לחצו כאן – תרומה לשמואל

נוסח הקדיש "כרעותיה" בכף רפויה או דגושה?

משנה אחרונה

חבר חדש
הצטרף
17/12/24
הודעות
170
מאמר מקיף ויסודי, מאת החוקר התורני הנודע, מפארי יהדות בבל, מהדיר הסידור עוד יוסף חי
ה"ה הרה"ג יוסף חיים מזרחי נר"ו.
 

קבצים מצורפים

הובא כבר כאן:
 
הובא כבר כאן:

נא החכימני, מה הנושא בשרשור ההוא, ואיך זה קשור לכ"ף רפויה/דגושה ?
 
לא עברתי על המאמר של רי"ח מזרחי,
אבל אשמח לשמוע חו"ד הציבור.
לגי' הגר"א שכרעותיה חוזר על יתגדל ויתקדש,
מה מקום יש לעניית אמן אחר מילת שמיה רבא אחר שהבקשה עוד לא תמה ?
 
נא החכימני, מה הנושא בשרשור ההוא, ואיך זה קשור לכ"ף רפויה/דגושה ?
תראה שם.
שם מדובר על נוסחאות התפילה ובין היתר דיברו על נושא זה (וגם הובא המאמר הנ"ל).
 
לא עברתי על המאמר של רי"ח מזרחי,
אבל אשמח לשמוע חו"ד הציבור.
לגי' הגר"א שכרעותיה חוזר על יתגדל ויתקדש,
מה מקום יש לעניית אמן אחר מילת שמיה רבא אחר שהבקשה עוד לא תמה ?
בשתי האפשרויות לא לגמרי נסתיים העניין.
הרי אם אין דגש הכוונה יתגדל ויתקדש שמיה רבה (אמן) [היכן?] בעולם שברא כרצונו וכו'.
כלומר קודם מבקשים שיתגדל ויתקדש. ואחרי האמן מסייגים שזה בעולם וכו'. ולכאורה היה אפשר להגיד אמן אחרי כרצונו.
ואם יש דגש הכוונה יתגדל ויתקדש שמיה רבה (אמן) [היכן?] בעולם שברא [ושיהיה היתגדלות כרצונו].
ולעניין השאלה אולי אפשר לומר שהרי אחרי שסייג שזה בזה העולם, הרי יש בחירה ודילמא לא יהיה ההתגדלות כרצונו. מה שלא היה שייך לומר קודם ההסתייגות.
ולשני הנוסחים הרי מציין "וימליך מלכותיה וכו'" שזה גם אמור להיות בזה העולם והוא עניין אחר ובזה העולם חוזר על שני העניינים. וכדי לענות אמן על כל עניין בנפרד יש לחלק ויותר נראה לחלק אחרי שמיה רבה שאף שמסייג אחר כך המשפט הגיוני שיתגדל שמו מה שאין כן לנתק את וימליך מלכותיה כנראה פחות נכון להפריד מזה שזה יהיה בזה העולם כי המשפט פחות מסתדר תחבירית.
 
בשתי האפשרויות לא לגמרי נסתיים העניין.
הרי אם אין דגש הכוונה יתגדל ויתקדש שמיה רבה (אמן) [היכן?] בעולם שברא כרצונו וכו'.
כלומר קודם מבקשים שיתגדל ויתקדש. ואחרי האמן מסייגים שזה בעולם וכו'. ולכאורה היה אפשר להגיד אמן אחרי כרצונו.
ואם יש דגש הכוונה יתגדל ויתקדש שמיה רבה (אמן) [היכן?] בעולם שברא [ושיהיה היתגדלות כרצונו].
ולעניין השאלה אולי אפשר לומר שהרי אחרי שסייג שזה בזה העולם, הרי יש בחירה ודילמא לא יהיה ההתגדלות כרצונו. מה שלא היה שייך לומר קודם ההסתייגות.
ולשני הנוסחים הרי מציין "וימליך מלכותיה וכו'" שזה גם אמור להיות בזה העולם והוא עניין אחר ובזה העולם חוזר על שני העניינים. וכדי לענות אמן על כל עניין בנפרד יש לחלק ויותר נראה לחלק אחרי שמיה רבה שאף שמסייג אחר כך המשפט הגיוני שיתגדל שמו מה שאין כן לנתק את וימליך מלכותיה כנראה פחות נכון להפריד מזה שזה יהיה בזה העולם כי המשפט פחות מסתדר תחבירית.

