תפילת ערבית בפלג המנחה

[מרוקאי]

אפשר גם לפני השקיעה? שמעתי שצריך להקפיד רק אחרי השקיעה

 

[עת שערי רצון]

לכתחילה יש להקפיד דוקא אחר השקיעה משום תרתי דסתרי
כמבואר בשלחן ערוך רלג סעיף א
אם מקפידים להתפלל מנחה לפני הפלג רוב הזמן וכדו', לכאוה אין בעיה מצד זה
אבל יש בעיות אחרות מצד ק''ש ללא ברכותיה ועוד

 

[מאמין בניסים]

נהגו ק"ק ספרדים בכל מקומות מושבותיהם שמתפללים ערבית מפלג המנחה והלאה, בליל שבת.
ובשאר ימות השבוע - ג"כ נהגו בהרבה קהילות להתפלל מפהמ"נ, אך לגבי שבת המנהג יותר רווח.
כמובן רק אם זה לא תרתי דסתרי, דהיינו שמתפללים מנחה קודם הפלג.

 

[עת שערי רצון]

וכאן המקום להודיע ולהזכיר, שאלו המתפללים מנחה וערבית סמוכים לפי הפלג המשובש של לוח אור החיים יתכן ועוברים על 'תרתי דסתרי'
ויש לסמוך רק על זמן פלג המנחה של לוחות ''עיתים לבינה'' או ''אהבת שלום'' (אמנם יש שם כמה חישובים שונים, אבל העיקר שאין שם את שיבושי לוח אור החיים)

 

[אור תורה]

בזמן השו''ע בא''י, לא היה כזה מנהג כמבואר בסימן רל''ג

מנין לך שלא היה מנהג כזה בזמנו של השו"ע.

הרי לפניך לשון מרן הבית יוסף סימן רלג ועכשיו נהגו העולם להקל בכך ואע"פ שמתפללים תפלת מנחה אחר פלג המנחה לא נמנעו מלהתפלל ערבית גם כן ואע"ג דהוו תרי קולי דסתרן אהדדי, אפשר שסומכין וכו' ע"ש

 

[עת שערי רצון]

הרי לפניך לשון מרן הבית יוסף סימן רלג ועכשיו נהגו העולם להקל בכך ואע"פ שמתפללים תפלת מנחה אחר פלג המנחה לא נמנעו מלהתפלל ערבית גם כן ואע"ג דהוו תרי קולי דסתרן אהדדי, אפשר שסומכין וכו' ע"ש

אכן לגבי המנהג צדקת ... שכחתי מדברי הב''י הנ''ל
ומ''מ פסק ההלכה בשו''ע הוא שאסור לעשות 'תרתי דסתרי' אפילו בשני ימים שונים

 

[אור תורה]

ומ''מ פסק ההלכה בשו''ע הוא שאסור לעשות 'תרתי דסתרי' אפילו בשני ימים שונים

נכון שבשו"ע פסק שלא לעשות תרתי דסתרי.

אבל במקום שיש מנהג קדום לשו"ע אזלינן בתריה וכמ"ש מרן בהקדמתו להבית יוסף. ולכן במקום שאין מנהג, יש לנהוג כמו שכתב בשו"ע, אבל במקום שיש מנהג לעשות תרתי דסתרי יכולים להמשיך במנהגם.

וכן נהוג בהרבה מקומות וגם אצל האשכנזים נהגו בזה וכמ"ש המג"א ועי' רש"י ותוס' ריש ברכות.

 

[ראה מעשה נזכר הלכה]

פורסם פה בפורום

 

[רק תורה]

וכן נהוג בהרבה מקומות וגם אצל האשכנזים נהגו בזה וכמ"ש המג"א ועי' רש"י ותוס' ריש ברכות.

כך דעת האר"י ז"ל לעשות תרתי דסתרי וכמ"ש הכה"ח רלג ס"ק יב.

ומ"מ תה"ל מנהג זה נשתקע כשנגה עלינו אור החשמל ואין כל כך דוחק בשהיה בבית הכנסת אחר צה"כ, ואין אשכנזים שמקילים בזה, וגם רוב הספרדים, ובפרט בעלי התורה - נוהגים להחמיר בזה.

 

[עת שערי רצון]

ומ"מ תה"ל מנהג זה נשתקע כשנגה עלינו אור החשמל ואין כל כך דוחק בשהיה בבית הכנסת אחר צה"כ, ואין אשכנזים שמקילים בזה, וגם רוב הספרדים, ובפרט בעלי התורה - נוהגים להחמיר בזה.

ובפרט שרבים מן הראשונים דחו את ר"ת

 

[עת שערי רצון]

כך דעת האר"י ז"ל לעשות תרתי דסתרי וכמ"ש הכה"ח רלג ס"ק יב.

ומ"מ תה"ל מנהג זה נשתקע כשנגה עלינו אור החשמל ואין כל כך דוחק בשהיה בבית הכנסת אחר צה"כ, ואין אשכנזים שמקילים בזה, וגם רוב הספרדים, ובפרט בעלי התורה - נוהגים להחמיר בזה.

