משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 6,032
חז"ל מאן דכר שמייהו?
השם "מדרש" עלול לגרום לטעות ולחשוב שזה חז"ל.
חז"ל מאן דכר שמייהו?
הראיה מרב יהודה תוכיח, ששם מיירי לענין "שמועות" ולא לענין דרך לימוד.
מעניין מאוד ייש"כ.ז"ל המדרש שמואל (א, טז): עשה לך רב וכו'. אפשר שכוונת השלם הזה להזהיר לאדם שלא ילמוד תורה אלא מרב אחד בלבד ולא ליגמר מכולא עלמא, שכן מצינו שאחז"ל על רב יהודה שאין לסמוך על שמועתו משום דמכולי עלמא גמר. ועל זה הזהיר רבן גמליאל ואמר עשה לך רב אחד לבד, ובזה תרויח שתסתלק מן הספק. שאם אתה לומד משנים או שלשה רבנים יתערבב שכלך, כי לפי מה שקבלת מרב זה תאסור ולפי מה שקבלת מן הרב השני תצטרך להתיר, נמצאת שאתה בספק שאין אתה יודע לאיזה צד תהיה נוטה ואיזה הדרך ישכון אור. ולכן עשה לך רב אחד ובזה תסתלק מן הספק ע"כ
מביאו אך לא ס"ל כוותיה.בלת"ק כראוי
בחזו"א יו"ד סי קנ אות א מבואר ברור שמי שאין לו רב אחד בהכל -
יהיה מוכרח להלך בכל שאלה שנוגעת לאיסורי דאורייתא אחר המחמיר.
וזכורני שהר' יצחק יוסף מביאו כמה פעמים [שמעתי ממנו בעל פה בעבר]
האם כונת המשנה באבות עשה לך רב והסתלק מן הספק בא לומר שחייב לעשות רב אחד לכל הדברים דהיינו שאדם חייב לללכת בכל פסקי ההלכות כהגר"ע יוסף זצ"ל או כהגאון האור לציון האם באמת זה נכון?
וע"ז עמדו הראשונים שסותר הא דאמרי' הלך אחר הגדול, או בדאו' לחומרא ובדרבנן לקולא, ותירצו בכמה דרכים.חלילה וחס.
וזו גמ' מפורשת, הרוצה כדברי ב"ש עושה כדברי ב"ה עושה, מחומרי ומחומרי כסיל, מקולי ומקולי רשע. ופרשו תוס' דהני מילי בדבר הסותר.
ש"מ שבדבר שאינו סותר, רצה עושה כדברי ב"ש רצה עושה כדברי ב"ה.
למישהו יש מקור ברור (לא סברא או ראייה עצמאית או דימוי מילתא למילתא) לשאלת הפתיחה
אני יודה לו מאוד
כך מנהג ישראל בכל מקום,לא הבנתי דבריך כלל, מד' הרא"ש מבואר שיש ללכת בכל נושא אחר הרב הגדול בתחום זה.
ומנין שיכול לעשות לו רב את מי שאינו הגדול ביותר בתחום?
יש לי מקור הפוךלמישהו יש מקור ברור (לא סברא או ראייה עצמאית או דימוי מילתא למילתא) לשאלת הפתיחה
אני יודה לו מאוד
מה שהעלתם זה דברי רבינו יונה על המשנה עשה לך רב וקנה לך חבר
אך מאידך על המשנה עשה לך רב והסתלק מן הספק , כותב רבינו יונה להדיא שכל הנושא הוא רק "אם יש לך ספק", אז אתה צריך לעשות רב שיפשוט לך את הספק.
ולא זו בלבד אלא שמוסיף- שאע"פ שזה חברך והוא לא יותר חכם ממך , אך אם לך יש ספק ולחברך זה ברור ואין לו ספר בדבר עדיף שתעשה אף את חברך רב בדבר שיש לך ספק.
