עניית אמן על שיעור מוקלט

עכשיו התחלת לדבר,
אני מדבר עכשיו רק בסברות, עזוב מקורות.
הגע בעצמך; אדם עומד על הירח ומברך, וכל פעם שהוא מברך הוא לוחץ על כפתור ואז נדלקת כאן מנורה אדומה.
שייך שנענה אמן כל פעם שהמנורה נדלקת ? (ונניח שאנחנו יודעים שהוא מברך ברכות השחר ואנחנו עוקבים ויודעים מה הוא מברך).
אם אתה מבין שכן שייך, אז לפחות תבין אותי למה אני תמה עליך מאד מאד. - וכי בשביל שאתה יודע שכרגע נאמרת ברכה היכן שהוא בגלקסיה אתה עונה אמן?
ואם אתה מבין אותי, אז תבין שזה בדיוק אותו דבר. נשמעים פה ברעננה צלילים שמרמזים לנו שעכשיו נאמרת ברכה בנהריה, שייך לענות על זה ?
נכון שבמבט אירגוני זה נראה שונה, כאן שומעים ממש את הברכה, ושם זה רק מנורה דלוחה ומשעממת.
אבל מבחינה פילוסופית/סברתית, זה אותו דבר.
אני מאמין שיהיה מי שיחלוק עלי ולו רק בשל העובדה שרבותיו שהוא מתבטל אליהם אמרו אחרת, לא מפריע לי. אבל שיבין שאני רואה את זה בדיוק כמו זה שעונה על מנורה שנדלקת. (ואני מקווה שבמנורה כל אחד מבין ומודה שזה מאד מאד מוזר. ואם לא, אז לא נורא). אשמח לשמוע סברא בריאה נגדית למה זה לא דומה, אבל לא לומר לי סתם זה לא דומה. כי אז אשיב: בסדר, לדעתי זה כן דומה.
ואם יש קורא שהבין את דברי, אני מתקדם. - הדבר דומה גם כן במקצת לאדם שעונה אמן סתם ומכווין שהיא תחול על הברכה שמברכים עכשיו בכדור הארץ (ומסתמא שבכל הכדור, יש מישהו שמברך עכשיו). או עכ"פ יענה אמן סתם, בזמן תפילה, ומסתמא שבין עשרות השטיבלאך, נאמרת עכשיו ברכה כלשהי (ברכות השחר, חזרת הש"ץ, או אפי' לחש, או סתם ברכת יוצר, או טו"ת).
אני מבקש ממי שבא להתווכח איתי, לא להתווכח איתי על הדוגמא הזו האחרונה, אלא על המנורה (קודם כל).
וגם אז, לא להגיד לי "לי זה לא נראה", או "הרב... אמר כן לענות", את כל זה הבנתי.
אני מבין את סברתך (למרות שיש חילוק בסברא בין הירח לרדיו, כי אתה לא יודע איזה ברכה ההוא בירח מברך וצריך לדעת מהי הברכה שהוא מברך)

רק לא הבנתי מאי שנא מאלכסנדריא שבמצרים, שהרי שם גם לא יצאו ידי חובה בברכות ורק לעניין עניית אמן יכלו לענות.
ואולי סברתך טובה גבי ההוא שמברך בירח... ששם באמת הוא לא חלק מהעניין כי לא שומע כלום.
אבל פה שמאזין ברדיו ודעתו לענות אמן למה לא נאמר שהוא "חלק מהעניין"?
 
אני מבין את סברתך (למרות שיש חילוק בסברא בין הירח לרדיו, כי אתה לא יודע איזה ברכה ההוא בירח מברך וצריך לדעת מהי הברכה שהוא מברך)

לכן הדגשתי שהוא סיפר לנו שהוא מברך ברכות השחר, ואנו עוקבים בסידור ויודעים מה הוא מברך
הגע בעצמך; אדם עומד על הירח ומברך, וכל פעם שהוא מברך הוא לוחץ על כפתור ואז נדלקת כאן מנורה אדומה.
שייך שנענה אמן כל פעם שהמנורה נדלקת ? (ונניח שאנחנו יודעים שהוא מברך ברכות השחר ואנחנו עוקבים ויודעים מה הוא מברך).


רק לא הבנתי מאי שנא מאלכסנדריא שבמצרים, שהרי שם גם לא יצאו ידי חובה בברכות ורק לעניין עניית אמן יכלו לענות.
ואולי סברתך טובה גבי ההוא שמברך בירח... ששם באמת הוא לא חלק מהעניין כי לא שומע כלום.
אבל פה שמאזין ברדיו ודעתו לענות אמן למה לא נאמר שהוא "חלק מהעניין"?

