שירת הבקשות גם לת"ח??

[עת שערי רצון]

אז כבודו מציע ללכת לשם בראש מורכן, בלי לעשות עסק גדול?

שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה. אני לא כותב הלכה למעשה. אני רק מביא נתונים ונקודות למחשבה, יש לך ב''ה הרבה מה לענות על דבריי, ובחינתי מטרתי הושגה שקראת את דבריי והחלטת מה שנראה לך, אני כותב רק למען שאנשים יתחילו לחשוב (אולי) מכיוון אחר. כדרך רבותיי בעלי המחשבה (הם לא היו עוסקים בנושאים זוטרים ורדודים כאלה, כמובן) לפעמים אני תוך כדי מציע הצעות מעשיות, כדי להקל על הקורא, או שאני מביא את דעתי הקטנה תוך כדי.

אם לך יצא אחרת, אשריך... אני לא מנסה לשכנע אף אחד, בסה''כ יש לי נסיון ועסקתי קצת בחינוך ועוד, ואני רוצה לשתף את הציבור בכמה דברים. יראה הציבור וישפוט. ולפעמים אני מביא תוך כדי עצות מעשיות. תו לא.

כדרכי בכל המקומות שאני כותב, אני לא כותב שום דעה אישית כמעט בשום נושא. על פי רוב אני רק מביא נתונים, אא''כ אני כותב ''לענ''ד''

מה שכתבתי, הם דברים מוסכמים וברורים, כך השקפת עולם הישיבות שגדלנו בו. כך חושבים רבים וטובים.
אם הייתי כותב בפורום ל''בעלי בתים'' שלא עם רקע ישיבתי, הייתי כותב דברים אחרים אולי...

 

[מרנן ורבנן]

שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה. אני לא כותב הלכה למעשה. אני רק מביא נתונים ונקודות למחשבה, יש לך ב''ה הרבה מה לענות על דבריי, ובחינתי מטרתי הושגה שקראת את דבריי והחלטת מה שנראה לך, אני כותב רק למען שאנשים יתחילו לחשוב (אולי) מכיוון אחר. כדרך רבותיי בעלי המחשבה (הם לא היו עוסקים בנושאים זוטרים ורדודים כאלה, כמובן) לפעמים אני תוך כדי מציע הצעות מעשיות, כדי להקל על הקורא, או שאני מביא את דעתי הקטנה תוך כדי.

אם לך יצא אחרת, אשריך... אני לא מנסה לשכנע אף אחד, בסה''כ יש לי נסיון ועסקתי קצת בחינוך ועוד, ואני רוצה לשתף את הציבור בכמה דברים. יראה הציבור וישפוט. ולפעמים אני מביא תוך כדי עצות מעשיות. תו לא.

כדרכי בכל המקומות שאני כותב, אני לא כותב שום דעה אישית כמעט בשום נושא. על פי רוב אני רק מביא נתונים, אא''כ אני כותב ''לענ''ד''

מה שכתבתי, הם דברים מוסכמים וברורים, כך השקפת עולם הישיבות שגדלנו בו. כך חושבים רבים וטובים.
אם הייתי כותב בפורום ל''בעלי בתים'' שלא עם רקע ישיבתי, הייתי כותב דברים אחרים אולי...

ויהי אחרי.
אשמח שתציין היכן בדבריך הבאת נתונים / נקודות למחשבה / דברים מוסכים / דברים ברורים / השקפת עולם הישיבות שגדלנו בו / משהו שהוא לא דעה אישית.

 

[משיב כהלכה]

שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה. אני לא כותב הלכה למעשה. אני רק מביא נתונים ונקודות למחשבה, יש לך ב''ה הרבה מה לענות על דבריי, ובחינתי מטרתי הושגה שקראת את דבריי והחלטת מה שנראה לך, אני כותב רק למען שאנשים יתחילו לחשוב (אולי) מכיוון אחר. כדרך רבותיי בעלי המחשבה (הם לא היו עוסקים בנושאים זוטרים ורדודים כאלה, כמובן) לפעמים אני תוך כדי מציע הצעות מעשיות, כדי להקל על הקורא, או שאני מביא את דעתי הקטנה תוך כדי.

אם לך יצא אחרת, אשריך... אני לא מנסה לשכנע אף אחד, בסה''כ יש לי נסיון ועסקתי קצת בחינוך ועוד, ואני רוצה לשתף את הציבור בכמה דברים. יראה הציבור וישפוט. ולפעמים אני מביא תוך כדי עצות מעשיות. תו לא.