ראיית השלמי ציבור שהביא כה''ח אינה מובנית כלל

 

[רק תורה]

ראיית השלמי ציבור שהביא כה''ח אינה מובנית כלל

למה לא מובנת?
הוא כותב שכל ג' התפילות ביום וק"ש אח"כ בלילה, ומנחה היה מתפלל בשקיעה.

 

[עת שערי רצון]

הוא כותב שכל ג' התפילות ביום וק"ש אח"כ בלילה, ומנחה היה מתפלל בשקיעה.

מנחה - לפני השקיעה (סמוך לשקיעה)
ערבית - מיד אחרי השקיעה, לפני צה''כ (בודאי שלא היה מתפלל ערבית לפני מנחה ... ומנחה היתה צמודה לשקיעה)
אין כאן תרתי דסתרי, ולכן אין ראיה מהאר''י לתרתי דסתרי

 

[רק תורה]

מנחה - לפני השקיעה (סמוך לשקיעה)
ערבית - מיד אחרי השקיעה, לפני צה''כ (בודאי שלא היה מתפלל ערבית לפני מנחה ... ומנחה היתה צמודה לשקיעה)
אין כאן תרתי דסתרי, ולכן אין ראיה מהאר''י לתרתי דסתרי

לפני צה"כ זה עדיין ספק יום. ובכל מקרה לשונו שג' התפילות צריך להיות ביום

HBreader - שלמי צבור

 

[עת שערי רצון]

לפני צה"כ זה עדיין ספק יום.

מה זה קשור ?

 

[עת שערי רצון]

ובכל מקרה לשונו שג' התפילות צריך להיות ביום

עד צאת הכוכבים יממא הוא
וע"פ זוהר חדש זמן תפילת ערבית הוא מהשקיעה עד צאת ב' כוכבים (שהוא כהרף עין לפני צאת הכוכבים, ואכמ"ל)

 

[רק תורה]

מה זה קשור ?

בבין השמשות אפשר להתפלל?
כנראה הבין הש"צ שא"א לרבנן. וכן כתב בשער הציון רלג יח. מ"מ אפשר דהאר"י ס"ל כשיטות שזמן ערבית לרבנן הוא מיד בשקיעה. וממילא צדקו דברי כת"ר שנדחתה הראיה מהאר"י.

 

[עת שערי רצון]

בבין השמשות אפשר להתפלל?

נקוט כלל בידך: מתי שנגמר זמן מנחה מתחיל זמן ערבית (לא ק''ש !)
אם נקטי' שזמן מנחה עד השקיעה - זמן ערבית מהשקיעה ואין תרתי דסתרי

כנראה הבין הש"צ שא"א לרבנן. וכן כתב בשער הציון רלג יח. מ"מ אפשר דהאר"י ס"ל כשיטות שזמן ערבית לרבנן הוא מיד בשקיעה.

נכון כוונת לכוונתי

וממילא צדקו דברי כת"ר שנדחתה הראיה מהאר"י.

זכית לכוין לדעתי !
מ''מ אוסיף, דגם לשיטות שזמן מנחה עד צה''כ, עיקר זמנה לפני ביה''ש, דגם לדידהו בעינן להתפלל מנחה לכתחילה מבעו''י, ולא בביה''ש, ולדעת כמה אחרונים והמ''ב, אף בדיעבד אין להקל להתפלל בביה''ש, והמח' אם מותר להתפלל אחר הקיעה היא רק אליבא דר''ת עי''ש.
וא''כ אף אם סוברים דזמן מנחה בדיעבד עד צה''כ, כיון שלכתחילה מתפללים לפני בין השמשות, יוצא דעיקר זמנה עד בין השמשות, ומבין השמשות ניתן להתפלל ערבית לכתחילה

 

[רק תורה]

מבין השמשות ניתן להתפלל ערבית לכתחילה

בביאור הגר"א רל סס"א
דהא לכ"ע סיום המנחה עד התחלת ערבית ממ"ש דעבד כו'

בשער הציון רלג יח כותב
וראיתו שכתב דהא לכולי עלמא סיום המנחה עד התחלת ערבית אינה מוכרחת דהא יש ביניהם זמן בין השמשות דלדעת הגר"א מתחיל תיכף אחר שקיעה

 

[שמעון טרבלסי]

וכאן המקום להודיע ולהזכיר, שאלו המתפללים מנחה וערבית סמוכים לפי הפלג המשובש של לוח אור החיים יתכן ועוברים על 'תרתי דסתרי'
ויש לסמוך רק על זמן פלג המנחה של לוחות ''עיתים לבינה'' או ''אהבת שלום'' (אמנם יש שם כמה חישובים שונים, אבל העיקר שאין שם את שיבושי לוח אור החיים)

באר דבריך מה השיבוש?

ובפרט שרבים מן הראשונים דחו את ר"ת

מיהם?