כן, זה הגיוני.
אין שום בעייה לאמן 71 איש להניף סודר בב"א.
ומשם ואילך, זה כבר ענין של מציאות. (גם מאה איש לא יכולים לענות ברגע אחד, אבל ההבדל הוא בחצאי שניות או רבעי שניות, וכל זה בכלל "אותו הזמן" כמו שכתבתי).
גם אחרת היה שם בלאגן גדול, (71 איש מניפים סודרים זה אחר זה, יוצא שהש"ץ כבר באמצע ברך עלינו וההם שם עונים אמן על רפאנו), ולפי זה כל מהלך התפילה היה אמור להיות שם הד של בליל עניית אמן וברכו (את החזן לא שומעים, אבל רבבות אנשים שצועקים אמן שומעים גם שומעים).
לא מסתבר שהיתה שם כזו אנדרלמוסיא.
כמו"כ לא מסתבר היה ממתין עד שכל המהומה תשכח, כי אז התפילה היתה מתארכת פי 4 מהזמן הרגיל, (תאר לך כמה זמן היה לוקח רק קדיש אחד).
ויותר פשוט, שהחזן היה ממתין רגע או שנים, וכולם עונים אמן כמעט בבת אחת ובקול אחד (וזהו באמת כבוד של ישראל), וממשיכים.