כדרכי בכל המקומות שאני כותב, אני לא כותב שום דעה אישית כמעט בשום נושא. על פי רוב אני רק מביא נתונים, אא''כ אני כותב ''לענ''ד''

מה שכתבתי, הם דברים מוסכמים וברורים, כך השקפת עולם הישיבות שגדלנו בו. כך חושבים רבים וטובים.
אם הייתי כותב בפורום ל''בעלי בתים'' שלא עם רקע ישיבתי, הייתי כותב דברים אחרים אולי...

באמת ראוי להערכה, לכתוב כל כך הרבה בלי לכתוב כלום...

 

[עת שערי רצון]

אני חושב שהכל תלוי כמה עסק עושים מזה, וכו'

אחת הסיבות שהרבה בני תורה לא הולכים ל'בקשות' - כי לא מתחברים, המנגינות והמקאמים מוסבכים ולא כ''כ מוכרים לציבור, ויש כללים וכו', ואנשים מעדיפים לשיר איך שהם רוצים, וצריך הרבה בקיאות בזה. אני לא מבין בזה. פעם הוכרחתי להיות בבקשות חלביים, בשביל איזה ענין, כמעט נרדמתי... מי שלא 'מבין' ו'בקי' לא יצליח להתחבר, אבל הבנתי שהיום זה לא כמו פעם, מכניסים הרבה שירים מוכרים וכו' בשביל לעניין את הצבור...

יעויין עוד בנפש החיים שער ד' סימן ב'

זה לא שירה, זה הלכה. תהלים זה זמירות. זה שבדורנו מזלזלים בזה, ובפרט באמירת הלל, שברוב הבי''כ לוקח 5 דק' ופחות מכן, ובעיקר בר''ח וחוה''מ, זה בעיה רצינית...

אני תמיד מחזר אחרי מניינים שההלל הוא 15-20 דק', בשירה ובזימרה, ברוך ה' בזמן האחרון הרבה התחילו לנהוג כן, גם בימות החול
אין לי שום ענין אישי נגד בקשות ח''ו, בסה''כ כתבתי שאני מבין את אותו יהודי שאמר שבקשות זה לא לבני תורה, כי במצבים מסוימים הוא אכן צודק...

מי שיושב ולומד - נהיה תלמיד חכם. מי שהולך ל''בקשות'' על חשבון הלימוד, זה מזיק...
אבל אליבא דאמת, לפעמים אין 'מוחין' ללמוד, בעיקר בשבתות, ובוודאי שבכה''ג עדיף ללכת ל''בקשות'' מאשר לשרוף זמן בדברים בטלים

המשנה ברורה כותב שם, שמי שעוסק בתורה יכול למנוע עצמו לומר הרבה תחינות, וה''ה לנידו''ד דתלמיד חכם שעוסק בתורה - אינו צריך ללכת ל''בקשות'' (אם הוא רוצה הוא יכול, אין בזה איסור)

 

[עת שערי רצון]

באמת ראוי להערכה, לכתוב כל כך הרבה בלי לכתוב כלום...

אתה צודק, אני מקבל את דבריך ואשתדל לכתוב יותר לענין מכאן ולהבא, אבל בגדול כוונתי הובנה

 

[בר בי רב]

גם דבר שאינו מצוי כלל (שיבוא מחלל שבת לבקשות),

אני אישית מכיר מחללי שבת שמאוד חובבים בקשות
ומגיעים לעדס בליל שבת בשביל כך

 

[בר בי רב]

שמעתי פעם מת"ח חשוב בירושלים [הגרא"ד רב שכונת רמת שרת]
שהיה עם מרן הגרע"י בשבת חתן ואחד סילסל בפיוט ביתי צאי במילים 'א-ל מי מרום' וחזר על המילה א-ל כמה פעמים [כנהוג למי שגדל על סילסולי נהרי]
ומרן גער בו בקול רם וא"ל שם ה'
גדולה שירה שמגעת עד כיסא הכבוד וכפי שהוזכר שהשירים נכתבו ע"י גדולי עולם אבל זה כשבאמת מרגישים כל תפילה וכמיהה לבורא
בד"כ שירת הבקשות מגיע רב לדרוש ויש כאלו שזה נראה כאילו קרה אסון שיש ד"ת באמצע השירה ותלוי בהסתכלות על כל עניין השירה
אם זה נהיה תחרות שירה לא זו כוונת המשורר

 

[משיב כהלכה]

אני אישית מכיר מחללי שבת שמאוד חובבים בקשות
ומגיעים לעדס בליל שבת בשביל כך

ואני לא מכיר.

