ספר כתר שם טוב (גאגין) מהימנותו והיחס אליו

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

עכשיו בדקתי, הוא לא הסתמך עליו נגד כל הפוסקים, אבל כן סמך עליו סמיכה בכל כוחו, ולא רק סייעתא בעלמא -

 

[אלישמע]

עכשיו בדקתי, הוא לא הסתמך עליו נגד כל הפוסקים, אבל כן סמך עליו סמיכה בכל כוחו, ולא רק סייעתא בעלמא -
הצג קובץ מצורף 7552הצג קובץ מצורף 7553

נו, שם כתוב שהיא שיטת רוב ככל הראשונים, ואת הרב גאגין הביא סה"כ להודיע שהמנהג המשיך כשיטת רוב הראשונים גם אחרי פקפוקו של זקנו.

 

[איתן]

עכשיו בדקתי, הוא לא הסתמך עליו נגד כל הפוסקים, אבל כן סמך עליו סמיכה בכל כוחו, ולא רק סייעתא בעלמא -

לפי הנראה יש כאן נידון צדדי.
לדעת הרב סופר, רוב ככל הראשונים סוברים כן.
וגם המנהג כן.
אלא שהביא שהיו שפקפקו על המנהג.
ועל פקפוק זה הביא את דברי הרב כתר שם טוב, שהוא נכדו של הרב שפקפק, ובכ"ז מעיד לפי תומו שהמשיכו לנהוג בזה בלי פקפוק.

נמצא שכל דברי הרב כש"ט הובאו רק כמשקל נגד לפקפוק על המנהג.

 

[מתוק מדבש]

עכשיו בדקתי, הוא לא הסתמך עליו נגד כל הפוסקים, אבל כן סמך עליו סמיכה בכל כוחו, ולא רק סייעתא בעלמא -

למה?
למה לא לדייק?
אין חיד"א ואין בא"ח?
לא כתב הרב סופר שכן נהגו בעשרות מקומות ושכ"כ בעשרות פוסקים?
רק תיאור מצב, ולא גרע מעיתונאי.

 

[ידידיה]

עכשיו בדקתי, הוא לא הסתמך עליו נגד כל הפוסקים, אבל כן סמך עליו סמיכה בכל כוחו, ולא רק סייעתא בעלמא -
הצג קובץ מצורף 7552הצג קובץ מצורף 7553

בבקשה תביא את כל מאמרו של הרב סופר כדי שנקבל תמונה מלאה

 

[ידידיה]

עכשיו בדקתי, הוא לא הסתמך עליו נגד כל הפוסקים, אבל כן סמך עליו סמיכה בכל כוחו, ולא רק סייעתא בעלמא -
הצג קובץ מצורף 7552הצג קובץ מצורף 7553

מצורף פה כל המאמר.
והרואה יראה שהביא רבים מפוסקי הספרדים שהעידו שהמנהג שנשים מברכות על הלולב, ודבריהם עומדים וקיימים גם לולא דברי הכתר שם טוב.
ומה שנסמך על הכתר שם טוב הוא רק לדחות דברי סבו השמח נפש שפקפק במנהג.

 

[משיב כהלכה]

אבל רק מי שמוכן להציב את מרן מעל עצמו, גם כשזה דורש ענווה, גם כשזה דורש לוותר על חידוש, גם כשזה דורש להחביא את דעתך
רק הוא באמת ממשיך שיטה.
כי מסורת לא נמדדת ברטוריקה אלא בהכנעה.

מילים יפות,

רק אם תוכל להסביר לי היכן נעלמו כל המילים היפות הללו כאשר הרה"ר לשעבר חלק בריש גלי על מרן שפסק שלא להניח תפילין בתשעה באב, תוך הסתמכות על מנהג שהתפתח בירושלים במאות האחרונות, ולאחר מכן הביא טענה חדשה כביכול המנהג הוזכר בספר מוקדם יותר, כאשר לא מיניה ולא מקצתיה, ואליבא דאמת - מנהג כל העולם היה מאז ומתמיד שלא להניח תפילין בשחרית ת"ב? (אין טעם לפתוח כאן את הדיון, תוכל להרחיב בדיון הנ"ל אם יהיה לך משהו חדש לתרום לדיון).

