באנר תרומה

רבי שלום כהן זצ"ל

הערב התקיימה בבני ברק, העצרת המרכזית לזכרו של מרן ראש הישיבה חכם שלום כהן זצוק"ל בבית המדרש מנין אברכים שיכון ה' בעיר, בהשתתפות חבר המועצת הגר"א סאלים, גאב"ד עמלי תורה הגר"ש זעפראני, הגר"ל פנחסי ר"י 'אור אברהם', בנו הגר"א כהן מראשי ישיבת 'יקירי ירושלים', הגר"א זכותא, הגר"מ מזרחי ר"י 'נחלת יוסף', חתנו של מרן - הגר"י חיון, הגר"ע יחזקאל, נכדו הרב טולדנו, רבנים, בני משפחה, אישי ציבור וקהל רב. (צילום: איתי קצב. ידיעות בני ברק).

1755643111433.png
 
למישהו יש מקור לציטוט על ק"ש שמי שלא מקפיד על מג"א אם ברכותיה הוא לא בן תורה

ולכא' אמור להיות אותו דבר בזמן ק"ש של ערבית [חוץ מבעיות הפלג -יעוין תורת ציון ח"ז במאמר ערבית קודם הלילה]
 
הגה''צ חכם נסים בן שמעון השתתף הערב בשמחת בר המצוה לבנו של הגאון הרב שמעון כהן, מראשי ישיבת 'פורת יוסף' ונכדו של מרן ראש הישיבה חכם שלום כהן זצוק"ל נשיא מועצת חכמי התורה שנערכה בעיר בני ברק (ידיעות בני ברק).

הצג קובץ מצורף 11625
 
ולכא' אמור להיות אותו דבר בזמן ק"ש של ערבית [חוץ מבעיות הפלג -יעוין תורת ציון ח"ז במאמר ערבית קודם הלילה]
נכון
למעשה, בקהילות בני תורה אמיתיות נמנעים נלארגן מנהגי 'פלג'
הובא כאן בעבר מכתב מהרב זאפרני עם הוראה להתפלל רק בצה''כ, ולא לפני זולת בשעה''ד
 
למישהו יש מקור לציטוט על ק"ש שמי שלא מקפיד על מג"א אם ברכותיה הוא לא בן תורה

ולכא' אמור להיות אותו דבר בזמן ק"ש של ערבית [חוץ מבעיות הפלג -יעוין תורת ציון ח"ז במאמר ערבית קודם הלילה]
שו"ת אור לציון חלק ד - באורים פרק מג - זמן ההדלקה אות ה
ואמנם יש הנוהגים להתפלל במשך השנה תפילת ערבית מבעוד יום מפלג המנחה, וראה בזה בספר אור לציון תשובות ח"ב פרק ט"ו תשובה ו', ע"ש. וכן נהגו רבים מבני ספרד. ונהגו כך משום שיש טורח בקיבוצם שנית, וכמו שנתבאר שם, וכן משום שלפי הזוהר והאריז"ל יש להתפלל ערבית לפני צאת הכוכבים משום ייראוך עם שמש, וכמובא בכה"ח בסימן רל"ג אות י"ב. וראה גם בכה"ח בסימן רל"ב אות ז', ע"ש.
 
ונהגו כך משום שיש טורח בקיבוצם שנית, וכמו שנתבאר שם, וכן משום שלפי הזוהר והאריז"ל יש להתפלל ערבית לפני צאת הכוכבים משום ייראוך עם שמש, וכמובא בכה"ח בסימן רל"ג אות י"ב. וראה גם בכה"ח בסימן רל"ב אות ז', ע"ש.
לפני צאת הכוכבים, הכוונה אחרי השקיעה ב'בין השמשות' שאז זה פחות חמור כי זה גם ספק לילה (וברכות ק''ש זה רק דרבנן) וגם אין את הבעיה החמורה של 'תרתי דסתרי'
ובכל מקרה לא כתוב לא בזוהר ולא באר''י במפורש שיש להתפלל לפני הלילה, והרבה מקובלים היו מתפללים בזמנה או בבין השמשות
האר''י היה מתפלל מנחה עם השקיעה, ולכן בודאי שלא יכל להתפלל ערבית לפני השקיעה, אלא רק בביה''ש או צה''כ
 
