שאלה על שו"ת הראשון לציון להרב יצחק יוסף

אשכנזי חמוד

חבר חדש
הצטרף
15/1/25
הודעות
80
יש בשו"ת הרבה תשובות שהועתקו כמעט מילה במילה מספרי מרן זיע"א.

כגו' ח"א סי' ח שמובאת ביחווה דעת ח"ה סי"ח וכן תשובה ו' בחלק הנ"ל שנעתקה מיחוו"ד ח"ב סי' יד.

נ.ב אין שום כוונה רעה חלילה, כל רצוני הוא סיפוק הסקרנות.
 
יש בשו"ת הרבה תשובות שהועתקו כמעט מילה במילה מספרי מרן זיע"א.

כגו' ח"א סי' ח שמובאת ביחווה דעת ח"ה סי"ח וכן תשובה ו' בחלק הנ"ל שנעתקה מיחוו"ד ח"ב סי' יד.

נ.ב אין שום כוונה רעה חלילה, כל רצוני הוא סיפוק הסקרנות.
גם בספרים ילקוט יוסף הרבה פעמים יש חלקים מספרי הרב עובדיה. ולפעמים הערות כמעט שלימות.
 
ומה הפשט? (בשו"ת ראש"ל בחלק מהתשובות אפילו לא כתוב שהם צוטטו ממרן האב)
גם בילקוט יוסף לא תמיד צוטט,
ובעיקר בילקוט יוסף הראשונים עיקר מטרתו היא לפרסם פסקי אביו, ואח"כ הוא גם עשה תוספות מעצמו, ותשובות על הערות אביו וכו'. וגם אביו היה נותן לו מכתביו שיעתיק בספריו.
 
גם בילקוט יוסף לא תמיד צוטט,
ובעיקר בילקוט יוסף הראשונים עיקר מטרתו היא לפרסם פסקי אביו, ואח"כ הוא גם עשה תוספות מעצמו, ותשובות על הערות אביו וכו'. וגם אביו היה נותן לו מכתביו שיעתיק בספריו.
לא חושב שדומה דברים שהוא כתב כאברך צעיר בשם אביו לבין תשובות שהוא שלח בשבתו כראש"ל.
 
יש גם תשובות שככל הנראה נכתבו במהירות
בתשובה על השניצל השתרבבו כל מיני סברות לכאו' מוזרות, עד שהסיק מזונות וכו'
ואכתוב דוגמא אחת
כתב - כיון שיש ספק לכן יברכו מזונות מדין ברכה המבוררת, וכו',
וכמובן שזה טעות, כי בספק יורדים לשהכל ומעולם לא מצאנו שבספק "עולים" למזונות, ומפורש כן במרן השו"ע סי' רח ס"ב בענין שקדים לחולה, וכו',

ובגליון ספרי הראיתי עוד כמה דוגמאות כאלה, וכמדומה שמצוה להוציאו מחדש מוגה ומתוקן
ופעם דיברתי ע"ז עם כבוד המחבר שליט"א, והבטיח לי נאמנה שבספרו על ברכות יתקן את הטעויות בתשובה זו.
 
נערך לאחרונה על ידי מנהל:
כתב - כיון שיש ספק לכן יברכו מזונות מדין ברכה המבוררת, וכו',
וכמובן שזה טעות
לשיטתו זו לא טעות.
מאז ענין הבמבה - הוא ותלמידיו יסדו יסוד מוסד של 'ברכה מבוררת', ומביאים תמיד את האבודרהם שבמברך שהכל גם יש נהנה מהעוה"ז בלא ברכה, וממילא בספק מברכים ברכה מבוררת, שהרי בדיעבד יצא גם בזה שהרי לא שיקר..
 