היכן הענווה וההכנעה וההצבה של מרן מעל עצמו, כאשר הוא קורא לכל בית ישראל הגרים בערי ישראל שמימיהם לא הניחו תפילין בשחרית תשעה באב, גם במקום מושבם בחו"ל וגם בארץ, לבטל את מנהגם ולנהוג כפי המנהג המומצא בירושלים, דלא כמרן השו"ע?

(זו כמובן רק דוגמא קטנה ממכלול המקומות בהם חלק הגר"ע יוסף על מרן השו"ע מתוך סיבות שונות).

 

[כהנא דמסייע]

כון, כולם טוענים לשמור על המסורת.
כולם אומרים "אנחנו הולכים בדרכו של מרן", "אנחנו נאמנים לשולחן ערוך", "גם אנחנו ממשיכים שיטה".
אבל ההבדל האמיתי לא נמצא בסיסמאות אלא בפרטים.
כי השאלה היא לא מה אתה אומר אלא איך אתה פוסק.
האם כשמרן והרמב"ם פוסקים שאין לברך, אתה פוסק כך או שאתה מביא דעה אחרת ומתעלם מהם?
האם כשיש שורת פוסקים ספרדים שמעידים על מנהג מסוים, אתה מציג את כולם — או רק את מה שמתאים לך?
האם אתה בונה פסיקה על שיקול דעת עצמאי או שאתה כופף את דעתך למסורת, גם כשזה לא נוח?
הנאמנות למרן נבחנת לא בכוונה אלא בכרעה.
לא במה שאתה טוען אלא במה שאתה מוכן לוותר עליו כדי להישאר נאמן לשיטה.
אז נכון, כולם אומרים "אנחנו שומרים על המסורת".
אבל רק מי שמוכן להציב את מרן מעל עצמו, גם כשזה דורש ענווה, גם כשזה דורש לוותר על חידוש, גם כשזה דורש להחביא את דעתך
רק הוא באמת ממשיך שיטה.
כי מסורת לא נמדדת ברטוריקה אלא בהכנעה.

הגדרות יפות רק תנסה לבדוק קצת מה מתאים לקריטוריונים וד''ב.

 

[משיב כהלכה]

ההבדל הוא בין פוסק שפועל בתוך גבולות המסורת, לבין מי שקובע לעצמו את הגבולות.
ומרן הרב עובדיה?
גם כשהורה שלא כמרן תמיד הסביר למה זה לא סותר את הכלל, ולא הפך את החריג לכלל חדש.
אז כן, קבלת הוראות מרן כוללת גם כללי נטייה.
אבל ברגע שאתה הופך את הכללים לשרירותיים
זו כבר לא קבלה, זו שלילה בתחפושת של המשך.

ושוב, מילים יפות שאין להם קשר למציאות. ואתה טועה בתרתי:

א. גם החולקים עליו טוענים שקיבלנו הוראות מרן, למעט מה שנהגו קודם לכן, וגם כאשר עלו לארץ קהילות ורבנים, ממשיכים במנהגם שנהגו בו.

ב. הגר"ע יוסף לא נצמד תמיד לכללים שלו, בכל כלל יש יוצא מן הכלל, ולצורך הענין יש עוד כלל ועוד כלל, והתוצאה הסופית היא שקיבלנו הוראות מרן הרב עובדיה ולא מרן השו"ע.

 

[משיב כהלכה]

נכון, ייתכן שטעיתי בניואנס

אתה באמת נשמע כמו בינה מלאכותית. להבא כאשר שוכרים משרד יח"צ שיגן על שמו הטוב של הרה"ר לשעבר, הייתי ממליץ לשכור את המשרד של בוסקילה ולא גולדברג.

