תיקון קוראים "המדוייק". למה כל כך נפוץ בציבור הספרדי?

[נוריאל עזרא]

עד כה איני יודע מי כתב את ההערה שלא חתומה נאמ״ן. [מי הזכירו שזה הוא ממש? אתה כתבת על מה שכתב בפירושו לחומש אבל לא הבאת צילום או ציטוט מדוייק, לכן עדיין איני יודע]. אם מדובר בגר״מ עצמו, יש להצטער על כך. אם לא, יש לשמוח. בכל אופן, זה היה ענייני כדי לדון בספר ולא באדם.
וגם אתה מודה שנזהרתי שלא להזכיר את שמו וזה דבר שנוקטים בו רבים כשחולקים על אדם גדול שלא להזכירו מפני כבודו, אלא רק להזכיר את העניין.
בדיוק כמו כן, כאן איני רוצה לדון אישית על הגאון הנאמ״ן זצ״ל אלא על הספר שנקרא "התיקון המדוייק".
כמו כן, כשהזכרתי את הרב ברויאר, לא כתבתי סתם שהיה בקיא, ולא פתחתי דיון האם הוא היה בקיא או לא, אלא העיקר היה המשך המשפט.

בחומש כתוב ממש כך במעט תוספת נופך.
אין לי כעת אפשרות לצלם אולי מי שיש לו אוצר החכמה יביא צילום משם.
אולי השמטת שמו אבל בהמשך העירו שהסגנון נראה ממנו בכל אופן יהיה מי שיהיה הכותב דנת לגופו בקיא או לאו ולא רק הערת שטועה.
מה שאתה מיישב בהגדרתך את הרב ברויאר כבקיא תיישב עלי. או בדומה לזה.

 

[עבד השם]

בזה לחם הבכורים סומך על הספרים שכן כתבו כן ואף שלדעת המהריל והמנחת שי אינם מדוייקים אומר שאדרבא לדעתו הם כן מדוייקים. [אינני מכריע אבל זו דעתו והם סומכים עליו בזה]

אינך מכריע, אבל אזרום איתך:
נהי שמדובר במחלוקת בין מנחת ש״י לבין לחם הבכורים והם נקטו כלחם הבכורים.
רוב הציבור שאינם אומרים "הגפן", "שמך ימינך תורתך קדושתך מטובך בישועתך", לפי לחם הבכורים, האם צריכים ללכת לפי תיקון שהולך לפי לחם הבכורים?
או שאינם מודעים לכך שהספר נקט עמדות שאינם לפי הפוסקים שנוהגים על פיהם, וסומכים על מה שכתוב "המדוייק" וחושבים שזה דבר אוניברסלי?

 

[עבד השם]

בזה לחם הבכורים סומך על הספרים שכן כתבו כן ואף שלדעת המהריל והמנחת שי אינם מדוייקים אומר שאדרבא לדעתו הם כן מדוייקים. [אינני מכריע אבל זו דעתו והם סומכים עליו בזה]

כלומר, שם מוכרח להודות שחולק ולא רק מפרש, והוא אשר כתבתי.

 

[נוריאל עזרא]

אני מניח שתסכים איתי שזה דחוק.
שאל כל אדם ברחוב או בכולל מה פירוש "הספר המדוייק".
עד כה לא מצינו שום חומש ושום סידור אחר שכתבו דברים מפוצצים להשביח את מקחם. תקן אותי אם אני טועה.

אני בטוח שכל אדם ברחוב מבין שהם חושבים שהוא מדויק ולא היחיד שמדויק.

 

[נוריאל עזרא]

כלומר, שם מוכרח להודות שחולק ולא רק מפרש, והוא אשר כתבתי.

זו אכן מחלוקת אבל הוא מסתמך על ספרים נכון שחולק בסברא מה מדויק ומה לא גם הם סוברים שהאחרים מדוייקים. זה לא נקרא מסברא.

 

[נוריאל עזרא]

יש לחדד שרק קיבל כך מאביו הקדוש הי״ד, אבל דעת לחם הבכורים לא התקבלה גם לא בג'רבה עצמה, והמנהג הפשוט בג'רבה הוא לומר הגֶּפֶן, וכן כל שאר נוסח התפילה שמך ימינך תורתך וכו׳

לא יודע מה היה בג'רבא נשמע ממנו שנהגו בקמץ אולי כוונתו בתוניס.

