סו"ז ק"ש

[יעקבי]

באור לציון כתוב שלספרדים בפרט ראוי לנהוג כהמג"א. וכן הביא מדברי מרן החיד"א.

ויש מי שכתב להקשות על הגר"א מלכא שליט"א שהורה כהמג"א, מכך שהגרב"צ התפלל בתקופה מסויימת במניין בזמן הגר"א.
אכן לק"מ וכנראה הזדרז להשיג בלא לעיין כדרכו, ומניין לו שלא היה קורא הגרב"צ בביתו בזמן מג"א,
ואף את"ל שלא היה קורא, כבר מבואר באור לציון במשנה אחרונה שלו שדעתו כמג"א.

ואם רוצה לתקוף בעניין זה, חבל לא תקף דברי מרנן הגראמ"מ שך וחכם שלום ע"ה ועוד, שקדמו להרב מלכא שליט"א, שצעקו רבות על עניין זה.
ועיין בזה גם בהליכות שלמה מהגרשז"א זצ"ל שתמיד החמיר כמג"א, והיה מעורר ב"ב למג"א וכו'.

 

[יעקבי]

ויש מי שטען בשם החזו"א שאפשר להקל כהגר"א,
אכן כבר כתב הגרנ"ק זצ"ל שהחזו"א היקל רק במקום הדחק (חוט שני שבת א-ב עמ' רצט).

 

[משנה אחרונה]

עי' חיים שאל סי' לח שכ' מרן חיד"א שכן פשטה ההוראה בכל המקומות
עי' אור לציון שהוכיח שכן דעת מרן,

 

[מתוק מדבש]

וכבר ביאר זאת הגר"א טופיק בספרו הגדול קול אליהו ח"ב, סי' ב', בדברים נכונים ושכן מנהג בני ספרד בכל הדורות וכל רוחות שבעולם אינן מוזזיתן

 

[דרופתקי דאורייתא]

עי' כאן

 

[עת שערי רצון]

פשוט.
רוב האחרונים למדו שדעת מרן שמונים מעה''ש, וכ''כ המ''ב.
ברם, השיטה הנ''ל לחינם מכונה 'מגן אברהם', כי זו שיטת כ-10 ראשונים.
ר''ת בתוס' בפסחים ועוד מקומות
הרמב''ן
הרשב''א
הריטב''א
הרא''ה
תרומת הדשן
ועוד. וכן מוכח מד' הב''י ב-2 או 3 מקומות.

 

[מתוק מדבש]

פשוט.
רוב האחרונים למדו שדעת מרן שמונים מעה''ש, וכ''כ המ''ב.
ברם, השיטה הנ''ל לחינם מכונה 'מגן אברהם', כי זו שיטת כ-10 ראשונים.
ר''ת בתוס' בפסחים ועוד מקומות
הרמב''ן
הרשב''א
הריטב''א
הרא''ה
תרומת הדשן
ועוד. וכן מוכח מד' הב''י ב-2 או 3 מקומות.

נשמח לראות מקורות,
מה שלך פשוט, לאחרים אין כ"כ פשוט

 

[אנו עמלים]

יש מי שיודע מהי ההוראה של מרן הגאב"ד שליט"א לקהילות, אם ראוי לעשות את המניין המרכזי בזמן הגר"א?

 

[עת שערי רצון]

נשמח לראות מקורות,
מה שלך פשוט, לאחרים אין כ"כ פשוט

הרמב''ן בתורת אדם כותב שפלג המנחה הוא שתות מיל (3.75 דק') לפני השקיעה, ומעי''ז כותבים כל הראשונים הנ''ל.
התרומת הדשן כותב כן להדיא, אבל ק''ק לסמוך עליו כי טעה במציאות כנודע.

 

[עת שערי רצון]

יש מי שיודע מהי ההוראה של מרן הגאב"ד שליט"א לקהילות, אם ראוי לעשות את המניין המרכזי בזמן הגר"א?

אפשר לקרוא ק''ש לפני התפילה, ובברכות ק''ש לסמוך על הגר''א.
ולא גרע מאלו המתפללים ערבית בפלג המנחה (שם זה תרתי לריעותא)

 

[יעקבי]

וחכם שלום קיבל את האמת ממי שאמרו, כי היה מתבטל למרן ומעריך אותו בלי סוף.

מי אמר לו שחכם שלום חזר בו?
בשיעור הוא הוסיף, בגלל שחכם שלום לא נעמד לדבר אחרי חכם עובדיה להגיד שלא מסכים איתו...
מישהו מבין את הראיה הזו?

ועוד, מה קשורה הערכה להתבטלות בפסקי הלכה?
ויעויין כאן שחכם שלום חלק על חכם עובדיה בעוד דברים רבים.

ובפרט שאיהו גופיה כתב (ראה פ"ג) שלא בהכל חכם שלום עשה כחכם עובדיה

הקטע באדיבות @אבני הכותל

 

[עת שערי רצון]

גם לא הבנתי את עצם הענין, אז מה עם רב סעדיה גאון סובר כהגר''א ? וכי אין עוד ראשונים שחולקים וסוברים דלא כהגר''א, וספק דאורייתא לחומרא ??

