משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,370
יש תקדים לכך שרב מחבר ספר, ובא הבן וחותם את שמו עליו?
קטע משו"ת שמע שלמה הועתק לילקו"י (ללא אזכור המקור)
- יוזם האשכול יעקבי
- תאריך התחלה
יש תקדים לכך שרב מחבר ספר, ובא הבן וחותם את שמו עליו?
על זה הייתי סולח לו
אבל על זה שהוא "חושד" באיש אמונו כאן בפורום מבלי לדעת - זה רק בדור הזה אפשר לראות דברים כאלה
בדרך סיפרתי מעשה
חבר קבוע
- הצטרף
- 17/12/24
- הודעות
- 260
אתה מתכוין לילקו"י הראשון שהתחבר ע"י הגרע"י?
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,370
אני בספק אם אתה בעצמך האמנת לעצמך כשכתבת את הדברים ההזויים הללו. יד זדונית ונעלמה הצליחה לדחוף לעורך שגם הוא עלום שם, ששולח לדפוס ספר של הרב יצחק מבלי שהוא ידע או לפחות יגיה פעם אחת את הספר / יעבור על שינויים בקובץ.
זה מה שקורה כאשר באים לתרץ פדיחה כל כך גדולה, וכל תירוץ שתתרץ לא ישמע טוב. בונים סיפור של שמואל ארגמן.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,370
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,890
נראה שזה היה עבוד "ליקוט" שלו, וסידור, ובהסכמת אביו? לא?
האמת חייבת להאמר, ואינני רוצה להכנס לפינות שבציבור שלנו יש בלבול בין ת''ח מעיינים ומחדשים. לבין מלקטים ובעלי מראי מקומות, ואין מבדילים - ביניהם. דבר שבציבור תורני אמור להיות דעת מבדלת בצורה פשוטה כמושכל ראשון.
בדרך סיפרתי מעשה
חבר קבוע
- הצטרף
- 17/12/24
- הודעות
- 260
אני לא ניק שהצטרף אתמול לפורום, ודעתי על הרי"י ידועה.
ההגיון הישר אומר שטרול הטריל את הרי"י בענין הפזלון, לא יודע איך, וזה גם לא רלוונטי.
אם אתה חושב שהמחבר כל כך אידיוט / מוסח / סנילי בשביל להכניס את הקטע המטומטם הזה לספר שלו, זה בחירה שלך. והעקשנות שלך בענין הזה לא מציגה אותך כחכם.
זה שעורכים את ספריו ומוסיפים קטעים - זה ידוע לי מתלמיד נאמן שלו, שלא על רקע של שום פדיחה בילקו"י.
אני לא רואה טעם להתכתש בענין הזה.
בדרך סיפרתי מעשה
חבר קבוע
- הצטרף
- 17/12/24
- הודעות
- 260
זה שווה אשכול בפני עצמו, על המעבר בין הרב לבנו, ועל טענות הרב מרדכי כהן, שטוען שהוא בכלל זה שהתחיל עם הליקוט והרי"י הוא זה שלקח ממנו את זה.
וההגיון יותר פשוט הוא, כשאדם נחפז להוציא ספרים בשביל להיות מוגדר "פוסק הדור" אלו הם התוצאות המביכות
בדרך סיפרתי מעשה
חבר קבוע
- הצטרף
- 17/12/24
- הודעות
- 260
התוצאות המביכות של החפזון כבר נכתבו על ידי, והם ברורות כאור השמש. זה לא קשור לפזלון.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,370
הגר"ע יוסף חיבר את הספר ילקוט יוסף חלק א', ומתייחס אליו בספריו כספרו שלו. ולפיכך לא ברור כיצד הרב יצחק יוסף חתום על הספר.
שו"ת יביע אומר חלק ז - אורח חיים סימן ה
וע' במש"כ על דבריו בספר ילקוט יוסף ח"א עמוד לט
שו"ת יביע אומר חלק ז - אורח חיים סימן ז
ועמש"כ בספר ילקוט יוסף ח"א (עמוד רפד)
שו"ת יביע אומר חלק ז - אורח חיים סימן ז
וכן העלתי בנ"ד בס' ילקוט יוסף ח"א (עמוד לח).
שו"ת יביע אומר חלק ז - אורח חיים סימן יב
וכמו שכתבנו באורך בס"ד בס' ילקוט יוסף ח"א (עמוד שכה) והלאה.
שו"ת יביע אומר חלק ז - אורח חיים סימן טו
ובמה שכתבנו בס"ד בספר ילקוט יוסף ח"א (עמודים צג - צד).