וזה מה שהסברתי, שבאמת לכאו' לא שנא מאלכסנדריה, וגם שם לכאו' לא יכלו לענות (שים לב; אני לא מדבר על לצאת יד"ח, אני מדבר על לענות).
ולמה לכאו' לא יכלו לענות, כי הם לא שומעים כלום... ורק הסודר מסמן להם שעכשיו נאמרת ברכה אי שם ע"ג התיבה.
ואז הם לכאו' דומים בדיוק לזה ששומע מהירח שהמנורה מסמנת לו.
ולמה בכ"ז הם ענו, אלא על כרחך כי הם היו חלק מהענין. והיינו שהשתתפו במציאות באותו מנין ובאותו מקום ולכן סגי להו בהנפת סודר, משא"כ בשומע מהירח.
וממילא ה"ה בשומע ברדיו, שכיון שהוא אינו חלק מהענין כלל ועיקר (מבחינה רגשית הוא כן חלק מהענין, כי הוא שומע את הקולות וחווה את המעמד ומרגיש שהוא מתפלל איתם, אבל מבחינה מציאותית הוא לא חלק מהענין), כי הוא מתפלל בביתו ברעננה, ויודע ע"פ סימנים (של שמיעת התדרים), שעכשיו נאמרת ברכה בנהריה בחדר של האולפן של הרדיו ורוצה לענות, לכן דמי למי שעונה על ברכה שמברכים עכשיו בירח, ולא דמי לבני אלכסנדריה.
[רק לתועלת ההבנה; אלו של אלכסנדריה, הם אפי' יכולים להצטרף למנין זה עם זה. ובוודאי ששייך בהם "רוב עם" כי הם ממש ממש באותו ענין. משא"כ זה ששומע ברדיו, שלא רק שאינו מצטרף למנין, אלא אפי' אין לו בחינת "רוב עם", אלא רק בחי' של "שעה הציבור מתפללים". - ועל הבחינה הזו (שעה שהציבור מתפללים) לא שייך לענות אמן, שהרי לא שייך לענות אמן על ברכה של אלו שמתפללים בשטיבלאך ממול ואני בביתי יודע ע"פ סימנים מה הם מברכים עכשיו].
 
נערך לאחרונה:
משא"כ זה ששומע ברדיו, שלא רק שאינו מצטרף למנין, אלא אפי' אין לו בחינת "רוב עם", אלא רק בחי' של "שעה הציבור מתפללים". - ועל הבחינה הזו (שעה שהציבור מתפללים) לא שייך לענות אמן, שהרי לא שייך לענות אמן על ברכה של אלו שמתפללים בשטיבלאך ממול ואני בביתי יודע ע"פ סימנים מה הם מברכים עכשיו].
בנוגע ל"שעה שהציבור מתפללים" לפי הרבה פוסקים זה ממש נקרא תפילה במניין, ורק אין את המעלה של תפילה בבית הכנסת.
(ויש על כך תשובה יפה של הרב שמעון ללוש שליט"א שכך הכריע ואכמ"ל)

וכן מרן הרב יצחק יוסף שליט"א פסק ששידור סליחות ברדיו וודאי שיש לו את המעלה של "ברוב עם".
ולמה בכ"ז הם ענו, אלא על כרחך כי הם היו חלק מהענין.
עוד פעם אני אומר שזה חידוש שלך.

תוס' שם במקום הסבירו למה יכלו לענות אמן ולא כתבו שצריך שיהא "חלק מהעניין" אלא רק שידע על מה הוא עונה.
וממילא ה"ה בשומע ברדיו, שכיון שהוא אינו חלק מהענין כלל ועיקר (מבחינה רגשית הוא כן חלק מהענין, כי הוא שומע את הקולות וחווה את המעמד ומרגיש שהוא מתפלל איתם, אבל מבחינה מציאותית הוא לא חלק מהענין), כי הוא מתפלל בביתו ברעננה, ויודע ע"פ סימנים (של שמיעת התדרים), שעכשיו נאמרת ברכה בנהריה בחדר של האולפן של הרדיו ורוצה לענות, לכן דמי למי שעונה על ברכה שמברכים עכשיו בירח, ולא דמי לבני אלכסנדריה.
זה לא רק "בחינה רגשית".

זה שהוא שומע את הקולות זה כבר מכניס אותו לחלק מהעניין, ואדרבה במובן מסויים עדיף טפי מאלכסנדריא שלא שומע את הקולות כלל.
 