 

[אבני הכותל]

עכשיו בדקתי, הוא לא הסתמך עליו נגד כל הפוסקים, אבל כן סמך עליו סמיכה בכל כוחו, ולא רק סייעתא בעלמא -

מהלייקים שנתת בהודעות הבאות נראה שאתה מסכים עם מה שענו לך.
כמדומה שכדאי שתכתוב זאת בפירוש, כי יש לדעתך המאוזנת במרחב כאן משקל רב, ולעת עתה זה נראה שהינך מחזיק בטענה על הרב סופר.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

מהלייקים שנתת בהודעות הבאות נראה שאתה מסכים עם מה שענו לך.
כמדומה שכדאי שתכתוב זאת בפירוש, כי יש לדעתך המאוזנת במרחב כאן משקל רב,

ייש"כ

ולעת עתה זה נראה שהינך מחזיק בטענה על הרב סופר.

בדר"כ עבודתי פה זה רק להסביר דעות של אחרים [בעיקר כשלא נמצא מישהו אחר שיסביר את דעתם]
לגוש"ע, אם אכן סמכות ספר כש"ט הוא רק כשל עיתונאי [מה שעדיין צ"ע אצלי], אז לענ"ד יש "קצת" טענה על הגריח"ס, ותול"מ

 

[איתן]

לגוש"ע, אם אכן סמכות ספר כש"ט הוא רק כשל עיתונאי [מה שעדיין צ"ע אצלי], אז לענ"ד יש "קצת" טענה על הגריח"ס, ותול"מ

גם לו יהי כדברי המשפילים כבודו, למה לא יהא נאמן לכה"פ על עדות לפי תומו?
על פחות מזה כתב הרשב"ץ שאף שאינו נאמן כ"כ מ"מ כשר לעדות היה. ושני גרדיים משער האשפות העידו וקיימו הלכה על פיהם.
ובפרט שמתוכן הדברים לא נראה כלל שהיתה לו איזו נגיעה בדבר, שהרי העיד על מקומות שנהגו ומקומות שלא נהגו.
וכל עיקר מה שנשתמש בו הגרי"ח סופר דוקא הוא משום היותו נכד לסבו, ולהראות שפקפוקי סבו לא הועילו למנהג.
כך שאיני מבין בכלל על מה הרעש הגדול.

 

[ידידיה]

גם לו יהי כדברי המשפילים כבודו, למה לא יהא נאמן לכה"פ על עדות לפי תומו?
על פחות מזה כתב הרשב"ץ שאף שאינו נאמן כ"כ מ"מ כשר לעדות היה. ושני גרדיים משער האשפות העידו וקיימו הלכה על פיהם.
ובפרט שמתוכן הדברים לא נראה כלל שהיתה לו איזו נגיעה בדבר, שהרי העיד על מקומות שנהגו ומקומות שלא נהגו.
וכל עיקר מה שנשתמש בו הגרי"ח סופר דוקא הוא משום היותו נכד לסבו, ולהראות שפקפוקי סבו לא הועילו למנהג.
כך שאיני מבין בכלל על מה הרעש הגדול.

אמת ויציב.
מה גם שהוא הותר לבוא בקהל גם ע"י מרן הגר"ע זצ"ל וגם בנו הרב יצחק משתמש בעדויותיו.
ולפי מה שקראתי היה חרדי ירא שמים וכתב מאמרים בגנות הרפורמים, ובוודאי לא גרע מפרופ' ליבוביץ....

 

[יעקבי]

ובוודאי לא גרע מפרופ' ליבוביץ...

מי הביא מהרשע הזה?

 

[ידידיה]

מי הביא מהרשע הזה?