שו"ת יביע אומר חלק ז - אורח חיים סימן לד
וע"ע במה שכתבנו בספר ילקוט יוסף (עמוד קמב - קמג).
שו"ת יביע אומר חלק ז - אורח חיים סימן כז
וכן כתבתי להלכה בספר ילקוט יוסף ח"א עמוד יד, ובהערה שם אות יט
שו"ת יביע אומר חלק ח - אורח חיים סימן ו
וע' מש"כ בזה בספר ילקוט יוסף ח"א (עמוד שלב והלאה).
שו"ת יביע אומר חלק ח - אורח חיים סימן ה
והנה בספר ילקוט יוסף ח"א (עמוד נה), פסקתי בקצרה
שו"ת יביע אומר חלק ח - אורח חיים סימן ו
וע' מש"כ בזה בספר ילקוט יוסף ח"א (עמוד שלב והלאה).
שו"ת יביע אומר חלק ח - אורח חיים סימן יד
וע"ע במש"כ בס"ד בספר ילקוט יוסף ח"א (עמוד קכג).
שו"ת יביע אומר חלק ח - יורה דעה סימן יט
עמש"כ בספרי ילקוט יוסף ח"א עמוד קלב
שו"ת יביע אומר חלק ט - אורח חיים סימן יא
גם אני בעניי העירותי כן בספר ילקוט יוסף ח"א (עמוד סה). ושם הארכתי קצת בזה
שו"ת יביע אומר חלק ט - אורח חיים סימן צה
וע' מה שהארכתי בס"ד בזה בספר ילקוט יוסף ח"א עמוד קא והלאה. ומשם בארה
שו"ת יביע אומר חלק ט - אורח חיים סימן קח
וע"ע מש"כ בספר ילקוט יוסף ח"א (עמוד נז). ע"ש.
שו"ת יביע אומר חלק ט - אורח חיים סימן קח
ראה ילקוט יוסף ח"א עמוד קז והלאה מה שהארכתי בזה
שו"ת יביע אומר חלק ט - אורח חיים סימן קח
וכן העלתי בספר ילקוט יוסף ח"א (עמוד רמג ורמד) בשם הפוסקים
שו"ת יביע אומר חלק ט - אורח חיים הערות סימן עה
הארכתי בזה בספר ילקוט יוסף ח"א (עמוד קא והלאה), והעלתי
שו"ת יביע אומר חלק י - אורח חיים סימן נה
הנה בספר ילקוט יוסף ח"א (עמוד שכד) דנתי בזה
את הספר ילקוט יוסף (שאר החלקים) כמעט ולא הזכיר ביביע אומר, אלא במקומות בודדים, ושם מזכיר במפורש את הרב יצחק:
שו"ת יביע אומר חלק ח - אורח חיים סימן כג
[ושו"ר שגם בני הרה"ג ר' יצחק נר"ו בספר ילקוט יוסף ח"ג (עמוד תפ) השיב לנכון ע"ד האור לציון הנ"ל]
שו"ת יביע אומר חלק ט - אורח חיים סימן קח
וכן העיר לנכון בני הרה"ג ר' יצחק יוסף נר"ו בספר ילקוט יוסף (השביעית והלכותיה עמוד תסט).
שו"ת יביע אומר חלק י - יורה דעה סימן ד
וכן העלה להקל בני הרה"ג רבי יצחק יוסף בספרו ילקוט יוסף חלק עשירי
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,370
אתה נוקט בדרך שדרכו בה תלמידי הרב יצחק יוסף בפורום, להקצין עם כינויי גנאי כדי שכולנו נאמר "זה בוודאי לא הוא".
אבל סביר להניח שהאמת היא כמו שכתבתי, שהוא העתיק וסידר זאת בתוך ספרו ללא התבוננות מינימלית בדברים, וזה נובע ממה שכתבת בעצמך, המהירות לחבר ספרים תוך כדי טרדות גדולות.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,370
כפי שכתבתי, המשמעות היא שאי אפשר לסמוך על ספר שנכתב ע"י תלמידים טועים (ברמה של להכניס בדיחות קרש) ואפילו לא עבר הגהה ע"י המחבר.
וזו הוצאת שם רע על המחבר, שלא נתן קרדיט לאלה שכתבו את ספרו.
ומכך שנתן קרדיט באחד מספריו למגיהים, מובן ופשוט שאין אפילו עורכים בספריו האחרים, ק"ו שלא כותבי תוכן, ק"ו שלא בידיעתו.