שו"ת אור לציון חלק ד - באורים פרק מג - זמן ההדלקה אות ה
ואמנם יש הנוהגים להתפלל במשך השנה תפילת ערבית מבעוד יום מפלג המנחה, וראה בזה בספר אור לציון תשובות ח"ב פרק ט"ו תשובה ו', ע"ש. וכן נהגו רבים מבני ספרד. ונהגו כך משום שיש טורח בקיבוצם שנית, וכמו שנתבאר שם, וכן משום שלפי הזוהר והאריז"ל יש להתפלל ערבית לפני צאת הכוכבים משום ייראוך עם שמש, וכמובא בכה"ח בסימן רל"ג אות י"ב. וראה גם בכה"ח בסימן רל"ב אות ז', ע"ש.
מ"מ גם דעת מרן האול"צ להעדיף צה"כ וע"ע בתורת ציון ח"ז במאמרו של ר' אברהם דהאן שכן ראוי גם ע"פ הקבלה
 
ובכל מקרה לא כתוב לא בזוהר ולא באר''י במפורש שיש להתפלל לפני הלילה,
זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף ל עמוד ב
דאריב"ל א"ר יוחנן אמר רב מששקעה החמה עד שיראו שני כוכבים זמן תפלה האחרונה דהכי תנינן משיראו שני כוכבים הוא תחלת משמרה ראשונה שבאים כת הראשונה של מלאכי השרת וממתינים להם לישראל עד אותה שעה ואז מתחילין לומר שירה וננעלו כל השערים מתושבחתן של מטה ואין שערים נפתחים אלא למלאכי השרת האומרים שירה.
ובכף החיים סימן רלג אות יב העתקתיהו:
1761034303273.png
וראיתי בקונטרס אחד שיצא בענין שהעתיק מהזבחי צדק, שודאי הוא לכתחילה גמור, ואפילו קודם השקיעה, שהרי בבג'דאד רבתי אין שום דוחק שהשווקים מלאים בלילות, ואם כן על כרחנו שאנו סומכים על זה לכתחילה. ואין לי יכולת לבדוק אחרי מקור זה, אולי משהו יוכל להעלות, ושכמ"ה.
מ"מ גם דעת מרן האול"צ להעדיף צה"כ וע"ע בתורת ציון ח"ז במאמרו של ר' אברהם דהאן שכן ראוי גם ע"פ הקבלה
מהו המקור לכך בדעת מרן חכם בן ציון? אמנם בחלק ב נראה שכך הדברים נוטים, אבל הוא דרך הידור גרידא, שאפילו לפני השקיעה כתב שם שמותר לכתחילה מאחר שכך הוא המנהג וגדול כחו, וקל וחומר לאחר צאת הכוכבים.
 
שמי שלא מקפיד על מג"א עם ברכותיה הוא לא בן תורה
יעויין בבית יוסף אורח חיים סימן מו וז"ל: ועכשיו נהגו העולם לומר פסוק ראשון של ק"ש כרבי יהודה הנשיא משום דק"ש בציבור הוי אחר הנץ החמה ולכך קורין אותו פסוק קודם שמא שעת קריאת אותו פסוק יהיה קודם הנץ החמה ואפילו אם יהיה אחר הנץ מכל מקום טוב למהר ולהקדים ק"ש דאורייתא כל מה שאפשר וגדולה מזו נראה מהירושלמי שכתבתי בסמוך שהיה מנהגם בציבור לקרות קריאת שמע בזמנה ואח"כ חוזרים וקורין אותה עם ברכותיה ואף על פי שבתחלה קראוה כולה והטעם לפי שאינו מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו לקרוא את שמע אלא ברכות השבח הן וגדולה מזו ומזו מצאתי להרשב"א בתשובה (ח"א סי' מז ושיט) וזה לשונו הא דתנן (שם.) היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא מסתברא דחוזר ואומר ברכות בפני עצמן ואף על פי שאינו קורא ק"ש שהברכות לא נתקנו על ק"ש תדע שהרי אינו מברך על ק"ש וכן כתב בארחות חיים (הל' ק"ש סי' יג ויד) בשמו דהא דתנן (כב:) ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא דמסתברא שחוזר ואומר ברכות בפני עצמן מהטעם הנזכר הילכך מנהג דידן מנהג ותיקין הוא. עד כאן.
נראה בהדיא מדעתו, שעדיף להקדים בכל אופן קריאת שמע ואפילו לא יקרנה בברכותיה, ואין מעלה בזה לדחות זריזין. ולפי זה יש לומר עוד גם לנידון דידן שאין צריך להקפיד לקרות קודם זמן מגן אברהם.
 
זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף ל עמוד ב
דאריב"ל א"ר יוחנן אמר רב מששקעה החמה עד שיראו שני כוכבים זמן תפלה האחרונה דהכי תנינן משיראו שני כוכבים הוא תחלת משמרה ראשונה שבאים כת הראשונה של מלאכי השרת וממתינים להם לישראל עד אותה שעה ואז מתחילין לומר שירה וננעלו כל השערים מתושבחתן של מטה ואין שערים נפתחים אלא למלאכי השרת האומרים שירה.
ובכף החיים סימן רלג אות יב העתקתיהו:
הצג קובץ מצורף 11632
זוהר חדש זה לא זוהר (לא שאינו בר סמכא ח''ו, אבל ברור שלד''מ), והאר''י גם לא הביא את זה.
ורוב המקובלים לא כתבו שיש ענין להתפלל אז
גם מבואר להדיא בזוהר חדש שהבאת שזה אחרי ש'קיעת החמה ! ולא ב'פלג' ! שזה כבר פחות בעייתי
וראיתי בקונטרס אחד שיצא בענין שהעתיק מהזבחי צדק, שודאי הוא לכתחילה גמור, ואפילו קודם השקיעה,
אולי
אבל לעשות דבר נגד כל הראשונים ! (חוץ מבעלי התוספות, שגם הקילו בגלל טורח ציבור ושעה''ד, וכידוע בצרפת בקיץ צה''כ הוא מאוד מאוחר, אחרי 11 בלילה ...)
בודאי שלא מתאים למנין הקורא לעצמו 'בני תורה', לעשות דבר מפוקפק
ויש גם בעיה של תרתרי דסתרי, וגם בעיה עם ברכות ק''ש, ושלל סיבוכים הלכתיים נוספים.
 
זוהר חדש זה לא זוהר (לא שאינו בר סמכא ח''ו, אבל ברור שלד''מ), והאר''י גם לא הביא את זה.
ורוב המקובלים לא כתבו שיש ענין להתפלל אז
גם מבואר להדיא בזוהר חדש שהבאת שזה אחרי ש'קיעת החמה ! ולא ב'פלג' ! שזה כבר פחות בעייתי

