קטע משו"ת שמע שלמה הועתק לילקו"י (ללא אזכור המקור)

1767748119978.png
 
קיבלתי

סלייסר בשבת העתקה מילה במילה מספר מחשבת השבת.
ילקוט יוסף זה נדפס בתשע"ט, ומחשבת השבת בתשע"ז.הצג קובץ מצורף 15752הצג קובץ מצורף 15753הצג קובץ מצורף 15754
תגיד ממי ש"קיבלת" שאין עניין לכסות על האמת שבין כה וכה תתגלה.
וחוץ מכמה לייקים שתגרוף מכמה ניקים שיעשו לייק בלי אפי' לפתוח את המקור לא יצא מזה כלום.
 
כבר כתב אותו עו"ד שזה שרק לאחר כמה שנים נמצאה הטעות של תכלתא דפלזון, מוכיח כמה "מעיינים" בספרים.
אני ראיתי זאת מייד בהתחלה.
ושמעתי מכמה וכמה ת"ח שראו זאת. (@עת שערי רצון נראה לי גם כתב זאת)

אף אחד לא חשב לעשות מזה "עניין" אחרי שרואים בוודאות שיש כאן טעות כל שהיא, עד שבא אחד והחליט לפרסם את זה.
 
לדעתי העניה הישוב המרווח ביותר, לכולי עלמא,
שחלקים נרחבים מתוך הילקוט יוסף החדשים - נכתבים ע"י אנשים אחרים שהר"י סומך עליהם, או שנותנים לו אח"כ לראות את ההוספות, כולן או חלקן.
זה ההסבר כאן [ונמצא שהמעתיק הוא הגנב, ולא הר"י] וזה ההסבר בתכלא דפזלון, ואולי גם בעוד מקומות.
והנלענ"ד כתבתי, וציי"מ ומי"נ.
וכך גם שמעתי בפירוש מת"ח שאדוק בהר"י, בוגר חזו"ע שדבר ידוע הוא אצל תלמידיו, שיש תלמידים שכותבים עבורו חלקים נרחבים בספריו [והגע בעצמך, שבתקופה הכי עמוסה בחייו - כהונתו ברבנות הראשית, הוציא את היבול הכי משמעותי מבחינתו ומהיכן היה לו זמן לזה? ושוברו בצידו, שזה הזמן שבו עלה לגדולה, ונתרבו תלמידים ומלחכי פינכה, ונמצאו יהודים טובים לעסוק במלאכה זו של כתיבת ספריו, די והותר].

כבר כתבתי על סיפורי סבתא עלומי שם כגון אלה, שזהו התירוץ הכי מגוחך שאפשר להעלות על הדעת.

והשאלה הראשונה היא, מה שמותם של אותם הכותבים? הכיצד אין אפילו אחד שהעיד על עצמו בריש גלי שהוא מ"כותבי ילקוט יוסף"?

הכיצד אף אחד לא לקח אחריות על המבוכה הנוראה של תכלא דפזלון, ולא אמר "הקלון תלוי בי ולא במו"ר"?

והשאלה השניה היא, כיצד אין אפילו קרדיט מינימלי לאותם כותבים שכתבו "חלקים נרחבים" מילקוט יוסף? אם הרב יצחק לוקח את פרי עמלם וחותם שמו עליהם, זה גרוע יותר מכל הטעויות וההעתקות שנחשפו עד כה!

הלא אפילו לעורך זוטר מגיע קרדיט, אז לכותב תוכן? בחלקים נרחבים?

היתכן לתפוס את החבל בשני קצותיו, להתהדר בעשרות ספרים שכתב הוא לבדו בכבודו ובעצמו, וכאשר נמצאת טעות או העתקה מביכה - לתלות אותה באחרים?

והשאלה השלישית היא - גם אם נניח שאנו מקבלים את כל סיפורי הסבתא והתירוצים המגוחכים, כיצד מחבר ספר הלכה למעשה המשמש כראשון לציון מוציא לאור ספר שלא הגיה אותו בדקדוק?

אלא וודאי שכל התירוצים הבל הבלים, והוא יושב תמיד עם מחשבו האישי ומקליד (או מעתיק) הכל בעשר אצבעותיו מאז ומעולם, וזה ידוע ומפורסם שהכל עושה בעצמו מימים ימימה, וכך העיד תלמידו הקרוב ביותר שהיה צמוד אליו.

