תורת רבי יצחק ברדא שליט"א

הבנתי, אבל העדפתי לדון אותך לכף זכות שיש בך טיפת יראת שמים בערבו של יום הדין (ככלל יראי ה') שלא לזלזל בחכמי ישראל.
עוד לא הבנת
כיון שכוונתי היתה שחשבתי שהוא לובש כיפה שחורה
ובלשון מליצית כתבתי כמו כלל יראי ד' כמו שכתב הכותב לעיל על החולצה
 
בערב כיפור בלב ים: המקובל ערך את סגולת הבא”ח לכפרת עוונות
שעות ספורות קודם כניסת היום הקדוש, ראש מוסדות 'יצחק ירנן' המקובל הגאון הרב יצחק ברדא ירד ללב הים באשקלון לעריכת הסגולה, שנכתבה ע"י רבנו יוסף חיים זיע"א בספרו 'לשון חכמים' סימן ח', המסוגלת לכפרת עוונות בערב יוה"כ • צפו בתיעוד

 
"משקר" זהו ביטוי של חוסר כבוד לת"ח. אבל כאשר יש לנו דברים כתובים בחזון עובדיה, ומנגד יש לנו סיפורי מעשיות של הנוגע בדבר (על הסרטה שאף אחד לא ראה עד היום), אין לנו אלא מה שכתוב בחזון עובדיה.

ואם באמת היה הגר"ע חש לכבודו ורוצה לפייסו, היה עושה יותר מלכתוב לו הקדשה על סתם ספר, או מורה לכל הפחות להשמיט ביטוי זה במהדורות הבאות. אבל ברור ופשוט שהיה נוח לו בזה גם בדיעבד, ורצונו היה שכל יראי ה' יתרחקו מהוראותיו של הרב ברדא נגד השו"ע.

ובכנס בין הזמנים של ארגון "דורשי ה'" שהתקיים באולם אפריון דיבר הגר"ע יוסף נגד הרב ברדא במילים חריפות ביותר, בגלל מאמר שכתב בקובץ ויען שמואל תשס"ה ובו פסק שאדם ששכח לספור את העומר יום אחד יכול להמשיך לספור בברכה נגד פסק מרן השלחן ערוך וכו', ואז אמר הגר"ע שכאשר ראה את הדברים לא הצליח להירדם כל הלילה, וכל אדם שיש בידו את הספר עליו לקרוע את הדפים הללו.

וכן העיד הרב ישראל מאיר יונה, "בחודש אב תשס"ה הראני מרן זצ"ל ספר חדש שיצא לאור אז, ובו יש מאמר מרב מפורסם שכתב להכריע שמי ששכח לספור יום אחד את העומר ראשי להמשיך לספור בברכה. והיה ממש נזעם מכך, לאיזה חוצפה ועזות הגענו בדור הזה, שמעיזים לפרסם ברבים פסק הלכה נגד דברי מרן השו"ע, והיה רוקע ברגליו, ושוב רוקע, ודופק על השולחן, וממש פניו היו בוערות. ואז אחז בידי ואמר לי, דע לך שאם היה הדור מתוקן, היינו צריכים להתאסף היום הזה כל חכמי וגדולי ישראל, ולהחרים את הספר הזה, ולשרוף אותו, ולהכריז לכולם שהספר צריך שריפה. ולקרוא לרב הנ"ל ולומר לו, שאם מפרסם כעת שכל דבר טעות והבל, והוא חוזר בו, הרי יקבל עליו תשובה וכו' ודיו, ואם לא יאבה לחזור בו, צריכים מיד להכריז עליו חרם ונידוי".

וכן כתב בספר אביר הרועים (ח"ג עמ' 375): "זכורני שפעם אחת נכנסתי אליו בשעת בוקר ראיתיו נסער מאוד, ואמר לי דע לך שהיום הזה ראוי היה שיתאספו חכמי ישראל ויעשו נידוי, רק שאין הדור מתוקן! והיה כל גופו מזדעזע עד שפרץ בבכי ואמר לי כל הלילה לא ישנתי... ועל פי האמת היינו צריכים עכשיו ממש לכנס את כל גדולי הרבנים ספרדים ואשכנזים ולנדות את אותו חכם עד שישוב מדבריו ויעשה תשובה ויקבל על עצמו שלא יותר לעולם לעשות כן!"
ואל תשכח ששבוע אח"כ הוא היה רב מקדים ואיך שיבח אותו
והספר אביר הרועים לא מדייק, ומזלזל בכול גדו"י [שלא הסתדרו אם הגר"ע יוסף] בעקיפין ורמיזות ע"ע הגר"י ניסים הגר"מ אליהו ואכמ"ל
 
מעניין חכם עובדיה היה הולך עם עניבה (לא שחורה לגמרי) ?
 
אני אישית לא ממש יודע לומר לגבי רב מקדים. אבל זה ידוע שהיה בביתו של מרן לאחר מכן, וכמדומה שראיתי באיזה זמן זמנם הסרטה מזה. אבל נדפסה ויש באחד מספריו של הגר"י ברדא תצלום ההקדשה שכתב לו מרן הגרע"י באותו הביקור על ספרו 'חזון עובדיה' שהעניק לו בביתו באותה העת. הקדשה חמה ולבבית.​
 
תוכל להביא קישור?

אמנם אין לי קישור לנושא הנ"ל ספיציפית

אבל מצאתי קישור שכולם פה "יאהבו אותו" [כל אחד בדרכי אהבה שלו]

של הר' יצחק יוסף משבח את הר' ברדא אחרי שהר' עובדיה דיבר עליו,

ושם הר' יצחק מדגיש , שאין מונופול על התורה וזכותו של כל אחד לחלוק, ובפרט כהר' ברדא שיודע לחלוק כדרכה של תורה [לשמוע מהדקה 7]

וכן בתחילת הדרשה מכנה אותו "סיני ועוקר הרים".



וזה מלבד מה שכבר העלתי לעיל - בתגובה הזאת
 
ראשי תחתית