מעניין שגדולי הראשונים לא חשבו כמוך
ורק בגלל זה הריב"ש שהיה מספרד ומתלמידי הרשב"א והר"ן הוא כתב
"כי מאשכנז תצא תורה ודבר ה' מצרפת".
עוד מקום שהתבטא הריב"ש על רש"י ותוס' שבלעדיהם כל התלמוד היה סתום וחתום
לשון הריב"ש בסי' שצ"ד - על רש"י ור"ת ושאר חכמי תוס'
המאור הגדול רבינו שלמה זצ"ל [רש"י]
גלה עמוקות התלמוד מני חושך לא עממוהו כל סתום, ובזולת פירושו היה כדברי הספר החתום.
והמאור השני רבינו יעקב אש תם [רבינו תם]
אשר כמוהו בפלפול לא נהיה מאחר שהתלמוד נחתם, תלמוד ערוך בפיו ושגור, סיני ועוקר הרים, וטוחנן זה בזה מפלפולו ועומק שכלו ורוחב בינתו, כל חכם לב הן יגור.
ואת שאר הכוכבים חכמי הצרפתים מפיהם אנו חיים ומימיהם אנו שותים.
לשונות הרמב"ן על חכמי תוס'
רמב"ן ברכות נ.- אלא שאי אפשר שלא הקדימו בפירוש
הצרפתים הבקיאים בחדרי הלכה.
רמב"ן בריש דינא דגרמי- וחכמים הצרפתים אספו רובן אל עמן,
הם המורים הם המלמדים הם המגלים לנו נטמן.
רמב"ן ע"ז נח:- אלא כיון שדעת רבינו וחכמי הצרפתים ז"ל בזה לאסור אף בהנאה
בטלנו דברינו להורות כדבריהם.
רמב"ן חולין צד.- וטעם זה שכתבתי במנהג הכרזה מדברי רבותינו הצרפתים למדתי והוספתי לקח,
ותורתינו שלהם היא
אביא לעניין זה את דבריו של המאירי, בייחסו להבדל בין חכמי ספרד, לחכמי צרפת ואשכנז
והוא בהקדמתו לאבות
שמדבר מענייני הראשונים שבספרד ובצרפת ופרווינצא, כשעוסק בספרד כותב ומונה מאחרי הגאונים, את רבינו חננאל ורבינו נסים ור' שמואל הנגיד ולאחריהם היו הר' יצחק בר' ברוך והרי"ץ גיאת וכו' ולאחריהם הרי"ף והעמיד תלמידים הרבה הר' אפריים והר"י מיגאש וכו' ולאחריהם הרמב"ם, וכותב שאחר כן שממו הישיבות מספרד מרוב מלחמות וגזרות, אך מיד מוסיף- דגם בזמנו ולאחריו היו חכמים גדולים
אלא שלא כתבנו רק אשר יצא טבעם בעולם ונתפרסם פרסום כללי אלא שמהם נתפרסמו מצד מלאכות אחרות בחכמות ובמיטב השיר ובדקדוק כמו החכם ר' יהודה חיוג והחכם ר' מרינוס אבן גנח ומהם החכם ר' שלמה בן יהודה גבירול אשר היה בימי ר' שמואל הנגיד ובימי הרי"ץ גיאת, והחכם הכללי ר' משה בן עזרא והחכם ר' יהודה הלוי בר' שמואל והחכם ר' אברהם אבן עזרא.
ומיד אחרי זה שעובר אל צרפת כותב בזה הלשון- ובארץ צרפת היו רבנים גדולים אחר רבינו שלמה ז"ל אשר
כתבו ללמד ולהועיל בפירוש ובפסק כרבינו יצחק הזקן בעל התוס' ורבינו שמשון וכו' ורבינו יעקב אשר נודעה מעלתו ור' שמואל אחיו והרבה אחריהם עד אשר הגיע הזמן לר"ם מרוטנבורג וכו' ואחריו ר' פרץ וכו'.
וכן בקטעים שלפנ"כ שמביא את ארבעת הפרשנים רש"י והראב"ד והר"י מיגאש ור' מאיר מטולטילא, כותב שאחריהם היו חיבורים כלליים ומהם פרטיים לחכמי הדורות אשר לפנינו בנרבונה ובדריש ומונטפשליר [ערים בפרווניצא], וברצלונה וגירונדה [ערים בספרד] ויתר סביבותיהם, ואז כותב מיד-
ובצרפת ואשכנז הוציאו לאור כל תעלומה כי היתה כוונתם להאיר להבאים אחריהם להשלימם בהודעת צפוני התלמוד.
מאגב שיטפא דלישניה- מגדיר את חכמי הספרדים כגדולים בפיוט ודקדוק וכד'
ואילו צרפת ואשכנז, כתבו להועיל בפירוש ובפסק
וכן להוציא לאור כל תעלומה וכו' בהודעת צפוני התלמוד