קבלת שבת ומזמור שיר ליום השבת

אני לא יודע

חבר חדש
הצטרף
25/5/25
הודעות
59
הרב בשיעור האחרון במוצ"ש (ועוד כמה פעמים קודם) דן בצורת קבלת השבת
ותורף דבריו כי בספרי הראשונים לא נזכר כלל קבלת שבת אלא באמירת ברכו,
ובתקופת מרן ז"ל היו מקבלים באמירת מזמור שיר ליום השבת,

והשתא נהיגנא באמירת לכה דודי לקראת כלה, ויש לדון אי מועיל כקבלת שבת
על כן הנהגנו בבית המדרש יחוה דעת לומר מזמור שיר מיד אחר פיוט לכה דודי
ולהסתלק מן הספק ולקבל שבת כדברי מרן.

ומאוד נפלאתי כי לכאו' אין באמירת מזמור שיר ליום השבת קבלת שבת כשהוא לבדו
אלא שהיא כאמירת ברכו וראה כי מנהג בני ספרד לומר בימי החול פסוקי ה' צבאות
ובליל השבת מזמור שיר ליום השבת ובליל יו"ט מזמור של ההוא יומא, בפסח מזמור הודו, בשבועות יקום א-ם בסוכות מזמורי כאיל תערוג, ביום עצרת למנצח על השמינית ןבר"ה מזמור הרנינו
וא"כ דברי מרן כי קבלת השבת היא באמירת מזמור שיר ליום השבת כמוה כאמירת ברכו שהיא תחילת תפילת ערבית
ולכא' המקדים לאומרה קודם במה מדליקין (ושיר השירים ודברי תורה) לא קבל באמירתו שבת
 
כנראה כוונתו להקדים כמה שיותר את 'קבלת שבת', הרבה מקפידים לומר 'מזמור שיר' לפני השקיעה משום תוספת שבת, ואם יאמרו במה מדליקין אולי יעבור השקיעה
 
כנראה כוונתו להקדים כמה שיותר את 'קבלת שבת', הרבה מקפידים לומר 'מזמור שיר' לפני השקיעה משום תוספת שבת, ואם יאמרו במה מדליקין אולי יעבור השקיעה
תקרא שוב מה כתבתי
אין שום קבלת שבת באמירת מזמור שיר
 
הרב בשיעור האחרון במוצ"ש (ועוד כמה פעמים קודם) דן בצורת קבלת השבת
ותורף דבריו כי בספרי הראשונים לא נזכר כלל קבלת שבת אלא באמירת ברכו,
ובתקופת מרן ז"ל היו מקבלים באמירת מזמור שיר ליום השבת,

והשתא נהיגנא באמירת לכה דודי לקראת כלה, ויש לדון אי מועיל כקבלת שבת
על כן הנהגנו בבית המדרש יחוה דעת לומר מזמור שיר מיד אחר פיוט לכה דודי
ולהסתלק מן הספק ולקבל שבת כדברי מרן.

ומאוד נפלאתי כי לכאו' אין באמירת מזמור שיר ליום השבת קבלת שבת כשהוא לבדו
אלא שהיא כאמירת ברכו וראה כי מנהג בני ספרד לומר בימי החול פסוקי ה' צבאות
ובליל השבת מזמור שיר ליום השבת ובליל יו"ט מזמור של ההוא יומא, בפסח מזמור הודו, בשבועות יקום א-ם בסוכות מזמורי כאיל תערוג, ביום עצרת למנצח על השמינית ןבר"ה מזמור הרנינו
וא"כ דברי מרן כי קבלת השבת היא באמירת מזמור שיר ליום השבת כמוה כאמירת ברכו שהיא תחילת תפילת ערבית
ולכא' המקדים לאומרה קודם במה מדליקין (ושיר השירים ודברי תורה) לא קבל באמירתו שבת
איך אתה רואה שזה תחילת ערבית?
בגמ' משמע שבתפילה מקבל. לא ברכו, אלא שברכו זה התיבה הראשונה שבערבית. אבל מזמור שיר? לא משום ערבית, אלא כי כבר הזכיר שבת.
 
הרב בשיעור האחרון במוצ"ש (ועוד כמה פעמים קודם) דן בצורת קבלת השבת
ותורף דבריו כי בספרי הראשונים לא נזכר כלל קבלת שבת אלא באמירת ברכו,
ובתקופת מרן ז"ל היו מקבלים באמירת מזמור שיר ליום השבת,

והשתא נהיגנא באמירת לכה דודי לקראת כלה, ויש לדון אי מועיל כקבלת שבת
על כן הנהגנו בבית המדרש יחוה דעת לומר מזמור שיר מיד אחר פיוט לכה דודי
ולהסתלק מן הספק ולקבל שבת כדברי מרן.

ומאוד נפלאתי כי לכאו' אין באמירת מזמור שיר ליום השבת קבלת שבת כשהוא לבדו
אלא שהיא כאמירת ברכו וראה כי מנהג בני ספרד לומר בימי החול פסוקי ה' צבאות
ובליל השבת מזמור שיר ליום השבת ובליל יו"ט מזמור של ההוא יומא, בפסח מזמור הודו, בשבועות יקום א-ם בסוכות מזמורי כאיל תערוג, ביום עצרת למנצח על השמינית ןבר"ה מזמור הרנינו
וא"כ דברי מרן כי קבלת השבת היא באמירת מזמור שיר ליום השבת כמוה כאמירת ברכו שהיא תחילת תפילת ערבית
ולכא' המקדים לאומרה קודם במה מדליקין (ושיר השירים ודברי תורה) לא קבל באמירתו שבת

לא הבנתי,
בגמ' כתוב שר' ינאי היה אומר "בואי כלה",
וכי זה לא קבלת שבת ?
וכי רק מי שאמר ברכו, או מזמור שיר קיבל עליו שבת, קיבל עליו שבת ?
ואם אני אומר "הריני מקבל עלי קדושת השבת" לא קבלתי שבת ?
 