בנוגע ל"שעה שהציבור מתפללים" לפי הרבה פוסקים זה ממש נקרא תפילה במניין, ורק אין את המעלה של תפילה בבית הכנסת.
(ויש על כך תשובה יפה של הרב שמעון ללוש שליט"א שכך הכריע ואכמ"ל)

וכן מרן הרב יצחק יוסף שליט"א פסק ששידור סליחות ברדיו וודאי שיש לו את המעלה של "ברוב עם".

חידושים גדולים, עליהם להביא ראייה (אשמח למקור).


עוד פעם אני אומר שזה חידוש שלך.

איני יודע מה זה חידוש שלי ומה זה חידוש שלו.
אני שאלתי שאלה הגיונית, ככל ויש תשובה משכנעת אשמח לשמוע, ועד אז אני נשאר עם האמת שלי.


תוס' שם במקום הסבירו למה יכלו לענות אמן ולא כתבו שצריך שיהא "חלק מהעניין" אלא רק שידע על מה הוא עונה.

תוס' שאלו איך אפשר לענות אמן כשאינו יודע על מה מברך, וע"ז תירצו שהוא יודע.
אני שאלתי שאלה אחרת שתוס' לא נדרש אליה.
אילו תוס' היו שומעים את החידוש שלך (או של רבך), מסתמא היו שואלים ג"כ.


זה לא רק "בחינה רגשית".

זה שהוא שומע את הקולות זה כבר מכניס אותו לחלק מהעניין, ואדרבה במובן מסויים עדיף טפי מאלכסנדריא שלא שומע את הקולות כלל.

זה מכניס אותו לענין מבחי' רגשית ותו לא.
 
בנוגע ל"שעה שהציבור מתפללים" לפי הרבה פוסקים זה ממש נקרא תפילה במניין, ורק אין את המעלה של תפילה בבית הכנסת.
(ויש על כך תשובה יפה של הרב שמעון ללוש שליט"א שכך הכריע ואכמ"ל)

וכן מרן הרב יצחק יוסף שליט"א פסק ששידור סליחות ברדיו וודאי שיש לו את המעלה של "ברוב עם".
מחודש על גבול התמוה. תוכל להעלות את המקורות?
 
על עניית דברים שבקדושה כששומע מרמקול
כעת ראיתי שהעלו במקו"א
ילקוט יוסף.png

1688470941414.png

מעין אומר.png
 
הרב אופיר מלכה אומר שעל מוקלט לא לענות ועל שידור (חוץ מרדיו) גם לא, כי זה לא ישיר
ועל שידור רדיו אפשר, ועדיף לכבות את הרדיו ולא לענות
ובשיעור הוא אמר שגם הוא מכבה את הרדיו עם יוצא לו לשמוע.
והרב אברהם יוסף אמר ביום שישי האחרון שאין בעיה לענות אפי' אם זה עם הפרש גדול בין האמירה של הש"ץ עד שומעים את זה ברדיו
וחידש שאפי' אדם שנמצא בחו"ל וחצות שלו לא כמו בארץ הוא יכול לשמוע בשידור מארץ ולצאת יד"ח אפי' אם אין לו שם מניין
והוא הוסיף שכך הוא עשה לפני כמה עשורים.
 


הרב אופיר מלכה אומר שעל מוקלט לא לענות ועל שידור (חוץ מרדיו) גם לא, כי זה לא ישיר
ועל שידור רדיו אפשר, ועדיף לכבות את הרדיו ולא לענות
ובשיעור הוא אמר שגם הוא מכבה את הרדיו עם יוצא לו לשמוע.
והרב אברהם יוסף אמר ביום שישי האחרון שאין בעיה לענות אפי' אם זה עם הפרש גדול בין האמירה של הש"ץ עד שומעים את זה ברדיו
וחידש שאפי' אדם שנמצא בחו"ל וחצות שלו לא כמו בארץ הוא יכול לשמוע בשידור מארץ ולצאת יד"ח אפי' אם אין לו שם מניין
והוא הוסיף שכך הוא עשה לפני כמה עשורים.

הדברים מרפסן איגרי.
 
הראשון למה?
לזה בדיוק יש ראיה יפה מאלכסנדריה.
(בכללי אתה חולק על הרדיו, אבל זה נושא אחר ולא "מרפסין אגרי"...)