וגם אם יש מחללי שבת שמגיעים, אז מה? נבטל את כל הבקשות כי יש מחללי שבת שמגיעים? אולי גם נסגור את כל בתי הכנסת ביום כיפור?

 

[תלמיד חבר]

אולי מחללי שבת זה סיבה לחזק את הבקשות כי לפחות כך ניתן לחבר אותם למשהו רוחני
זכורני ששמעתי פעם על תלמידו של מרן הגר"מ דיין מברזיל [אביהם של הרבנים דיין המוכרים]
שהיה קולו ערב מאוד והיו מגיעים חילונים לשמוע את התפילות שלו ומכח זה התחזקו והתחילו לשמור תורה ומצוות

 

[משיב כהלכה]

ויש כאלו שזה נראה כאילו קרה אסון שיש ד"ת באמצע השירה

זה אכן אסון, אם הרב לא משכיל להבין שהציבור הגיע לשיר ולא לשמוע דברי תורה, והוא מאריך טרחא. ופעמים רבות זה קורה, יש רבנים שפשוט אינם יודעים לעצור.

ומכל מקום לא הבנתי מה באת לומר בזה, וכי חסרים אנשים שלא אוהבים את הדרשנים בליל שבת וכדו'?

או שבאת להטיל דופי בכל משתתפי הבקשות, כי לא מתאים להם שיעור תורה עכשיו?

 

[משיב כהלכה]

אבל זה כשבאמת מרגישים כל תפילה וכמיהה לבורא

רואים שהגר"ע יוסף נהנה מאוד מהשירה, בלי שום קשר לכמיהה לבורא, פשוט נהנה מהשירה, והוא שמע גם אום כלתום ולילה מורד ולא רק מילים קדושות, וכשהיה עולה לרכב היה אומר לנהג "שים אומכלתום ימח שמה", ואין שום צורך להציג כל דבר במילים גבוהות ומנותקות.

ועכ"פ שירת הבקשות (המרוקאית, לפחות) מורכבת ממילים קדושות וטהורות שכולם כמיהה לבורא (כדבריך) ותפילה על אורך הגלות וכיוצא בזה, ואין שום סיבה שהמשורר אותם לא ירגיש תפילה וכמיהה לבורא.

 

[בר בי רב]

זה אכן אסון, אם הרב לא משכיל להבין שהציבור הגיע לשיר ולא לשמוע דברי תורה, והוא מאריך טרחא. ופעמים רבות זה קורה, יש רבנים שפשוט אינם יודעים לעצור.

ומכל מקום לא הבנתי מה באת לומר בזה, וכי חסרים אנשים שלא אוהבים את הדרשנים בליל שבת וכדו'?

או שבאת להטיל דופי בכל משתתפי הבקשות, כי לא מתאים להם שיעור תורה עכשיו?

אין כוונתי לבטל את הבקשות ולא להטיל דופי
וברור שהחכם עיניו בראשו לא להכביד וכד'
כוונתי להדגיש שאסור לשכוח את המטרה שהיא שבח והודאה ותפילה לקוב"ה זה כל הבקשות
ולא תחרות שירה
וא"כ קצת ד"ת אינם אסון כי הם חלק מהשבח לבורא
יש הרבה שהבקשות זה עניין טכני לשירה שלהם ולא קשור למטרה והמנהג הקדוש והקדום של הבקשות
אם סתם אתה חובב שירה לך תשמע את עבדול והב וחבר מריעיו

 

[משיב כהלכה]

יש הרבה שהבקשות זה עניין טכני לשירה שלהם ולא קשור למטרה והמנהג הקדוש והקדום של הבקשות

כך זה נראה לפעמים, אבל מותר לך גם להסתכל על הכוס המלאה וללמד זכות על ישראל קדושים שבאים לשורר להקב"ה.

 

[בר בי רב]

רואים שהגר"ע יוסף נהנה מאוד מהשירה, בלי שום קשר לכמיהה לבורא, פשוט נהנה מהשירה, והוא שמע גם אום כלתום ולילה מורד ולא רק מילים קדושות, וכשהיה עולה לרכב היה אומר לנהג "שים אומכלתום ימח שמה", ואין שום צורך להציג כל דבר במילים גבוהות ומנותקות.

