תפילין בת"ב ומנהג כפרות

יש לציין שהכותרת המקורית "מנהג של שטות הוא" שמופיעה במהדורה הראשונה שנדפסה 4 פעמים בחייו של רבי יוסף קארו, וצונזרה בהמשך ע"י מדפיסים צדיקים.

הצג קובץ מצורף 10914
האם ידוע לנו על שינויים שנעשו בודאי ע"י מרן בין מהדורות אלו?
אחרת אין מכך ראיה כלל, דיתכן שלא הגיה כלום בין המהדו'.
 
אין סוף לספקולציות, ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות - זה מה שנדפס בחייו, במהדורה ראשונה, וצונזר רק שנים רבות לאחר מכן.
 
אין סוף לספקולציות, ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות - זה מה שנדפס בחייו, במהדורה ראשונה, וצונזר רק שנים רבות לאחר מכן.
אני מסכים עם ההנחה שכיון שזה נדפס בדפו"ר אז מן הסתם מרן כתב זאת, אא"כ נאמר שלא מרן כתב את הכותרות.
אבל לצד שמרן לא כתב את הכותרות, אם לא מצאנו שינויים שעשה בין המהדורות, אין ראיה מכך שלא שינה זאת ב3 המהדו' הבאות. וק"ל.
 
מן הסתם קיבל פידבק על כך שכתב שמנהג הכפרות הוא מנהג של שטות.

וגם אם לא כתב בעצמו את הכותרות, מגוחך לומר שלא היה מודע להן, כאשר זה נדפס בימיו כמה פעמים. אולי לא הגיה בדקדקנות אבל בוודאי שעיין בספריו המודפסים.
 
מן הסתם קיבל פידבק על כך שכתב שמנהג הכפרות הוא מנהג של שטות.

וגם אם לא כתב בעצמו את הכותרות, מגוחך לומר שלא היה מודע להן, כאשר זה נדפס בימיו כמה פעמים. אולי לא הגיה בדקדקנות אבל בוודאי שעיין בספריו המודפסים.
ודאי שעיין בספרו, ולכן ודאי שבספר כזה גדול יש יותר מדבר אחד שהיה צריך לתקן, ואם בכל זאת לא מצאנו עוד דבר שתיקן ש"מ שלא תיקן כלל.
 
אני מתכוון שבאופן כללי הכותרות בספרו לא נוצרו ע"י חייזר, היות וזה נדפס בימיו, וממילא מוכרח שהכותרות נכתבו על ידו, או לפחות היו על דעתו.
 
אני מתכוון שבאופן כללי הכותרות בספרו לא נוצרו ע"י חייזר, היות וזה נדפס בימיו, וממילא מוכרח שהכותרות נכתבו על ידו, או לפחות היו על דעתו.
הטוענים שלא יצאו מתחת ידו טוענים שנכתב ע"י תלמידיו או ע"י המדפיס, וא"כ אין ללמוד מזה כלום.
 
אתה מכיר מאן דהו שמדפיס ספר ונותן למדפיס לכתוב את כותרות הסימנים, שיעשה ככל העולה על רוחו ויתייג מנהגים כ"מנהג של שטות"?

וגם אם תלמידיו כתבו, הגבתי על זה שמסתמא קיבל תגובות על כותרת כזו "מנהג של שטות" ובכל זאת לא תיקן הכותרת.

וכן כתב הש"ך בחו"מ סי' שפ"ו סק"ד, שהכותרות של השו"ע נכתבו על ידו, ולמד מזה לדינא "וגם מלשון המחבר מה שרשם בתחלת הסימן ממה שמדבר הסימן נראה כן שכתב".

וכן הפרישה בהקדמתו כתב "ואף שהמחבר כתב בראש כל סימן ציון במה הסימן מדבר".

וכן כתב הסמ"ע בסוף הקדמתו.

וכן כתב בשו"ת שמחת כהן (ח"ו כללים אות לד).

רק כשנתקלו בכותרת "מנהג של שטות" ולא נראה להם הכותרת, העמידו אוקימתות כאלה נגד גדולי מפרשי השו"ע. וזו לא פעם ראשונה כשנתקלים במשהו שלא מובן (אליבא דהמעיר) ומעמידים שתלמיד טועה כתב כן.

