שאלה במגילה: איך לקח מרדכי את בית המן הרי הוא עמלקי ואסור להנות מממונם כדאמר שמואל לשאול?

[תורה אמת כתיב בה]

וצ''ע דילמא זה היה גזרה לשעתה

 

[ממדבר מתנה]

עיין כאן

 

[ישראל סבא]

דילמא כיון שהיה עבדו וכל מה שקנה עבד קנה רבו יש להחשיבו כלא היה כלל ביתו של המן, אם כי אפשר ללמוד שהמן קונה ואח"כ הבית עובר למרדכי ואסתר וא"כ בפשטות הוי בעיה.

 

[תורה אמת כתיב בה]

דילמא כיון שהיה עבדו וכל מה שקנה עבד קנה רבו יש להחשיבו כלא היה כלל ביתו של המן, אם כי אפשר ללמוד שהמן קונה ואח"כ הבית עובר למרדכי ואסתר וא"כ בפשטות הוי בעיה.

הווי קושיא גדולה יותר איך קנה עמלקי לעבדו?

 

[ידידיה]

דילמא זה היה גזרה לשעתה

וסיבת הגזרה שהיתה רק לשעתה היא כי צורת המחייה היא שלא יגידו גמל זה של עמלק כפי שפיר"שי בסוף כי תצא. ורק אצל שאול היה ציווי מיוחד בגלל שהיה מכשף וכו' הלא"ה ממונם הותר בהנאה כי אחר השביה אין שם עמלק עליו.

 

[שופר הולך]

מו"ר הגרי"ח סופר מדבר בקושיא זו.

 

[שופר הולך]

שו"ר שצויין לעיל

 

[אלישמע]

לא הבנתי, הרי אחשורוש לקחו אליו והעבירו לאסתר.
א"כ אינו של המן אלא של אחשורוש.

 

[עשרה זהב]

וסיבת הגזרה שהיתה רק לשעתה היא כי צורת המחייה היא שלא יגידו גמל זה של עמלק כפי שפיר"שי בסוף כי תצא. ורק אצל שאול היה ציווי מיוחד בגלל שהיה מכשף וכו' הלא"ה ממונם הותר בהנאה כי אחר השביה אין שם עמלק עליו.

בפשטות, בדברי הנביא נראה, שעיקר ההוראה היתה רק על הבהמות, והמדקדק שם בלשונו יראה שלא נאמר שם כלום חוץ מבהמות.

מאידך יש להשיב, שהנה ברש"י שם כתב וז"ל: "מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק משור ועד שה. שלא יהא שם עמלק נזכר אפילו על הבהמה, לומר בהמה זו משל עמלק היתה". ע"כ. מה ה'אפילו' הזה בא לרבות?
לכאורה לא רק נכסיו, אלא אפילו בהמות.

 

[ישראל סבא]

הווי קושיא גדולה יותר איך קנה עמלקי לעבדו?

אם אני לא יכול להרוג אותו, יש בעיה לקנות עמלקי?

 

[אלישמע]

אם אני לא יכול להרוג אותו, יש בעיה לקנות עמלקי?

הבעייה היא איך הוא החייה אותו.
שהרי נתן לו מזון וכו'. - ואולי פיקו"נ שאני.

 

[כהנא דמסייע]

ועוד י''ל דהמן היה עבד למרדכי, ומבואר רמב"ם יד החזקה הלכות איסורי ביאה פרק יג
(יא) כשם שמלין ומטבילין את הגרים כך מלין ומטבילין את העבדים הנלקחים מן העכו"ם לשם עבדות הלוקח עבד מן העכו"ם וקדם העבד וטבל לשם בן חורין קנה עצמו והוא שיאמר בעת טבילה הריני טובל בפניכם לשם גירות ואם טבל בפני רבו אינו צריך לפרש אלא כיון שטבל נשתחרר לפיכך צריך רבו לתקפו במים עד שיעלה והוא תחת שיעבודו ומודיעו בפני הדיינין שלשם עבדות מטבילו ואין העבד טובל אלא בפני שלשה וביום כגר שמקצת גירות הוא:
ומצווה כאשה. ותן לחכם ויחכם עוד.