וגם אם היה איזה תלמיד שכתב חומר לבקשתו, שישים עינו עליו, בפועל מי שהכניס את הדברים לקובץ של הספר במחשב הוא הרב יצחק יוסף בכבודו ובעצמו, ויד זר לא שלטה מעולם בספריו.
 
שרואים בוודאות שיש כאן טעות כל שהיא

"טעות כל שהיא"....

כדרכך בקודש אתה טומן ראשך בחול וחושב שכולנו טיפשים גמורים.

העתקת קטע כזה (שאינה העתקה בעלמא אלא סידור לקטעים וכו') באופן כל כך חובבני מבלי אפילו לקרוא את התוכן, מעידה על כל סדרת הספרים ילקוט יוסף (לא מחייב שזה כך בכל הספרים, רק שהטעות היא נוראה עד כדי כך).

ובאותו נושא (תכלא) העירו על עוד טעויות מביכות שגם הן נובעות מהעתקה בחפזון.

ואני נתקלתי בזה גם בפאות מהודו.
 
בסוף דבריו כותב עכת"ד. ע"ש.
תגיד ממי ש"קיבלת" שאין עניין לכסות על האמת שבין כה וכה תתגלה.
וחוץ מכמה לייקים שתגרוף מכמה ניקים שיעשו לייק בלי אפי' לפתוח את המקור לא יצא מזה כלום.

תגובת השולח:
אכן, אין כאן גניבה 'רבתא' כפי שחשבתי בתחלה, אולם מידי גניבה 'זוטא' לא נפיק.
להעתיק קטעים שלמים כולל 'פיסקאות חדשות' שבתוכם יש 'ונראה להוכיח' ו'שמעתי' וכו', שכל הקורא חושב שזה כבר דברים שלו - זו ממש גניבת דעת!
הרי מי שיסתכל היטב יראה שהוא שילב מילות 'עריכה' ושינויים קלים. לא העתיק 'ממש'. אז למה את המילים הנ"ל לא שינה??
מה גם שבסוף הקטע הוא ממש חיבר את דבריו שלו עם דברי בעל הספר שזה ממש הטעיה גמורה
454826.png


דברי הספר הנ"ל מסתיימים במלה הראשונה 'דחול'. מהמלה 'אולם' זה כבר דבריו של הילקוט יוסף. הוא מחבר את דבריו שלו עם דברי הספר. אף אחד לא יודע את השינוי הנ"ל. מה זה אם לא 'גניבה'?
האם אני אמור לחפש בכח בספר נידח עד היכן מסתיימים דבריו ומהיכן מתחילים דברי הילקוט?
האם זה 'יושרה'???
מה שסיים בסוף הקטע האחרון עכת"ד - זה על הקטע 'והנה העירו' ולא על הספר הנ"ל.
כמובן שהתשובה הפשוטה שפשוט 'נשכח בטעות סופר' לכתוב 'עכת"ד'.
כפי שנשכח ממנו עוד פעמים רבות.
אולם לפי הכלל התלמודי בתלת זמני הוי חזקה - כבר אין לומר תירוץ זה.
 
מה שסיים בסוף הקטע האחרון עכת"ד - זה על הקטע 'והנה העירו' ולא על הספר הנ"ל.

כבר נכתב זאת לעיל
אני כותב את דברי בהסתייגות ובזהירות , כי יתכן שאני טועה

אך מ"מ הקטע האחרון שהעלת שכתב עכת"ד , לא מצאתי בספר הנ"ל [היינו- מחשבת השבת] , ויתכן שמה שכתב עכת"ד כוונתו לקושייא ולמקשן שהביא בשם "והנה העירו" ולא על הספר הנ"ל .

כוונתי לקטע הזה
הצג קובץ מצורף 15762הצג קובץ מצורף 15763
 
הלא אפילו לעורך זוטר מגיע קרדיט, אז לכותב תוכן? בחלקים נרחבים?
עורכים וודאי שיש. (פסיקים נקודות וכו')

ובהרבה ספרים לא מביאים להם קרדיט.
כדרכך בקודש אתה טומן ראשך בחול וחושב שכולנו טיפשים גמורים.

