ולאור כל הנ"ל יש לעיין במה שמרגלא בפומיה דהגר"ע יוסף זצ"ל, "קיבלנו הוראות מרן", וכן בניו ותלמידיו אחריו.
וכבר הוכיח הגר"ש טולדנו בסדרת הספרים "דברי שלום ואמת" שאדרבה, החולקים על הגר"ע הלכו כהשו"ע הרבה יותר ממנו, והוא עצמו נטה מהשו"ע עשרות פעמים, אי משום מנהג, אי משום סב"ל, וטעמים אחרים.
אבל אצל תלמידי הגר"ע ובניו, הדבר בולט יותר ש"קיבלנו הוראות מרן" אינו מרן השו"ע אלא מרן הגר"ע יוסף עצמו, ואפרט.
בגיליון השבועי של הרב שלום נקי (מתלמידי ישיבת חזון עובדיה, וכיום מו"צ בדימונה, מחבר סדרת הספרים בהלכה ובאגדה) הוא דיבר על הנחת תפילין בתשעה באב. הרב נקי המציא שמנהג זה קיים "מלפני 500 שנה, ולפני מרן השו"ע", כאשר בפועל החל המנהג מבית כנסת אחד של מקובלים בירושלים, ומשם התפשט לאט לאט בירושלים וכנ"ל.
ולמרות שהשו"ע העיד במפורש על המנהג בארץ ישראל ובכל העולם, "נוהגים שלא להניח תפילין בתשעה באב שחרית, ולא טלית, אלא לובשים טלית קטן תחת בגדים בלא ברכה. ובמנחה מניחים ציצית ותפילין ומברכים עליהם" (או"ח סימן תקנ"ה), התחמק מזה הרב נקי כשהוא נתלה בדברי החיד"א, שמרן וגדו"י שבצפת לא ידעו ממנהגי ירושלים כי לא היו שיירות מצויות.
עד כאן ניחא, אבל המחבר מתהדר בכך ש"זכה" לשנות את מנהגם של כמה בתי כנסיות בדימונה שעד כה עשו כדעת השו"ע וכפי שנהגו גם במרוקו ובשאר ארצות, להניח תפילין בת"ב במנחה ולא בשחרית, והקריא להם את דברי הגר"ע בחזו"ע, ו"קיבלו עליהם ככל אשר כתב" להתחיל להניח תפילין בשחרית כמנהג ירושלים.
הפלא ופלא - משמעות חדשה למושג "קיבלנו הוראות מרן" - כהגר"ע יוסף ונגד השו"ע! גם מי שנהג עד כה לתומו כדעת השו"ע, מצוה עליו לשנות מנהגו ולפסוק כהגר"ע...
אבל התמיהה הגדולה היא שהרבי נקי גופיה לא חש לקמחיה, ובאותו גליון דיבר על המנהג לברך על ספירת העומר לפי מנהג ירושלים אחרי עלינו לשבח, שהוא נגד השו"ע שמשמע ממנו שמברכים לפני עלינו לשבח ולאחר קדיש תתקבל, ועל זה כתב "די לנו שבירושלים ימשיכו במנהגם, אבל מה לנו להנהיג כן בשאר ערי הארץ, ובוודאי שמן הראוי שיעשו כדעת מרן השו"ע שקיבלנו הוראותיו"...
וכן בהמשך כתב: "אלא וודאי היכן שנהגו נהגו, ומנהג ירושלים לא מחייב לשאר ערי הארץ, ובפרט במנהג כזה שהוא נגד מרן.... ולעולם במקום שאין מנהג ידוע, וכמו ברוב ערי הארץ, ברור שיעשו כדעת מרן השו"ע שקיבלנו הוראותיו" (קל וחומר בנדון הנחת תפילין בת"ב שהמנהג הידוע הוא לא להניח בשחרית).
לאחר מכן ציטט את לשון הגר"ע עצמו בחזו"ע אבילות (עמ' ר"נ): "ואולם אין מנהג זה קיים אלא בירושלים, אבל בשאר ערי הארץ יש לנהוג כדעת רוב ככל גדולי הפוסקים ומרו השו"ע שקבלנו הוראותיו, שכל שאין מנהג ברור בדבר להיפך, מעמידים אותו על קו הדין... ודע שאע"פ שירושלים היא בירת ארץ ישראל, אין להנהיג בכל שאר ערי הארץ כמנהג ירושלים, שהואיל ולכל עיר בפני עצמה יש בי"ד מיוחד וצביון מיוחד בכמה הבדלי מנהגים שונים בין ירושלים לשאר ערי הארץ, אין מקום לומר ששאר ערי הארץ בעל כרחם יגררו אחר מנהג ירושלים.... לכן הבו דלא להוסיף עלה, ויש לנו להעמיד את שאר העיירות בארץ ישראל בחזקת המנהג הקדום, שהוא המנהג הנכון מעיקר הדין כדברי רוב הפוסקים ומרן".
