שירת הבקשות גם לת"ח??

באנר תרומה
יעויין נפש החיים שער ד' פרק ב'

הוא בסך הכל אומר לא לקרוא תהילים כל היום. "שהרי אמרו רז"ל במדרש שבקש דוד המלך ע"ה מלפניו יתברך שהעוסק בתהלים יחשב אצלו ית' כאלו היה עוסק בנגעים ואהלות; הרי שהעסק בהלכות הש"ס בעיון ויגיעה הוא ענין יותר נעלה ואהוב לפניו ית' מאמירת תהלים".
 
לא רק בבקשות יש פיוטים עם מילים נשגבות, גם בפיוטים עממיים, לדוגמא:

שַׁחַר אֲבַקֶשְׁךָ צוּרִי וּמִשְׂגַבִּי, אֶעְרוֹךְ לְפָנֶיָך שַׁחְרִי וְגַם עַרְבִי.

לִפְנֵי גְּדוּלָּתְךָ אֵעֱמוֹד וְאֶתְבָּהֵל, כִּי עֵינֵיךָ תִּרְאֶה כָּל מָחֲשַבוֹת לִבִּי.

מַה זֶה אֲשֶׁר יוֹכַל הַלֵּב וְהַלָּשֹׁון, לַעְשׂוֹת וּמַה כּוֹחִי רוּחִי בְּתוֹךְ קִרְבִּי.

הִנֵּה לְךָ תִיטַב זִמְרַת אֱנוֹשׁ, עַל כֵּן אוֹדְךָ בְּעוֹד תִּהְיֶה נִשְׁמַת אֱלֹהַּ בִּי.

הָאֵר אֲפֵלָתִי יוֹצֵר גְּוִיָּתִי, הַקְשִׁיבָה רִינָּתִי וּשְׁמַע תְּפִילָּתִי.

(בסיום שירת הבקשות שרים פיוט זה, אבל פעמים רבות הוא הורכב על לחנים עממיים).
זה לא בבקשות?? (בסידור בית תפילה הוא מופיע ב''בקשות'' אני מכיר לפחות 5 לחנים לשיר הנ''ל)
 
הוא בסך הכל אומר לא לקרוא תהילים כל היום. "שהרי אמרו רז"ל במדרש שבקש דוד המלך ע"ה מלפניו יתברך שהעוסק בתהלים יחשב אצלו ית' כאלו היה עוסק בנגעים ואהלות; הרי שהעסק בהלכות הש"ס בעיון ויגיעה הוא ענין יותר נעלה ואהוב לפניו ית' מאמירת תהלים".
ועיין עוד שו''ע סימן א ס''ד, שם במשנ''ב ס''ק י''ב, ובכה''ח שם אות ל'א

מסקנא דמילתא:
מי שלא יודע בקשות - זה לא ימנע ממנו להיות ת''ח/עובד ה'
מי שיודע בקשות - זה לא יוציא אותו ת''ח/עובד ה'
מי שגם וגם - אשרי חלקו, וכבר ידוע מה אמר החתם סופר על מעלת חכמת המוזיקה
וברור שעדיף ללכת ל''בקשות'' מאשר לפטפט פיפוטי סרק עד אמצע הלילה בליל שבת (כשכמובן נכשלים בכל מיני איסורים על הדרך: לשון הרע, רכילות וכו')
 
נערך לאחרונה:
מי שלא יודע בקשות - זה לא ימנע ממנו להיות ת''ח/עובד ה'
מי שיודע בקשות - זה לא יוציא אותו ת''ח/עובד ה'

ואז?

באת לאפוקי ממה שאף אחד כאן לא כתב, שמי שיודע בקשות זה יגרום לו להיות ת"ח?

בכל אופן, חז"ל מכחישים אותך.