העתקת קטע כזה (שאינה העתקה בעלמא אלא סידור לקטעים וכו')
כדרכך בקודש אתה טומן את ראשך בחול וחושב שהרב יצחק עד כדי כך טיפש שהיה "עורך" את הקטעים האלה בלי להבין שזו בדיחה.
(אם באמת הקטע היה מועתק מילה במילה עוד היה לך במה להתלות... אבל שערכו את הקטעים האלה... זה כבר מוגזם לכל בר דעת)
תגובת השולח:
אכן, אין כאן גניבה 'רבתא' כפי שחשבתי בתחלה, אולם מידי גניבה 'זוטא' לא נפיק.
להעתיק קטעים שלמים כולל 'פיסקאות חדשות' שבתוכם יש 'ונראה להוכיח' ו'שמעתי' וכו', שכל הקורא חושב שזה כבר דברים שלו - זו ממש גניבת דעת!
הרי מי שיסתכל היטב יראה שהוא שילב מילות 'עריכה' ושינויים קלים. לא העתיק 'ממש'. אז למה את המילים הנ"ל לא שינה??
מה גם שבסוף הקטע הוא ממש חיבר את דבריו שלו עם דברי בעל הספר שזה ממש הטעיה גמורה
בלומדי את ספרי מרן הגרע"י זצוק"ל נתקלתי עשרות פעמים בקטע ארוך שהועתק והרבה פעמים חשבתי שאלו דבריו עד שראיתי בסוף עכ"ל, עכ"ד וכו'.
חשבתי פעם שזו "גניבה"??? בחיים לא...
 
בלומדי את ספרי מרן הגרע"י זצוק"ל נתקלתי עשרות פעמים בקטע ארוך שהועתק והרבה פעמים חשבתי שאלו דבריו עד שראיתי בסוף עכ"ל, עכ"ד וכו'.
חשבתי פעם שזו "גניבה"??? בחיים לא...
זו התגובה שקיבלתי.

הרב עובדיה מעולם לא העתיק כאלו קטעים ארוכים עם פסקאות חדשות, עם ביטויים כמו 'שמעתי', ונראה' וכדומה, ועל כולם הוא אכן הקפיד לכתוב בסוף 'עכ"ל'. מה שכאן לא נעשה בכל אחד מהפרמטרים הנ"ל.
יחי ההבדל 'הקטן'...
תנסה לתת את הקטע הנ"ל לאיזה אברך ותשאל אותו איך הוא מבין, של מי הראיות, והיכן נגמר המובאה של הספר הנ"ל. נראה אם מישהו יצליח לדעת. זה לא נקרא גניבת דעת 'עדינה'?? העיקר שאפשר להתלות בזה ש'כתבתי בהתחלה שבספר פלוני כתב', ומעכשיו אני יכול לכתוב ראיות בשמי, ואם אתפס - אתלה את זה בהתחלה..
זה בבחינת כל שקר שאין בתחלתו מעט מן האמת אין סופו להתקיים, אז צריך לכתוב בתחלה 'מעט' מן האמת...
ישרות ודאי שאין כאן, ואף יותר מ'אי ישרות'.
 
עורכים וודאי שיש. (פסיקים נקודות וכו')
ובהרבה ספרים לא מביאים להם קרדיט.

בשביל פסיקים ונקודות לא צריך עורכים. אבל מי הם? מה שמותם?

ומה יעזור לך ספרים אחרים שלא נותנים קרדיט?

יש גם גנבים בעולם, אולי תיתלה בהם?

ולפי הנ"ל בכל מקרה לא מדובר בעורכים, אלא בכותבי "חלקים נרחבים" בילקוט יוסף, ואי ניתנת קרדיט לאנשים כאלה היא פשע גדול פי כמה.
 
כדרכך בקודש אתה טומן את ראשך בחול וחושב שהרב יצחק עד כדי כך טיפש שהיה "עורך" את הקטעים האלה בלי להבין שזו בדיחה.
(אם באמת הקטע היה מועתק מילה במילה עוד היה לך במה להתלות... אבל שערכו את הקטעים האלה... זה כבר מוגזם לכל בר דעת)

אני לא חושב שהוא טיפש, ולא אומר ולא רומז. אני רק לא נותן לך לעוות את המציאות. זו המציאות, שהוא כתב את כל ספריו, ואיתה אתה צריך להתמודד.

ויתכן בהחלט שכאשר מעתיקים בחפזה מכל הבא ליד ומוציאים ספרים במהירות גבוהה, יהיו שגיאות כאלה כמו תכלא דפזלון.
 
בשביל פסיקים ונקודות לא צריך עורכים. אבל מי הם? מה שמותם?

ומה יעזור לך ספרים אחרים שלא נותנים קרדיט?