לא הבנתי דבריך, באר לי מה ההגיון לומר כך;
ראובן: יתגדל ויתקדש שמו הגדול (שמעון: אמן) בעולם שברא כרצונו.
 
לא הבנתי דבריך, באר לי מה ההגיון לומר כך;
ראובן: יתגדל ויתקדש שמו הגדול (שמעון: אמן) בעולם שברא כרצונו.
שאלתך נכונה לב' האופנים וכאמור בדבריי לעיל. עכ"פ כך אני מבין:
עונים אמן על עצם זה שיתגדל ויתקדש שמו. וכן אמן על אופן ההתגדלות.
ללא דגש נזכר דבר אחד "בעולם שברא כרצונו. [באופן שרצה לברוא].
ולצד שיש דגש מה שנזכר ששמו יתגדל ויתקדש היינו בב' פנים 1) בעולם שברא, 2) שההתגדלות תהיה באופן הראוי (כרצונו).
 
שאלתך נכונה לב' האופנים וכאמור בדבריי לעיל. עכ"פ כך אני מבין:
עונים אמן על עצם זה שיתגדל ויתקדש שמו. וכן אמן על אופן ההתגדלות.
ללא דגש נזכר דבר אחד "בעולם שברא כרצונו.[באופן שרצה לברוא].
ולצד שיש דגש מה שנזכר ששמו יתגדל ויתקדש היינו בב' פנים 1) בעולם שברא, 2) שההתגדלות תהיה באופן הראוי (כרצונו).

לא שבנוסח השני הכל מובן,
רק שיש הבדל משמעותי בין עניית אמן אחר משפט שלם שיש לו משפט נוסף לתוספת ביאור, לבין עניית אמן באמצע המשפט.
יתגדל ויתקדש שמו הגדול (אמן) כרצונו.
יתגדל ויתקדש שמו הגדול (אמן), בעולם שברא כרצונו.
 
לא שבנוסח השני הכל מובן,
רק שיש הבדל משמעותי בין עניית אמן אחר משפט שלם שיש לו משפט נוסף לתוספת ביאור, לבין עניית אמן באמצע המשפט.
אני מבין, ייתכן ולא רצו שישמע כביכול בעולם הזה יתגדל אבל בעולם אחר לא. על צד השלילה ולכן אומרים אמן על עצם זה שיתגדל ויתקדש וגם על הפירוט. שהרי דווקא כאן צריך להתגדל כי יש הסתרה וכדו' ולא שחלילה במקום אחר לא ראוי שיתגדל רק אין צורך כי בעולמות העליונים שמו גדול.
 
אני מבין, ייתכן ולא רצו שישמע כביכול בעולם הזה יתגדל אבל בעולם אחר לא. על צד השלילה ולכן אומרים אמן על עצם זה שיתגדל ויתקדש וגם על הפירוט. שהרי דווקא כאן צריך להתגדל כי יש הסתרה וכדו' ולא שחלילה במקום אחר לא ראוי שיתגדל רק אין צורך כי בעולמות העליונים שמו גדול.

אם כך למה תיקנו לומר זאת ? (יתגדל ויתקדש שמו בעולם שברא)
 
אם כך למה תיקנו לומר זאת ? (יתגדל ויתקדש שמו בעולם שברא)
תקנו כי זו האמת ומה שמשתמע לא חשו שהרוצה לטעות יטעה כמו שנאמר על נעשה אדם בצלמנו. אלא שלרווחא דמלתא אומרים אמן לשלול האפשרות השניה.
חשבתי גם ליישב שאלתך הקודמת שאין הכי נמי היה מן הראוי לענות אמן רק בהמשך אלא שעם ישראל קדושים מיד כששומעים יתגדל ויתקדש שמיה רבה עונים אמן.
 
מרן זיע"א כתב לו' בכ"ף דגושה, אמנם בנו מרן הגר"י שליט"א כתב שכ"א יעשה כרצונו.
 