"אמר רבי: כל העוסק בפרק שירה בעולם הזה, זוכה ללמוד וללַמד, לשמור ולעשות ולקיים. ותלמודו מתקיים בידו, וניצול מיצר הרע ומפגע רע, ומחיבוט הקבר ומדינה של גיהינום, ומחבלו של משיח. ומאריך ימים וזוכה לימות המשיח ולחיי העולם הבא".
 
ועיין עוד שו''ע סימן א ס''ד, שם במשנ''ב ס''ק י''ב, ובכה''ח שם אות ל'א

זה תחביב שלך, לזרוק מקורות ולשלוח את כולם לחפש ולנסות להבין מה כוונת המשורר?

ועיין משמרת הבית לרשב"א על תוה"ב בית שלישי שער שלישי, הובא קובץ שיטות קמאי מסכת חולין דף קיג עמוד א, בקטע המתחיל במילים "עוד שם כתב דדם האברים כל היכא דפריש", בתחילת דבריו ובסוף דבריו ודו"ק וד"ל ואכמ"ל.
 
  • תודה
תגובות: MMH
מי שיושב ולומד - נהיה תלמיד חכם. מי שהולך ל''בקשות'' על חשבון הלימוד, זה מזיק...
אבל אליבא דאמת, לפעמים אין 'מוחין' ללמוד, בעיקר בשבתות, ובוודאי שבכה''ג עדיף ללכת ל''בקשות'' מאשר לשרוף זמן בדברים בטלים

המשנה ברורה כותב שם, שמי שעוסק בתורה יכול למנוע עצמו לומר הרבה תחינות, וה''ה לנידו''ד דתלמיד חכם שעוסק בתורה - אינו צריך ללכת ל''בקשות'' (אם הוא רוצה הוא יכול, אין בזה איסור)
 
מי שהולך ל''בקשות'' על חשבון הלימוד, זה מזיק...

כל דבר שתעשה הוא על חשבון הלימוד, שהרי אנו מצווים והגית בו יומם ולילה. אלא מאי, זמן ועת לכל דבר.

ותימה עליך כיצד אתה כותב כאלה מילים לאחר כל המקורות שהבאתי לעיל. לדעתך דוד המלך ביטל תורה כל הלילה על חשבון הלימוד?

וגם על דברי הגר"ח בקשר לתהילים, אמרו גדולים שלכל זמן ועת, ולא דיבר אלא על הגורס תהילים יומם ולילה, אבל אם יש לו זמן קבוע כל יום לומר קצת תהילים, בוודאי שלא דיבר על זה כלל.
 
זה לא בבקשות?? (בסידור בית תפילה הוא מופיע ב''בקשות'' אני מכיר לפחות 5 לחנים לשיר הנ''ל)

הוא לא שייך לבקשות עצמן, רק שרים אותו בסיום הבקשות, וכפי שכתבתי וכנראה פספסת שורה זו:

(בסיום שירת הבקשות שרים פיוט זה, אבל פעמים רבות הוא הורכב על לחנים עממיים).
 
כל דבר שתעשה הוא על חשבון הלימוד, שהרי אנו מצווים והגית בו יומם ולילה. אלא מאי, זמן ועת לכל דבר.

ותימה עליך כיצד אתה כותב כאלה מילים לאחר כל המקורות שהבאתי לעיל. לדעתך דוד המלך ביטל תורה כל הלילה על חשבון הלימוד?
ובדיוק כנגד דוד המלך שהיה אומר זמירות כל הלילה תיקנו לנו לומר ''זמירות'' כל לילה, תיקון לאה כמבואר בשער הכוונות דרושי הלילה יעו''ש באריכות, כמו שתיקנו תיקון רחל בימים שיש תחנון, כנגד רחל שמבכה על בניה בחצי הלילה, ויעויין בכף החיים (סופר) ס''א ס''ב באריכות כ''ז

יש גם ''הלל'' בחגים וגם ''פסוקי דזמרה'' כל יום -- כל זה של דוד המלך בעצמו, ואנשים מזלזלים בזה בצורה מחפירה, העיקר שיקפידו על ''בקשות''...
וגם על דברי הגר"ח בקשר לתהילים, אמרו גדולים שלכל זמן ועת, ולא דיבר אלא על הגורס תהילים יומם ולילה, אבל אם יש לו זמן קבוע כל יום לומר קצת תהילים, בוודאי שלא דיבר על זה כלל.
ה''ה ל''בקשות'', בדיוק מה שאני טוען, כל הכבוד שהבנת אותי...
 
