מהדוגמא
הראשונה לדוגמא האחרונה:
הצג קובץ מצורף 18336
א) גם כאן אין הערה על מרן הרב עובדיה...
ב) איני מבין מה ההערה על הגרמ"ל.
[תפל"מ ח"ב סי' י' אות ג'].
זה לשון המשנ"ב ושעה"צ:
הצג קובץ מצורף 18337
הצג קובץ מצורף 18338
הדבר ברור שבשעה"צ מציין דמ"ש במשנ"ב דיש מקילין בישראל עוע"ג ומזהירן שיכוונו בעשיה לשם מצה, היא דעת רב האי גאון.
ושדעת הרא"ה להקל מטעם אחר, דסגי בשימור לשם מצה.
וע"ז מעיר התפל"מ לנכון, שברי"צ גיאת מבואר בדעת רה"ג להדיא דס"ל כדעת הרא"ה, דלא בעי עשייה לשם מצוה רק שימור לשם מצה.
וכנראה שהמעיר קורא כל דברי השעה"צ בריהטא חדא, שדעת רה"ג והרא"ה להקל מטעמא אחרינא וכו'.
וזה קשה: א) א"כ לא ציין מי הסוברים כטעם שהובא במשנ"ב שמזהירן שיכוונו וכו'. ב) גם הלשון מגומגם וקשה היתוך, ומראה יותר כהבנת התפל"מ.
[ולכל הפחות אפשר לכתוב דרך ישוב ליישב דברי מי שגדול הגאון משנ"ב. אבל עצם ההערה נכונה מאוד]
וכבר ראיתי שהעיר בזה על המשנ"ב, עוד ת"ח מאמריקה, בקובץ אור ישראל מאנסי:
הצג קובץ מצורף 18339