 

[עבד השם]

בכל אופן יהיה מי שיהיה הכותב דנת לגופו בקיא או לאו ולא רק הערת שטועה.
מה שאתה מיישב בהגדרתך את הרב ברויאר כבקיא תיישב עלי. או בדומה לזה.

דנתי לענין הספר.
כלומר: מתוך ההערה ניכר שהכותב אינו בקיא ואינו בר סמכא, ולכן כיצד ניתן לסמוך על ספרו? הנידון הוא ספרו.
לשם דוגמה, נעביר את זה לתחום הניקוד כדי להמחיש את הדברים: אילו היה יוצא ספר ובו הערה על פי הדקדוק ושם היה כתוב: "לפי הדקדוק מתבקשת שם תנועה גדולה, ולכן אין זה יכול להיות סגול. נשארו שתי אפשרויות: או פתח או קמץ". על טעות כזו, מוכרחים לומר שהכותב אינו בקיא בטיב הניקוד, ולכן אין לסמוך על הגהותיו הדקדוקיות.
בדיוק כך הנידון שלפנינו, אלא שהוא בתחום הטעמים.

וממש איני שש ואיני שמח להעיר על כך. אני מתפלל כל יום שלא ייכשלו חבריי בדבר הלכה ואשמח בהם.
אבל אי אפשר להתכחש לעובדות ולטעון בעקשנות (לפי המשל שכתבתי לעיל) שמי שכותב שפתח וקמץ הם תנועות גדולות בקיא בדקדוק וראוי לסמוך על ספריו.

ושוב, אני חוזר על מה שכתבתי לעיל: כדי לכתוב חומש מדוייק, באמת לא צריך ידיעות דקדוקיות אלא צריך להעתיק את נוסח המסרה ותו לא.

 

[נוריאל עזרא]

אינך מכריע, אבל אזרום איתך:
נהי שמדובר במחלוקת בין מנחת ש״י לבין לחם הבכורים והם נקטו כלחם הבכורים.
רוב הציבור שאינם אומרים "הגפן", "שמך ימינך תורתך קדושתך מטובך בישועתך", לפי לחם הבכורים, האם צריכים ללכת לפי תיקון שהולך לפי לחם הבכורים?
או שאינם מודעים לכך שהספר נקט עמדות שאינם לפי הפוסקים שנוהגים על פיהם, וסומכים על מה שכתוב "המדוייק" וחושבים שזה דבר אוניברסלי?

אם הם לא קוראים את הנכתב בשער ומסתמכים על המדויק הנ"ל זו אשמתם בלבד. וגם אם יאמרו חלילה כמנהג התוניסים לא נראה לי שזה כ"כ נורא כמתואר...

 

[עבד השם]

לא יודע מה היה בג'רבא נשמע ממנו שנהגו בקמץ אולי כוונתו בתוניס.

אם בג'רבה מקומו של בעל לחם הבכורים לא התקבלה דעתו, כל שכן שלא בתונס!
אני אומר לך שגם בתונס וגם בג'רבה לא נהגו כך.

 

[נוריאל עזרא]

דנתי לענין הספר.
כלומר: מתוך ההערה ניכר שהכותב אינו בקיא ואינו בר סמכא, ולכן כיצד ניתן לסמוך על ספרו? הנידון הוא ספרו.
לשם דוגמה, נעביר את זה לתחום הניקוד כדי להמחיש את הדברים: אילו היה יוצא ספר ובו הערה על פי הדקדוק ושם היה כתוב: "לפי הדקדוק מתבקשת שם תנועה גדולה, ולכן אין זה יכול להיות סגול. נשארו שתי אפשרויות: או פתח או קמץ". על טעות כזו, מוכרחים לומר שהכותב אינו בקיא בטיב הניקוד, ולכן אין לסמוך על הגהותיו הדקדוקיות.
בדיוק כך הנידון שלפנינו, אלא שהוא בתחום הטעמים.

וממש איני שש ואיני שמח להעיר על כך. אני מתפלל כל יום שלא ייכשלו חבריי בדבר הלכה ואשמח בהם.
אבל אי אפשר להתכחש לעובדות ולטעון בעקשנות (לפי המשל שכתבתי לעיל) שמי שכותב שפתח וקמץ הם תנועות גדולות בקיא בדקדוק וראוי לסמוך על ספריו.