ועכ"פ שירת הבקשות (המרוקאית, לפחות) מורכבת ממילים קדושות וטהורות שכולם כמיהה לבורא (כדבריך) ותפילה על אורך הגלות וכיוצא בזה, ואין שום סיבה שהמשורר אותם לא ירגיש תפילה וכמיהה לבורא.

נכון מרן אהב שירה כללי ללא קשר לבקשות
זה יכול לשחרר להרגיע וכד'
אגב הכרתי זקנה שגדלה במצרים ואמרה לי שכשהיו הופעות של אום קולתום הם היו מגיפים את התריסים כדי לא לשמוע אותה
ולא כי לא אהבו שירה אלא כי היא היתה אנטישמית גדולה ופרוצה גדולה והיתה להם סלידה ממנה

 

[בר בי רב]

כך זה נראה לפעמים, אבל מותר לך גם להסתכל על הכוס המלאה וללמד זכות על ישראל קדושים שבאים לשורר להקב"ה.

להסתכל על חצי הכוס המלאה לא סותר את הידיעה על החצי הריק
כוונתי שדיון זה אינו האם אני ילך לבקשות או לא [ואני הולך]
אלא כמה מלאה הכוס חצי או יותר

 

[בר בי רב]

ועכ"פ שירת הבקשות (המרוקאית, לפחות) מורכבת ממילים קדושות וטהורות שכולם כמיהה לבורא (כדבריך) ותפילה על אורך הגלות וכיוצא בזה, ואין שום סיבה שהמשורר אותם לא ירגיש תפילה וכמיהה לבורא.

וכך גם כל שירת הבקשות הירושלמית מילים שאפשר להוריד דמעות על הכיסופים לגאולה
ובכל זאת יש טורניר עדס מול מוסיאוף וכד'
שקצת מקשה על הלימוד זכות שהכל לש"ש

 

[עת שערי רצון]

וכך גם כל שירת הבקשות הירושלמית מילים שאפשר להוריד דמעות על הכיסופים לגאולה
ובכל זאת יש טורניר עדס מול מוסיאוף וכד'
שקצת מקשה על הלימוד זכות שהכל לש"ש

כל מילה

 

[משיב כהלכה]

וכך גם כל שירת הבקשות הירושלמית מילים שאפשר להוריד דמעות על הכיסופים לגאולה
ובכל זאת יש טורניר עדס מול מוסיאוף וכד'
שקצת מקשה על הלימוד זכות שהכל לש"ש

בבית הכנסת אין טורניר?

 

[בן תורה]

שירת הבקשות התחברה ע"י גדולי עולם מצוקי ארץ וארזי הלבנון ואדירי תורה.
ביניהם:
ר' יוסף קארו שחיבר את השיר 'יסד בסודו' את שמו רמז בראשי הבתים.
רבנו האר"י הקדוש שחיבר את השיר 'יום זה לישראל' רמז את שמו בראשי הבתים.
ר' ישראל נאג'רה שחיבר פיוטים רבים כידוע כמו 'יאמר נא ישראל' 'יה ריבון עלם' ועוד עשרות ומאות שירים.
ר' מרדכי לבטון בעל 'נוכח השלחן' שחיבר את השיר מה נכבד היום'.
ר' עזרא עטיה שחיבר את השיר 'עורו שירו לאל'.
גדולי עולם אלו שזמנם היה יקר להם הבינו שמעלת השירה חשובה ורצויה לפני ה' יתברך לא פחות מעסק התורה כדי שהתורה תהיה מתוך שמחה ואהבת ה' יתברך.

שירים ופיוטים אלו מיוסדים על הלכות ומדרשים מוסרים וחכמת קבלה.
כמו השירים:
'אל מסתתר ורם אור גדול נעלם המיוסדים על חכמת הקבלה.
'אודה לאל לבב חוקר' שכולו מוסר (לידיעת הציבור נשמט משם בית נוסף שפירושו עמוק כמובא בשות מעשה ניסים).
'אליו מי יקשה' לר' אברהם אבן עזרא שמקיף את הלכות שבת, כמו כן השיר 'אני הספר על ל"ט אבות מלאכות.