וחיפשו ומצאו כמה סימנים שאינם תואמים לכותרת, ומזה הסיקו שלא מרן כתבם... (ואם התלמיד טעה, מרן לא יכול לטעות? וכי אין קושיות וסתירות בשו"ע?)

והגר"ש עמאר בשו"ת שמע שלמה הוכיח כן מדברי השו"ע בעצמו, שכתב בהקדמתו "ואחר כך כתבתי רמזי כל הדינים", דהיינו שהוא עצמו כתב את כל הכותרות, ופשוט.
 
אתה מכיר מאן דהו שמדפיס ספר ונותן למדפיס לכתוב את כותרות הסימנים, שיעשה ככל העולה על רוחו ויתייג מנהגים כ"מנהג של שטות"?

וגם אם תלמידיו כתבו, הגבתי על זה שמסתמא קיבל תגובות על כותרת כזו "מנהג של שטות" ובכל זאת לא תיקן הכותרת.
לא קיבל עוד הערות על הספר? ובכל זאת לא תיקן כלום?! מה זה אומר?
וכן כתב הש"ך בחו"מ סי' שפ"ו סק"ד, שהכותרות של השו"ע נכתבו על ידו, ולמד מזה לדינא "וגם מלשון המחבר מה שרשם בתחלת הסימן ממה שמדבר הסימן נראה כן שכתב".

וכן הפרישה בהקדמתו כתב "ואף שהמחבר כתב בראש כל סימן ציון במה הסימן מדבר".

וכן כתב הסמ"ע בסוף הקדמתו.

וכן כתב בשו"ת שמחת כהן (ח"ו כללים אות לד).
ולעומתם רבים כתבו אחרת.
השאלה האם כתבו זאת מידיעה או שכך היה פשוט להם?
והגר"ש עמאר בשו"ת שמע שלמה הוכיח כן מדברי השו"ע בעצמו, שכתב בהקדמתו "ואחר כך כתבתי רמזי כל הדינים", דהיינו שהוא עצמו כתב את כל הכותרות, ופשוט.
אין כאלו מילים בהקדמת השו"ע. (אולי אתה מתבלבל עם הקדמת הב"י).
 
ולעומתם רבים כתבו אחרת.
השאלה האם כתבו זאת מידיעה או שכך היה פשוט להם?

ראשית זה לא רבים, שנית לא ברמה של מפרשי השו"ע הגדולים, הש"ך והסמ"ע. כמו כן הם כתבו זאת נקודתית לגבי ההלכה של כפרות שלא הסתדרה להם, שאת הכותרת הזו גופא כתב תלמיד.
 
אתה מכיר מאן דהו שמדפיס ספר ונותן למדפיס לכתוב את כותרות הסימנים, שיעשה ככל העולה על רוחו ויתייג מנהגים כ"מנהג של שטות"?
אתה מכיר מאן דהו שמדפיס ספר מרחק נסיעה של כמה שבועות מביתו? אתה מכיר מישהו שכתב ספר של תיקונים לספרו, ואעפ"כ חזרו והדפיסו אותו בלי לתקן כלום?
וגם אם תלמידיו כתבו, הגבתי על זה שמסתמא קיבל תגובות על כותרת כזו "מנהג של שטות" ובכל זאת לא תיקן הכותרת.
היה הרבה דברים שרצה לתקן בחיבורו בית יוסף, ובכל זאת לא נתקנו בהדפסה שהודפס בחייו
רק כשנתקלו בכותרת "מנהג של שטות" ולא נראה להם הכותרת, העמידו אוקימתות כאלה נגד גדולי מפרשי השו"ע. וזו לא פעם ראשונה כשנתקלים במשהו שלא מובן (אליבא דהמעיר) ומעמידים שתלמיד טועה כתב כן.

וחיפשו ומצאו כמה סימנים שאינם תואמים לכותרת, ומזה הסיקו שלא מרן כתבם... (ואם התלמיד טעה, מרן לא יכול לטעות? וכי אין קושיות וסתירות בשו"ע?)
הם לא "העמידו אוקימתא", מדובר בבני ארצו של המדפיס הכותבים מידיעה מה היה,
יש עדות ברורה מבנו של המדפיס שאביו [לא תלמיד של מרן] כתב את זה בעצמו ועל דעתו בלבד
[זה לא סתירה לזה שיתכן ששאר הכותרות יצאו מתח"י מרן]

בכלל, מוזר מאד לומר שבב"י הביא מחלוקת ראשונים גדולה, ובשו"ע פסק "יש להימנע", ודוקא בכותרת החליט להפריז לכתוב "מנהג של שטות"
 
אכן, מאוד הגיוני שמרן כתב את כל הכותרות ורק את זאת של הכפרות כתב המדפיס...
 