ושוב, אני חוזר על מה שכתבתי לעיל: כדי לכתוב חומש מדוייק, באמת לא צריך ידיעות דקדוקיות אלא צריך להעתיק את נוסח המסרה ותו לא.

שוב הם סוברים בכל לב שזה מדוייק למטרתו כלומר אין זה ספר מסורה כפי שכתבתי לעיל אלא ספר עזר לקורא בתורה ומזה גם בא העניין שלא הלכו אחרי המתגים אלא לפי הכלל הקבוע של הגר"א שלא לבלבל. ופשוט.

 

[נוריאל עזרא]

אם בג'רבה מקומו של בעל לחם הבכורים לא התקבלה דעתו, כל שכן שלא בתונס!
אני אומר לך שגם בתונס וגם בג'רבה לא נהגו כך.

יכול להיות איני יודע אולי כדבריך שקיבל מאביו לא יודע הוא אינו כאן לשאול אותו.

 

[עבד השם]

אני בטוח שכל אדם ברחוב מבין שהם חושבים שהוא מדויק ולא היחיד שמדויק

ואני בטוח להפך, נשאר לעשות מבחן רחוב...
מה שאני יכול להגיד לך, קרה לי לאחרונה לשמוע בכולל אחד שזימר פסוק וטעה טעות מסויימת והחזרתי אותו, ואותו אברך השיב לי "אתה תיקון איש מצליח".

אם הם לא קוראים את הנכתב בשער ומסתמכים על המדויק הנ"ל זו אשמתם בלבד.

אנשים לא יודעים מה זה לחם הבכורים מה זה מנחת ש״י וחושבים שחומש זה חומש. כותבים להם "המדוייק" אז הם חושבים שזה הכי מדוייק שיש ולכן הולכים על זה. לכן פתחתי את האשכול לתהות על כך ולכתוב שזה מדוייק לפי הצהרת המו״ל (הנחתום מעיד על עיסתו) ולא בהכרח לפי השיטות שהוא נוהג על פיהם.

 

[נוריאל עזרא]

ואני בטוח להפך, נשאר לעשות מבחן רחוב...
מה שאני יכול להגיד לך, קרה לי לאחרונה לשמוע בכולל אחד שזימר פסוק וטעה טעות מסויימת והחזרתי אותו, ואותו אברך השיב לי "אתה תיקון איש מצליח".

אנשים לא יודעים מה זה לחם הבכורים מה זה מנחת ש״י וחושבים שחומש זה חומש. כותבים להם "המדוייק" אז הם חושבים שזה הכי מדוייק שיש ולכן הולכים על זה. לכן פתחתי את האשכול לתהות על כך ולכתוב שזה מדוייק לפי הצהרת המו״ל (הנחתום מעיד על עיסתו) ולא בהכרח לפי השיטות שהוא נוהג על פיהם.

נו ומה נעשה להם שהם לא יודעים? אכן יצא שמם של כסא רחמים והרב מאזוז כבקיאים בעניין ומכאן הסלנג הנ"ל.
סו"ס הסבירו דבריהם באריכות וגם לרוב מציינים נוהג התוניסים רק בהערה.

 

[עבד השם]

אגב מעניינת ההקדמה למהדורה השנייה (איני יודע אם השאירו אותה במהדורות הבאות), ששם הם סיפרו על הצלחת התיקון, ששמעו שבבית כנסת אחד רבו אם לומר "וקבנו לי" בקמץ חטוף או רחב, ואחד התעקש שיש לומר בקמץ רחב כי כך כתוב בתיקון "המדוייק". ואמנם היתה זו טעות, אבל זה מראה עד כמה התקבל התיקון. עכת״ד.
הנך רואה שגם במהדורתו הראשונה שהיתה בו טעות כתבו עליו "המדוייק".

 

[נוריאל עזרא]

אגב מעניינת ההקדמה למהדורה השנייה (איני יודע אם השאירו אותה במהדורות הבאות), ששם הם סיפרו על הצלחת התיקון, ששמעו שבבית כנסת אחד רבו אם לומר "וקבנו לי" בקמץ חטוף או רחב, ואחד התעקש שיש לומר בקמץ רחב כי כך כתוב בתיקון "המדוייק". ואמנם היתה זו טעות, אבל זה מראה עד כמה התקבל התיקון. עכת״ד.
הנך רואה שגם במהדורתו הראשונה שהיתה בו טעות כתבו עליו "המדוייק".