אולי
אבל לעשות דבר נגד כל הראשונים ! (חוץ מבעלי התוספות, שגם הקילו בגלל טורח ציבור ושעה''ד, וכידוע בצרפת בקיץ צה''כ הוא מאוד מאוחר, אחרי 11 בלילה ...)
בודאי שלא מתאים למנין הקורא לעצמו 'בני תורה', לעשות דבר מפוקפק
ויש גם בעיה של תרתרי דסתרי, וגם בעיה עם ברכות ק''ש, ושלל סיבוכים הלכתיים נוספים.
נכון שלא לפני השקיעה, אבל יש ענין דווקא להתפלל קודם צאת הכוכבים, זה מבואר בדברי שניהם להדיא.
ואם הציטוט בשם הזבחי צדק הוא נכון, נראה שאין לחוש יותר גם לבני תורה מפני כח המנהג, שיכול לפשוט כל ספק וכל פקפוק.
וראיה גמורה לזה, שהרי חכם עובדיה בעצמו עשה כן הלכה למעשה, ומי יחוש חוץ ממנו, ומי בן תורה חוץ ממנו, וודאי שסמך על המנהג כמו שכתב בעצמו וזה לשונו (בשו"ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים סימן כ אות ג): ומדי דברי זכור אזכור אשר כתבתי בימי חרפי, ובדידי הוה עובדא, שבהיותי מתפלל ערבית בבהכ"נ מוסאיוף בירושלים ת"ו, לאחר פלג המנחה, (וכמנהג עדות המזרח שנהגו כן, וכמ"ש מרן הב"י סי' רלג, והלחם חמודות ר"פ תפלת השחר אות טו, וע"ע בשלמי צבור דף ק"ס ע"א וב', ובשו"ת זבחי צדק ח"ב חאו"ח סי' כט, ועוד,). עד כאן. וכנראה הוא הזבחי צדק המדובר.

ודרך אגב יש להעיר, שאם חוששים לתרתי דסתרי אפילו לא בחד יומא, (ולא סומכים על משמעות דברי הרמב"ם שכיון שתפילת ערבית רשות אין מדקדקין בזמנה שלמד ממנה התרומת הדשן להתיר אפילו קודם זמנה), נמצא שמי שמעודו התפלל ערבית קודם השקיעה, אין לו להתפלל יותר מנחה אחר פלג המנחה, דאם כן נמצא סותר.
 
נכון שלא לפני השקיעה, אבל יש ענין דווקא להתפלל קודם צאת הכוכבים, זה מבואר בדברי שניהם להדיא.
ואם הציטוט בשם הזבחי צדק הוא נכון, נראה שאין לחוש יותר גם לבני תורה מפני כח המנהג, שיכול לפשוט כל ספק וכל פקפוק.
וראיה גמורה לזה, שהרי חכם עובדיה בעצמו עשה כן הלכה למעשה, ומי יחוש חוץ ממנו, ומי בן תורה חוץ ממנו, וודאי שסמך על המנהג כמו שכתב בעצמו וזה לשונו (בשו"ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים סימן כ אות ג): ומדי דברי זכור אזכור אשר כתבתי בימי חרפי, ובדידי הוה עובדא, שבהיותי מתפלל ערבית בבהכ"נ מוסאיוף בירושלים ת"ו, לאחר פלג המנחה, (וכמנהג עדות המזרח שנהגו כן, וכמ"ש מרן הב"י סי' רלג, והלחם חמודות ר"פ תפלת השחר אות טו, וע"ע בשלמי צבור דף ק"ס ע"א וב', ובשו"ת זבחי צדק ח"ב חא
א. גם הוא כותב שעדיף צה"כ ושהיה לו כוח הוא גם הוא התפלל בצה"כ
ב. מה זה מי בן תורה חוץ ממנו האול"צ וכלל הגדולים היו בני תורה אמתיים
ואם אתה חושב אחרת אז רפואה שלימה וא"ז לרמה של הפורום
 
א. גם הוא כותב שעדיף צה"כ ושהיה לו כוח הוא גם הוא התפלל בצה"כ
ב. מה זה מי בן תורה חוץ ממנו האול"צ וכלל הגדולים היו בני תורה אמתיים
ואם אתה חושב אחרת אז רפואה שלימה וא"ז לרמה של הפורום
מחילה ממעכ"ת, לא התכוונתי לומר שאין אפשרות שבן תורה יחמיר בזה, רק כתבתי שאי אפשר לומר שמי שהוא בן תורה לא ייתכן שיתפלל קודם לכן. זה הבדל גדול מאד.
וודאי שזה עדיף, אבל השאלה אם זה בגדר הידור או מעבר לזה.
אגב, אני נזכר כעת שהוא כתב שיש להמתין לזה שיעור מיל.
ובעבר הסתפקתי איך לחשב את זה בפועל, כי הרי לפי דעתו של חכם בן ציון יש לחוש לצאת הכוכבים של עשרים ושבע דקות מחוסר ידיעתנו לדון את המציאות של צאת הכוכבים, ואם כן נמצא שלא יצא מן הספק בשיעור של שיעור מיל אלא ביותר משיעור מיל.
ועוד הוקשה לי בענין זה, מה שכתב חכם בן ציון שאין להתפלל מנחה גדולה בציבור אלא קטנה ביחיד, ולמה לא דנו כן הפוסקים לגבי תפילה קודם השקיעה שיתפלל ביחיד אחר השקיעה.
אני מקווה שעכשיו כתבתי כראוי.
 
