"עשה לך רב והסתלק מן הספק" - חייב לעשות רב אחד בכל ההלכות?

[משיב כהלכה]

חז"ל מאן דכר שמייהו?

השם "מדרש" עלול לגרום לטעות ולחשוב שזה חז"ל.

 

[משיב כהלכה]

הראיה מרב יהודה תוכיח, ששם מיירי לענין "שמועות" ולא לענין דרך לימוד.

אדרבה, משם ראיה לדבריי, כי "מכולי עלמא גמר" פירוש הדבר שאין משנתו מדוקדקת (בזמנם הכל הועבר בע"פ מרב לתלמידו) כי למד מכמה וכמה ולא מרב אחד, ולכן אין לסמוך על מה שהוא אומר. ואין שום קשר לפסיקת הלכה.

 

[בדרך סיפרתי מעשה]

בלת"ק כראוי

בחזו"א יו"ד סי קנ אות א מבואר ברור שמי שאין לו רב אחד בהכל -
יהיה מוכרח להלך בכל שאלה שנוגעת לאיסורי דאורייתא אחר המחמיר.

וזכורני שהר' יצחק יוסף מביאו כמה פעמים [שמעתי ממנו בעל פה בעבר]

 

[בדרך סיפרתי מעשה]

עוד זכור אני שראיתי בתקופה האחרונה ספר מאחד מחכמי משפחת 'ברכה' [אינני זוכר מי] שעוסק בזה. כולו, או חלק משמעותי ביותר ממנו.

 

[ממדבר מתנה]

יש לציין שהמאמר עשה לך רב מוזכר פעמים באבות, בפרק א' משנה ו': "עשה לך רב וקנה לך חבר". ושם במשנה טז: "עשה לך רב והסתלק מן הספק"
וכתבו הראשונים שבמשנה ו' מיירי בענין דרך הלימוד, ובמשנה ט"ז בענין הוראה.
הן אמת שאפשר שגם לענין הוראה לא חייב שיהיה לו רב אחד דוקא, ואפשר שר"ל שהעיקר שבמקום הספק יעשה לו רב, ובכל מקום לפי הענין.

 

[בני ברקי]

כל הדברים נפלאים!
אני מודה לכל מי שיענה לבקשתי,
עברתי בקצירת האומ'ר על הדברים, ומריבוי הדברים נלאיתי מלהבין,
אם אפשר שכ"א שחושב שיש בידו מקור לשאלתי בפתיחה, יכתוב מה דעתו וראייתו!!

 

[שאינו יודע לשאול]

ז"ל המדרש שמואל (א, טז): עשה לך רב וכו'. אפשר שכוונת השלם הזה להזהיר לאדם שלא ילמוד תורה אלא מרב אחד בלבד ולא ליגמר מכולא עלמא, שכן מצינו שאחז"ל על רב יהודה שאין לסמוך על שמועתו משום דמכולי עלמא גמר. ועל זה הזהיר רבן גמליאל ואמר עשה לך רב אחד לבד, ובזה תרויח שתסתלק מן הספק. שאם אתה לומד משנים או שלשה רבנים יתערבב שכלך, כי לפי מה שקבלת מרב זה תאסור ולפי מה שקבלת מן הרב השני תצטרך להתיר, נמצאת שאתה בספק שאין אתה יודע לאיזה צד תהיה נוטה ואיזה הדרך ישכון אור. ולכן עשה לך רב אחד ובזה תסתלק מן הספק ע"כ

מעניין מאוד ייש"כ.
ולפי הברטנורא הנושא הוא להתייעץ בהוראה ולא להורות מבלי ליטול עצה מאחר, ולפי רבינו יונה עיין מה שהביא כאן הרב כאחד העם קודם, ולהרשב"א בתשובה יש כאן מהלך שלישי, לכן אי אפשר ללמוד מכאן כלל ברור הלכה למעשה בדרכי הפסיקה, כך נראים הדברים.

 

[שמעון טרבלסי]

בלת"ק כראוי

בחזו"א יו"ד סי קנ אות א מבואר ברור שמי שאין לו רב אחד בהכל -
יהיה מוכרח להלך בכל שאלה שנוגעת לאיסורי דאורייתא אחר המחמיר.

וזכורני שהר' יצחק יוסף מביאו כמה פעמים [שמעתי ממנו בעל פה בעבר]

מביאו אך לא ס"ל כוותיה.
עי' בקובץ משנת יוסף גליון יג (סי' א-ג) תשובות אביו מרן הגרע"י זיע"א בענין.

