משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 6,032
השם "מדרש" עלול לגרום לטעות ולחשוב שזה חז"ל.
"עשה לך רב והסתלק מן הספק" - חייב לעשות רב אחד בכל ההלכות?
- יוזם האשכול בני ברקי
- תאריך התחלה
השם "מדרש" עלול לגרום לטעות ולחשוב שזה חז"ל.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 6,032
אדרבה, משם ראיה לדבריי, כי "מכולי עלמא גמר" פירוש הדבר שאין משנתו מדוקדקת (בזמנם הכל הועבר בע"פ מרב לתלמידו) כי למד מכמה וכמה ולא מרב אחד, ולכן אין לסמוך על מה שהוא אומר. ואין שום קשר לפסיקת הלכה.
בדרך סיפרתי מעשה
חבר קבוע
- הצטרף
- 17/12/24
- הודעות
- 308
בלת"ק כראוי
בחזו"א יו"ד סי קנ אות א מבואר ברור שמי שאין לו רב אחד בהכל -
יהיה מוכרח להלך בכל שאלה שנוגעת לאיסורי דאורייתא אחר המחמיר.
וזכורני שהר' יצחק יוסף מביאו כמה פעמים [שמעתי ממנו בעל פה בעבר]
בחזו"א יו"ד סי קנ אות א מבואר ברור שמי שאין לו רב אחד בהכל -
יהיה מוכרח להלך בכל שאלה שנוגעת לאיסורי דאורייתא אחר המחמיר.
וזכורני שהר' יצחק יוסף מביאו כמה פעמים [שמעתי ממנו בעל פה בעבר]
בדרך סיפרתי מעשה
חבר קבוע
- הצטרף
- 17/12/24
- הודעות
- 308
עוד זכור אני שראיתי בתקופה האחרונה ספר מאחד מחכמי משפחת 'ברכה' [אינני זוכר מי] שעוסק בזה. כולו, או חלק משמעותי ביותר ממנו.
ממדבר מתנה
חבר קבוע
- הצטרף
- 29/10/25
- הודעות
- 304
יש לציין שהמאמר עשה לך רב מוזכר פעמים באבות, בפרק א' משנה ו': "עשה לך רב וקנה לך חבר". ושם במשנה טז: "עשה לך רב והסתלק מן הספק"
וכתבו הראשונים שבמשנה ו' מיירי בענין דרך הלימוד, ובמשנה ט"ז בענין הוראה.
הן אמת שאפשר שגם לענין הוראה לא חייב שיהיה לו רב אחד דוקא, ואפשר שר"ל שהעיקר שבמקום הספק יעשה לו רב, ובכל מקום לפי הענין.
וכתבו הראשונים שבמשנה ו' מיירי בענין דרך הלימוד, ובמשנה ט"ז בענין הוראה.
הן אמת שאפשר שגם לענין הוראה לא חייב שיהיה לו רב אחד דוקא, ואפשר שר"ל שהעיקר שבמקום הספק יעשה לו רב, ובכל מקום לפי הענין.
שאינו יודע לשאול
חבר ותיק
- הצטרף
- 4/11/25
- הודעות
- 1,134
מעניין מאוד ייש"כ.
ולפי הברטנורא הנושא הוא להתייעץ בהוראה ולא להורות מבלי ליטול עצה מאחר, ולפי רבינו יונה עיין מה שהביא כאן הרב כאחד העם קודם, ולהרשב"א בתשובה יש כאן מהלך שלישי, לכן אי אפשר ללמוד מכאן כלל ברור הלכה למעשה בדרכי הפסיקה, כך נראים הדברים.
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 3,155
מביאו אך לא ס"ל כוותיה.
עי' בקובץ משנת יוסף גליון יג (סי' א-ג) תשובות אביו מרן הגרע"י זיע"א בענין.
חלילה וחס.
וזו גמ' מפורשת, הרוצה כדברי ב"ש עושה כדברי ב"ה עושה, מחומרי ומחומרי כסיל, מקולי ומקולי רשע. ופרשו תוס' דהני מילי בדבר הסותר.
ש"מ שבדבר שאינו סותר, רצה עושה כדברי ב"ש רצה עושה כדברי ב"ה.
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 3,155
וע"ז עמדו הראשונים שסותר הא דאמרי' הלך אחר הגדול, או בדאו' לחומרא ובדרבנן לקולא, ותירצו בכמה דרכים.
המקור מתחיל בשגיאה מחומרי ב"ש ומחומרי ב"ה וכו'.
כך מנהג ישראל בכל מקום,
בעירו של ר"א היו כורתים עצים למילה בשבת
בעירו של רבי יהודה בן בתירא היו אוכלים עוף בחלב
בספרד בכמה מקומות היו פוסקים כרי"ף או כרמב"ם מפני שהוא "כרבם" ויכולים להקל כמותם בדאורייתא. ואינם כרבותיהם לגמרי, כי יבוא חכם גדול בחכמה ויחמיר כנגדו - יכול (רשב"א ח"א רנ"ג)
כך בתפוצות אשכנז נוהגים ע"פ רוב כראשונים בני אשכנז וכפסוקים בני אשכנז, ובתפוצות ספרד כמרן הב"י.
ומה שפסקו בתלמוד היינו הכרעת כלל חכמי ישראל שהחכמים הנ"ל היו גדולים בנושא מסוים וכדו' (ובספר חקרי לב ראיתי פעם ש-200 חכמים ספרדים הכריעו שהכלל של מרן לפסוק כתרי מגו תלת הוא כללא דמסתבר, וע"ז הייתה הקבלה לפסוק כמרן.) ולא מצאנו כ"כ שיעשו כן אחרי זמן התלמוד (הלכה כפלוני ב... וכדו', אלא באופן כללי יותר, ועכ"פ לא כהסכמה נרחבת, אלא אולי הנהגה של יחידים.)
