תהילים אחרי השקיעה

[קול יעקב]

 

[מוקיר רבנן]

האר"י הזהיר שלא לקרוא מקרא בלילה ולכן אסרו רוב הפוסקים שהולכים ע"פ סוד לקרוא תהילים בלילה וכדבריהם נמצא גם בלבוש סי' קלב.

לעומת זאת האשל אברהם (סי' רלח סק"ב) החריג את אמירת תהילים כיון שהם כנגעים ואהלות ומשניות מותר ללמוד בלילה.

אולם שמעתי שביקש דוד המלך שיהיה חשוב כקורא נגעים אוהלות אולם לא מצינו שהקב"ה השיב שקיבל את בקשתו. וצ"ע.

עוד אומר שאם מתפלל על חולה לדוגמא ולא כקורא בתורה מותר. וכדבריו נקטו פוסקים רבים, וביוה"כ התירו לומר תהילים בלילה כמו שכותב הלבוש עצמו בהכות יום הכיפורים שנהגו לגמור בלילה את כל התהילים.

ועיין שו"ת רב פעלים חלק ב סימן ב, הרב חיד"א בשו"ת יוסף אומץ סימן נד, שו"ת יביע אומר חלק ו סי' ל.

ואחר חצות הרי דוד המלך היה קם ואומר תהילים. עיין בגמ' ריש ברכות.

 

[עת שערי רצון]

עוד אומר שאם מתפלל על חולה לדוגמא ולא כקורא בתורה מותר.

לא כ''כ מובן איך מי שקורא ''אשרי יושבי ביתך'' ''בצאת ישראל ממצרים'' ''הודו לה' כי טוב'', ואפילו ''על נהרות בבל'', נחשב ''מתפלל'' לרפואת חולה. עכ''פ לפי סברא זו היה צריך להתיר לקרוא רק פרקים של בקשה ותחינה (וכך דעתי נוטה לדינא)

וביוה"כ התירו לומר תהילים בלילה כמו שכותב הלבוש עצמו בהכות יום הכיפורים שנהגו לגמור בלילה את כל התהילים.

בלאו הכי בשבת ויו''ט בפשטות מותר לקרוא מקרא, גם לפי האר''י, כך דעת רוב האחרונים כמדומה, אך אינני זוכר אם יש לזה מקור מפורש בהאר''י או לא. אבל יש להוכיח מליל שבועות והושענא רבה שלפי האר''י יש לקרוא בהם מקרא (ולפי זה אפי' חול המועד שרי)

ואחר חצות הרי דוד המלך היה קם ואומר תהילים. עיין בגמ' ריש ברכות.

יש מקילין אחרי חצות. ובאמת יש תקון חצות שרובו ככולו תהלים ומקרא. אמנם יש מקום לומר שדוקא את זה התירו.
אמנם בגמ' מבואר שהיה אומר ''זמירות'' (אולי אז לא נכתב עדיין ספר תהלים, ולכן זה לא נחשב עדיין 'מקרא')

 

[שאינו יודע לשאול]

הצג קובץ מצורף 17604

קול יעקב לא הוקמה בתשל"ז ?
במלחמת ששת הימים הרב עדס היה בן 30.
יכול להיות שאני טועה אבל יותר סביר שהסיפור היה במלחמת המפרץ.
לגופו של ענין מה נקרא לילה לגבי זה, הייתי באזכרה שבוע שעבר ובני המשפחה קראו תהלים בבין השמשות כפי הסדר של אותיות שם הנפטר ואותיות נשמה, כדי לא לפגוע בהם קראתי איתם והתרתי לעצמי משום שזה היה ממש סמוך לשקיעה [פחות מרבע שעה אחרי] האם נכון כך לעשות ?

 

[עת שערי רצון]

לגופו של ענין מה נקרא לילה לגבי זה, הייתי באזכרה שבוע שעבר ובני המשפחה קראו תהלים בבין השמשות כפי הסדר של אותיות שם הנפטר ואותיות נשמה, כדי לא לפגוע בהם קראתי איתם והתרתי לעצמי משום שזה היה ממש סמוך לשקיעה [פחות מרבע שעה אחרי] האם נכון כך לעשות ?

אם בין השמשות אזלי' לקולא בספק דרבנן, כ''ש הכא שאין איסור אפי' דרבנן.

