מי שמצטער בזה שנשאר ער בליל שבועות מבטל מצות שמחת וכבוד יום טוב

  • יוזם האשכול יוזם האשכול כהן
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
מעטים הם שלא פוגע להם בתפלה.
אני לומד כל הלילה,
ואם מרגיש בסוף הלילה עייפות ויש לי צד שלא אהיה מרוכז בתפילה, אני הולך לישון. שעה וחצי.
אולם לרוב אם ישנתי היטב בערב חג איני צריך לזה
בלאו הכי זה ברור שלא שייך להפסיד תפילה, בשביל מנהגן הקדוש של ישראל.
על זה לא דברתי
רק דברתי שעם תכנון נכון איתיה להאי ולהאי.
 
אני הולך לישון. שעה וחצי.
ואז מתפלל לא בנץ, או שהולך שעה וחצי לפני עלות השחר?

אם לא בנץ - גם בזה יש עיקולי ופשורי אם מותר לישון לאחר עלות השחר, וכן מעלת התפלה בנץ וק"ש קודם הנץ, שיש בזה אריכות גדולה.

בפרט למי שרגיל להתפלל בנץ בכל יום, בודאי שלא יפסיד מעלת הנץ דוקא ביום זה. וא"כ יצטרך לישון בתוך הלילה.

בסוף אתה מגיע למה שכתבתי אבל בצורה עדינה יותר.
 
בסוף אתה מגיע למה שכתבתי אבל בצורה עדינה יותר.
לענ''ד החכמה בהלכה, לדעתי היא העדינות להלך בחכמה, בין שלל המקורות והמנהגים, וההכרעה בין דברים סותרים
אימתי כן ואימתי לא. מה דאורייתא, מה דרבנן מה מנהג, לקיים הכל בכל האפשר, את השחור לבן א''צ אף אחד.
ובנדון דידן גם האר''י והב''י לא יחשבו ויאמרו ויעלו בדעתם שזה חשוב מתפילה.
אולם ודאי שמנהגן של ישראל להשאר ער הוא טוב וראוי
ונכון להתכונן אליו כראוי בכל היכולת
ולהרבות בלימוד תורה בתכנון נכון.
 
אם לא בנץ - גם בזה יש עיקולי ופשורי אם מותר לישון לאחר עלות השחר, וכן מעלת התפלה בנץ וק"ש קודם הנץ, שיש בזה אריכות גדולה.
מנסה לקום לנץ. אכן.
לרוב זה לא קורה כי אני מתכנן עצמי נכון.
אך יש ב''ה ילדים ומשפחה, ולפעמים קורים דברים בלתי צפויים. וודאי דהעיקר זה תורה, ותפילה, ועונג יו''ט. והכל בשקל הקדש.
 
ולהרבות בלימוד תורה בתכנון נכון.
עכשיו אתה מגיע לתחלת האשכול.

כל הנושא הוא על מי 'שלא מצליח' לתכנן נכון, ויש הרבה כאלו, וכפי שכתב גם @ואני תפילתי מה הם עושים.

כרגע אתה מודה שילכו לישון בלילה לפחות איזה שעה או שעתיים. זה בדיוק מה שכיוונתי מתחלה. והכל בא על מקומו בשלום.
 
והזוהר והב"י והאר"י וסיעתם לא היה להם קשה להשאר, מרוב חשקם בתורה וקבלתה, ולפ"ז אפשר להסביר את לשון הזוהר 'חסידי קדמאי', דרק החסידים שהיו נשארים כך בחפץ לב ולא היו נרדמים היו עושים כן, ולא שאר האנשים.
אני שמח שזה הייתה כוונתך מתחילה, אולם לא באתי אלא משום שהמשמעות של דבריך בהתחלה הייתה שרובא דאינשי אינם שייכים בהאי דינא, ולהם זה ביטול עונג יו''ט, ואין כאן היתר כי זה לא יום דין, וכו'.
אני כתבתי שזה מתאים לכל אדם אם הוא מתכנן נכון. וכפי שנהגו כלל ישראל.
אולם בגוונא שאכן יבא על חשבון תפילה וכדו', אין ספק ולית מאן דפליג.
 
עוד מראה מקומות בזה

חמדת ימים שבועות פרק ג אות פט
פט) והן רבים עתה עם הארץ מטים עקלקלותם למהר בסדר למודם ובעלות השחר שחרות התרדימה נופלת עליהם וישכבו וירדמו, וכן לא יעשה לאבד טובה הרבה כי עת רצון היא לחסות בנועם ה' בטולא דמהימנותא ולא לחסות בשינה אחד משישים במיתה וכל חסדו כציץ השדה ואל יהי לו מושך חסד, ואף גם זאת חוששני להם מחטאת שמא יאנסו בשינה ההיא ויקראו קריאת שמע שלא עם הצבור או שלא בעונתה ונמצאת תקנתם קלקלתם אחר שלא דקדקו בתפלת חובה מה שראוי לדקדק ולא יקובל התוספת אם לא יעשה האדם החובה, ועל כן ראוי להודיען ולהזהירן על ככה, ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב.