יש גם גנבים בעולם, אולי תיתלה בהם?
לא לתת קרדיט לעורך זה לא "גניבה".
ולפי הנ"ל בכל מקרה לא מדובר בעורכים, אלא בכותבי "חלקים נרחבים" בילקוט יוסף, ואי ניתנת קרדיט לאנשים כאלה היא פשע גדול פי כמה.
לא הסכמתי עם דבריו כלל וכלל.

פשוט שגם אם יש תלמידים שכותבים דברים פה ושם הוא עובר עליהם. (ולפעמים כמה פעמים מזכירם)
אני לא חושב שהוא טיפש, ולא אומר ולא רומז. אני רק לא נותן לך לעוות את המציאות. זו המציאות, שהוא כתב את כל ספריו, ואיתה אתה צריך להתמודד
ועדין.
לומר ש"ערך בדיחה" זה מוגזם.
 
הרב עובדיה מעולם לא העתיק כאלו קטעים ארוכים
יש כמה מקומות שהעתיק קטעים ארוכים.
עם פסקאות חדשות,
כך צורת הספר של הילקו"י בניגוד לחזו"ע.
עם ביטויים כמו 'שמעתי', ונראה' וכדומה,
יש גם כמה דוגמאות כעין אלה שאני זוכר שבלבלו אותי.
לא יודע אם בדיוק אותם מילים, אבל מילים שיכולות לבלבל את הקורא.
ועל כולם הוא אכן הקפיד לכתוב בסוף 'עכ"ל'.
וכן כאן.
 
כדרכך בקודש אתה טומן את ראשך בחול וחושב שהרב יצחק עד כדי כך טיפש שהיה "עורך" את הקטעים האלה בלי להבין שזו בדיחה.
הבדיחה זה אנחנו הקוראים. במקום שיעמוד ויענה תשובות בקולו מדפיס לנו מדבקות...
 
בלומדי את ספרי מרן הגרע"י זצוק"ל נתקלתי עשרות פעמים בקטע ארוך שהועתק והרבה פעמים חשבתי שאלו דבריו עד שראיתי בסוף עכ"ל, עכ"ד וכו'.

עצם ההשוואה היא ביזיון ת"ח גדול מאוד.
 
לא לא.
תגובת השולח:

מה שסיים בסוף הקטע האחרון עכת"ד - זה על הקטע 'והנה העירו' ולא על הספר הנ"ל.
כמובן שהתשובה הפשוטה שפשוט 'נשכח בטעות סופר' לכתוב 'עכת"ד'.
כפי שנשכח ממנו עוד פעמים רבות.
אולם לפי הכלל התלמודי בתלת זמני הוי חזקה - כבר אין לומר תירוץ זה.
 
זה אכן מוגזם, וזו המציאות. חזקה מכל דמיון.
תמשיך לחיות במחשבות ובאשליות.
אם רק עורך ולא הוסיף דבר מדיליה, זו לא גניבה אלא חוסר ישרות
בכלל לא.
הבדיחה זה אנחנו הקוראים. במקום שיעמוד ויענה תשובות בקולו מדפיס לנו מדבקות...
הוא לא חייב לתת לך תשובה איך ולמה זה קרה.
עצם ההשוואה היא ביזיון ת"ח גדול מאוד.
לא היה פה שום השוואה.
פשוט העליתי את הרהורי ליבי שגם בספרי מרן זצוק"ל קרה לי לא פעם ולא פעמיים שהקטע היה נראה מדבריו.
כן כן.
 
נראה לי שענין התכלא כבר מוצה כמה פעמים.
רק אעיר שאמר לי אדם גדול שלדעתו טעות זו היתה משמים, כדי ללמד לקח לתולים דברים בעורכים, שבסוף אף הם יצטרכו להיתלות בזה.
 
הוא לא חייב לתת לך תשובה איך ולמה זה קרה
בוודאי שלא. הוא לא חייב כלום, זכותו למלא את ספריו בבדיחות הרשלה אוסטרופולר חופשי חופשי...
רק אם זה היה קורה למישהו אחר איזה מטעמים היה עושה ממנו...
 
נראה לי שענין התכלא כבר מוצה כמה פעמים.
צודק.
רק אעיר שאמר לי אדם גדול שלדעתו טעות זו היתה משמים, כדי ללמד לקח לתולים דברים בעורכים, שבסוף אף הם יצטרכו להיתלות בזה.
אין אנו יודעים חשבונות שמים.
(ודרך אגב זה לימוד זכות לתלות דברים בעורכים - וכמו שמרן הגרע"י תלה זאת ואותו לא למדו לקח מהשמים...)
 
