שמעון טרבלסי
חבר ותיק
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 505
צה"כ לפי איזה שיעור, 13.5 דק' זמניות או 18 או יותר?
תפילת ערבית בפלג המנחה
- יוזם האשכול מרוקאי
- תאריך התחלה
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,238
באר דבריך היכן נמצאית שיטה כזו בש’’ס ראשונים ואחרונים !
אין כזו שיטה, סילוף דברי השו’’ע ותו לא
הרא’’ש, הטור, רבנו יונה, ר’’י, השו’’ע ועוד וגם ר’ האי ועוד כתבו שזמן ק’’ש מצאת הכוכבים
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,238
’זמניות’ זה שיבוש
שיבוש גמור שתולים במרן היבי’’א
החישוב הנכון הוא לפי 'מעלות'
ואם רוצים לצאת ידי חובה אליבא דכו''ע (לפי הגאונים והגר''א) צריך 30 דקות אחרי השקיעה, ואולי 35 בקיץ ...
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,238
עיין כאן https://forum.mizrach.co.il/threads/yzh-lwh-snh-hkhy-mdwyq-lfy-mnhg-hsfrdym.799/
מה שדנו בענייני לוח אור החיים, והכל מבואר שם
מה שדנו בענייני לוח אור החיים, והכל מבואר שם
שוב אותה הבעיה.
השקיעה תהיה ב19.34.
ערבית 'בדוקא' לפני השקיעה. כאילו שממהרים לאיזה מקום.
נגד מרן. מה עם ספירת העומר?
מסתמא יעשו 'בדיוק' בין השמשות כדי להוכיח שכך ההלכה.
מסתמא ש @אור יעקב יוכיח לנו שהנהגה זו היא היא ההנהגה הראויה לדעת מרן השו"ע.
והדברים מגיעים למה שראינו בענין טלית על הראש וגנרטור שגדול הדור לא צריך לקיים את דברי השו"ע שכותב 'ונכון' לעשות כדעת המחמירים, כדי ללמד שמעיקר הדין לא צריך, וא"כ גם כאן, אע"פ שמרן כתב שהמדקדקים ממתינים לצה"כ וכן ראוי לעשות - ה"מ לעמא דארעא, אולם גדול הדור צריך לברך בדוקא בה"ש כדי להוכיח לכולם שכך ההלכה מעיקר הדין.
אבני הכותל
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 537
באמת, בני הישיבות ישארו 'רק' לזמן ההדלקה שהוא מקביל לזמן ארוחת הערב.
מסתמא שהם יוותרו על ארוחת הערב כדי שלא יהיה להם ביטול תורה...
בסדר. ספירת העומר תיקנת, תפלת ערבית לא תיקנת.
ברכה לבטלה לפי דעת 'כמעט' כל הראשונים. איסור גמור להתפלל לפני השקיעה למי שעושה כדעת רבנן. איסור גמור לברך ברכות ק"ש לפני השקיעה גם לדעת ר' יהודה. נתלים באיזה 'ספק' דעת ר"ת [לא ברור שיש בכלל דעה כזו]. כל כללי הסב"ל נעלמו כלא היו. דעת מרן נעלמה כלא היתה. כל המושג של מנהג אותיות גיהנם. מנהג במקום איסור לא אמרינן. כל זה נמוג והלך במקרה זה. ולא מיירי בשעת הדחק אלא 'לכתחלה'.
מוטב שיבטלו הדלקה זו שהיא בקושי מנהג מאשר לעשות ברכה לבטלה לדעת רוב הפוסקים. טענת ביטול תורה לא שייכת, לא מעשית ולא הלכתית וכנ"ל.
מרן לא פסק כמו המנהג. גם לא ידע שאין כזה ר"ת שעליו מסתמכים. גם לא ידע שרוב ככל הפוסקים חולקים על זה, ור"ת [אם ישנו] יחידאה ממש.
כך שלמעשה ודאי שמנהג זה אותיות גיהנם.
לידיעתך לדעת השו"ע ורוב הראשונים צריך שיעשה 'לעולם' כחד מינייהו ולא יום כך ויום כך
מנהג שנכתב בב"י והאחרונים כתבו אותו!! (ב"ח, מג"א, דרך החיים, כף החיים, זבחי צדק ועוד)
וכן האר"י היה נוהג!!
וכן מובא בזוהר פרשת בראשית שתפילה אחרונה אמורה להיות קודם צאת הכוכבים!
וכך נהגו גדולי ישראל מרנן ורבנן הגר"ע עטיה והגרע"י זצוק"ל ועוד!
וכן נוהגים בכך כיום רוב ככל עם ישראל להקל!
מנהג כזה אותיות "גהינם"??? ה' הטוב יכפר בעדך...
תכתוב עוד אלף אחרונים. מה זה משנה כנגד כמעט 'כל' הראשונים, וספק בדעת ר"ת?
תמשיך לכתוב שוב באותיות גדולות ומודגשות. זה לא משנה את האמת.
