אגב, האשכול העלה את נושא ההנהגה הספרדית ואני אכתוב את גרגר המלח שלי בעניין.
הציבור מסתכל מעבר לגדר, רואה את ההנהגה המאוד חזקה ותקיפה של האשכנזים ורואה בה מודל לחיקוי, בלי להיכנס שלאלה אם מה שקורה שם לא קצת חזק מידי, צריך להבין שזה ממש לא דבר שנבנה ביום, אני לא חושב שר' משה הלל הירש הוא אדם שיש לו כל כך הרבה הערצה ציבורית כדי שהוא יכריע יעלים וימחוק כל זכר למנהיגות אחרת, היה אדם אחד כזה, אולי שניים, והכוונה לרב שך ואולי גם הגראי"ל שטיינמן, לבנות מנהיגות כזו לוקח שנים, ים של הכרעות קטנות, המון המון מקרי הנהגה קטנים, רישום של ישיבה, מקווה שנסגר, בעיית כשרות שצריכה פיתרון והמון הכרעות ציבוריות קטנות וקשות מאוד, אחרי עשרות שנים של הכרעות שאילו ברגע שהיה צורך במנהיגות ציבורית כללי (הקמת דגל התורה אצל הרב שך או פיצול דגל התורה אצל הגראי"ל) לא היה אפילו אדם אחד שהעיז להציע רעיון אחר, ואם היה אדם כזה הציבור עצמו מחק והשמיד את הרלוונטיות שלו באופן מיידי וחד משמעי. (הגר"ד לנדו והגר"ח גריינמן מול הרב שך, והגר"ש אוירבך מול הגראי"ל).
מה שקורה היום עם הגר"ד לנדו, ומה שקרה עם הגריש"א והגר"ג אדלשטיין, אפילו מה שקרה עם הגרח"ק היה פשוט המשך טבעי, הדור איבד מנהיג ולא רצה לחזור אחורה לפירוד ולשבטיות מכוח ההרגל נבחר המועמד הקרוב ביותר לפסגה לשבת עליה, למרות שלא ברור אם הוא היה מצליח לעלות לשם לבד.
אפשר להשוות את זה למלכות דוד, עולה למלכות לאט מאוד, כל ספר שמואל מספר את הסיפור הזה, בתחילת נקבצים אנשים רקים, ואז יונתן ואז גיבורי שאול ואז הוא מולך בחברון ורק אחרי שבע שנות מלכות הוא עולה לירושלים ומולך על האומה כולה, מגבש ומאחד את הממלכה לאחת. שבעים ושלוש שנה אחר כך, כשעם ישראל מואס במלכות דוד הוא לא מעלה על הדעת כבר לשוב לאנרכיה והוא ימליך מן הגורן ומן היקב, לזמרי, למשל, היה הרבה יותר קל לכבוש את המלכות, דוד המלך היה מקנא בו... המנהיג הבא לא זקוק לכריזמה והעוצמה שאיפיינה את המנהיג הראשון, הוא פשוט עולה על גלי ההצלחה של הראשון, המייסד והמאחד.
בציבור הספרדי היה אחד כזה, מרן הגר"ע יוסף, והיו לו גם ממשיכים, אבל הממלכה התקדמה והתפרקה לשבטים שוב, יש מי שינסה להמשיך את השולשלת המקורית, אבל יש לו הרבה יותר התנגדות, מי שינסה להעמיד שולשלת חדשה צריך לאחד ציבור שמעולם לא היה מאוחד, וסבל מהרבה יותר תסביכי נחיתות ותיסבוכים מול הציבור הליטאי - ציבור בני התורה הספרדים. הנהגה כזו לא צומחת ביומיים, גם לא בחמש שנים, זה תהליך ארוך של גיבוש והכרעה שאף אחד לא יכול לנחש איך ומתי זה יגמר