 

[שאינו יודע לשאול]

אם בין השמשות אזלי' לקולא בספק דרבנן, כ''ש הכא שאין איסור אפי' דרבנן.

השאלה אם לבחון נושא שכל יסודו ומקומו בתורת הסוד, במשקפיים של הלכה רגילים כמו ספק דרבנן ספק דאורייתא

 

[עת שערי רצון]

השאלה אם לבחון נושא שכל יסודו ומקומו בתורת הסוד, במשקפיים של הלכה רגילים כמו ספק דרבנן ספק דאורייתא

לכאו' רק אם יש הכרח לפי הסוד לומר שאסור גם בביה''ש אז כך, אם לא, אינני רואה סיבה שיהיה אסור אלא בלילה

 

[מבקש השם]

בס' דרש בחכמה מהגאון המופלא חכם ראובן שרבאני זצוק"ל
(גיסו ותלמידו הקרוב של מרן הגרב"צ אבא שאול זצוק"ל)
כתוב שהיות וע"פ רבינו האר"י ז"ל תהלים בלילה מעורר דינים ל"ע
הרי שאין מה לחלק בין זמן רגיל לשעה"ד
דאדרבה הרי הוא מעורר עליו דינים ומזיק במקום להועיל.
ודברי טעם הם
בפרט לנו הספרדים דגרירן בתר שיפולי גלימיה דרבינו האר"י ז"ל.

 

[ידידיה]

לגופו של ענין מה נקרא לילה לגבי זה, הייתי באזכרה שבוע שעבר ובני המשפחה קראו תהלים בבין השמשות כפי הסדר של אותיות שם הנפטר ואותיות נשמה, כדי לא לפגוע בהם קראתי איתם והתרתי לעצמי משום שזה היה ממש סמוך לשקיעה [פחות מרבע שעה אחרי] האם נכון כך לעשות ?

ראיתי תלמיד חכם גדול מקובל צנוע, שיש לו קביעות לקרוא תהילים מידי יום, וקרא בביה"ש.

 

[מוקיר רבנן]

לא כ''כ מובן איך מי שקורא ''אשרי יושבי ביתך'' ''בצאת ישראל ממצרים'' ''הודו לה' כי טוב'', ואפילו ''על נהרות בבל'', נחשב ''מתפלל'' לרפואת חולה. עכ''פ לפי סברא זו היה צריך להתיר לקרוא רק פרקים של בקשה ותחינה (וכך דעתי נוטה לדינא)

בלאו הכי בשבת ויו''ט בפשטות מותר לקרוא מקרא, גם לפי האר''י, כך דעת רוב האחרונים כמדומה, אך אינני זוכר אם יש לזה מקור מפורש בהאר''י או לא. אבל יש להוכיח מליל שבועות והושענא רבה שלפי האר''י יש לקרוא בהם מקרא (ולפי זה אפי' חול המועד שרי)

יש מקילין אחרי חצות. ובאמת יש תקון חצות שרובו ככולו תהלים ומקרא. אמנם יש מקום לומר שדוקא את זה התירו.
אמנם בגמ' מבואר שהיה אומר ''זמירות'' (אולי אז לא נכתב עדיין ספר תהלים, ולכן זה לא נחשב עדיין 'מקרא')

חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך (תהילים קיט)

 

[עת שערי רצון]

חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך (תהילים קיט)

שוב, הבעיה הקבלית זה מקרא.
לפני שנכתב התהלים, התהלים לא היה ''מקרא''

 

[שאינו יודע לשאול]

שוב, הבעיה הקבלית זה מקרא.
לפני שנכתב התהלים, התהלים לא היה ''מקרא''

באמת לפי הקבלה מותר לכתחילה לקרוא תהלים בלילה ?
או שכוונת כת"ר לומר שרק אחר שנכתב תהלים ונעשה א' מכ"ד ספרים חל בו האיסור ?

 

[עת שערי רצון]

באמת לפי הקבלה מותר לכתחילה לקרוא תהלים בלילה ?
או שכוונת כת"ר לומר שרק אחר שנכתב תהלים ונעשה א' מכ"ד ספרים חל בו האיסור ?

תפוס לשון אחרון, כמובן בדרך אפשר. לא חייב להיות שכך.