ובדיוק כנגד דוד המלך שהיה אומר זמירות כל הלילה תיקנו לנו לומר ''זמירות'' כל לילה

זה לא זמירות עבורנו, אנו רק גורסים זאת, הבאתי לעיל מה המהות של זמירות, מהגמ' ומרש"י. דוד היה שר, אנחנו לא שרים.

ואנשים מזלזלים בזה בצורה מחפירה, העיקר שיקפידו על ''בקשות''...

לא הבנתי מה הקשר בין זה לזה, מי שמקפיד על בקשות מזלזל בפסוקי דזמרא?

ואם יש מי שמזלזל, שה' ירחם עליו, מה הקשר אלינו?

ה''ה ל''בקשות'', בדיוק מה שאני טוען

פעם או פעמיים בשנה?

אני מדבר על פעם או פעמיים ביום, כדברי חז"ל.
 
לא זכיתי, אבל מה הקשר אלי? עשית ממני דוד המלך?

אנו מדברים על המצב האידיאלי. וכל אחד לפי מה שזכה.
 
הרבה מפיוטי הבקשות נכתבו על ידי מצוקי ארץ גאוני עולם שכנראה לא זכו להיות בני תורה אלא בעלי בתים חשובים
ח"ו הכל יסודו בהררי קודש שאין אנו אלא כעפר ופחות תחת כפות רגלים. אך מה שנשתרש המנהג הנ"ל הוא מכיון שלא ידעו ללמוד.
 
שמעתי מיהודי בר אוריין

כמובן שלאותו יהודי מדומיין אין שמץ כיצד החל מנהג הבקשות ומאיזה טעם, שכן כדי להתחקות אחר מנהג שיסודו לפני כמה מאות שנים, אין שום אפשרות של "שמיעה" ממאן דהו אלא יש לפתוח ספרים ולראות מי דיבר בזה.

פיוטים מסוג "בקשה" נכללו כבר במחזורי תפילה מספרד, לפני הגירוש, דהיינו לפני 500 שנה. ושירת הבקשות היתה נהוגה לפני 400 שנה בחוג המקובלים בצפת.

"רבי אברהם הלוי נהג בכל חצות לילה לקום ולסבב כל הרחובות ונתן קולו בבכי והיה צועק צעקה גדולה בקול מר ויללה לכבוד הש"י שהשכינה בגלות ובית קדשנו ותפארתנו היה לשריפת אש ועם ישראל הם בצרות גדולות... ודפק על הבתים בצפת וקורא להם עמדו לתיקון חצות ללמוד בעת רצון הזאת... ולכל תלמיד חכם היה קורא בשמו ולא זז ממנו עד שראהו קם מן המיטה... והיו קמים כולם בשעה אחת לבתי כנסיות ולבתי מדרשות והיו אומרים התיקון חצות ואחר כך היו לומדים איש איש כפי השגתו יש מהם שעוסקים בחבורות בזהר וקבלה ויש בתלמוד ומשניות ויש בתורה נביאים וכתובים ואח"כ היו אומרים מזמורי תהילים ופזמונים ובקשות עד אור היום והיו מעוררים את הרחמים (שבחי האר"י השלם, עמ' צ"ב-צ"ג).

מנהגו של ר' אברהם הלוי דומה באופן בולט למנהג שירת הבקשות: בערבי שבתות לאחר לימוד התורה, מתכנס הציבור לאמירת "מזמורי תהילים ופזמונים ובקשות עד אור הבוקר".