אחר כל אלה הדברים האם יש מי שיעיז לומר ששירת הבקשות לא ראויה לבני תורה, אז למי כן? האם רק לבעלי בתים? אדרבה רק אנחנו אולי יכולים להבין את עומק המילים הקדושות של גדולי עולם זיע"א.
כמה חבל שבני תורה לא מכירים שירים אלו עמוקים שמביאים מרגוע ושלוה וישוב הדעת (במקום רטלין), שירים אלו מביאים תוכן רוחני לחיים, ואין ספק שהם מועילים לנשמה הרבה יותר מהשיר 'אוי אוי שבת קודש'.

וכבר ידוע מעשה בר' ישראל נאג'רה שהיה שר שירים אלו ומלאכי השרת היו יורדים על שלחנו להקשיב למילותיו הקדושות, ופעם אחת ביום חם הפשיל את שרווליו ופרחו להם המלאכים, ושלח לו רבינו האר"י הקדוש שישב בצניעות לכבוד המלאכים שבאו לשמוע את שירתו, וכשעשה כן חזרו.
ומעשה בר' מרדכי לבטון הנ"ל מחכמי אר"ץ - חאלב, שישב עם קהל עדתו לפנות בוקר ביום שב"ק לזמר ולשורר שירי שבת, והיו השירים מפריעים לשכן הגוי את שנתו ונכנס בחמת זעם בבית הכנסת ואיים עליהם בקולו שאם לא יפסיקו מיד יסגור להם את בית הכנסת. הקהל נבהל ופנה לר' מרדכי לשאול כיצד לנהוג בהיות והשכן אח של שר העיר, אמר להם אל תדאגו תמשיכו לכבוד השי"ת ולא יאונה לכם כל רע. כשסיימו והתפללו לאחר מוסף יצאו מביכנ"ס וראו את מיטתו של השכן הגוי יוצאת בלויה עם קרוביו, זוהי כחה של שירת הבקשות.

אסיים במעשה נוסף בר' יהודה אצלאן בשעת פטירתו שהיה שר בדביקות את שירת הבקשות והיו פניו דומים למלאכי השרת, והיה אדום ומזיע נורא עד שיצאה נשמתו בטהרה, והיה עומד על ידו כמדומני ר' יעקב עדס והיה מתפעל ומתרגש ממנו עד שהתבטא ואמר הלוואי ואזכה להיקבר במחיצתו, ואחר כמה שנים כשנפטר והלוויתו נערכה במוצאי שבת ונטמן בהר המנוחות בירושלים, ובחשכת האפלה לא היתה אפשרות למצוא את קברו של ר' יהודה אצלאן אך להפתעתם כשחזרו לקברו באור יום ראו שנמלאה בקשתו במלואה בחייהם ובמותם לא נפרדו. זכותם יגן עלינו אמן.

וכבר ידוע בהרבה מדרשים שהקב"ה משתיק את המלאכים ביום שבת כדי לשמוע את שירתם של עם ישראל, כמו שכתוב "ברון יחד כוכבי בוקר"' - אלו עם ישראל שנמשלו לכוכבים, ואחר כך "וירעו כל בני אלוקים" - אלו המלאכים. וכמו שרמוז ב'כתר יתנו לך ה''א מלאכים המוני מעלה עם עמך ישראל' כלומר שהמלאכים טפלים ביום שבת לעם ישראל שהם עיקר השירה. כמאמר הפייטן בבקשות (מהללך) 'מכל מלאך הקדימו לזמר לשם ה''.

דרך אגב יש שיר מיוחד לפורים 'אלי צור ישועתי' לר' דוד פרדו מחותנו של הגאון חיד"א, שחיבר את ה'חסדי דוד' על התוספתא, שו"ת 'מכתם לדוד', 'שושנים לדוד' על המשניות' למנצח לדוד על הש"ס, 'משכיל לדוד' על התורה, ועוד חיבור עמוק בתורת הנסתר.
השיר הנ"ל מורכב מ75 בתים גדושים ומלאים במדרשים על מגילת אסתר והלכות הפורים ובמאמרי חז"ל במסכת מגילה.
כל בר דעת מבין ששיר זה עולה בחוכמתו על כל השירים של אחינו האשכנזים כמו 'משנכנס אדר מרבים בשמחה' שלא נפסק בשלחן ערוך כי לא נזכר במשנה כמובא בשו"ת חתם סופר ובשו"ת אור לציון.
הגאון הנ"ל חיבר שיר 'יה מסי כאבין רחמנא' בשירת הבקשות של שבת, שיר ארוך כולו בארמית בו מגלגל המחבר את כל הש"ס והיו נוהגים לשיר אותו תלמידי חכמים בסעודות סיומי מסכת.
וע"י שירה קדושה כראוי ובדבקות אפשר להגיע למדרגות נשגבות עד שער רוח הקודש.