יש כמה מקומות שהעתיק קטעים ארוכים.

כך צורת הספר של הילקו"י בניגוד לחזו"ע.

יש גם כמה דוגמאות כעין אלה שאני זוכר שבלבלו אותי.
לא יודע אם בדיוק אותם מילים, אבל מילים שיכולות לבלבל את הקורא.

וכן כאן.
וזו התגובה שקיבלתי.

א. שימצא בתורת הרב עובדיה דברים כאלו.
ב. כאן המקרה חמור יותר. בספר המקורי יש קטעים שהם לא פיסקא חדשה בכלל. בילקוט יוסף עשה מהם פיסקא חדשה! ו'נראה', 'ואפשר' וכו'. זה ממש להראות כאילו הוא כתב את זה.
ממתי מחבר שמעתיק ספר אחר עושה פסקאות מעצמו?
כשהוא כותב דברים של עצמו שיעשה כמה פיסקאות שהוא רוצה, אבל כשמעתיק מאחרים ומטעה את הקורא, זוהי גניבה לכל דבר.
 
אין אנו יודעים חשבונות שמים.
נכון, אבל אנשים גדולים הרבה פעמים מנסים ללמוד לקח ממה שקורה בעולם, וזה הלקח שהוא ראה לנכון ללמוד.
(ודרך אגב זה לימוד זכות לתלות דברים בעורכים - וכמו שמרן הגרע"י תלה זאת ואותו לא למדו לקח מהשמים...)
הרב עובדיה לא התייחס בצורה כזו מזלזלת לרב בן ציון. הוא לא כותב כל פעם שמביא משהו מהאור לציון "כתבו עורכי אור לציון" וכד'. העיר את ההערות שהיו לו עליו, ולימד זכות שאולי זה טעות של העורכים.
ואגב - כמעט כל ההערות של הרב עובדיה כבר הוברר שהתשובות עליהם הם ברורות [עכ"פ במשנתו של הגרב"צ].
 
הרב עובדיה לא התייחס בצורה כזו מזלזלת לרב בן ציון. הוא לא כותב כל פעם שמביא משהו מהאור לציון "כתבו עורכי אור לציון" וכד'. העיר את ההערות שהיו לו עליו, ולימד זכות שאולי זה טעות של העורכים.
זה לא הזלזול.

זה עצם זה שתלה את ספריו בעורכים, ואדרבה הוא ה"מייסד" של כך, הרב יצחק בסה"כ המשיך את דעתו.
ואגב - כמעט כל ההערות של הרב עובדיה כבר הוברר שהתשובות עליהם הם ברורות [עכ"פ במשנתו של הגרב"צ].
לא קשור ואיני בא לדון על זה עכשיו.
 
תמשיך לחיות במחשבות ובאשליות

הילקוט יוסף עם התכלא דפזלון לפנינו, ומחברו ומחשבו לפנינו. אתה רוצה לחשוב שזה רק אשליה, שזה מעולם לא קרה, אתה רוצה לטמון ראשך בחול, אבל המציאות מכה בפניך. אין עורכים, אין כותבי תוכן, אין מלאכי שרת, יש רק את המחבר שליט"א.
 
זה לא הזלזול.

זה עצם זה שתלה את ספריו בעורכים, ואדרבה הוא ה"מייסד" של כך, הרב יצחק בסה"כ המשיך את דעתו.
זה בדיוק ההבדל.
מי שבא ללמד זכות ולכן תולה בעורכים, ודאי אין סיבה שייענש בגללה.
אבל מי שמזלזל ותולה כל דבר בעורכים, בהחלט ייתכן שיש כאן לימוד מן השמים.
 
העברתי כפי שקיבלתי מבלי לבדוק.
בכל אופן
אני כעת פתחתי בילקוט יוסף, @שמעון טרבלסי צודק,
אבל האמת שזה מאוד מטעה לכתוב אחרי שלוש עמודים "עכת"ד" ולאחוז ראש שאנחנו עדיין אוחזים בספר פלוני, ולכן במקרים כאלה עושים "עכת"ד ספר פלוני", ולכן זה גרם לנו טעות בזה.
ופתאום היום זה נהיה:
כשהוא כותב דברים של עצמו שיעשה כמה פיסקאות שהוא רוצה, אבל כשמעתיק מאחרים ומטעה את הקורא, זוהי גניבה לכל דבר.
 
ראשי תחתית