גם למנהג העכשווי יש מסורת של יותר ממאה שנה, וכך נכתב בשער הספר שיר ידידות דפוס מרקש בשנת תרפ"א:

"מנהג כל עיר מערי המערב לקום בכל ליל השבת מחצות ואילך כל ימות החורף, לשבח ולהלל לאלהינו בתהלות דוד המלך עליו השלום, ובשיר השירים לשלמה המלך עליו השלום ואחר מזמרים בשירי קדמונים ואחרונים עליהם השלום. כל משורר ומשורר כיד ה' הטובה עליו כפי ידיעתו".
 
אולי לא ניסחתי נכון את ההודעה הנה התיקון
שמעתי מיהודי בר אוריין שכל ענין שירת הבקשות בלילות שבתות החורף הארוכים הוא ענין שנשתרש בטעות גם אצל בני תורה.
ויסודו היה עבור הבעה"ב שלא היו יודעים ללמוד, אז בלילות החורף הארוכים היו הולכים לומר שירת הבקשות.
(וכמובן שאיני מדבר על גדולי עולם בדורות האחרונים)
כמובן שעצם שירת הבקשות הוא ענין גדול ויסודו בהררי קודש כמו שכתבו בארוכה.
 
מופעי הבקשות והפיוטים בימי חול שהמציאו לאחרונה, לא פחות גרועים מזה
 
כמובן שעצם שירת הבקשות הוא ענין גדול ויסודו בהררי קודש כמו שכתבו בארוכה.

כנראה פספסת מה שכתבתי בדוקא על לילות שבת.

ואמנם משנכנס אדר מרבין בשמחה, ואמנם יש ענין לשמח עצמו אפילו במילי דשטותא, אבל תמוה איך מלאך לבך לכתוב שטויות והבלים כאלה על מנהג ישראל קדושים ובתוכם גדולי עולם מופלגים בתורה ויראת שמים שהעניקו חמה בקומתם וכולם נהגו לקום לבקשות בלילות שבת, כאשר נכתב בשנת תרפ"א שכך הוא המנהג בכל ערי המערב.
 
נכון, עדיף שהנוער המשועמם ילך לשמוע כל מיני זמרים טמאים המופיעים במעורב ושרים את הטומאה שלהם.
הבנת מצוין. בדיוק לאנשים כאלו יש את הערבים האלו. לא לאברכים ות''ח.
כבר אמרתי שבוודאי שאין בעיה ללכת לזה מידי פעם, אבל לעשות מזה עסק גדול זה מוגזם, והכל לפי מה שהוא אדם, ולא צריך להמציא את המצווה התרי''ד ''ללכת כל יום או כל שבת לבקשות'', אין כזאתי מצוה. זה מנהג. מי שלא נהג לא נהג. מי שלא רוצה לא חייב שב ואל תעשה עדיף. מי שרוצה שיעשה, אבל לא צריך להגזים עם זה...
 
נערך לאחרונה:
האשכול לא עוסק בשאלה "למה נועדו מופעי פיוטים בימי חול" אלא על שטות והבל שנאמרה על שירת הבקשות הקדושה.

ולדעתי גם אברכים ות"ח צריכים את הערבי שירה האלה, לטובת רפואת הנפש שלהם (אמנם זה תלוי מאוד מהו מהותו וסגנונו של ערב השירה. יש ערבי שירה המיועדים רק לאברכים ות"ח).
 
ולדעתי גם אברכים ות"ח צריכים את הערבי שירה האלה, לטובת רפואת הנפש שלהם (אמנם זה תלוי מאוד מהו מהותו וסגנונו של ערב השירה. יש ערבי שירה המיועדים רק לאברכים ות"ח).
וכבר אמרתי שבוודאי אין בעיה ללכת לזה מידי פעם, אבל לעשות מזה עסק גדול זה מוגזם
 
אז כבודו מציע ללכת לשם בראש מורכן, בלי לעשות עסק גדול?
 
ראשי תחתית