אין כאן התיחסות לנשים, בסה''כ פסק שיש להחמיר שפר' פרה היא דאו' כשיטת מרן.בעקבות כך:
נא להביא רק עדויות מה היה מנהג גדולי וקהילות ישראל.
לדיון בעצם העניין, נא לדון באשכול המקושר.
א. המנ''ב נוקט שהעיקר כרוב האחרונים שפ' פרה מדרבנןהמשנה ברורה כתב שטוב שילכו לשמוע גם פרה. כי היא מדאורייתא לכמה ראשונים.
מעניין לפתוח על זה שרשור.יהיה מעניין למצוא מקורות קדומים ששמעו פרשת זכור, אני משער שלא יימצאו וכ"ש פרשת פרה שאין סיכוי למצוא
למה המצאה?לא שמעתי ולא ראיתי מי שכתב שנשים שומעות פרשת פרה, כמדומה שכמה רבנים צעירים בדורנו המציאו את זה...
ודאי שגם בזכור הם לא חייבות מעיקר הדין.למה המצאה?
כל הנידון על פרשת זכור הוא בעקבות מש"כ בספר החינוך.
ואילולי זה לכאורה פשוט שחייבות. אז בפרשת פרה, לכאורה צ"ל דפשיטא שחייבות.
דא מנא לך?דאי שגם בזכור הם לא חייבות מעיקר הדין.
אני לא זוכר את כל המקורות.דא מנא לך?
אני לא זוכר את כל המקורות.
אבל יש דיון רחב על נשים בנות מלחמה או לא. כלומר שאינם במצוות מחיה.
יש על זה דיון גדול במנחת חינוך.כל זה מבוסס על ספר החינוך שכתב כן (מצוה תרג כמדומה).
ממילא שמעינן, דאילולי זה פשוט שחייבות.
וכן פסקו,
מרן הגרע"י זצוק"ל בחזו"ע פורים (עמ' יז-יח - וע"ש שצידד לומר באמת שבפרשת פרה יהיו מחויבות יותר מאשר פרשת זכור)
הגאון הרב בן ציון מוצפי שליט"א בפורים בציון (עמ' תיג - וגם שם באמת כתב שאין חילוק בין גברים לנשים לפי הנ"ל)
וכן שמעתי שהורה חכם שלום זצוק"ל לבנותיו.
א. צריך להוכיח שדין פרשת פרה שונה משאר פרשיות, וגם שפרשת פרה אכן מן תורה (לא מוסכם כלל) בראיות ברורות (היכן זה כתוב בתורה ? רק להזכיר שאין לנו יכולת לדרוש דרשות מדעתנו לחדש מהם מצוות, חוץ ממה שכבר מובא בש''ס ובחז''ל)למה המצאה?
כל הנידון על פרשת זכור הוא בעקבות מש"כ בספר החינוך.
ואילולי זה לכאורה פשוט שחייבות. אז בפרשת פרה, לכאורה צ"ל דפשיטא שחייבות.
א. צריך להוכיח שדין פרשת פרה שונה משאר פרשיות, וגם שפרשת פרה אכן מן תורה (לא מוסכם כלל) בראיות ברורות (היכן זה כתוב בתורה ? רק להזכיר שאין לנו יכולת לדרוש דרשות מדעתנו לחדש מהם מצוות, חוץ ממה שכבר מובא בש''ס ובחז''ל)
ב. צריך עיון למה אין זכר לזה (גם בפרשת זכור) בראשונים וגדולי אחרונים, וגם מעולם לא נהגו כן (גם בשבת זכור אין ממש מנהג ועדויות, וגם הפוסקים כמעט לא דברו מזה)
ג. אולי זה מ''ע שהזמן גרמא
ד. אולי מן התורה סגי בזכירת ''מעשה הפרה'' (? אינני יודע מה צריך לזכור מה''ת והיכן זה כתוב כן בתורה) ואי''צ דוקא לקרוא בספר תורה, כמו שנקטו רבים וטובים לענין פרשת זכור דמה''ת אי''צ לקרוא בספר
אם נצליח לפתור את ד' השאלות הנ''ל אכן אחזור בי ואורה לבני ביתי לשמוע פרשת פרה, בינתיים נעיין בזה.