העולה מדבריו - שאיפכא , שכל הנושא הזה של עשיית רב זה רק בדבר שיש לך ספק והוא לא ברור לך , אך אם הדבר ברור לך כי למדת טוב את הסוגייא והפכת בה, ודאי ודאי שאינך צריך לעשות שאלת רב או להסתמך בדווקא על איזה רב
הצג קובץ מצורף 14650
עיין בדברי האור לציון בעצמו מ"ש בזההאם כונת המשנה באבות עשה לך רב והסתלק מן הספק בא לומר שחייב לעשות רב אחד לכל הדברים דהיינו שאדם חייב לללכת בכל פסקי ההלכות כהגר"ע יוסף זצ"ל או כהגאון האור לציון האם באמת זה נכון?
מי שאין לו רב אחד -
הדר דינא דבכל נידון שנוגע לדאורייתא הוא מחוייב להלך אחר המחמיר
אף אחד כאן לא היה מעוניין בזה, ועל כרחנו מוכרחים לרב אחד.
מי שאין לו רב אחד -
הדר דינא דבכל נידון שנוגע לדאורייתא הוא מחוייב להלך אחר המחמיר
אף אחד כאן לא היה מעוניין בזה, ועל כרחנו מוכרחים לרב אחד.
דברי אמת!!!בירחון "אספקלריא" (157, עמ' ק"י) כתב הרב שמואל בלויא וזה לשונו: "ראיתי פעם בשם מרן הגרש"ז אויערבאך, שבעבר כל אחד היה לומד הלכה בעיון בעצמו, ובשאלות שלא היה מצליח להגיע למסקנה, היה שואל רב. וכך כולם היו מרוויחים; הלומד היה מרוויח שהוא יודע המקורות והשיטות, והרב היה מרוויח שהשואל היה עוזר לו להגיע למסקנה הנכונה. היום שואלים מיד את הרב, וכך גם השואל אינו יודע הסוגיא, והרב אינו מקבל את העזרה מהשואל כיצד להכריע".
כעין זה הובא בקונטרס יד כהן (חומר בקודש, עמ' 145) בשם ספר "בתורתך" (פרק מ"ה) מהגר"מ לוי זצ"ל, וזה תורף דבריו: "שיטה זו - להחליט על רב מסויים, וכמוהו ללכת בכל פסיקותיו והוראותיו - אינה נכונה, כיוון שלכתחילה המצב הראוי היה שכל אדם שנתקל בשאלה הלכתית ישב ללמוד את הנושא הדק היטב, ויפסוק לעצמו איך שדעתו נוטה, בהתאם לכללי ההוראה. ואם לאחר שלמד את הנושא עדיין מסופק בדעתו, יחמיר על עצמו. ההליכה לפי פוסק מסויים כהלכה למשה מסיני בבחינת "עשה לך רב" מיועדת רק לנשים וקטנים ועמי הארץ שאינם מסוגלים לפסוק לעצמם, לגבם שייך "להסתלק מן הספק". אך אברכים ובני תורה שהם בני סמכא לבדוק את הדין, אינם רשאים להשתמט בטענה זו, שהיא עצת היצר". עכ"ל.
וראה במשנה באבות (פרק א' משנה ט"ז) "עשה לך רב", ופירש שם רבינו עובדיה מברטנורא "אם בא דין לפניך ונסתפקת בו, עשה לך רב". וכ"כ הרשב"ץ בספרו "מגן אבות", "אם באה הוראה לפניך ונסתפקת בה". וכן ברמב"ם שם, "כאומרם בירושלמי זיל אייתי לי זקן מן השוק דאסמוך עליו, ואשרי (ואתיר) לך". וכוונתו שבעל ההוראה ישתף עמו עוד בעל הוראה, כדי להינצל מטעות.
ועיקר לימוד ההלכה הוא בדימוי מילתא למילתא בדרך נכונה,דברי אמת!!!
וכך חייב לעשות אף היום לכה''פ בקרב בני תורה!
ממש לא, דהא אמרו הרוצה לעשות כב"ש עושה כב"ה עושה.
השאלה מה הגדר, ודנו בזה הפוסקים.
ועוד, גם הרב שבחרת לך, ודאי אינו יודע הכל, וממילא גם הוא מחוייב לילך אחר המחמיר והמיקל, והוא אינו עושה זאת, אז למה אני חייב לעשות זאת ?
קראת עד הסוף?
הרוצה לעשות כב"ש עושה, כב"ה עושה,
כקולי בית שמאי וקולי בית הלל - רשע.