קבצים מצורפים

לא עברתי על המאמר של רי"ח מזרחי,
אבל אשמח לשמוע חו"ד הציבור.
לגי' הגר"א שכרעותיה חוזר על יתגדל ויתקדש,
מה מקום יש לעניית אמן אחר מילת שמיה רבא אחר שהבקשה עוד לא תמה ?
שאלה טובה וגם אני התחבטתי בזה רבות.
הרב נוריאל עזרא כבר השיב לך שלשני הפירושים קשה ואין זה קשור לנדון דידן.
כלומר, לפי כל הפירושים היה מתבקש: יתגדל ויתקדש שמיה רבא בעלמא די ברא כרעותיה [אמן].
אמנם, נראה לי שיש רק אופן אחד ליישב את הקושיא הזאת:
הוא״ו של "וימליך" מיותרת, כפי שנמצא כמה פעמים בתנ״ך "ואיה וענה", "נרדם ורכב וסוס", ועוד. וכן ראיתי לפני מספר שנים בסידור נוסח פרס (הקדום כמובן) שגרס "ימליך". ואז הפירוש פשוט:
העניין הראשון: יתגדל ויתקדש שמיה רבא.
העניין השני: בעלמא די ברא כרעותיה ימליך מלכותיה יצמח פורקניה וכו׳
 
שאלה טובה וגם אני התחבטתי בזה רבות.
הרב נוריאל עזרא כבר השיב לך שלשני הפירושים קשה ואין זה קשור לנדון דידן.
כלומר, לפי כל הפירושים היה מתבקש: יתגדל ויתקדש שמיה רבא בעלמא די ברא כרעותיה [אמן].

אל תשוה בין "היה מתבקש" (החולקים על הגר"א), לבין מילה שתקועה בלי קשר (הגר"א).


אמנם, נראה לי שיש רק אופן אחד ליישב את הקושיא הזאת:
הוא״ו של "וימליך" מיותרת, כפי שנמצא כמה פעמים בתנ״ך "ואיה וענה", "נרדם ורכב וסוס", ועוד. וכן ראיתי לפני מספר שנים בסידור נוסח פרס (הקדום כמובן) שגרס "ימליך". ואז הפירוש פשוט:
העניין הראשון: יתגדל ויתקדש שמיה רבא.
העניין השני: בעלמא די ברא כרעותיה ימליך מלכותיה יצמח פורקניה וכו׳

לא יישבת את הגר"א, יישבת את החולקים.
ועליהם כלל לא שאלתי.
 
לא יישבת את הגר"א, יישבת את החולקים.
ועליהם כלל לא שאלתי.
צ"ל שגם לפי הגר"א יש תפילה נפרדת של 'יתגדל ויתקדש שמיה רבא', דהיינו גם בזה יש עניין שיתגדל ויתקדש שמו של הקב"ה, וזה בלי המילה כרעותיה.
וחוץ מזה יש ענין שה'יתגדל' הנ"ל יהא 'כרעותיה' - כרצון הקב"ה, וזה בנפרד, במשפט הבא: והוא המשך ללעיל יתגדל ויתקדש שמו של הקב"ה בעולם שברא, בעלמא די ברא - כרעותיה - שיתקיים זה כרצונו (ומכאן זה בקשה שלישית: - וימליך מלכותיה וכו').
רק ק"ק לפי"ז המילים 'בעלמא די ברא' שזה נראה קטע חדש, ואם כבר זה היה צריך להיות לפני ה'אמן' הראשון דהיינו אחר ה'יתגדל' וכו'.
 
צ"ל שגם לפי הגר"א יש תפילה נפרדת של 'יתגדל ויתקדש שמיה רבא', דהיינו גם בזה יש עניין שיתגדל ויתקדש שמו של הקב"ה, וזה בלי המילה כרעותיה.
וחוץ מזה יש ענין שה'יתגדל' הנ"ל יהא 'כרעותיה' - כרצון הקב"ה, וזה בנפרד, במשפט הבא: והוא המשך ללעיל יתגדל ויתקדש שמו של הקב"ה בעולם שברא, בעלמא די ברא - כרעותיה - שיתקיים זה כרצונו (ומכאן זה בקשה שלישית: - וימליך מלכותיה וכו').
רק ק"ק לפי"ז המילים 'בעלמא די ברא' שזה נראה קטע חדש, ואם כבר זה היה צריך להיות לפני ה'אמן' הראשון דהיינו אחר ה'יתגדל' וכו'.

לפי הגר"א התפילה היא כך:
יתגדל ויתקדש שמו הגדול כרצונו,
המילים "בעולם שברא" אינם קשורים לתפילה יתגדל ויתקדש, אלא הם ביאור היכן יתגדל ויתקדש שמו כרצונו, הוי אומר בעולם שברא.
אם נתעלם מהמילים "בעלמא די ברא", הרי שנקבל תפילה כך: יתגדל ויתקדש שמו הגדול (אמן) כרצונו.
 
אבל יש מעלה בנפרד לתפילה של "יתגדל ויתקדש" (גם בלי כרעותיה)
 
ראשי תחתית