אין ספר בלי טעות גם המדויק ביותר. סו"ס עושים כל המאמצים שיהיה המדויק.

 

[עבד השם]

נו ומה נעשה להם שהם לא יודעים?

נפרסם שיכולים לקחת איזה תיקון שהם רוצים ואין "המדוייק" מדוייק יותר מאחרים.

 

[עבד השם]

הם מסתמכים בזה על לחם הבכורים שהחזיקו אותו לחכם עצום ומובהק בחכמה זו.

ושכחתי עד כה להעיר את ההערה המתבקשת:
בעל לחם הבכורים היה בג'רבה לפני מאתים שנה, ולא היה יכול לראות את כתר אר״צ, ולא את כתבי יד לנינגרד, ולא את כתבי יד ששון, ולא מאות כתבי יד שהיום אפשר לגשת אליהם. ומכיון שניכר שבעל לחם הבכורים היה איש אמת, לי אין ספק שהיה חוזר בו אילו היה רואה את כל אלה. לכן, ההסתמכות על הספר שנכתב לפני שנתגלו חומרים נוספים – בעייתית.

 

[עבד השם]

אם בג'רבה מקומו של בעל לחם הבכורים לא התקבלה דעתו, כל שכן שלא בתונס!
אני אומר לך שגם בתונס וגם בג'רבה לא נהגו כך.

נוסח ג'רבה האמיתי: הגֶּפֶן, ורומֲמנו. וחבל שהסידור הזה אינו נפוץ כל כך בין יוצאי ג'רבה.

 

[תורה אמת כתיב בה]

1: מנין לך שלפי לחם הבכורים הוא מדוייק? בדברים מסויימים הלכו לפי לחם הבכורים אין זה אומר שהלחם הבכורים היה חותם על כל הספר כולו. כמו כן הם כותבים שהוא על פי מנחת ש״י ובמקרים רבים נטו ממנו. [אגב, אותה תמיהה על החומש "אור שרגא" שתקפו בהקדמתו חומשים אחרים (איני יודע למי התכוונו) שחלקו על המנחת ש״י, והביאו מדברי האחרונים שכתבו שאין לזוז מהמנחת ש״י, והם בעצמם בחומש נטו מהמנחת ש״י בלא מעט תיבות.]

כבר נכתב כאן שיש להם ג' עמודי הוראה כאשר הובאו שם בדיוק כמו השו''ע וכי הרמב''ם היה חותם על כל השו''ע?

 

[תורה אמת כתיב בה]

נוסח ג'רבה האמיתי: הגֶּפֶן, ורומֲמנו. וחבל שהסידור הזה אינו נפוץ כל כך בין יוצאי ג'רבה.

כי כנראה שזה לא נוסח ג'רבא האמיתי

 

[תורה אמת כתיב בה]

אבל אי אפשר להתכחש לעובדות ולטעון בעקשנות (לפי המשל שכתבתי לעיל) שמי שכותב שפתח וקמץ הם תנועות גדולות בקיא בדקדוק וראוי לסמוך על ספריו.
ושוב, אני חוזר על מה שכתבתי לעיל: כדי לכתוב חומש מדוייק, באמת לא צריך ידיעות דקדוקיות אלא צריך להעתיק את נוסח המסרה ותו לא.

אתה שוכח שהם הביאו הרבה דברים חדשים והם היו ראשונים בזה
ואביא כמה דוגמאות מהזיכרון יתכן שאני שוגה באחת מהם
א. הביאו סימן מיוחד לשוא נע ולנח להבדיל אחד מחבירו
ב. היכן שיש להדגיש או להעלים אותיות כמו א' נחה וכיו''ב כתבו
ג. סימנו בכוכב את כל המקומות שניתן לסיים עלייה
ד. במהדורות חדשות סימנו איפה צריך להשים רווח בין הדבקים
ועוד ועוד
ולא לחינם שזה ה''תיקון סופרים'' הנפוץ בעולם
שאני יודע על ''בעלי קוראים'' ליטאים וחסידים שמשתמשים בו להנאתם

 

[עבד השם]

כבר נכתב כאן שיש להם ג' עמודי הוראה כאשר הובאו שם בדיוק כמו השו''ע וכי הרמב''ם היה חותם על כל השו''ע?

כלומר אתה מסכים איתי שכשם שהרמב״ם לא היה חותם על הש״ע כך בעל לחם הבכורים לא היה חותם על התיקון "המדוייק".