בראשונים.(לא מוסכם כלל)
עיין בחזו"ע פורים עמ' יז 3 מקורות לכך. (ואת המקור הראשון שזה על חטא העגל עיי"ש שדחאו)(היכן זה כתוב בתורה ? רק להזכיר שאין לנו יכולת לדרוש דרשות מדעתנו לחדש מהם מצוות, חוץ ממה שכבר מובא בש''ס ובחז''ל)
אכן, גם על פרשות זכור אין זכר כ"כ.ב. צריך עיון למה אין זכר לזה (גם בפרשת זכור) בראשונים וגדולי אחרונים, וגם מעולם לא נהגו כן (גם בשבת זכור אין ממש מנהג ועדויות, וגם הפוסקים כמעט לא דברו מזה)
עיין ירחון יתד המאיר 150 עמ' 47ג. אולי זה מ''ע שהזמן גרמא
איפה זה כתוב בתורה ? (שוב, אין לנו לדרוש דרשות בפסוקי התורה שלא מדעתנו, אז אשמח שתאמר לי היכן כתוב בתורה שצריך לקרוא פרשת פרה כל שנה)בראשונים.
אבל דעת מרן השו"ע שהיא מהתורה.
אני מכיר את כל זה, אבל הדרא קושיא לדוכתא, אף אחד מהראשונים לא כתב שמשם לומדים איזה מצוה, וגם כמובן לא מובא בחז''ל. לא מובן איך אפשר להוציא מקראות מידי פשוטם כדי לישב שיטת התוס' (שיש בה אולי טעות ספר) אכן מהסיבה זו כתבו רוב האח' לחלוק על התוס' (והשו''ע) וס''ל שהיא דרבנן(ואת המקור הראשון שזה על חטא העגל עיי"ש שדחאו)
כי אולי המצוה מדאורייתא היא רק לזכור, לא לקרוא בתורה, וכשיטת הרמב''ם. רק שמה שהתחדש בקריאה זו שיש בה מצות עשה וחיוב גברא, דלא כשאר קריות התורה (מקווה שהבנת)אכן, גם על פרשות זכור אין זכר כ"כ.
עדיין לא נפוץ כ''כ, נהגו בתוקפה מאוד מסוימת במקום מאוד מסויםאבל עיין בשו"ת רבי עקיבה יוסף סימן רכה שכתב שנהגו הנשים ללכת לשמוע פרשת פרה וכך מקובל מהחת"ס.
מאיפה אתה יודע?עדיין לא נפוץ כ''כ, נהגו בתוקפה מאוד מסוימת במקום מאוד מסוים
ברור שאין לנו לדרוש.איפה זה כתוב בתורה ? (שוב, אין לנו לדרוש דרשות בפסוקי התורה שלא מדעתנו, אז אשמח שתאמר לי היכן כתוב בתורה שצריך לקרוא פרשת פרה כל שנה)
אני מסכיםאבל שהאחרונים רואים שכתבו זאת כמה ראשונים אז הם מבארים את דבריהם.
(ועיין במקור לדוגמא של המשך חכמה וערוך השלחן)
לא יודע מה נח לך.אבל לדעתי יותר נוח להגיד שזה טעות וזה מדרבנן, מאשר לדרוש פסוקי התורה כאוות נפשינו, דלא כחז''ל
בחזו"ע פורים עמ' יז הביא את השלשה טעמים ודחה את הטעם שזה זכר לעגל.יעויין כאן מקורות לדברי השו''ע על פרשת פרה
טעם א' של האור שמח.
טעם שני של השפתי כהן
טעם שלישי של המלבי''ם והגאון מטשיבין.