ויש עוד להאריך הרבה מאוד ועת לקצר.

 

[חיי עולם]

גם סיפורי סבתא ללא מקור או ראיה,

הלכתי ובדקתי בפורום השכן עם כותב ההודעה,
ואמר לי כי שמע את זה ממרן הגר"א סלים שליט"א בעצמו.

 

[משיב כהלכה]

גם דבר שאינו מצוי כלל (שיבוא מחלל שבת לבקשות),
גם משפט שנאמר (אם נאמר) מתוך כעס רגעי על ביזיון השבת.

מה אתה רוצה ללמוד מזה, לא ברור.

 

[חיי עולם]

שלא תמחוק דברים סתם.

 

[מסתופף בחצרות]

זה המדרש הביא מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל בהסכמתו לספר שירה חדשה וכן לספר שירה וזמרה.
איתא באותיות דרבי עקיבא (באור זרוע הגדול ח"א) אמר רבי עקיבא אל״ף - א'פתח ל'שון פ'ה, ופ'ה ל'שון א'פתח. אמר הקב״ה, אפתח לשון של כל בני בשר ודם כדי שיהיו מקלסין לפני בכל יום וממליכין אותי בארבע רוחות העולם, שאלמלא שירה וזמרה שהם אומרים לפני בכל יום ויום לא בראתי את עולמי. ומנין שלא ברא הקב״ה את העולם אלא בשביל שירה וזמרה? שנאמר הוד והדר לפניו עוז ותפארת במקדשו (תהלים צ״ו) הוד והדר לפניו בשמים ועוז ותפארת במקדשו בארץ. שמים מכוסים הודו, ותהלתו מלאה הארץ. ומנין שברא הקב״ה את השמים לענין שירה? שנאמר השמים מספרים כבוד אל (תהלים י״ט). ומנין שמיום שברא הקב״ה את הארץ אומרת לפניו שירה? שנאמר מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק (ישעיה כ״ד) - ואין צדיק אלא הקב״ה, שנא׳ צדיק ה׳ בכל דרכיו (תהלים קמ״ח). ומנין שאף ימים ונהרות אומרים שירה? שנאמר מקולות מים רבים (תהלים צ״ג). ומנין שאף הרים וגבעות אומרים שירה? שנאמר ההרים וכל גבעות עץ פרי וכל ארזים החיה וכל בהמה רמש וצפור כנף מלכי ארץ וכל לאומים שרים וכל שופטי ארץ בחורים וגם בתולות זקנים עם נערים יהללו את שם ה׳ כי נשגב שמו לבדו (תהלים קמ״ח). ומנין שכל סדרי בראשית אומרים שירה? שנאמר ממזרח שמש עד מבואו וגו' (תהלים קי״ג). ומנין שאף אדם הראשון פתח פיו בשירה? שנאמר (תהלים צ״ב) מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון. טוב להודות לה׳ - בארץ מתוך בני אדם, ולזמר לשמך עליון - בשמי מרום בתוך מלאכי השרת:​

 

[משיב כהלכה]

שלא תמחוק דברים סתם.

כי ברוח קודשי אני אמור לדעת שביררת את הענין ויש איזשהו מקור?

אני מוחק את זה בכל מקרה, ולא רק בגלל "הנאמנות הרבה" שאני מייחס לאיזה כותב אנונימי בפורום השכן אלא בעיקר בגלל שאין שום משמעות למשפט שנאמר בעידנא דריתחא על איזה מקרה ספציפי שקרה פעם בחמש מאות שנה.

ואם יקרה מחר מקרה כלשהו באיזה כולל ואחד החכמים יתבטא שצריך לסגור את כל הכוללים, נסגור אותם?

וגם אם באמת ובתמים היתה דעתו של חכם נתן סאלם שיש לבטל את הבקשות, בטלה דעתו מול כל גדולי ישראל שהשתתפו ומשתתפים עד עצם היום הזה בבקשות.