יש לי מקור הפוך
והעלתיו כבר לעיל - והוא רבינו יונה, דמדבריו יראה איפכא מהכותרת, והוא, שרק אם יש לך ספק אז תעשה רב שיפשוט לך הספק וכו' כפי שיעו"ש
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 2,074
עיין בדברי האור לציון בעצמו מ"ש בזה
אמנם לדעת החז"א רשאי לעשות לעצמו רב
אבל חיוב מאן דכר שמה ?
בדרך סיפרתי מעשה
חבר קבוע
- הצטרף
- 17/12/24
- הודעות
- 308
מי שאין לו רב אחד -
הדר דינא דבכל נידון שנוגע לדאורייתא הוא מחוייב להלך אחר המחמיר
אף אחד כאן לא היה מעוניין בזה, ועל כרחנו מוכרחים לרב אחד.
הדר דינא דבכל נידון שנוגע לדאורייתא הוא מחוייב להלך אחר המחמיר
אף אחד כאן לא היה מעוניין בזה, ועל כרחנו מוכרחים לרב אחד.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 6,032
בירחון "אספקלריא" (157, עמ' ק"י) כתב הרב שמואל בלויא וזה לשונו: "ראיתי פעם בשם מרן הגרש"ז אויערבאך, שבעבר כל אחד היה לומד הלכה בעיון בעצמו, ובשאלות שלא היה מצליח להגיע למסקנה, היה שואל רב. וכך כולם היו מרוויחים; הלומד היה מרוויח שהוא יודע המקורות והשיטות, והרב היה מרוויח שהשואל היה עוזר לו להגיע למסקנה הנכונה. היום שואלים מיד את הרב, וכך גם השואל אינו יודע הסוגיא, והרב אינו מקבל את העזרה מהשואל כיצד להכריע".
כעין זה הובא בקונטרס יד כהן (חומר בקודש, עמ' 145) בשם ספר "בתורתך" (פרק מ"ה) מהגר"מ לוי זצ"ל, וזה תורף דבריו: "שיטה זו - להחליט על רב מסויים, וכמוהו ללכת בכל פסיקותיו והוראותיו - אינה נכונה, כיוון שלכתחילה המצב הראוי היה שכל אדם שנתקל בשאלה הלכתית ישב ללמוד את הנושא הדק היטב, ויפסוק לעצמו איך שדעתו נוטה, בהתאם לכללי ההוראה. ואם לאחר שלמד את הנושא עדיין מסופק בדעתו, יחמיר על עצמו. ההליכה לפי פוסק מסויים כהלכה למשה מסיני בבחינת "עשה לך רב" מיועדת רק לנשים וקטנים ועמי הארץ שאינם מסוגלים לפסוק לעצמם, לגבם שייך "להסתלק מן הספק". אך אברכים ובני תורה שהם בני סמכא לבדוק את הדין, אינם רשאים להשתמט בטענה זו, שהיא עצת היצר". עכ"ל.
וראה במשנה באבות (פרק א' משנה ט"ז) "עשה לך רב", ופירש שם רבינו עובדיה מברטנורא "אם בא דין לפניך ונסתפקת בו, עשה לך רב". וכ"כ הרשב"ץ בספרו "מגן אבות", "אם באה הוראה לפניך ונסתפקת בה". וכן ברמב"ם שם, "כאומרם בירושלמי זיל אייתי לי זקן מן השוק דאסמוך עליו, ואשרי (ואתיר) לך". וכוונתו שבעל ההוראה ישתף עמו עוד בעל הוראה, כדי להינצל מטעות.
ממש לא, דהא אמרו הרוצה לעשות כב"ש עושה כב"ה עושה.
השאלה מה הגדר, ודנו בזה הפוסקים.
ועוד, גם הרב שבחרת לך, ודאי אינו יודע הכל, וממילא גם הוא מחוייב לילך אחר המחמיר והמיקל, והוא אינו עושה זאת, אז למה אני חייב לעשות זאת ?
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,129
דברי אמת!!!
וכך חייב לעשות אף היום לכה''פ בקרב בני תורה!
ועיקר לימוד ההלכה הוא בדימוי מילתא למילתא בדרך נכונה,
ואם השואל אינו מכיר ויודע את שורשי הסוגיא אינו יודע מה עיקר ומה טפל להציג לפני הרב,
ובהרבה מקרים ישמיט פרטים שמשנים את כל התמונה לגמרי,
כעת אין לי לתת מיד דוגמאות לכך, אשמח למי שיודע לתת.
שכשנדע שעל כל פרט יקום או יפול דבר, לא נמהר לשאול את הרב מבלי לבחון היטב את המקרה ואת יסודי הסוגיא!!
בדרך סיפרתי מעשה
חבר קבוע
- הצטרף
- 17/12/24
- הודעות
- 308
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 6,032
מי שלא קרא עד הסוף זה דוקא אתה.
"מקולי בית שמאי כו' - בעירובין מפרש לה במחלוקת אחת, שיש מקום שנוטין בה דברי בית שמאי להקל, ויש מקום שנוטין בה דברי בית הלל להקל... והאוחז בזו קולי בית שמאי וקולי בית הלל - רשע, שהרי דבריו סותרין זה את זה כדי להקל, והאוחז בחומרי שניהם - כסיל בחשך הולך הוא, שאינו יודע להבחין על מי לסמוך, אבל בשתי מחלוקות שהקילו אלו בזו ואלו בזו - אין כאן לא משום רשע ולא משום סכלות, דסבירא ליה בהא כבית שמאי ובהא כבית הלל" (רש"י).