כי מהראשון משמע שעל שידור לו היה מדוייק, היה אפשר לענות.
והראייה מאלכסנדריה, כבר הסברתי שאינה ראייה, (יש פנים לכאן ולכאן, וכשיש פנים לכאן ולכאן זו לא ראייה).
השאלה האם הוא סובר שאפשר לענות אמן לזה שנמצא בירח ומסמן לנו עם מנורה, וכנ"ל. (השתתפות רגשית ע"י שמיעת הקולות והתדרים אינה כלום.
ואם היא משהו, אז מי שמאד יתרגש לראות את המנורה נדלקת ולדעת שעכשיו האסטרונאוט מברך הנותן ליעף כח, וירגיש שגם הוא על הירח וכו', יענה לו ? וזה מרפסן איגרי כך לדעתי).
 
על זה הסברתי לך שהראיה משם היא שאפי' אחרי דקה אפשר לענות.
ו"יש פנים לכאן ולכאן" לעצם נידון הרדיו.

אז עכשיו בכלל איבדנו הכל.
או שנחזור לתובנה ההיא שאנחנו פשוט לא מבינים אחד את השני, ולא משדרים על אותו גל.
 
@אור יעקב
כשכתבת
הראשון למה?
לזה בדיוק יש ראיה יפה מאלכסנדריה.
(בכללי אתה חולק על הרדיו, אבל זה נושא אחר ולא "מרפסין אגרי"...)
התכוונת לילקו"י ? - אני הגבתי על הרב אופיר מלכה שהוא הראשון בהודעתך השניה, רק עכשיו שמתי לב.
אם זו כוונתך, אז זה בכלל לא מתחיל אפי', זה מרפסן איגרי יותר מכולם.
 
אם זו כוונתך, אז זה בכלל לא מתחיל אפי', זה מרפסן איגרי יותר מכולם.
כן, זו כוונתי.
דהיינו שיש את הנידון של "לאחר זמן", ולזה יש ראיה יפה מאלכסנדריה שענו אפי' אחרי הרבה זמן.
ויש את נידון עצם הרדיו שכבר דנו על זה.
 
כן, זו כוונתי.
דהיינו שיש את הנידון של "לאחר זמן", זלזה יש ראיה יפה מאלכסנדריה שענו אפי' אחרי הרבה זמן.
ויש את נידון עצם הרדיו שכבר דנו על זה.

אז אחזור עוד פעם (כנראה אחרונה),
הנושא של בני אלכסנדריה הוא לא שענו אחרי הזמן, אלא שענו (בזמן) על מה שלא שמעו.
 
טוב, על דברים אלו, איני רואה אפי' צורך להגיב.
למה אתה מתחמק?
היו לנו פה שני נידונים,
א. בכללי אם מותר לענות על שידור ברדיו ודנו על זה כבר בהתחלה אפי' שזה שידור ישיר ממש.
ב. אם אדם שומע אחרי דקה בכללי (לא ברדיו) האם יכול לענות או לא? על זה הבאתי את הראיה מאלכסנדריה ולא ענית על זה.
 
למה אתה מתחמק?
היו לנו פה שני נידונים,
א. בכללי אם מותר לענות על שידור ברדיו ודנו על זה כבר בהתחלה אפי' שזה שידור ישיר ממש.
ב. אם אדם שומע אחרי דקה בכללי (לא ברדיו) האם יכול לענות או לא? על זה הבאתי את הראיה מאלכסנדריה ולא ענית על זה.

בא נעשה סדר!
מה היה המעשה של בני אלכ' ?
שהם ראו סודר וענו.
אז הם ענו על מה שלא שמעו.
בפשטות זמן הענייה, היה סמוך ונראה לברכה למעט שברירי שניות (עד חצי שניה) עד שהעין קולטת שיש סודר, ועד שפותחים את הפה ולוקחים אויר, ומתחילים לענות. אבל זה קיים בכל פעם שעונים (לוקח שמינית השניה עד שקולטים שהברכה נגמרה, ועד שפותחים את הפה וכו' וכו', ההבדל הוא רבע שניה לכן או לכאן, כך שלא זה הנושא).
זה שהרב יצחק החליט שודאי לקח להם כמה וכמה שניות, זה ענין שלו, לא שלי, ואני לא אמור לדון בזה.
כל זה בכלל ענייה בזמן!!! - והנושא הוא שעונים על מה שלא שומעים.
זהו.
אם היו אנשים שלא הסתכלו על הש"ץ, וחלמו וענו מאוחר, זו בעייה שלהם, ולא פוסקים מזה הלכה.
בדיוק כמו שלא פוסקים הלכה שמותר לדבר בתפילה, כי מתוך אלפי איש ודאי היו כאלו שדברו.
אם זה לא מובן, אז לא נתווכח. הכל טוב.
 
