נוסח ברכת המזון שהיה מברך בבא סאלי

הצטרף
24/12/24
הודעות
128
בס"ד.

בא לידי הקלטה זו, של בבא סאלי זיע"א, מברך ברכת המזון.
מיד כששמעתי הבחנתי בכמה שינויים, למעלה מעשרה, ובהיות וכעת אין ספר "ישראל סבא קדישא" תחת ידי
אני מעתיק למשמרת מה שיש ללמוד לנוסח שהיה מברך ברכת המזון
הצצתי גם בסידור "אבותינו" נוסח מרוקו, ורשמתי כאן מה ששייך
כמובן שיש עוד הרבה מה להרחיב אבל אין הפנאי מסכים

מי שיוכל להעלות מספר "ישראל סבא קדישא" בנושא זה - יבורך

וגם אודה לעזרה בסוף ההקלטה - כמו שכתבתי בסוף ההודעה הזו

==

אין הקלטה על ברכה ראשונה


ברכה ב' - נודה לך -

"ועל חיים ומזון שאתה זן ומפרנס אותנו".

[והוא דלא כדעת הבן איש חי ש"א פרשת חוקת אות טו].

***

"על הכל"

[והוא כדברי בן איש חי ש"א פרשת חוקת אות טו].

[וראה סידור "אבותינו" שהנוסח "ועל הכל"].

***

ברכה ג' - רחם:

"ואל תצריכנו לידי מתנות בשר ודם" וכו', ולא הזכיר "ונא" על תצריכנו.

[ודלא כבן איש חי ש"א פרשת חוקת אות טז, אלא כדברי כף החיים סי' קפז אות ד, שאין לגרוס "ונא"].

***

"למקומה במהרה בימינו [ותבנה ירושלים עיה"ק במהרה בימינו] - ברוך אתה ה' בונה ברחמיו ירושלים".

א. השמיט ולא אמר "ותבנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו".

ב. חתם בונה "ברחמיו". [המנהג לומר ברחמיו - עפ"ד הרמ"א סי' קפח ס"ד. אבל בן איש חי (ש"א פרשת חוקת אות טז), שאין לחתום אלא "בונה ירושלים". וכ"כ כה"ח סי' קפח אות יג. ויבי"א ח"ח או"ח סי' יא אות מה].

ג. לא חתם "בנין ירושלים" כמ"ש בספר נהגו העם (סוף עמוד ע אות ח) "בחתימת ברכה שלישית היינו חותמין בונה ברחמיו בנין ירושלים אמן".

***

ברכה ד':

בא"ה "לעד" האל וכו'.

[בבן איש חי לא הזכיר "לעד", וראה יבי"א ח"ח או"ח סי' יא אות מג מ"ש בזה].

***

"הוא הטיב לנו, הוא מטיב לנו, הוא יטיב לנו".

[ראה ברכ"י סי' קפט סק"ב].

***

"וכל טוב" - בניקוד חול"ם, ולא בניקוד שורו"ק.

[=ע' נתיבי עם סי' ריט ס"ב].

***

הרחמן:

"הרחמן הוא יפרנסנו בכבוד ולא בביזוי, בהיתר ולא באיסור, בנחת ולא בצער ולא בצמצום".

א'. "בהיתר ולא באיסור", ולא כבן איש חי (ש"א פרשת חוקת אות טז).

ב'. "ולא בצמצום", ולא אמר "ברווח" ולא בצמצום.

***

הרחמן הוא ישבור עול הגלות מהרה מעל צווארנו.

[בסידור אבותינו - עול גלות].

***

הרחמן הוא יוליכנו קוממיות לארצנו

[בסידור אבותינו: "מהרה" קוממיות].

***

"הרחמן הוא ירפאנו רפואה שלימה רפואת הנפש ורפואת הגוף".

[הרי שמזכיר אות ף'. ולא כמ"ש הגרח"ף בחיים לראש].

***

הרחמן הוא יפתח לנו את ידו הרחבה

[לא אמר "והמלאה", כדעת הבן איש חי דרושים פרשת בשלח בפסוק ובני ישראל יוצאים ביד רמה].

