דברי אדה"ז בתניא פרק א': וְהָא דְּאָמְרִינָן בְּעָלְמָא, דְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה מִקְרֵי בֵּינוֹנִי, וְרוֹב זְכֻיּוֹת מִקְרֵי צַדִּיק, הוּא שֵׁם הַמּוּשְׁאָל לְעִנְיַן שָׂכָר וְעוֹנֶשׁ, לְפִי שֶׁנִּדּוֹן אַחַר רוּבּוֹ, וּמִקְרֵי צַדִּיק בְּדִינוֹ מֵאַחַר שֶׁזּוֹכֶה בַּדִּין, אֲבָל לְעִנְיַן אֲמִיתַּת שֵׁם הַתּוֹאַר וְהַמַּעֲלָה שֶׁל מַעֲלַת וּמַדְרֵגוֹת חֲלוּקוֹת צַדִּיקִים וּבֵינוֹנִים, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״צַדִּיקִים יֵצֶר טוֹב שׁוֹפְטָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי״ – שֶׁאֵין לוֹ יֵצֶר הָרָע, כִּי הֲרָגוֹ בְּתַעֲנִית; אֲבָל כָּל מִי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְמַדְרֵגָה זוֹ, אַף שֶׁזְּכֻיוֹתָיו מְרוּבִּים עַל עֲוֹנוֹתָיו – אֵינוֹ בְּמַעֲלַת וּמַדְרֵגַת צַדִּיק כְּלָל. וכו'
צדיק, רשע, בינוני בגמ' זה משל לעניין שכר ועונש, הגמ' בפשטות העניינים, התניא בפנימיות העניינים, צדיק גמור - שהפך את היצה"ר כולו לטוב, צדיק שאינו גמור - הפך את רובו לטוב, נשאר מעט רע אבל הוא כפוף לטוב, זה מה שניסינו לתרץ, אברהם אבינו היה בדרגת צדיק גמור, שהפך לגמרי את היצה"ר לטוב, ודוד המלך היה בדרגת צדיק שאינו גמור, כי לא הפך לגמרי את היצה"ר אלא הפך את רובו, ונשאר מעט רע שכפוף לטוב,
מה שקשה עדיין הוא שאדה"ז כותב על דוד המלך ש"הרגו בתענית" א"כ שמדובר שדוד המלך הפך את היצה"ר לטוב חוץ מקצת רע, אז מה הביטוי "הרגו בתענית"? ואפשר לאמר שהרגו אבל לא לגמרי? וגם ש"הרגו" מדבר על שהפכו ליצה"ר הטוב? זה מה שקשה לי על הביאור שביארנו בעבר,