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,890
אין ויכוח שהטקסט הכתוב שם בהערות הוא העתק הדבק מדברי הגרע''י, לכן כותב מש''כ בספר ילקו''י, ופשוט. רק הסידור, והעריכה, ואולי גם סידור המסקנא העולה בצורה מסודרת למעלה מבנו כשהיה עוד בחור.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,370
הוא הפנה גם להלכות וגם להערות. לדוגמא:
"וכן כתבתי להלכה בספר ילקוט יוסף ח"א עמוד יד, ובהערה שם אות יט".
ולשיטתך לא ברור מדוע לא מתייחס לחלקים האחרים, וכי שם לא כל החומר ממנו?
(אם תשים לב, רק בחלק ז' החל פתאום לציין לספרו ילקוט יוסף, ולאחר מכן בחלקים הבאים (ח-ט-י) דאג שבכל כרך יהיה איזכור אחד לרב יצחק. ככל הנראה היה כאן משהו מאחרי הקלעים).
"וכן כתבתי להלכה בספר ילקוט יוסף ח"א עמוד יד, ובהערה שם אות יט".
ולשיטתך לא ברור מדוע לא מתייחס לחלקים האחרים, וכי שם לא כל החומר ממנו?
(אם תשים לב, רק בחלק ז' החל פתאום לציין לספרו ילקוט יוסף, ולאחר מכן בחלקים הבאים (ח-ט-י) דאג שבכל כרך יהיה איזכור אחד לרב יצחק. ככל הנראה היה כאן משהו מאחרי הקלעים).
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,890
לא כל החומר ממנו, אלא יש הרבה דברים שהוא אסף לבד. ואכן גם שם יש פתאום תשובות ארוכות מצוינות ובסוף מצויין "קול סיני" וכדומה. וודאי אם אביו כתב הוא יביא וכדו'. ואין בכוחי לעסוק להיות נוטרה את הכרמים, אנסה לנטור את כרמי והלואי ואצליח.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,370
רוב הדברים ממנו, ובכל זאת לא ציין לו כלל ועיקר, התעלם ממנו לחלוטין.
מאידך גיסא לספרו ילק"י ח"א ציין פעמים רבות, וכמו שכתבתי, וכמו שהסקתי, וכמו שהארכתי, וכו'.
מאידך גיסא לספרו ילק"י ח"א ציין פעמים רבות, וכמו שכתבתי, וכמו שהסקתי, וכמו שהארכתי, וכו'.
דרופתקי דאורייתא
חבר קבוע
- הצטרף
- 24/12/24
- הודעות
- 308
לא קראתי כל מה שנכתב, אבל ספר ילקוט יוסף חלק א' זה ספר רשמי של הגרע"י זצ"ל, שנסדר על ידי בנו שרק נתן סיכומים למעלה, וזה גם כתוב מפורש בעמוד השער שם כמדומה
הלכה ברורה
חבר קבוע
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 235
קיבלתי, עוד העתקה כהנ"ל:
הרואה חושב ש'שיש שכתבו' ו'עיין באור לציון' כאילו יש שם משהו 'אחר'. ומיד אחרי זה ממשיך 'מעצמו' ופשוט שאם יש פי ששים וכו', וכן הפיסקא החדשה 'ואמנם'. [אז רואים שזה העתקה מילה במילה עם הוספות- להראות כאילו שהכל דברים שלו]
והאמת היא שכל הקטע הזה הוא העתקה מהאור לציון. מדוע לא לכתוב את הדברים בצורה המדוייקת והברורה???
שו"ת אור לציון חלק ה - באורים פרק יט - דין אכילת גבינה אחרי בשר אות ח
ונראה שאין להחמיר בהמתנת שש שעות אחר תבשיל של בשר אלא באופן שיש חשש שיש בתבשיל מעט משומן הבשר או העוף, אבל באופן שבישלו בשר או עוף ללא שומן, ולא אכל כלל מהבשר, אין המנהג ברור בזה, שיש שהחמירו ויש שהקילו, (וראה בב"י בסימן קע"ג שם. וראה בשו"ת גינת ורדים יו"ד כלל א' סימן י"ז. וראה בפרמ"ג בסימן פ"ט משב"ז ס"ק ה'), ודי לנו להחמיר בהמתנת שעה אחת, שהרי אף הרמ"א שהחמיר בגבינה אחר תבשיל של בשר, הרי לדעתו אין להחמיר יותר משעה, וכמ"ש שם בסעיף א', וא"כ אף שנהגו להמתין שש שעות, וכמו שנתבאר לעיל בתשובה א', מכל מקום אחר תבשיל של בשר שאין בו שומן, די בהמתנת שעה אחת בלבד. (וראה בספר אור לציון תשובות ח"ג פרק כ"ו בבאורים לתשובה ג'). ופשוט שאם יש פי שישים במרק כנגד הבשר, שאין חשש באכילת גבינה אחר המרק, אם לא טעם מהבשר.