***

"הרחמן הוא יטע תורתו ואהבתו בלבנו, ותהיה יראתו על פנינו לבלתי נחטא".

[לא הוסיף: "ויהיו כל מעשינו לש"ש". וכן ליתא בסידור "אבותינו"].

***



דקה: 2:19 עד 2:49 לא ברור לי כל כך אשמח לעזרת הציבור
 
ברור אצלי שרוב גדולי הדורות לא עשו עסק מנוסחאות והתפללו בסידור המצוי
זולת מקומות שיש דברים מהאריז"ל ושאר מקובלים.
ויש להאריך.
[המילים ודלא כבא"ח ודלא וכו', אין מקומם כאן. כי לא העמיקו בזה ולא טרחו לבזבז זמן ע"ז]
 
ברור אצלי שרוב גדולי הדורות לא עשו עסק מנוסחאות והתפללו בסידור המצוי
ולי ברור שלא הוציאו מילה מפיהם בלי הבנה מה הם מוציאים ואם זה מדוקדק וישר, וכל מי שמכיר קצת ממש ספרי הפוסקים יודע עד כמה זה נכון, ק"ו מי שקצת מכיר מגדו"י עד דורינו אנו כמה מדקדקים ומרגישים בכל אות בתפלה
המילים ודלא כבא"ח ודלא וכו', אין מקומם כאן. כי לא העמיקו בזה ולא טרחו לבזבז זמן ע"ז
באמת חבל שהבן איש חי העמיק וטרח לבזבז ע"ז זמן
[אגב, החידוש הוא שהבבא סאלי בדרך כלל הלך לפי הבן איש חי לכן הדגשתי]
 
ולי ברור שלא הוציאו מילה מפיהם בלי הבנה מה הם מוציאים ואם זה מדוקדק וישר, ו
קושטא קאי,
דרוב גדולי הדורות לא כתבו מזה בספריהם מילה וחצי מילה. העדיפו להספיק עוד עמוד גמרא ולא לבזבז זמנם ע"ז.
הלא בספרתם.
דינא יתיב וספרין פתיחו, זולתי מעט נער יספרם.
וכמדומני שאצל חכמי מרוקו - אאל"ט - לא עסקו כלל בענינים אלו, יבואו היודעים ויתקנו אם שגיתי.
וכאן המקום להעיר עמש"כ הרב עובדיה בשם החיד"א שנוסח הספרדים מקובל בכל הי"ב שערים ואשכנזים שער אחד, שדברים אלו קשים להבנה לפי ערך שכל אנשי דורנו, ומי יכול לומר שנוסחתו עדיפה מהבעש"ט והגר"א? [ואסור לומר כן לענ"ד].
וד' החיד"א הללו נכתבו ביומן כת"י בלבד ולא הובאו בספריו, וגם אין להם שום מקור אחר בד' המקובלים, ודי בהערה זו.
אינני רוצה להעלות על קצה דלות שכלי מה היה קורה לו החזו"א או האדמו"ר מזימבבואה היה כותב זאת כנגד הספרדים, כבר היה מואשם בגזענות וכו'.
ונראה שד' החיד"א אינם רק ע"ד ההפלגה והחידוד.
ודי בהערה זו לכל מודה על האמת.
 
וד' החיד"א הללו נכתבו ביומן כת"י בלבד ולא הובאו בספריו, וגם אין להם שום מקור אחר בד' המקובלים, ודי בהערה זו.
קשר גודל סימן יב אות ט - מנהגי שרשי התפלות אין לשנות ממנהג הקדום כי י"ב שערים כנגד י"ב שבטים ותפלות כל אחד עולה בדרך אחד ותפלה נוסח הספרדים עולה בכל א' מי"ב שערים. (האר"י ז"ל):
 
קשר גודל סימן יב אות ט - מנהגי שרשי התפלות אין לשנות ממנהג הקדום כי י"ב שערים כנגד י"ב שבטים ותפלות כל אחד עולה בדרך אחד ותפלה נוסח הספרדים עולה בכל א' מי"ב שערים. (האר"י ז"ל):
לא ידוע על כתבי האריז"ל שהיו לחיד"א ולנו אינם.
 
