המניע ברור.
הרב יצחק - אחר בקשת המחילה מכבודו - סבור שיש לכפות על כל עם ישראל, ולכל הפחות על כל בני עדות המזרח והמערב (המכונים ספרדים), דרך הלכתית אחת ויחידה (=של אביו), השקפה אחת ויחידה (=שהיא פשרנית יותר מההשקפה המקובלת אצל הליטאים), ומנהיג אחד ויחיד, בין בהלכה בין בפוליטיקה (=הוא עצמו).
ולא זו בלבד שהוא סבור כך, אלא הוא גם פועל אקטיבית כדי לבצע זאת, במתקפות אישיות על כל מי שסוטה מהקו שסלל ובשלל דרכים אחרות.
ולא מדובר ברב זוטר וחסר משמעות, אלא ברב חשוב שאלפים הולכים לאורו, תלמיד חכם ורטוריקן, מיוחס ועוטה גלימה, ובעל השפעה פוליטית גדולה. לפיכך, אם המתקפות שלו לא יענו במתקפת נגד - סיכוי סביר שהוא יצליח בכך. ובמתקפת הנגד, משתמשים באותם אמצעים בהם הוא משתמש.
אישית, אני סבור שהרב יצחק הוא מחשובי הרבנים, ובהחלט ראוי להנהיג את אלו החפצים ללכת לאורו וללמוד את תורתו. לולא שרבים כאן מרגישים מאויימים ממנו, אני כמעט בטוח שלא היה חולק על השקפתי זו. אבל את חלק זה בהתנהגותו - איני מסוגל לקבל.