ומשום כך נראה, שאף שכתב בשו"ע בסימן צ"ה סעיף ב', שביצה שנתבשלה בקערה עם בשר ואפילו בקליפה, אסור לאוכלה בכותח. וכמו שביאר בב"י שם בשם תשובת הרשב"א שקליפת הביצה מנוקבת היא, וכשאדם מבשלה תוך יורה של צבעים, תמצא הביצה עצמה צבועה מאותו צבע, ע"ש. מכל מקום נראה שלא נכנס בביצה אלא טעם ולא שומן ממש, ועל כן אם הניחו ביצים שלימות בקליפתן בסיר החמין הבשרי, ולא אכלו אלא את הביצה בלבד, אף שאין לאכול אחריה מיד דברי חלב ואפילו היה החמין ללא רוטב, מכל מקום אין צריך להמתין אלא שעה אחת בלבד, ולאחר מכן מותר לאכול מאכלי חלב. (וראה בבא"ח שנה שניה פרשת שלח אות י"ג, ושם באות ט' ואות י"ג)
הרואה חושב ש'שיש שכתבו' ו'עיין באור לציון' כאילו יש שם משהו 'אחר'. ומיד אחרי זה ממשיך 'מעצמו' ופשוט שאם יש פי ששים וכו', וכן הפיסקא החדשה 'ואמנם'. [אז רואים שזה העתקה מילה במילה עם הוספות- להראות כאילו שהכל דברים שלו]
והאמת היא שכל הקטע הזה הוא העתקה מהאור לציון. מדוע לא לכתוב את הדברים בצורה המדוייקת והברורה???
שו"ת אור לציון חלק ה - באורים פרק יט - דין אכילת גבינה אחרי בשר אות ח
ונראה שאין להחמיר בהמתנת שש שעות אחר תבשיל של בשר אלא באופן שיש חשש שיש בתבשיל מעט משומן הבשר או העוף, אבל באופן שבישלו בשר או עוף ללא שומן, ולא אכל כלל מהבשר, אין המנהג ברור בזה, שיש שהחמירו ויש שהקילו, (וראה בב"י בסימן קע"ג שם. וראה בשו"ת גינת ורדים יו"ד כלל א' סימן י"ז. וראה בפרמ"ג בסימן פ"ט משב"ז ס"ק ה'), ודי לנו להחמיר בהמתנת שעה אחת, שהרי אף הרמ"א שהחמיר בגבינה אחר תבשיל של בשר, הרי לדעתו אין להחמיר יותר משעה, וכמ"ש שם בסעיף א', וא"כ אף שנהגו להמתין שש שעות, וכמו שנתבאר לעיל בתשובה א', מכל מקום אחר תבשיל של בשר שאין בו שומן, די בהמתנת שעה אחת בלבד. (וראה בספר אור לציון תשובות ח"ג פרק כ"ו בבאורים לתשובה ג'). ופשוט שאם יש פי שישים במרק כנגד הבשר, שאין חשש באכילת גבינה אחר המרק, אם לא טעם מהבשר.
ומשום כך נראה, שאף שכתב בשו"ע בסימן צ"ה סעיף ב', שביצה שנתבשלה בקערה עם בשר ואפילו בקליפה, אסור לאוכלה בכותח. וכמו שביאר בב"י שם בשם תשובת הרשב"א שקליפת הביצה מנוקבת היא, וכשאדם מבשלה תוך יורה של צבעים, תמצא הביצה עצמה צבועה מאותו צבע, ע"ש. מכל מקום נראה שלא נכנס בביצה אלא טעם ולא שומן ממש, ועל כן אם הניחו ביצים שלימות בקליפתן בסיר החמין הבשרי, ולא אכלו אלא את הביצה בלבד, אף שאין לאכול אחריה מיד דברי חלב ואפילו היה החמין ללא רוטב, מכל מקום אין צריך להמתין אלא שעה אחת בלבד, ולאחר מכן מותר לאכול מאכלי חלב. (וראה בבא"ח שנה שניה פרשת שלח אות י"ג, ושם באות ט' ואות י"ג)
במערבא אמרי
חבר קבוע
- הצטרף
- 24/12/24
- הודעות
- 559
ייתכן שבכוונה לא רצה להזכיר שזה מהאול"צ מכיון שחולק עליו.