מחיפוש קל:
שו"ת האדמו"ר הזקן שער השמועה סימן ה - בענין נוסח התפילות יש י"ב שערים, וכל שבט ושבט יש לו נוסח שלו בתפילה, ועל ידו נעשה עליית נשמותינו, והשער הי"ג כולל כל הי"ב שערים, אשר כל שבט ושבט יוכל להעלות בו. שכן נאמר לעתיד לבא יבואו הי"ב שבטים דרך הי"ב שערים שבירושלים כל אחד בשער שלו. וכאשר לעתיד בגשמיות כן בזמן הגלות בעבודת ה' והוא נוסחאות התפילות, אשר על ידי התפילות מתעלים נשמותיהן של ישראל. ובהיות כל ישראל ערבים ומעורבים מכמה שבטים, ואין אדם יודע מאיזה שבט הוא, לכן תיקן האריז"ל נוסח התפילה מלוקט מנוסחאות אשכנזים ומספרדים ומשאר נוסחאות, בענין שכפי תיקון נוסחתו הוא משער הי"ג שכל ישראל יכולים לעלות בו וד"ל.

פסקי תשובות אורח חיים סימן סח אות ג - והנה, בספר מגיד דבריו ליעקב - ליקוטי אמרים להמגיד ממעזריטש (אות קל"ג, ובדפו"י דף י"ח). כתב בזה"ל: "אמנם זאת כבר נודע שאמרו חז"ל (מדות פ"ב מ"ו) י"ג השתחויות היו במקדש נגד י"ג שערים, ונרמזו ביחזקאל, והנה הי"ב שערים הם שער לכל שבט וכו' כמבואר בכתבי האר"י ז"ל וכו', והנה השער הי"ג למי שאינו זוכר שבטו ואינו יודע באיזה שער יבוא לחצר המלך לזה מכוון השער הי"ג, והוא כנגד תיקון הי"ג (בי"ג מדות) שהוא 'ונקה' שהוא מקבל מכל הי"ב תיקונים, והנה האלקי האר"י ז"ל בהיות נהירין ליה שבילין דרקיעא לימד דעת את העם וכו' ותיקן סדר מלוקט מכמה נוסחאות19 כידוע לבקיאים וכו', ובזמן הזה שאין ידועים השבטים על כן כל אחד20 יאחז בדרכו של האר"י השוה לכל נפש", ובסגנון זה נתנבא באותו זמן גם החיד"א בעבודת הקודש (קשר גודל סימן י"ב אות ט') "מנהגי שרשי התפילות אין לשנות ממנהג הקדום, כי י"ב שערים נגד י"ב שבטים וכו', ותפילה נוסח הספרדים עולה בכל אחד מי"ב שערים, האר"י ז"ל".
 
לא ידוע על כתבי האריז"ל שהיו לחיד"א ולנו אינם.
מחילה, אינך בקיא בכתבי האר''י גם לו כציפורני ציפורניו של החיד''א, של נעליך, שאתה מדבר על כבוד הגר''א והבעש''ט, ומדבר סרה בחיד''א.

אגב אצל החסידים לקחו את המושג הזה שער הכולל, ושינו הרבה מנוסחאותיהם בגלל זה. אז לפחות את כבודם אל תתבע באתרא דלא תבעי ליה.

ואין כאן זילותא בכלום בזמן שלכל נוסח מתאים לשבטו, בלי כל חשש, והוא לכתחילה להם. מה חסרון בכאן?

אין זה אלא דור מבולבל, שלוקח הכל בצורה אישית.
 