ואם הציטוט בשם הזבחי צדק הוא נכון, נראה שאין לחוש יותר גם לבני תורה מפני כח המנהג, שיכול לפשוט כל ספק וכל פקפוק.
למרות שזה נגד כל הראשונים, עם חששות ברכה לבטלה ?
בודאי שסמוכים להקל על המנהג, ואף אחד לא הורה לבטל ביד רמה את מניני הפלג, אבל מכאן עד לנהוג כן לכתחילה ולהתפאר בזה, כשאשפר בקלות להתפלל אחרי צה''כ, ולכה''פ אחרי השקיעה
וראיה גמורה לזה, שהרי חכם עובדיה בעצמו עשה כן הלכה למעשה, ומי יחוש חוץ ממנו, ומי בן תורה חוץ ממנו, וודאי שסמך על המנהג כמו שכתב בעצמו וזה לשונו (בשו"ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים סימן כ אות ג): ומדי דברי זכור אזכור אשר כתבתי בימי חרפי, ובדידי הוה עובדא, שבהיותי מתפלל ערבית בבהכ"נ מוסאיוף בירושלים ת"ו, לאחר פלג המנחה, (וכמנהג עדות המזרח שנהגו כן, וכמ"ש מרן הב"י סי' רלג, והלחם חמודות ר"פ תפלת השחר אות טו, וע"ע בשלמי צבור דף ק"ס ע"א וב', ובשו"ת זבחי צדק ח"ב חאו"ח סי' כט, ועוד,). עד כאן. וכנראה הוא הזבחי צדק המדובר.
אין עוד רבנים ?
וגם שמא הוא לא היה עושה תרתי דסתרי, ואם זה בלי תרתי דסתרי, הרבה יותר קל להקל,. היום הרבה בכלל לא מקפידים על תרתי דסתרי, ללא שום טענה הלכתית (מלבד מנהג, שגם זה צ''ע ואכמ''ל)
ודרך אגב יש להעיר, שאם חוששים לתרתי דסתרי אפילו לא בחד יומא, (ולא סומכים על משמעות דברי הרמב"ם שכיון שתפילת ערבית רשות אין מדקדקין בזמנה שלמד ממנה התרומת הדשן להתיר אפילו קודם זמנה),
הרמב''ם דיבר אך ורק על תפילה, בשופו''א לא על ברכות ק''ש !
הביעה של ברכות ק''ש היא יותר קשה מהתפילה
כי אין בעיה להתפלל ערבית לפני השקיעה
רק שלפי רוב הראשונים אין לברך ברכות ק''ש לפני הלילה (לכה''פ שקיעה) והוו ברכות לבטלה
הרמב''ם מדבר במי שמתפלל רק עמידה, וק''ש וברכותיה אומר בזמנה, ואז מפסיד שאינו סומך גאולה לתפילה
וראיה לכך מ'תרומת הדשן' הנ''ל שהבאת, שבודאי לא התירו לברך 'המעריב ערבים' 4 שעות לפני צה''כ ...
נמצא שמי שמעודו התפלל ערבית קודם השקיעה, אין לו להתפלל יותר מנחה אחר פלג המנחה, דאם כן נמצא סותר.
נכון, אבל בזה יש הסוברים שזה נאמר רק על אותו יום, ונכון שמסיבה זו לכתחילה ראוי להימנע מתפילות בפלג, אם לא בשעה''ד
 
ראשי תחתית