אתה מכיר מאן דהו שמדפיס ספר מרחק נסיעה של כמה שבועות מביתו? אתה מכיר מישהו שכתב ספר של תיקונים לספרו, ואעפ"כ חזרו והדפיסו אותו בלי לתקן כלום?

אין שום קשר לנד"ד, בזמנם היה בית דפוס במקום מסויים ושלחוהו להדפסה שם, והיה יקר מאוד לשנות דברים בדפוס ועל כן הדפיסו ספר תיקונים נפרד.

מה זה קשור למדפיס שמכניס דברים על דעת עצמו?
 
יש עדות ברורה מבנו של המדפיס

זו לא עדות ברורה.

ראשית, רבי שמואל אבוהב בעצמו פקפק בכל השולחן ערוך, וטען שמרן מסרו לתלמידיו לכתבו, וכך יישב סתירות בשו"ע.

111.jpg

וכבר מכאן רואים ששמועותיו של הרב אבוהב מופרכות, שהרי מהקדמת השו"ע כבר מוכח כי איהו גופיה כתב את השו"ע, והוא קרבה אל המלאכה, ולא זר. דז"ל, אודה ה׳ מאוד בפי ובתוך רבים אהללנו ומשירי אהודנו, במה אקדם ה׳ אכף לאלהי מרום, אשר ממעון קדשו מן השמים הופיע ברוב רחמיו וחסדיו, והשפיע מטובו על שפל אנשים כמוני, לחבר ספר הנותן אמרי שפר, החיבור הגדול שחיברתי על הארבעה טורים אשר קראתיו בית יוסף, אשר כללתי בו כל הדרכים וכו׳. ראיתי אני בליבי כי טוב ללקוט שושני ספירי אמריו בדרך קצרה, בלשון צח וכולל יפה ונעים, וכו׳. וקראתי שם ספר זה שלחן ערוך, כי בו ימצא ההוגה כל מיני מטעמים, וכו׳ עכ"ל. וא"כ דבריו לכאורה תמוהים מאוד, וקשים להולמם, כיצד צצה ועלתה שמועה זו אשר נסתרת להדיא מהקדמת השו"ע.

וכ"כ לדחות את דברי המהר"ש אבוהב הרב חיד"א בספר שם הגדולים (מערכת ספרים אות ש סימן עה) וז"ל, מי יאמין לשמועתו וכו׳, ואם ח"ו היה כן, לא היה כותב שהוא חיברו (מרן בהקדמה), דכל קהל עדתנו עליו יסמוכו. וכ"כ היד מלאכי כללי השו"ע (אות ב). וכ"כ בספר ארץ חיים סתהון (בכללים שבריש הספר כלל יח).

אבל לגבי הכותרת הספציפית של מנהג כפרות לא כתב בעצמו אלא אחרים כתבו בשמו (מה שאתה מכנה עדות ברורה). בספר יוסף בחירי (עמ' שעג) כתב בשם הרב גראצייאני בספר הנמצא בכת"י, ושם הוא כותב שמעתי מחכמי הדור שתלמיד אחד המסייע לרב כתב את הכותרת.

עדות ברורה...

ובשו"ת שמש צדקה ח"א (סימן כג דף ל עמי ג) כתב בשם הרב שמואל אבוהב שקבלה בידו שאינם דברי הרב יוסף קארו.

ובספר כת"י, "שולחן לחם הפנים" מתלמידי הרב אבוהב, כתב אפשרות אחרת - המדפיס שם אותו מדעתו "וכך קיבלנו מבנו של המדפיס".

לקרוא לכל זה "עדות ברורה", כאשר הדברים סותרים מיניה וביה (כי לדעת הרב אבוהב כל השו"ע נכתב ע"י תלמידים, והכותרות מאן דכר שמיה), זה מגוחך.
 
ראשי תחתית