 

[בר בי רב]

אמנם רוב הפיוטים נכתבו ע"י מצוקי אר"ץ
מ"מ חלקם לא נכתבו אלא מתוך הכרח
בשנים קדמוניות היה סחף גדול הן לאליאנס [גם בחלב-אר"ץ] והן לדברים אחרים והיו זמרים גויים מוציאים שירים שונים עם תוכן פסול כידוע
ובחורי ישראל חובבי השירה היו נסחפם לזה מחמת אהבת השירה והפיוט
משום כך היו יושבים גדולי עולם ומלחינים פיוטים על המנגינות של השירים בכדי לקיים ויגזול את החנית מיד המצרי [יש שיאמרו המצרית...]
עד כדי כך שהיו פעמים שבליה היה יוצא שיר חדש של זמר גוי ומיד באותו הלילה היו מלחינים לו מילים קדושות כדי שלא יספיק בצקם להחמיץ ולא יהיה להם את הנסיון לשמוע את שירי התועבה.
כך שאמנם אחר שהשיר חובר הוא ממילים גבוהות אולם זה לא בבחינת הרצוי אלא בבחינת המצוי

 

[החש בראשו]

רבנו האר"י הקדוש שחיבר את השיר 'יום זה לישראל' רמז את שמו בראשי הבתים.

זה כנראה זיוף ובטעות מיוחס לאריז״ל.

 

[ראה מעשה נזכר הלכה]

מתןך הספר הק' חכמה ומוסר לרבי אברהם ענתיבי זצ"ל ראש על אר"ץ רבה

 

[בר בי רב]

מתןך הספר הק' חכמה ומוסר לרבי אברהם ענתיבי זצ"ל ראש על אר"ץ רבה
הצג קובץ מצורף 1897
הצג קובץ מצורף 1898
הצג קובץ מצורף 1899

יישר כח
נפלא
זאת היתה כווונתי אף שלא ידעתי את דבריו
מ"מ חזינן שלא היה עניין לחזק את עניין השירה אלא מכח להציל את המתפתים אחר ההבל

 

[ראה מעשה נזכר הלכה]

אמנם רוב הפיוטים נכתבו ע"י מצוקי אר"ץ
מ"מ חלקם לא נכתבו אלא מתוך הכרח
בשנים קדמוניות היה סחף גדול הן לאליאנס [גם בחלב-אר"ץ] והן לדברים אחרים והיו זמרים גויים מוציאים שירים שונים עם תוכן פסול כידוע
ובחורי ישראל חובבי השירה היו נסחפם לזה מחמת אהבת השירה והפיוט
משום כך היו יושבים גדולי עולם ומלחינים פיוטים על המנגינות של השירים בכדי לקיים ויגזול את החנית מיד המצרי [יש שיאמרו המצרית...]
עד כדי כך שהיו פעמים שבלילה היה יוצא שיר חדש של זמר גוי ומיד באותו הלילה היו מלחינים לו מילים קדושות כדי שלא יספיק בצקם להחמיץ ולא יהיה להם את הנסיון לשמוע את שירי התועבה.
כך שאמנם אחר שהשיר חובר הוא ממילים גבוהות אולם זה לא בבחינת הרצוי אלא בבחינת המצוי

כך זה נראה ג"כ בפיוטים שהביא בסוף הספר

 

[החש בראשו]

עברתי על האשכול, ולא הבנתי מה הסיבה שבקשות זה לא לבני תורה. בגלל ביטול תורה? אז למה אומרים מי כמוך לפני פורים? ביטול תורה! ועוד בשבת! שכל דקה זה 1000 דקות לימוד וכו׳. למה תיקנו לנו חז״ל קריא״ת כל שבת שעה שלמה? או תיקנו לנו שלש תפילות ביום לא מספיקה תפילה אחת וקצרה שלא יהיה ביטול תיירה?
זו ראייה מצומצמת שמתעלמת מהמכלול של האדם ומצטמצמת על עניין לימוד התורה. נכון הוא שהתורה היא הערך העליון בחיינו, אבל ברא ה׳ את האדם באופן שנהנה משירה, כי ככה הוא יוכל להתחבר אליו בחלקים שעל ידי התורה אי אפשר להתחבר.

וסתם בתור עובדה, במרוקו גדולי החכמים היו מגיעים לשירת הבקשות, ומן הסתם כבר הזכיר זאת הרב @משיב כהלכה. ולא כמו אותו בר אוריין שצוטט בראשית האשכול.