יש שלוש דרגות -
א. הזמן כמובן הכי טוב להתפלל הוא בצאת הכוכבים. (למרות שהאר"י היה נוהג להתפלל דווקא בביה"ש וכ"כ החסד לאלפים שראוי לירא שמים לנהוג)
ב. מי שמתפלל מנחה וערבית צמודים "יש לו על מה לסמוך" (במקום צורך כגון שלא יוכלו להתקבץ שוב וכנ"ל) אחרי שסוף כל סוף כן מבואר בזוהר וכן משמע דעת ר"ת וכן כתבו רבים מהאחרונים שכן המנהג.
(ולא חסר מנהגים שהונהגו רק ע"פ דברי האחרונים אפי' שבראשונים לא מצאנו להם "זכר" וכגון אמירת "אתה חוננתנו" שאדרבה הראשונים כתבו נגד המנהג שאנחנו נוהגים היום. ואכמ"ל)
ג. מי שמתפלל מנחה קודם הפלג זה כמובן שמותר מעיקר הדין, שיש לצרף גם את המנהג וגם את הראשונים שסוברים שמועיל אפי' אם רק באותו יום לא עושה תרתי דסתרי. (דהיינו שפה יש למנהג כר יותר גדול להסמך עליו)
אם יש לך הערות על הסיכום הנ"ל אשמח לשמוע...
ידוע שאינו נכון. לא כתוב בשער הכונות כן אלא בכתבי תלמידי האר"י שאינם מוסמכים.
בזוהר לא כתוב שעושים תרתי דסתרי.
דעת ר"ת אינה כן וכפי שכתבו רוב הראשונים בדעתו.
המנהג הונהג בטעות ע"פ מה שחשבו שכך דעת ר"ת, וגם לא ידעו שדעת כל הראשונים אינה כן.
כאן לא 'שלא מצאנו זכר' אלא שמצאנו 'זכר הפוך'!
בזה אומנם יש מעט ראשונים שמתירים, אבל עדיין רובם אוסרים גם את זה, ולכן כאן נכון ההגדרה של סעיף ב' ש'יש לו על מה לסמוך'.
כל זה לגבי 'התפלה'. לגבי 'ברכות ק"ש' - אין לקרוא בזמן זה, אלא להתפלל ערבית בלבד, ולקרוא אח"כ ק"ש וברכותיה, דספק ברכות להקל, וחומר עון לא תשא גדול וחשש דאוריתא כנודע.
ידועה דעתו הנחרצת של הרב עובדיה שאין מנהג במקום איסור. אין כזה דבר להנהיג נגד רוב הראשונים.
מנהג כזה עליו אמרו אותיות גיהנם.
השלמי ציבור לא מוסכם?? אתמהה, והביאו אותו רבים מהאחרונים שהזכרתי לעיל.
עיין בה"ב שכמה ראשונים הביאו את דבריו להלכה.
כבר השבתי לך שזה שדעת רוב הראשונים כך, זה לא סותר את המנהג כיון שיש לו על מה להשען.
גם מנהג יש לך וגם כמה ראשונים שכותבים כך. למה רק "יש לו על מה לסמוך"??
חסרים מנהגים נגד "רוב הראשונים"?? אולי אתה לא יודע מהי דרכו של מרן זצוק"ל, אבל דרכו הייתה לערער על מנהגים שלא הונהגו ע"פ גדולי ישראל ולא הזכירו אותם, או מנהג שהונהג אחרי דורו של מרן שלא נוסד ע"פ כל האחרונים.
- משא"כ כאן שגם המנהג הוזכר בב"י עצמו ובאחרונים וגם יש לו סמך בראשונים (ובפרט שלא עושה תרתי דסתרי) וגם לראשונים שאוסרים זה לא "ברכה לבטלה" (ולכן גם לשיטתם אם התפלל כתבו כמה ראשונים שלא חוזר ומתפלל, וכן גבי כניסת ערב שבת כתב השו"ע "מקדימין להתפלל תפילת ערבית" כי זה לא "ברכות לבטלה")
אז מה? יש לנו את המקור שהוא שער הכונות.
זה אותו הויכוח על בה"ג וסיעתו שהביא הרשב"ש לגבי שביעית בזה"ז. האם הולכים אחרי האמת שיש לפנינו במקור או אחרי כלי שני שהביאו, והתברר שאינו נכון.
באותו המקום סיים לבסוף בצ"ע מחמת שהאו"ז כתב בשם ר"ת לא כך.
המאירי והרי"ד הביאו את לשון ר"ת במלואה, מלה במלה, ושם מפורש כדעת האו"ז.
צריכים לקבל האמת בהכנעה.
זה לא מבית משנתו של הרב עובדיה. טענות כאלו מתאימות לתלמידי הבא"ח והאור לציון.
הרב עובדיה כל משנתו היא כפי שכתבתי ולא כפי שכתבת.
מנהג נגד רוב הראשונים - הוא מנהג בטעות.
לא מצאנו מעולם! מנהג 'שידעו שרוב הראשונים נגדו' והנהיגו כך. למה שיעשו כן? אם זה שעת הדחק - ניחא, דסומכים על היחיד בשעת הדחק בדרבנן, אבל לכתחלה ודאי שלא.
כן. תמצא לי מנהגים אצל 'ספרדים' נגד רוב הראשונים 'שידעו שכך רוב הראשונים', לא שגילינו היום, ופעם לא חשבו כן.
תפלה שלא בזמנה זה ברכות לבטלה.
שבת שאני, אם כי גם בזה דעת רוב הראשונים שאסור.