הרב בשיעור האחרון במוצ"ש (ועוד כמה פעמים קודם) דן בצורת קבלת השבת
ותורף דבריו כי בספרי הראשונים לא נזכר כלל קבלת שבת אלא באמירת ברכו,
ובתקופת מרן ז"ל היו מקבלים באמירת מזמור שיר ליום השבת,

והשתא נהיגנא באמירת לכה דודי לקראת כלה, ויש לדון אי מועיל כקבלת שבת
על כן הנהגנו בבית המדרש יחוה דעת לומר מזמור שיר מיד אחר פיוט לכה דודי
ולהסתלק מן הספק ולקבל שבת כדברי מרן.

ומאוד נפלאתי כי לכאו' אין באמירת מזמור שיר ליום השבת קבלת שבת כשהוא לבדו
אלא שהיא כאמירת ברכו וראה כי מנהג בני ספרד לומר בימי החול פסוקי ה' צבאות
ובליל השבת מזמור שיר ליום השבת ובליל יו"ט מזמור של ההוא יומא, בפסח מזמור הודו, בשבועות יקום א-ם בסוכות מזמורי כאיל תערוג, ביום עצרת למנצח על השמינית ןבר"ה מזמור הרנינו
וא"כ דברי מרן כי קבלת השבת היא באמירת מזמור שיר ליום השבת כמוה כאמירת ברכו שהיא תחילת תפילת ערבית
ולכא' המקדים לאומרה קודם במה מדליקין (ושיר השירים ודברי תורה) לא קבל באמירתו שבת

כנראה כוונתו להקדים כמה שיותר את 'קבלת שבת', הרבה מקפידים לומר 'מזמור שיר' לפני השקיעה משום תוספת שבת, ואם יאמרו במה מדליקין אולי יעבור השקיעה

@אני לא יודע אבל ככה ראיתי עושים בכל בתי הכנסת מקדם, וכן הוא בסידורים.

הרבה נוהגים להפסיק בבמה מדליקין באמצע וכן הורה אביו בחזו"ע ואולי בא לאפוקי ממנו.
@אני לא יודע לקח לי זמן להבין מי זה "הרב" אנא פעם באה אמור שמו.
עיקר התקנה ביחוה דעת [הייתי בקהל כאשר הודיע על זה] היתה להתחיל מנחה 27 דקות לפני השקיעה, באופן שיהיו כמה דקות לפני השקיעה בשעה שאומרים בואי בשלום ומזמור שיר ליום השבת, לקיים דין תוספת שבת, ולכן לא בא לאפוקי מאביו, אלא לגרום לכך שלא יקבלו את השבת אחרי השקיעה מפני שהרבה לא מקבלים.
ומה שהקשה מר על כך שמזמור שיר ליום השבת לבדו איננה קבלת שבת, אמת הוא, וזה קשה על מנהג הרבה בתי כנסת.
אגב הרבה פעמים אני מתפלל אצל יהודים מרוקנים בליל שבת, ויש קבלת שבת ארוכה יותר עם הלכו נרננה וכו', ובאותו בית כנסת מגיעים לבואי כלה ולמזמור שיר אחרי צאת הכוכבים, ובדרך כלל נהגתי לומר בעצמי מיד אחרי מנחה מזמור שיר ליום השבת, כעת אולי אשנה מנהגי יישר כוח
 
כעת ראיתי שדן בזה הוא עצמו כאן :
 
בכל מקרה, הפשטות היא שלא צריך לקבל שבת בפה כלל
וגם ר' ינאי שהיה אומר בואי כלה לא כתוב בגמ' שזה היה כדי לקבל תוספת שבת
נכון שדעת כמה אח' וכו', אבל דעת השו''ע (וכך המנהג הרווח) לא לקבל שבת בפה
 
בכל מקרה, הפשטות היא שלא צריך לקבל שבת בפה כלל
וגם ר' ינאי שהיה אומר בואי כלה לא כתוב בגמ' שזה היה כדי לקבל תוספת שבת
נכון שדעת כמה אח' וכו', אבל דעת השו''ע (וכך המנהג הרווח) לא לקבל שבת בפה
אבל צריך לקבל בלב.
וכשרוב הציבור שוכח מזה, ראוי לתקן שיקבלו בפה.
 
אבל צריך לקבל בלב.
וכשרוב הציבור שוכח מזה, ראוי לתקן שיקבלו בפה.
גם לא בהכרח
דוקא הגרע''י (כמו רוב הפוסקים) ס''ל דעצם זה שפורש ממלאכה הוי תוספת, והכי מסתבר
ולכן הוא מתיר להתפלל בע''ש מנחה עם השקיעה (ולשיטתו אפי' אחרי השקיעה, אבל זה גם בחול לא לא כ''כ פשוט ...)
 
ראשי תחתית