 

[המתבונן]

בחזון איש או"ח הל' קריאת שמע סימן י"ג: וכן נוהגין הרבה כהגר"א ע"כ. וכך אחז לדינא כהגר"א, עיין בארחות רבינו ח"א אות קסד עמוד נב. וכן בדעת נוטה ק"ש תשובה יב טו, ובהערות שם, ובשו"ת שבסוף ספר נקיות וכבוד בתפלה בתשובה קעה: כתב שהחזו"א אמר שהעיקר כהגר"א. אך דעת בעל החוט שני הגר"נ קרליץ. חוט שני שבת א-ב עמ' רצ"ט- שהחזו"א היקל כדעת הגר"א רק בשעת הדחק. [הוספה שלי- בספרו כמובא מביא שכן נוהגין הרבה, לא משמע שעת הדחק].
בשו"ת אגרות משה או"ח ח"א סי' כ"ד: בכל המקומות שבמשנ"ב מוכח שדעתו נוטה כהגר"א. והרבה ראשונים סוברים כן. והגר"א בתראה הוא והסכימו עליו כל העולם שהוא גדול טובא וראוי להכריע, והלכה כבתראה, ובפרט שגם הגר"ז סובר כן, ומנהג רוב המקומות שבמדינותינו רייסן וליטא, ומנהג הישיבות כהגר"א והגר"ז, וכן הוא העיקר לדינא בכל הענינים, ורק יחידים היו מחמירים לעצמם כהמג"א.

בשו"ת אור לציון ח"ב פ"ו תשובה ד. כתב שהספרדים נוקטים כזמן המג"א. ושכן כתב החיד"א בספרו שו"ת חיים שאל ח"ב סי' לח אות ע. ופשטה ההוראה כן בכל המקומות למנות מעלות השחר, והוסיף שם תשובה א שזו דעת השולחן ערוך.

בארחות רבינו שם ודעת נוטה הע' 11- להקפיד על זמן מג"א מדין ספק דאורייתא לחומרא. וכן באגרות משה שם ח"ו סי' א- יש להקפיד על זמן ק"ש של המג"א, כיון שקבלת עול מלכות שמים צריך לעשותה באופן שיהיה בלי שום פקפוק.

כדאי לעיין בסוגיא זו מהגמ' ראשונים ואחרונים, ובמראה מקומות שמובאים פה, בברכת יגדיל תורה.

 

[המתבונן]

לגבי מנהג הספרדים המובא באור לציון. עיין בהליכות עולם וארא ג' שאין מנהג ספרדים דווקא כמ"א, עיי"ש.

 

[עת שערי רצון]

שוב, יש לציין שמה שהזמן הנ''ל מכונה זמן מגן אברהם, אינו מדויק, כי אין לזה שום קשר למגן אברהם, ולמעשה זה מחלוקת ראשונים גדולה, מערכה אחרי מערכה, וקרוב לודאי שדעת מרן כהתרומת הדשן ועוד הרבה ראשונים, שמונים מעה''ש. אם כי המנח''כ הוכיח להיפך.

 

[עת שערי רצון]

לגבי מנהג הספרדים המובא באור לציון. עיין בהליכות עולם וארא ג' שאין מנהג ספרדים דווקא כמ"א, עיי"ש.

מנהג רוב הספרדים בכל הדורות למנות מעה''ש.
כדעת רבנו תם, הרמב''ן, הרשב''א, הריטב''א, הרא''ה, תוספות רי''ד, תרומת הדשן. וכן יש להוכיח מהבית יוסף ושלחן ערוך בכמה מקומות. וכן דעת הרמ''א, מגן אברהם, פרי חדש, חיד''א, ר''ח פלאג'י, זבחי צדק, בן איש חי, כף החיים.

 

[עת שערי רצון]

עוד יש לציין, שהזמן שכתבו הבן איש חי והאור לציון ועוד, הרבה יותר מוקדם מהזמן המופיע היום בלוחות שהוא ע''פ שיטת הרב טיקוצ'ינסקי. מוקדם בלפחות 20 דק'.
הזמן לשיטתם מופיע בעיתים לבינה למעלה: 'סוז''ק מג''א - לחומרא'. וגם בלוח אהבת שלום.

 

[עת שערי רצון]

עוד לא מובנית כלל השיטה של הרב יצחק, כי הוא כותב מלא פעמים בספריו שהלכה כמו הגר''א, ומאידך יוצא חוצץ נגד אלה שמונים פלג המנחה כהגר''א שעה ורבע לפני השקיעה, ולא לפני צאת הכוכבים.
היש לך סתירה גדולה מזו ??!!
וע''פ דברים אלו נוצר השיבוש הגדול שקוראים לו: 'פלג המנחה - אור החיים'. (זמן חדש ללא שום בסיס בפוסקים). כאשר בהליכות עולם כותב להדיא דלא כמו שבדא מליבו מחבר הלוח הנ''ל, ובמקו''א הארכנו בטיבו ודיוקו של הלוח הנ''ל, ואכמ''ל.

 

[המתבונן]

אני לא למדתי למען האמת את הנידון רק הבאתי מראה מקומות במקצת..

 

[המעורר]

גם לא הבנתי את עצם הענין, אז מה עם רב סעדיה גאון סובר כהגר''א ? וכי אין עוד ראשונים שחולקים וסוברים דלא כהגר''א, וספק דאורייתא לחומרא ??

ואגב, אין כזה רס"ג, בסה"כ איזה דיוק לא ברור.