באנר תרומה

תורת רבי יצחק ברדא שליט"א

צדיק, אני מכיר כל מה שהיה שם בדורשי ה', וכן את זה שזה ייסוד ולא משהו מאוד מאוד נקודתי לעניין אחד, ועדיין כתבתי את מה שכתבתי.
לגבי אמירתך שרק בן אחד שיבחו, זה מעניין. אולי יש לך מידע פנימי שהרב יצחק יוסף מירושלים לא באמת בנו של מרן הגרע"י, כי כמו שהובא פה - שיבחו מאוד.
לפני או אחרי?!
 
לפני או אחרי?!
באותם הרגעים ממש שמרן הגרע"י כתב את השורות הנ"ל בחזון עובדיה, באותם הרגעים ממש הוא גם נשא את הדרשה ההיא בכנס דורשי ה', ובאותם הרגעים ממש - באורח פלא - עמד בנו(?) ר' יצחק יוסף מירושלים ושבחו בישיבתו.
 
טענו שאחרי, ואתה לא ידעת לומר מתי זה היה.
אז איך אתה כותב שלא היה, ואדרבא להיפך?
תכתוב לא יודע.
גם הם לא ידעו, וזה נראה הסרטה מאוד ישנה. כל עוד אין הוכחה אחרת ואין מישהו שטוען בבירור שזה לפני אין ראיה ולא בדל ראיה.
 
באותם הרגעים ממש שמרן הגרע"י כתב את השורות הנ"ל בחזון עובדיה, באותם הרגעים ממש הוא גם נשא את הדרשה ההיא בכנס דורשי ה', ובאותם הרגעים ממש - באורח פלא - עמד בנו(?) ר' יצחק יוסף מירושלים ושבחו בישיבתו.
הכל בסדר איתך?!
 
אגב, מישהו יודע מה היחס אל הרב ברדא אצל הג"ר יהודה עדס, הג"ר יעקב הלל, הג"ר אברהם סאלים, הגר"ש זעפראני, וכו'?
כנראה אינם מכירים אותו, אולי הרב הלל מכיר אותו מצד הקבלה או בעיון בספריו, אדרבא תברר לנו.
 
אגב, מישהו יודע מה היחס אל הרב ברדא אצל הג"ר יהודה עדס, הג"ר יעקב הלל, הג"ר אברהם סאלים, הגר"ש זעפראני, וכו'?
זכורני תמונה מחתונת נכדת מרן הראש"ל הגר"ד שליט"א בה דיברו הגרש"י זעפרני והגר"י ברדא. לא יודע עד כמה זה מעיד על יחס לפה ולשם אבל כנראה שהרב מכיר אותו ומכבד.
(ראיתי שיש מאמרים של הגרש"י בירחון "אור תורה" של כסא רחמים, אולי משם מכיר אותו)
 
זכורני תמונה מחתונת נכדת מרן הראש"ל הגר"ד שליט"א בה דיברו הגרש"י זעפרני והגר"י ברדא. לא יודע עד כמה זה מעיד על יחס לפה ולשם אבל כנראה שהרב מכיר אותו ומכבד.
(ראיתי שיש מאמרים של הגרש"י בירחון "אור תורה" של כסא רחמים, אולי משם מכיר אותו)
שמעתי שהרב זעפראני הזכיר לרב ברדא שביקר בביתו כשהיה גר עוד בבית וגן בשנות התש"מ (הרב ברדא אצל הרב זעפראני) ובאיזו סוגיא דיברו. אגב באותה תקופה הגיע גם הרב מאזוז לבית הרב זעפראני כפי שסיפר הרב בהספדו וגם שם הזכיר באיזו סוגיא עסקו.
 
שמעתי שהרב זעפראני הזכיר לרב ברדא שביקר בביתו כשהיה גר עוד בבית וגן בשנות התש"מ (הרב ברדא אצל הרב זעפראני) ובאיזו סוגיא דיברו. אגב באותה תקופה הגיע גם הרב מאזוז לבית הרב זעפראני כפי שסיפר הרב בהספדו וגם שם הזכיר באיזו סוגיא עסקו.
זה נשמע מאוד מעניין ומאוד יפה, כי על פניו אלו חכמים שמשתייכים לשתי קהילות שונות שני זרמים שונים אולי שתי קצוות בתוך הציבור החרדי-ספרדי, ומפעים לראות את התורה שמאחדת בין כולם.
 
זה נשמע מאוד מעניין ומאוד יפה, כי על פניו אלו חכמים שמשתייכים לשתי קהילות שונות שני זרמים שונים אולי שתי קצוות בתוך הציבור החרדי-ספרדי, ומפעים לראות את התורה שמאחדת בין כולם.
ודבר זה היה בולט מאוד בהכתרת הגאון הגדול שליט"א (אשר דמות דיוקנו מתנוססת בניקך) לראשון לציון.
 
זריזין מקדימין: ראש מוסדות 'יצחק ירנן' הגאון הרב יצחק ברדא בבחירת אתרוג לחג הסוכות
הפרגוד

IMG_20250917_200231_867.jpg
 
להעלות לך מה ר' יצחק אמר עליו??
לא צריך שתעלה, ראיתי כבר כשהועלה באשכול אחר.
אתה יודע מאיזה שנה זה?
זכור לי שזה אחרי החזו"ע הנ"ל


אחרי שהיה דין ודברים ביני ולבין @שמעון טרבלסי מתי ובאיזה שנה זה היה ששיבח הר' יצחק את הר' ברדה בשבחים ותוארים עצומים וכו' וכו'.