אולם זכורני מהגרי''א וינטרוב זצ''ל שאמר שיש בזה ב' נוסחאות באר''י ז''ל, והם מאמצים נוסח זה:

שער הכוונות - דרושי עלינו לשבח ונוסח התפילה דרוש א
ואמנם בעיקרי המנהגים עצמם שיש הפרשים רבים ושנויים רבים בענין נוסח התפלות בעצמם חוץ מענין הפזמוני' והפיוטים הנוספים בתוך התפלות אלא בנוסח הברכות והתפלו' עצמם יש שנויים רבים בין סדורי התפלות בין מנהג ספרד ובין מנהג קאטלוניא ובין מנהג אשכנז וכיוצא בזה הכה בענין הזה א"ל מורי ז"ל שיש ברקיע י"ב חלונות כנגד י"ב שבטים וכל שבט ושבט עולה תפלתו דרך שער א' מיוחד לו וה"ס י"ב שערים הנז' בסוף יחזקאל. והנה אין ספק כ"א תפלות כל השבטים היו שוות לא היו צורך לי"ב חלונות ושערים וכל שער יש לו דרך בפני עצמו אלא ודאי מוכרח הוא שכיון שתפלותיהם משונות לכן צריכים שערים מיוחדים לכל שבט ושבט כי כפי שרש ומקור נשמות השבט ההוא כך צריך להיות סדר תפלתו. ולכן ראוי לכל א' וא' להחזיק כמנהג סדר תפלתו כמנהג אבותיו לפי שאין אתנו יודע מי הוא משבט זה ומי הוא משבט זה. וכיון שאבותיו החזיקו במנהג ההוא אולי הוא מן השבט ההוא הראוי לו אותו המנהג ועתה בא לבטלו ואין תפלתו עולה למעלה אם לא בדרך הסדר ההוא. אבל צריך שתדע שאין זה אלא בענין תיבות משונות באמצע התפל' וכיוצא בו כגון להקדים הודו קודם ברוך שאמר או אח"כ וכיוצא אבל מה שהוא מיוסד עפ"י הדין המפורש בתלמוד זה הוא דבר השוה לכל נפש ואין חילוק ביניהם כלל בכל השבטים:
 
ולכאורה אם כפי הידוע משפחת לוריא הייתה בעצמה אשכנזית, ומ''מ שינה לנוסח ספרד, הרי דאכן סבר כן, שאין כל חשש בשינוי המנהג בזה. כפי מעשי עצמו.
וכתב שם הרח''ו "וזה נוסח התפלה כאשר קבלתי ממורי ז"ל וכדי שלא אאריך אכתוב סדורו כפי דפוס הסדור של כל השנה ממנהג ספרד הנדפס בשנת רפ"ד ליצירה" ובעוד מקומות כותב שחוץ מפיוטים וכדומה נהג בכל כפי נוסח ספרד.
 
מחילה, אינך בקיא בכתבי האר''י גם לו כציפורני ציפורניו של החיד''א, של נעליך, שאתה מדבר על כבוד הגר''א והבעש''ט, ומדבר סרה בחיד''א.

אגב אצל החסידים לקחו את המושג הזה שער הכולל, ושינו הרבה מנוסחאותיהם בגלל זה. אז לפחות את כבודם אל תתבע באתרא דלא תבעי ליה.

ואין כאן זילותא בכלום בזמן שלכל נוסח מתאים לשבטו, בלי כל חשש, והוא לכתחילה להם. מה חסרון בכאן?

אין זה אלא דור מבולבל, שלוקח הכל בצורה אישית.
אין כזה האריז"ל.
וגם לחיד"א לא היה.
עובדה.
ומי שיביא @מקור נאמן ומדויק לא דומה ולא כמעט, יקבל פרס.
 
ולי ברור שלא הוציאו מילה מפיהם בלי הבנה מה הם מוציאים ואם זה מדוקדק וישר, וכל מי שמכיר קצת ממש ספרי הפוסקים יודע עד כמה זה נכון, ק"ו מי שקצת מכיר מגדו"י עד דורינו אנו כמה מדקדקים ומרגישים בכל אות בתפלה

באמת חבל שהבן איש חי העמיק וטרח לבזבז ע"ז זמן
וע"ע בדברי החסד לאלפים -
1749754900639.png
ובהמשך כתב הרבה דקדוקים בענין נוסח ברכת המזון
[אגב, החידוש הוא שהבבא סאלי בדרך כלל הלך לפי הבן איש חי לכן הדגשתי]
כמדומה שבהקדמה לבא"ח מהדורת סאלם הביאו שאמר שנהג כהבא"ח חוץ ממקום שיש בידו מנהג מזקנו האביר יעקב
 
ראשי תחתית