מעל ההגיון
חבר חדש
- הצטרף
- 8/1/25
- הודעות
- 55
מצוות דרבנן - האם להלכה צריכות או אין צריכות כונה
- יוזם הנושא כהן
- תאריך התחלה
הב"י בסי' רי"ג שהעתקתי לעיל משוה אותם עי"ש.
אנו פוסקים כרב.
לא רואה את הראיה מדבריו.
הוא אומר כך: לר' יוחנן טבילה 'דאורייתא' צריכה כונה, ומצוה 'דאוריתא' יתכן שלא צריכה כונה [ויתכן שכן, זה לא תלוי זה בזה].
לאחר מכן אומר שאפילו לר' יוחנן - טבילה 'דרבנן' לא צריכה כונה.
לגבי מצוה 'דרבנן' - לא קשור למחלוקת הנ"ל.
דברי מלך
חבר קבוע
- הצטרף
- 25/4/25
- הודעות
- 375
שו"ר שבאליה רבה כתב כדברינו,
וכתב שהב"י סמך דבריו עמש"כ בהל' שופר והביא שם דברי הרבינו יונה.
(ובאמת אחרי שהב"י הביא שם דברי ר"י, מוכרח שסובר כן, ואחרת יהיה סתירה בדבריו,
וד"ת עניים במק"א ועשירים במק"א).
דברי מלך
חבר קבוע
- הצטרף
- 25/4/25
- הודעות
- 375
ובאמת מכאן גם יש להקשות על דברי הר' יצחק יוסף,
שהרי בב"י בהל' שופר פסק את דברי הרבינו יונה.
וצ"ע.
אינו מדוייק כ"כ
אליה רבה סימן ריג
צריכות כוונה וכו'. כ"כ ב"י בסימן זה ולקמן סימן רי"ט (כפי') [בפירוש] הטור [דאתי כמ"ד מצות צריכות כוונה], דלמ"ד אין מצות צריכין כוונה הכא נמי לא בעי כוונת שומע ומשמיע. ועולת תמיד תמה שם [סק"ד] דסותר הש"ע גופיה במה שכתב לעיל סימן ס' סעיף ד' שני דעות אם מצות צריכין כוונה, הוי ליה לפסוק הכא בספק ברכות לקולא דאף שלא כיוון יצא ע"כ. ולא קשה מידי לענ"ד דהא סיים הש"ע לעיל דהלכה דצריכא כוונה, הרי דהלכה כך ולא מטעם חומרא, וכן הלבוש פסק לעיל [שם] כן בסתם. ועוד נ"ל דסמך הב"י בש"ע על מ"ש בב"י סימן תקפ"ט למ"ד מצות אין צריכין כוונה, הני מילי בדבר שיש בו מעשה אבל במצות שתלויות באמירה בלבד צריך כוונה דאמירה בלב הוא ע"כ, והכי נמי תליא באמירה, ומזה קשה על ב"י בשני מקומות שזכרתי ע"כ
המעיין בדבריו יראה שבתחלה סבר שמצוות צריכות כונה בכל אופן, לדעת הב"י.
לאחר מכן הביא את דברי הב"י בסי' תקפ"ט בשם ר' יונה, וסיים 'ומזה קשה על ב"י בשני מקומות'. כלומר בסי' רי"ג ורי"ט.
וכדי שלא יקשה על דבריו נראה פשוט שהב"י בסי' רי"ג ורי"ט - 'טעמא דנפשיה קאמר', ולא ס"ל כדברי ר' יונה. ומה שהביא בסי' תקפ"ט את דברי ר' יונה - זה כמו שמביא הרבה פוסקים בכמה מקומות ולא מחייב שיפסוק כדבריהם אלא כמראה מקום, אבל את סברתו 'האישית' גילה בב' מקומות בב"י.
עטרות התורה
חבר חדש
- הצטרף
- 26/4/25
- הודעות
- 4
רבינו הגדול זלה"ה בחזון עובדיה ח"ב עמ' קמה, יישב עפי"ד הגר"מ אריק, שהיכא שאין הוא עושה המצווה בעצמו, אלא יוצא ע"י אחרים, בעינן כוונת שומע ומשמיע ע"ש.
וע"ש שלא ציין מקור לדברי הרדב"ז אלא כתב הביאו המג"א.
וע"ש שלא ציין מקור לדברי הרדב"ז אלא כתב הביאו המג"א.
אבל בסוף הקשה 'סתירה' בב"י, ולא יישב ולכן מה שכתבת
משום שצריכים ליישב את הב"י, ואני כתבתי ליישב אותו.
כיון שבב"י בסי' רי"ג מדובר על 'אמירה ודיבור' ולא על 'מעשה', ואעפ"כ תלה את הדברים במחלוקת מצוות צריכות כונה או לא, וזה דלא כדברי תר"י שהביא בסי' תקפ"ט.