בא נעשה סדר!
מה היה המעשה של בני אלכ' ?
שהם ראו סודר וענו.
אז הם ענו על מה שלא שמעו.
בפשטות זמן הענייה, היה סמוך ונראה לברכה למעט שברירי שניות (עד חצי שניה) עד שהעין קולטת שיש סודר, ועד שפותחים את הפה ולוקחים אויר, ומתחילים לענות. אבל זה קיים בכל פעם שעונים (לוקח שמינית השניה עד שקולטים שהברכה נגמרה, ועד שפותחים את הפה וכו' וכו', ההבדל הוא רבע שניה לכן או לכאן, כך שלא זה הנושא).
זה שהרב יצחק החליט שודאי לקח להם כמה וכמה שניות, זה ענין שלו, לא שלי, ואני לא אמור לדון בזה.
כל זה בכלל ענייה בזמן!!! - והנושא הוא שעונים על מה שלא שומעים.
זהו.
אם היו אנשים שלא הסתכלו על הש"ץ, וחלמו וענו מאוחר, זו בעייה שלהם, ולא פוסקים מזה הלכה.
בדיוק כמו שלא פוסקים הלכה שמותר לדבר בתפילה, כי מתוך אלפי איש ודאי היו כאלו שדברו.
אם זה לא מובן, אז לא נתווכח. הכל טוב.
דברים פשוטים.
 
בא נעשה סדר!
מה היה המעשה של בני אלכ' ?
שהם ראו סודר וענו.
אז הם ענו על מה שלא שמעו.
בפשטות זמן הענייה, היה סמוך ונראה לברכה למעט שברירי שניות (עד חצי שניה) עד שהעין קולטת שיש סודר, ועד שפותחים את הפה ולוקחים אויר, ומתחילים לענות. אבל זה קיים בכל פעם שעונים (לוקח שמינית השניה עד שקולטים שהברכה נגמרה, ועד שפותחים את הפה וכו' וכו', ההבדל הוא רבע שניה לכן או לכאן, כך שלא זה הנושא).
זה שהרב יצחק החליט שודאי לקח להם כמה וכמה שניות, זה ענין שלו, לא שלי, ואני לא אמור לדון בזה.
כל זה בכלל ענייה בזמן!!! - והנושא הוא שעונים על מה שלא שומעים.
זהו.
זה נראה שלא קראת את התשובה...
כמה זמן לוקח ששבעים ואחת קתדראות מסמנים אחד לשני להרים את הסודר???

תדמיין לבד איך מליון ומאתיים אלף אנשים עונים תוך שבריר שניה!? (לדוגמא תחשוב שכמעט פי שנים מההלויה של הרב עובדיה עונים תוך שבריר שניה... לא הגיוני בעליל)
עד שההוא מסמן להוא, והקתדרא הזאת לשניה תחשוב לבד כמה זמן עבר...
 
זה נראה שלא קראת את התשובה...
כמה זמן לוקח ששבעים ואחת קתדראות מסמנים אחד לשני להרים את הסודר???

תדמיין לבד איך מליון ומאתיים אלף אנשים עונים תוך שבריר שניה!? (לדוגמא תחשוב שכמעט פי שנים מההלויה של הרב עובדיה עונים תוך שבריר שניה... לא הגיוני בעליל)
עד שההוא מסמן להוא, והקתדרא הזאת לשניה תחשוב לבד כמה זמן עבר...

בגמ' כתוב והלה מניף את הסודר. בריטב"א כתוב "סודרין".
מכאן החליט הילקו"י שהיו מסמנים אחד לשני, אך לא הביא שום ראייה לדבריו.
ובפשטות או שהגי' סודר. או שהיו אומנים (כמו שעשה גלילאו כשבדק את מהירות האור), והיו מניפין כמעט בבת אחת.
או שהיו כולם על הבימה ושומעים מהחזן ומניפין, אלא שהיו עומדים מסביב, שכל העומדים סביבות התיבה יוכלו לראות הסודר.
אבל מכאן עד להחליט בשופי שהיו מעבירים מאחד לשני, זה צריך ראייה.
 
אבל מכאן עד להחליט בשופי שהיו מעבירים מאחד לשני, זה צריך ראייה.
נראה לך הגיוני שמליון ומאתיים איש יענו ביחד מייד שהחזן סיים???

(רק לתאר לך כמש"כ תראה תמונות אוויר של ההלויה של מרן זצוק"ל שהיו בה פחות ממליון, ותבין כמה זה לא הגיוני...)
 
ראשי תחתית