אז הנה מצאתי מתוך האתר הרשמי שלהם שזה ערב ר"ה תש"ע

ושם ניתן לראות בבירור בתחילת הסרטון שזה מאותו אירוע ואותו שנה - לפי השתייה שעל השולחן והבקבוקים - וכן לפי הצעיף והביגוד של הר' ברדה.

וגם בסוף הסרטון שם אומר הר' ברדה תהא שנת עולמים [היינו שנת תש"ע].


מצורף הקישור


ואחרי שאמרנו זאת יש להוסיף את מה שאמר @שמעון טרבלסי למעלה
מה שאמר הרב דוד בסוף דבריו, לתלמידיו להדבק בו, זה בדיוק הפוך ממה שאביו מרן הגרע"י כתב בחזו"ע חנוכה.
 
הבנתי, אבל העדפתי לדון אותך לכף זכות שיש בך טיפת יראת שמים בערבו של יום הדין (ככלל יראי ה') שלא לזלזל בחכמי ישראל.
עוד לא הבנת
כיון שכוונתי היתה שחשבתי שהוא לובש כיפה שחורה
ובלשון מליצית כתבתי כמו כלל יראי ד' כמו שכתב הכותב לעיל על החולצה
 
בערב כיפור בלב ים: המקובל ערך את סגולת הבא”ח לכפרת עוונות
שעות ספורות קודם כניסת היום הקדוש, ראש מוסדות 'יצחק ירנן' המקובל הגאון הרב יצחק ברדא ירד ללב הים באשקלון לעריכת הסגולה, שנכתבה ע"י רבנו יוסף חיים זיע"א בספרו 'לשון חכמים' סימן ח', המסוגלת לכפרת עוונות בערב יוה"כ • צפו בתיעוד

 
"משקר" זהו ביטוי של חוסר כבוד לת"ח. אבל כאשר יש לנו דברים כתובים בחזון עובדיה, ומנגד יש לנו סיפורי מעשיות של הנוגע בדבר (על הסרטה שאף אחד לא ראה עד היום), אין לנו אלא מה שכתוב בחזון עובדיה.

ואם באמת היה הגר"ע חש לכבודו ורוצה לפייסו, היה עושה יותר מלכתוב לו הקדשה על סתם ספר, או מורה לכל הפחות להשמיט ביטוי זה במהדורות הבאות. אבל ברור ופשוט שהיה נוח לו בזה גם בדיעבד, ורצונו היה שכל יראי ה' יתרחקו מהוראותיו של הרב ברדא נגד השו"ע.

ובכנס בין הזמנים של ארגון "דורשי ה'" שהתקיים באולם אפריון דיבר הגר"ע יוסף נגד הרב ברדא במילים חריפות ביותר, בגלל מאמר שכתב בקובץ ויען שמואל תשס"ה ובו פסק שאדם ששכח לספור את העומר יום אחד יכול להמשיך לספור בברכה נגד פסק מרן השלחן ערוך וכו', ואז אמר הגר"ע שכאשר ראה את הדברים לא הצליח להירדם כל הלילה, וכל אדם שיש בידו את הספר עליו לקרוע את הדפים הללו.

וכן העיד הרב ישראל מאיר יונה, "בחודש אב תשס"ה הראני מרן זצ"ל ספר חדש שיצא לאור אז, ובו יש מאמר מרב מפורסם שכתב להכריע שמי ששכח לספור יום אחד את העומר ראשי להמשיך לספור בברכה. והיה ממש נזעם מכך, לאיזה חוצפה ועזות הגענו בדור הזה, שמעיזים לפרסם ברבים פסק הלכה נגד דברי מרן השו"ע, והיה רוקע ברגליו, ושוב רוקע, ודופק על השולחן, וממש פניו היו בוערות. ואז אחז בידי ואמר לי, דע לך שאם היה הדור מתוקן, היינו צריכים להתאסף היום הזה כל חכמי וגדולי ישראל, ולהחרים את הספר הזה, ולשרוף אותו, ולהכריז לכולם שהספר צריך שריפה. ולקרוא לרב הנ"ל ולומר לו, שאם מפרסם כעת שכל דבר טעות והבל, והוא חוזר בו, הרי יקבל עליו תשובה וכו' ודיו, ואם לא יאבה לחזור בו, צריכים מיד להכריז עליו חרם ונידוי".

וכן כתב בספר אביר הרועים (ח"ג עמ' 375): "זכורני שפעם אחת נכנסתי אליו בשעת בוקר ראיתיו נסער מאוד, ואמר לי דע לך שהיום הזה ראוי היה שיתאספו חכמי ישראל ויעשו נידוי, רק שאין הדור מתוקן! והיה כל גופו מזדעזע עד שפרץ בבכי ואמר לי כל הלילה לא ישנתי... ועל פי האמת היינו צריכים עכשיו ממש לכנס את כל גדולי הרבנים ספרדים ואשכנזים ולנדות את אותו חכם עד שישוב מדבריו ויעשה תשובה ויקבל על עצמו שלא יותר לעולם לעשות כן!"
ואל תשכח ששבוע אח"כ הוא היה רב מקדים ואיך שיבח אותו
והספר אביר הרועים לא מדייק, ומזלזל בכול גדו"י [שלא הסתדרו אם הגר"ע יוסף] בעקיפין ורמיזות ע"ע הגר"י ניסים הגר"מ אליהו ואכמ"ל
 
ראשי תחתית