איני יודע מדוע הודעה קודמת שכתבתי בכבוד ובכאב גדול נערכה, היה שם הערה על כבוד הגראש"ל בספרו וכתבתי שכמדומה שאינו מוגה מספיק ואיני יודע מדוע נגזר לערוך,
וכעת אוסיף הערה דמצאתי שהראש"ל העתיק בספרו הערה על אור העולם ופלאו מרן הגרב"צ אבא שאול זצוקללה"ה והפלא העצום הוא שקדם בהערה זו תלמיד הגרב"צ הגר"מ עבאדי בספרו ובשו"ת הראש"ל הועתק ממש תיבה בתיבה והראיתי זאת להגר"מ עבאדי וממש אישתומם כשעה חדא, ומזה נלע"ד דזה ידי המעתיקים ואצרף העתקות ברורות
1737049091202.png
 
גם בספרים ילקוט יוסף הרבה פעמים יש חלקים מספרי הרב עובדיה
ילקוט יוסף יצא לראשונה כמין מפתח משוכלל לספרי האב, רק במהדורה השניה התחילו להתווסף הלכות של הרב המחבר, (ואין לערבב עם המהדורה השלישית שהולכת ויוצאת בשנים הללו) אין שום פלא, אם כן, שהוא כולל קטעים מצוטטים, כמובן.
 
ילקוט יוסף יצא לראשונה כמין מפתח משוכלל לספרי האב, רק במהדורה השניה התחילו להתווסף הלכות של הרב המחבר, (ואין לערבב עם המהדורה השלישית שהולכת ויוצאת בשנים הללו) אין שום פלא, אם כן, שהוא כולל קטעים מצוטטים, כמובן.
לא חושב שדומה דברים שהוא כתב כאברך צעיר בשם אביו לבין תשובות שהוא שלח בשבתו כראש"ל.
ופשוט.
אם בכרכים הראשונים זה היה מובן, אברך צעיר מוציא סיכום מההלכות של אבא שלו, אוקי יפה כל הכבוד. אבל כשהבן עצמו כבר סבא לנכדים ונינים ועדיין מעתיק תשובות שלמות מספרי אביו ומוציא בכריכה ובשם חדש - זה כבר פחות מתאים.
 
ופשוט.
אם בכרכים הראשונים זה היה מובן, אברך צעיר מוציא סיכום מההלכות של אבא שלו, אוקי יפה כל הכבוד. אבל כשהבן עצמו כבר סבא לנכדים ונינים ועדיין מעתיק תשובות שלמות מספרי אביו ומוציא בכריכה ובשם חדש - זה כבר פחות מתאים.
ויותר מזה, אפשר להבין כיצד קרה שהספר הזה כל כך הצליח. ממש סוג של סטארט-אפ.
 
ברור שהילקוט יוסף כשמו כן הוא
ליקוט של פסקי הרב עובדיה יוסף
ובעיקר שאת הכרך הראשון כתב מרן בעצמו
וצריך לברר אם כל השו"ת הזה נכתב ע"י המחבר
אין כוונתי ח"ו להתריס, אלא משום שהלשכת הרב הראשי יש מינוי של רב שעונה לשאלות הציבור מחמת שהרב עצמו עסוק ביותר בעניני הציבור
ולכן אולי הרב העונה העתיק מכל ספרי מרן וכך יצא הספר שיש בו הרבה דברים מועתקים
 
איני יודע מדוע הודעה קודמת שכתבתי בכבוד ובכאב גדול נערכה, היה שם הערה על כבוד הגראש"ל בספרו וכתבתי שכמדומה שאינו מוגה מספיק ואיני יודע מדוע נגזר לערוך,
וכעת אוסיף הערה דמצאתי שהראש"ל העתיק בספרו הערה על אור העולם ופלאו מרן הגרב"צ אבא שאול זצוקללה"ה והפלא העצום הוא שקדם בהערה זו תלמיד הגרב"צ הגר"מ עבאדי בספרו ובשו"ת הראש"ל הועתק ממש תיבה בתיבה והראיתי זאת להגר"מ עבאדי וממש אישתומם כשעה חדא, ומזה נלע"ד דזה ידי המעתיקים ואצרף העתקות ברורות
הצג קובץ מצורף 806
אף א' לא ניגש להעורך לשאול אותו איך השתרבבה כזו טעות?
שמואל חי ובית דינו קיים, למה לא מטפלים בזה?
משונה מאוד
 