אגב - מעניין שכן יש כמה שינויים בהעתקה, למשל: בקטע המתחיל "ולפ"ז נראה" שינה מלשון האול"צ "ומשום כך נראה", וכן בשורה השלישית שם נכתב בטעות "וכפי שביאר בכ"י שם" במקום בב"י, וכן נכנס המקור מהשו"ע בתוך סוגרים עגולות ועוד שינויים.
ולגופו של ענין - בעיקר תמיהת הילקו"י על האול"צ, א' - דכמו שנהגו להחמיר להמתין שש שעות במרק צלול של בשר, כך יש להחמיר בביצה שנתבשלה עם בשר, ב' - ומנין המציא האול"צ את הפשרה של שעה אחת.
ולא זכיתי להבין, א' - הרי זה גופא כתב האול"צ שרק בתבשיל בשר שיש בו שומן החמירו, אבל בבשר או עוף ללא שומן, אין המנהג ברור להחמיר לחכות שש שעות, ולכן יש להקל לחכות רק שעה אחת וכמ"ש הרמ"א לגבי תבשיל של בשר, ואע"פ שנהגו דלא כהרמ"א בתבשיל בשר עם שומן, מ"מ אם הבשר ללא שומן שפיר יש להקל לחכות רק שעה כדעת הרמ"א. ולכן בביצה שאין בה אלא טעם ולא שומן ממש, אפשר להקל לחכות רק שעה. ב' - ומימלא אין זה המצאה, אבל הסתמכות על דעת הרמ"א כשאין מנהג ברור דלא כוותיה.
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר קבוע
גם ספר תורת הטהרה הגרע"י מתייחס אליו כמו ספר שלו, למרות שנכתב ע"י בנו הראש"ל הגר"ד שליט"א
וכן ההלכות למעלה בספרי הליכות עולם, שלא נכתבו על ידו, ואעפ"כ מתייחס להם בלשון "כמו שכתבתי"
והיינו טעמא כי זה תורה שלו, והוא גם עבר על הדברים והגיהם כרצונו לפרטי פרטים, ממילא קרא לזה את שמו, אע"פ שמעשה הכתיבה נעשה ע"י אחר
[וכך נהג גם הגרב"צ אבא שאול, בין לגבי אול"צ ח"א ובין לגבי ח"ב והל' שביעית]
בגלל שבהעתקה מאוצר החכמה נופלים כאלה שיבושים.
שאינו יודע לשאול
חבר קבוע
- הצטרף
- 4/11/25
- הודעות
- 696
העניין הוא שהרב דוד לא מתייחס לתורת הטהרה כספר שלו במובן זה שלא יכתוב וכן כתבתי או וכן העליתי בתורת הטהרה, אלא שתמיד הוא מספר דברים כהווייתן כיצד למד עם אביו ויצא הספר.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,370
על העתק הדבק שמאן דהו העתיק ממך, לא כותבים "כפי שכתבתי בספרי"... "כפי שהארכתי"... "כפי שהסקתי"...
ספר תורת הטהרה לא מוזכר אפילו פעם אחת בשו"ת יביע אומר. וגם הוא סיכום הלכות ותו לא.
הליכות עולם הוא ספר של הגר"ע יוסף לכל דבר (אם בכלל הטענה נכונה, שסיכום ההלכות לא נכתב על ידו, וגם אם כן, זהו סיכום לספרו שמישהו עשה עבורו והוא עבר עליו).
הלכה ברורה
חבר קבוע
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 235
אם הוא היה כותב ראיתי למחבר אחד שכתב וכו' ע"כ. ולא היה מזכיר את שמו של האור לציון בגלל שחושש על כבודו שמזכיר אותו [שזה חידוש מבחינתי שהוא לא חולק על האור לציון משום כבודו, או כבוד עורכיו... בדר"כ הוא רגיל לעשות ההיפך], ניחא, אבל לקחת קטע ולהוסיף מילים, ולסדר אותו כאילו אתה הכותב, ואתה המסגנן וכו', זה דבר שלא ייעשה. בפרט שזה כבר נעשה כסדר בספריו (רק יומיים שפתחו את האשכול ותראה איך הדוגמאות צפות).
דברים ברורים.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,370
כפי שכתבתי, מדברי הגר"ע ביביע אומר משמע שהוא כתב גם את קיצור ההלכות למעלה (מה שאתה מכנה סיכומים).