 

[אלישמע]

האם כונת המשנה באבות עשה לך רב והסתלק מן הספק בא לומר שחייב לעשות רב אחד לכל הדברים דהיינו שאדם חייב לללכת בכל פסקי ההלכות כהגר"ע יוסף זצ"ל או כהגאון האור לציון האם באמת זה נכון?

חלילה וחס.
וזו גמ' מפורשת, הרוצה כדברי ב"ש עושה כדברי ב"ה עושה, מחומרי ומחומרי כסיל, מקולי ומקולי רשע. ופרשו תוס' דהני מילי בדבר הסותר.
ש"מ שבדבר שאינו סותר, רצה עושה כדברי ב"ש רצה עושה כדברי ב"ה.

 

[שמעון טרבלסי]

חלילה וחס.
וזו גמ' מפורשת, הרוצה כדברי ב"ש עושה כדברי ב"ה עושה, מחומרי ומחומרי כסיל, מקולי ומקולי רשע. ופרשו תוס' דהני מילי בדבר הסותר.
ש"מ שבדבר שאינו סותר, רצה עושה כדברי ב"ש רצה עושה כדברי ב"ה.

וע"ז עמדו הראשונים שסותר הא דאמרי' הלך אחר הגדול, או בדאו' לחומרא ובדרבנן לקולא, ותירצו בכמה דרכים.

 

[בני ברקי]

למישהו יש מקור ברור (לא סברא או ראייה עצמאית או דימוי מילתא למילתא) לשאלת הפתיחה
אני יודה לו מאוד

 

[אלישמע]

למישהו יש מקור ברור (לא סברא או ראייה עצמאית או דימוי מילתא למילתא) לשאלת הפתיחה
אני יודה לו מאוד

המקור מתחיל בשגיאה מחומרי ב"ש ומחומרי ב"ה וכו'.

 

[רק תורה]

לא הבנתי דבריך כלל, מד' הרא"ש מבואר שיש ללכת בכל נושא אחר הרב הגדול בתחום זה.
ומנין שיכול לעשות לו רב את מי שאינו הגדול ביותר בתחום?

כך מנהג ישראל בכל מקום,
בעירו של ר"א היו כורתים עצים למילה בשבת
בעירו של רבי יהודה בן בתירא היו אוכלים עוף בחלב
בספרד בכמה מקומות היו פוסקים כרי"ף או כרמב"ם מפני שהוא "כרבם" ויכולים להקל כמותם בדאורייתא. ואינם כרבותיהם לגמרי, כי יבוא חכם גדול בחכמה ויחמיר כנגדו - יכול (רשב"א ח"א רנ"ג)
כך בתפוצות אשכנז נוהגים ע"פ רוב כראשונים בני אשכנז וכפסוקים בני אשכנז, ובתפוצות ספרד כמרן הב"י.
ומה שפסקו בתלמוד היינו הכרעת כלל חכמי ישראל שהחכמים הנ"ל היו גדולים בנושא מסוים וכדו' (ובספר חקרי לב ראיתי פעם ש-200 חכמים ספרדים הכריעו שהכלל של מרן לפסוק כתרי מגו תלת הוא כללא דמסתבר, וע"ז הייתה הקבלה לפסוק כמרן.) ולא מצאנו כ"כ שיעשו כן אחרי זמן התלמוד (הלכה כפלוני ב... וכדו', אלא באופן כללי יותר, ועכ"פ לא כהסכמה נרחבת, אלא אולי הנהגה של יחידים.)

 

[כאחד העם]

למישהו יש מקור ברור (לא סברא או ראייה עצמאית או דימוי מילתא למילתא) לשאלת הפתיחה
אני יודה לו מאוד

יש לי מקור הפוך
והעלתיו כבר לעיל - והוא רבינו יונה, דמדבריו יראה איפכא מהכותרת, והוא, שרק אם יש לך ספק אז תעשה רב שיפשוט לך הספק וכו' כפי שיעו"ש

מה שהעלתם זה דברי רבינו יונה על המשנה עשה לך רב וקנה לך חבר

אך מאידך על המשנה עשה לך רב והסתלק מן הספק , כותב רבינו יונה להדיא שכל הנושא הוא רק "אם יש לך ספק", אז אתה צריך לעשות רב שיפשוט לך את הספק.