לא ישעיהו. אלא נחמה

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

ולגוש"ע, הרב יהודה לביא בן דוד שליט"א ערער עליו בספרו שבט מיהודה (ח"א עמ' ע"ר), וגוף דבריו אתח"י, רק מ"ש במקום אחר -
הצג קובץ מצורף 5878

כעת באו לידי לזמן קצר דבריו בח"א, ושם העיר מדבריו בח"ג עמ' שמ"ה שדן במנהג הריפורם שנקבעו באסיפת כל "רבני" הריפורם שהכהנים לא נושאים כפיהם כלל אפי' ביו"ט, וכן מדבריו בח"ו עמ' רפ"ב ואילך שמאריך להביא "מנהגים" שונים של הקראים, וכן ציין לעיין בהקדמה לח"ג, והביא שהראה דברים אלו להגר"י הלל ולהגרי"ח סופר שליט"א, ותמה עליהם שהם מביאים אותו בכבוד גדול, והשיבו לו תשובות שלא נכנסו לאזניו [סתם ולא פירש מה השיבו לו]

עברתי על ההקדמה לחלק ג', ולא מצאתי בו דברים פסולים, אבל יש בו כמה וכמה דברים הצורמים את האוזן:




(דברים אלו נכתבו בשנת תש"ח)

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

ויעויין עוד בדבריו שם:



ויעויין עוד צלם דמות תבניתו בערכו בהמכלול

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

מצד שני יש להזכיר דבריו התקיפים נגד תנועת הריפורם -



ובהמשך דבריו כתב עוד -



כמו"כ, יש להזכיר כי חשיבות מיוחדת יש לדברי שבח שכתב עליו הגר"י הלל שליט"א שהובאו ע"י הרב @מתוק מדבש לעיל, שהרי הגר"י הלל נתגדל בארץ אנגליה, ומסתמא ידע את טיבו של האיש מפי המכירים אותו

וכל הענין עדיין צריך בירור

 

[רק תורה]

שם העיר מדבריו בח"ג עמ' שמ"ה שדן במנהג הריפורם שנקבעו באסיפת כל "רבני" הריפורם שהכהנים לא נושאים כפיהם כלל אפי' ביו"ט, וכן מדבריו בח"ו עמ' רפ"ב ואילך שמאריך להביא "מנהגים" שונים של הקראים

לעניות דעתי יש תועלת גדולה לדעת מקור כל מנהג כדי שידע מאין שרשו והאם יש לשרשו
לכן יש תועלת בתיעוד מנהגים שהונהגו על ידי או בהשפעת אליאנס, רפורמים, מוסלמים, נוצרים, קראים, ציונים, ולהבדיל - חב"ד, ישיבות ליטא, חסידים ואדמו"ריהם, ציונות דתית וכו'. אם הרב הנ"ל יצא כנגד הרפורמים בחריפות - לא מן הנמנע ואף מסתבר שכוונתו בתיעוד ההיסטורי שלא ינהגו כאותם המנהגים שהונהגו על ידם.

ולא מצאתי בו דברים פסולים, אבל יש בו כמה וכמה דברים הצורמים את האוזן:

צריך לפרט מה בדיוק צורם. לדבריו יש מקבילות בספרי גדולי ישראל - בין בעניין המנהגים הקדומים ומאלה הנמצאים בתלמוד ובין בעניין חלק ממנהגי אשכנז נגד הש"ס - גם על ידי גדולי אשכנז.

ויעויין עוד בדבריו שם:

כאן אני הקטן לא מבין כלל מה הבעיה בדבריו אלה, אם יש לך טענות נגדו - תפרט ותסביר.
אני יכול להבין שגם דיונים ודעות אמתיים - שמשתמע מהם סוג של ביקורת כלשהי על גדולי ישראל - יכולים להיות צורמים מעט, אבל לא מדובר כאן בעיתונאי של יתד שמנעים לקוראיו את האוזניים... אלא בת"ח שכותב את האמת שלו.