יש תמונות מהעצרת בפורת יוסף??
העלו במק"א.
אשמח אם תעלו קישור
נכון
שו"ת אור לציון חלק ד - באורים פרק מג - זמן ההדלקה אות ה
לפני צאת הכוכבים, הכוונה אחרי השקיעה ב'בין השמשות' שאז זה פחות חמור כי זה גם ספק לילה (וברכות ק''ש זה רק דרבנן) וגם אין את הבעיה החמורה של 'תרתי דסתרי'
מ"מ גם דעת מרן האול"צ להעדיף צה"כ וע"ע בתורת ציון ח"ז במאמרו של ר' אברהם דהאן שכן ראוי גם ע"פ הקבלה
זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף ל עמוד ב
מהו המקור לכך בדעת מרן חכם בן ציון? אמנם בחלק ב נראה שכך הדברים נוטים, אבל הוא דרך הידור גרידא, שאפילו לפני השקיעה כתב שם שמותר לכתחילה מאחר שכך הוא המנהג וגדול כחו, וקל וחומר לאחר צאת הכוכבים.
יעויין בבית יוסף אורח חיים סימן מו וז"ל: ועכשיו נהגו העולם לומר פסוק ראשון של ק"ש כרבי יהודה הנשיא משום דק"ש בציבור הוי אחר הנץ החמה ולכך קורין אותו פסוק קודם שמא שעת קריאת אותו פסוק יהיה קודם הנץ החמה ואפילו אם יהיה אחר הנץ מכל מקום טוב למהר ולהקדים ק"ש דאורייתא כל מה שאפשר וגדולה מזו נראה מהירושלמי שכתבתי בסמוך שהיה מנהגם בציבור לקרות קריאת שמע בזמנה ואח"כ חוזרים וקורין אותה עם ברכותיה ואף על פי שבתחלה קראוה כולה והטעם לפי שאינו מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו לקרוא את שמע אלא ברכות השבח הן וגדולה מזו ומזו מצאתי להרשב"א בתשובה (ח"א סי' מז ושיט) וזה לשונו הא דתנן (שם.) היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא מסתברא דחוזר ואומר ברכות בפני עצמן ואף על פי שאינו קורא ק"ש שהברכות לא נתקנו על ק"ש תדע שהרי אינו מברך על ק"ש וכן כתב בארחות חיים (הל' ק"ש סי' יג ויד) בשמו דהא דתנן (כב:) ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא דמסתברא שחוזר ואומר ברכות בפני עצמן מהטעם הנזכר הילכך מנהג דידן מנהג ותיקין הוא. עד כאן.
זוהר חדש זה לא זוהר (לא שאינו בר סמכא ח''ו, אבל ברור שלד''מ), והאר''י גם לא הביא את זה.
אולי
נכון שלא לפני השקיעה, אבל יש ענין דווקא להתפלל קודם צאת הכוכבים, זה מבואר בדברי שניהם להדיא.
א. גם הוא כותב שעדיף צה"כ ושהיה לו כוח הוא גם הוא התפלל בצה"כ
מחילה ממעכ"ת, לא התכוונתי לומר שאין אפשרות שבן תורה יחמיר בזה, רק כתבתי שאי אפשר לומר שמי שהוא בן תורה לא ייתכן שיתפלל קודם לכן. זה הבדל גדול מאד.
אין עוד גדולים, אין עוד בני תורה?!
למרות שזה נגד כל הראשונים, עם חששות ברכה לבטלה ?
אין עוד רבנים ?
הרמב''ם דיבר אך ורק על תפילה, בשופו''א לא על ברכות ק''ש !
נכון, אבל בזה יש הסוברים שזה נאמר רק על אותו יום, ונכון שמסיבה זו לכתחילה ראוי להימנע מתפילות בפלג, אם לא בשעה''ד
מי הם כל הראשונים הנ"ל, כתבת בעצמך שתוספות כתבו לא כן.
אם יש רב אחד שנוהג כך, זה אומר בבירור שאין אחריו עוד ספק שגם בן תורה גמור יכול לעשות כך.
היה עושה.
אולי תפרש. אולי אתה מתכוין לרבינו יונה, אבל מדבריו נראה שכבר בזמנו היה מנהג כזה, וגם אם לא עושים כמותו אין זה קושיא על המנהג.
כל הראשונים חוץ מרבנו תם, שזה עשרות (!) ראשונים, שחששו לתרתי דסתרי, ובכללם גם מרן השו''ע כמבואר להדיא בסימן רל''ה
לא רבנו יונה.
עניתי על זה בתגובה לרב @עת שערי רצון.
המנהג סובר שזה לא פשוט. ובבית יוסף סימן רסא (אולי רסג) מבואר בהדיא שסבר שקוראים קריאת שמע קודם הלילה, והיינו בברכותיה.
איך זה קשור לדעת הרמב''ם ???!!!
צודק שאין ראיה ברורה מדעת הרמב"ם, ובעיקר כי עיקר סברתו היא תפילת ערבית רשות, אבל אתה נקטת שזה פשוט בדעתו, וזה לא פשוט, ואדרבה כיון דקיימא כן כרבי יוחנן שסומכים גאולה לתפילה, נראה דוחק לומר שבאופן זה הופכים את הסדר, ולכן יש מזה קצת מקור למנהג, אם כי אין הכרח.
ממש לא
במחשב נמצאה המילה ברכות, בדעת רבינו תם שהוכיח מזה שקורין אותה קודם הלילה כעיקר, ודעת רב האי בגירסא הלא עיקרית.