ולא זו בלבד אלא שמוסיף- שאע"פ שזה חברך והוא לא יותר חכם ממך , אך אם לך יש ספק ולחברך זה ברור ואין לו ספר בדבר עדיף שתעשה אף את חברך רב בדבר שיש לך ספק.

העולה מדבריו - שאיפכא , שכל הנושא הזה של עשיית רב זה רק בדבר שיש לך ספק והוא לא ברור לך , אך אם הדבר ברור לך כי למדת טוב את הסוגייא והפכת בה, ודאי ודאי שאינך צריך לעשות שאלת רב או להסתמך בדווקא על איזה רב

הצג קובץ מצורף 14650

 

[עת שערי רצון]

האם כונת המשנה באבות עשה לך רב והסתלק מן הספק בא לומר שחייב לעשות רב אחד לכל הדברים דהיינו שאדם חייב לללכת בכל פסקי ההלכות כהגר"ע יוסף זצ"ל או כהגאון האור לציון האם באמת זה נכון?

עיין בדברי האור לציון בעצמו מ"ש בזה
אמנם לדעת החז"א רשאי לעשות לעצמו רב
אבל חיוב מאן דכר שמה ?

 

[בדרך סיפרתי מעשה]

מי שאין לו רב אחד -
הדר דינא דבכל נידון שנוגע לדאורייתא הוא מחוייב להלך אחר המחמיר
אף אחד כאן לא היה מעוניין בזה, ועל כרחנו מוכרחים לרב אחד.

 

[בני ברקי]

חזק וברוך לכל המשיבים!
מקור ברור
מראה לבעה"ב הוא מבין
יש למישהו?

 

[משיב כהלכה]

מי שאין לו רב אחד -
הדר דינא דבכל נידון שנוגע לדאורייתא הוא מחוייב להלך אחר המחמיר
אף אחד כאן לא היה מעוניין בזה, ועל כרחנו מוכרחים לרב אחד.

בירחון "אספקלריא" (157, עמ' ק"י) כתב הרב שמואל בלויא וזה לשונו: "ראיתי פעם בשם מרן הגרש"ז אויערבאך, שבעבר כל אחד היה לומד הלכה בעיון בעצמו, ובשאלות שלא היה מצליח להגיע למסקנה, היה שואל רב. וכך כולם היו מרוויחים; הלומד היה מרוויח שהוא יודע המקורות והשיטות, והרב היה מרוויח שהשואל היה עוזר לו להגיע למסקנה הנכונה. היום שואלים מיד את הרב, וכך גם השואל אינו יודע הסוגיא, והרב אינו מקבל את העזרה מהשואל כיצד להכריע".

כעין זה הובא בקונטרס יד כהן (חומר בקודש, עמ' 145) בשם ספר "בתורתך" (פרק מ"ה) מהגר"מ לוי זצ"ל, וזה תורף דבריו: "שיטה זו - להחליט על רב מסויים, וכמוהו ללכת בכל פסיקותיו והוראותיו - אינה נכונה, כיוון שלכתחילה המצב הראוי היה שכל אדם שנתקל בשאלה הלכתית ישב ללמוד את הנושא הדק היטב, ויפסוק לעצמו איך שדעתו נוטה, בהתאם לכללי ההוראה. ואם לאחר שלמד את הנושא עדיין מסופק בדעתו, יחמיר על עצמו. ההליכה לפי פוסק מסויים כהלכה למשה מסיני בבחינת "עשה לך רב" מיועדת רק לנשים וקטנים ועמי הארץ שאינם מסוגלים לפסוק לעצמם, לגבם שייך "להסתלק מן הספק". אך אברכים ובני תורה שהם בני סמכא לבדוק את הדין, אינם רשאים להשתמט בטענה זו, שהיא עצת היצר". עכ"ל.

וראה במשנה באבות (פרק א' משנה ט"ז) "עשה לך רב", ופירש שם רבינו עובדיה מברטנורא "אם בא דין לפניך ונסתפקת בו, עשה לך רב". וכ"כ הרשב"ץ בספרו "מגן אבות", "אם באה הוראה לפניך ונסתפקת בה". וכן ברמב"ם שם, "כאומרם בירושלמי זיל אייתי לי זקן מן השוק דאסמוך עליו, ואשרי (ואתיר) לך". וכוונתו שבעל ההוראה ישתף עמו עוד בעל הוראה, כדי להינצל מטעות.