פתחתי היום שו"ת הראש"ל וראיתי באמת מש"כ הרב @משנה אחרונה שהראש"ל סובר לברך על שניצל מזונות, ושם כ' כלל מחודש שאם יש ספק יברכו מזונות, משום ברכה המבוררת ובאמת חידוש כזה לא נשמע בשום פוסק לענ"ד והוא חידוש עצום, ושאלתי את החברים וכולם ראו כן תמהו איך אפשר לומר חידוש כזה, מעתה גם בספק האדמה העץ נברך העץ מדין ברכה המבוררת וזה ממש חידוש, ולעיל הרב @משנה אחרונה העיר שהדברים נסתרים בהדיא מד' השו"ע סי' רח סג בענין שקדים לחולה שמרן יעץ שיאכלו בסעודה ולא אמר שמספק יברכו מזונות וכו' והפלא שד' השו"ע הללו הובאו בשו"ת הראשון לציון שם, וצע"ג עד מאוד. ומצוה להודיע להרב הגאון המחבר שליט"א לתקן שגיאה משונה זו.

1737220337276.png
 
פתחתי היום שו"ת הראש"ל וראיתי באמת מש"כ הרב @משנה אחרונה שהראש"ל סובר לברך על שניצל מזונות, ושם כ' כלל מחודש שאם יש ספק יברכו מזונות, משום ברכה המבוררת ובאמת חידוש כזה לא נשמע בשום פוסק לענ"ד והוא חידוש עצום, ושאלתי את החברים וכולם ראו כן תמהו איך אפשר לומר חידוש כזה, מעתה גם בספק האדמה העץ נברך העץ מדין ברכה המבוררת וזה ממש חידוש, ולעיל הרב @משנה אחרונה העיר שהדברים נסתרים בהדיא מד' השו"ע סי' רח סג בענין שקדים לחולה שמרן יעץ שיאכלו בסעודה ולא אמר שמספק יברכו מזונות וכו' והפלא שד' השו"ע הללו הובאו בשו"ת הראשון לציון שם, וצע"ג עד מאוד. ומצוה להודיע להרב הגאון המחבר שליט"א לתקן שגיאה משונה זו.

הצג קובץ מצורף 851
אין זו שיטתו בכל מקום שברכה המבוררת עדיפה? (כמדו' שכן הוא נידון הבמבה)
 
אין זו שיטתו בכל מקום שברכה המבוררת עדיפה? (כמדו' שכן הוא נידון הבמבה)
לא הוא המציא את זה, זה פוסקים קדמונים
לכן כתב המ"ב בר"ס רו שאם אינו יודע ברכה המבוררת לא יאכל!!! ואינו יכול לפטור בהאדמה ספק העץ, זה מ"ב מפורש וכל הפוסקים.
אבל להעלות ברכה מספק שהכל למזונות זה ממש חידוש
ומה שהוסיף שם דבלא"ה כל דבר אם אמר מזונות יצא חוץ ממים ומלח זה ממש תמוה וצע"ג אם יצא מקולמוסו דבר זה.
 
פתחתי היום שו"ת הראש"ל וראיתי באמת מש"כ הרב @משנה אחרונה שהראש"ל סובר לברך על שניצל מזונות, ושם כ' כלל מחודש שאם יש ספק יברכו מזונות, משום ברכה המבוררת ובאמת חידוש כזה לא נשמע בשום פוסק לענ"ד והוא חידוש עצום, ושאלתי את החברים וכולם ראו כן תמהו איך אפשר לומר חידוש כזה, מעתה גם בספק האדמה העץ נברך העץ מדין ברכה המבוררת וזה ממש חידוש, ולעיל הרב @משנה אחרונה העיר שהדברים נסתרים בהדיא מד' השו"ע סי' רח סג בענין שקדים לחולה שמרן יעץ שיאכלו בסעודה ולא אמר שמספק יברכו מזונות וכו' והפלא שד' השו"ע הללו הובאו בשו"ת הראשון לציון שם, וצע"ג עד מאוד. ומצוה להודיע להרב הגאון המחבר שליט"א לתקן שגיאה משונה זו.

הצג קובץ מצורף 851
תרי @משנה אחרונה הוו? או נימא דהוא הוא @מתוק מדבש ? או נימא שטעה בתיוגו וצ"ת.
 
לגבי שניצל הרב ראשל"צ הוסיף סברא שהרבה נותנים פירורי לחם להטעים העוף וא"כ מצד זה יש טעם לברך מזונות ולא רק מהסברא שאולי התחדשה לו בבהמ"ד שיש לברך ברכה מבוררת
 
ראשי תחתית