סידור יעב"ץ
1748180556093.png

פלא יועץ - עצרת
והכל הולך אחר החתום שיתגבר כארי להיות ער בשעת ק"ש ותפילה שאם לא יוכל עמוד יותר טוב שינוח מעט בלילה או ישכב כל הלילה ולא יקרא ק"ש ותפילה כשהוא מנמנם
 
מרן הגרע"י זצוק"ל אפי' שפסק שאסור ללמוד תורה בשבת באופן שמנדד עיניו משינה ומצטער בכך. (אא"כ מחמת "רוב חשקו בתורה לא מרגיש שום צער")
מ"מ פסק לגבי התיקון שכיון שכל מי שנשאר ער "יודע את מעלת התיקון" וודאי שעושה זאת משמחה ואינו צער בשבילו.
(עיין חזו"ע שבת ח"ב עמ' רטז)
 
מ"מ פסק לגבי התיקון שכיון שכל מי שנשאר ער "יודע את מעלת התיקון" וודאי שעושה זאת משמחה ואינו צער בשבילו.
(עיין חזו"ע שבת ח"ב עמ' רטז)

והוא כעין מה שכתבתי, שאם לא ישאר ער - יצטער יותר.
 
סתם לדבר ולכתוב גבוהה גבוהה כאילו בקי בכל התורה כולה.
כה"ח סי' ר"פ אות ד': ועוד עיין שם בפתח הדביר אות ב' מה שכתב לאסור לעשות תיקון כרת בליל שבת ולצער עצמו בנדידת השינה יעו"ש:
אם אתה נותן לי מוסר על דיבור גבוהה גבוהה, כנר' אני באמת חייב חשבון הנפש
ובאמת, ראה זה פלא, שהצפיחת בדבש עצמו העיר על זה -
1748218873600.png
ומצאתי שם שהוא גם כותב אותם "דברי להג ולעג" שכתב הרב @ספיר ויהלום -
1748219131161.png
אכן, בהמשך דבריו כותב ליישב ב' קושיות אלו, אבל זוהי נקודת המוצא שלו, ודי בזה
 
הצג קובץ מצורף 5357
מצטער מאד. אבל אתה ממש לא מבין את דברי החיד"א. זה דרכו, לכתוב את הסדר המינימלי וכמובן כל המוסיף מוסיפים לו. כמו שמופיע כמה שורות מתחת למה שציטטת לגבי קידוש בוקר של שבועות (ותקרא היטב ותראה שאין כוונת החיד"א להורות שיאכל מעט וילך לישון ואח"כ יאכל סעודה שלמה כמו שנוהגים היום חלק מהציבור).
כמדומה שכת"ר לא מבין את דבריו, ובודאי לא בא הגחיד"א לכתוב דברים פשוטים וידועים לכל
ומ"ש כמה שורות מתחת לזה, כוונתו להזהיר על כמה נקודות, וכמ"ש ביתר ביאור בספרו מורה באצבע -
1748219862819.png
ומומלץ לפני שאתה מחלק תארים למי שאתה מתכתב איתו (כמו בעלי בתים) לברר אם הוא באמת ראוי לתואר הזה.
אני מצטער שכת"ר נפגע ממה שכתבתי, וממש לא לזה התכוונתי
כוונתי היה להענין הכללי שמה שנראה לנו כדבר ברור מסברא, הרבה פעמים לא מתאים עם סברת התורה
 
לא ראיתי שהבאת את הנקודות שהבאתי
הבאתי את סוף דבריו, לאחר שנוקט שכן יש איסור [כדעת הפתה"ד והכה"ח] שמיישב את הענין של חג השבועות בב' דרכים וכו'.
ומצאתי שם שהוא גם כותב אותם "דברי להג ולעג" שכתב הרב @ספיר ויהלום -
יש הבדל, כיון שהצפיחית בדבש לא הביא את המקורות שהבאתי [אברבנאל ומהר"ל] ולכן לא ראה מקום לאסור אלא 'מסברא', ולכן כתב שמנהג ישראל יוכיח, אבל אני הבאתי מקורות לאיסור, וע"ז 'להג ולעג' 'ספיר ויהלום' כנגד מקורות ברורים בדברי סרק.
 
ראשי תחתית