמד ביום בעירנות. וכך יעשה לבוראו יותר נחת רוח.

 

[כהנא דמסייע]

מחילה. אלו

טענות

שנכתבו במהירות הבזק בלי עיון מספיק או בלי רצון להבין את הבעיה שעליה מעוררים כאן.

אותי לא שכנעת!

 

[כהן]

מחילה, מי שלימוד תורה מצער אותו
שיתענה על מצבו
ולא ישליך זאת על כלל ישראל

תאמר את זה לחכמי התלמוד שאמרו הכל מודים בעצרת דבעינן 'נמי' לכם, כלומר גם ר' אליעזר שכל כולו 'כולו לה' וכעס על התלמידים שהלכו לאכול בי"ט רגיל - הבין שבחג השבועות צריך 'גם' חציו לכם, ולא אמר את הסברא שלך. וידועים דברי רש"י שם 'להראות ששמח בתורה', והאריכו בזה הרבה שהוראת השמחה בתורה היא דוקא באכילה ושתיה ולא בלימוד תורה.

מי שרוצה לחלוק על חכמי התלמוד - שיתענה הוא ולא ישליך את התענית על מי שהולך בעקבותם.

 

[ואני תפילתי]

טענות

מוזר. בזמן שערכתי את התשובה היא כבר התפרסמה. אולי לחצתי בטעות פרסם לפני שסיימתי. אני מציע שתקרא שוב כעת

 

[כהנא דמסייע]

תאמר את זה לחכמי התלמוד שאמרו הכל מודים בעצרת דבעינן 'נמי' לכם, כלומר גם ר' אליעזר שכל כולו 'כולו לה' וכעס על התלמידים שהלכו לאכול בי"ט רגיל - הבין שבחג השבועות צריך 'גם' חציו לכם, ולא אמר את הסברא שלך. וידועים דברי רש"י שם 'להראות ששמח בתורה', והאריכו בזה הרבה שהוראת השמחה בתורה היא דוקא באכילה ושתיה ולא בלימוד תורה.

אתה מדבר דברים לא מובנים....
בכלל...
מתענגים היטב בחג, באכילה ושתיה ושינה...

מי שרוצה לחלוק על חכמי התלמוד - שיתענה הוא ולא ישליך את התענית על מי שהולך בעקבותם.

מה אתה מדבר דברים חסרי מובן כלל? לא מתאים לך

 

[משיב כהלכה]

אינני רואה כל מצוה קדושה לקרר את הלילה הקדוש הזה.

וכל המשנה ידון על התחתונה

מחילה, מי שלימוד תורה מצער אותו
שיתענה על מצבו
ולא ישליך זאת על כלל ישראל

לא נראה לי שהמנהג ישתנה כעת בעקבות דברי הרב @כהן אלא לכל היותר ישימו לב לישון היטב ביום ולהתכונן ללילה.

לא צריך לגרור כל דיון הלכתי טהור לכיוונים לא עניינים, התגובות הללו לגופו של כותב מעכירות את הדיון.

"מי שלימוד תורה מצער אותו שיתענה על מצבו"... וכי אתה לא קורא יהי רצון בסוף הלילה, שכל הצער שהצטערת בעיניך יעלה לרצון?

 

[כהנא דמסייע]

לא נראה לי שהמנהג ישתנה כעת בעקבות דברי הרב @כהן אלא לכל היותר ישימו לב לישון היטב ביום ולהתכונן ללילה.

אכן וטוב שכך.