כי כנראה שזה לא נוסח ג'רבא האמיתי

זה נוסח ג'רבה האמיתי והאוטנטי. למה אתה מוציא לעז סתם? הסיבה פשוטה לאי נפיצותו היא שאין להם מספיק משאבים לצורך יח״צ.

אתה שוכח שהם הביאו הרבה דברים חדשים והם היו ראשונים בזה
ואביא כמה דוגמאות מהזיכרון יתכן שאני שוגה באחת מהם
א. הביאו סימן מיוחד לשוא נע ולנח להבדיל אחד מחבירו
ב. היכן שיש להדגיש או להעלים אותיות כמו א' נחה וכיו''ב כתבו
ג. סימנו בכוכב את כל המקומות שניתן לסיים עלייה
ד. במהדורות חדשות סימנו איפה צריך להשים רווח בין הדבקים
ועוד ועוד
ולא לחינם שזה ה''תיקון סופרים'' הנפוץ בעולם
שאני יודע על ''בעלי קוראים'' ליטאים וחסידים שמשתמשים בו להנאתם

בזה אני מסכים, וכבר הזכרתי את האות ג שלך. כלומר לא עניין של "מדוייק" אלא נוח לקוראים.
אבל גם אם היו ראשונים בדברים מסויימים (וצריך בדיקה), הרי אם היום יש אחרים שהלכו בעקבותם, כבר אין להם יתרון.
מלבד זאת:
א) יש בזה גם צד לגריעותא שברגע שמסמנים אז צריך להכריע, ואמנם כמעט כל הבאים אחריהם הלכו באותה שיטה, (ואם לכך התכוונת בכך שכתבת שסידור תפלה למשה אינו נוסח ג'רבא האמיתי, אתה צודק אבל הם כתבו את זה בהקדמתם), אבל קביעת השואים הנעים אינו דבר פשוט ומוסכם.
ב) שכחת לציין את סימון הדגש הקל והחזק. ולגבי היכן שיש אותיות נחות, הרבה יותר נוח בסימנים שכתבו את האותיות הנחות בצבע אפור.
ד) זה דווקא עוד יותר מבלבל כי אתה מוצא את הסימן כמעט בכל מקום וזה נראה יותר כמו קישוט לתגי האותיות. אני בטוח שרוב הקוראים אינם מודעים לכך שזאת כוונתם.

אני איני מכיר ליטאים וחסידים שמשתמשים בו. כנראה זה דבר נדיר.

 

[עבד השם]

שהתיקון מבוסס על מנחת שי לחם הבכורים הרב מצליח והכרעת הנאמ"ן

אגב יש לתת את הדעת לתופעה התמוהה (שכבר כתבתי אבל אני מחדד):
על לחם הבכורים אין קושיא, הוא עקבי בשיטתו שהוא מטיל דופי בכל הדפוסים שהכיר ואין לו בעיה לומר שכולם היו עמי ארצות ולכן אפשר להגיה. אצלו הוא ראה בחומשים שכתוב האהלה וצערה ודחה את שיטתם על פי קושיא דקדוקית. וזה בדיוק כשם שהגיה את נוסח הסידור שלדעתו המדפיסים הבורים ניקדו באופן מוטעה.
כל ההסתמכות של התיקון "המדוייק" על לחם הבכורים היא אך ורק לשתי תיבות אלו, ובהם כאמור, הלחם הבכורים עקבי.

לעומת זאת, במקרים האחרים שלא דן בהם בלחם הבכורים (כגון הדוגמה של פרשת השבוע אל־המדבר, וכמו הפסוק הראשון של עשרת הדברות בטעם עליון, ועוד דוגמאות רבות), הלכו (מי? לא יודע. ולא משנה – אני דן עניינית ולא אישית) לפי הדפוסים של הדורות האחרונים ולא הטילו ספק במהימנותם ולא חקרו בכתבי היד הקדמונים את הנוסח המקורי (וגם כשידעו שהנוסח המקורי שונה, השאירו את נוסח הדפוסים המאוחרים). ולא תהא כהנת כפונדקאית? זאת דרך הפוכה לחלוטין משיטת לחם הבכורים.

 

[כהנא דמסייע]

הצג קובץ מצורף 17046

נוסח ג'רבה האמיתי: הגֶּפֶן, ורומֲמנו. וחבל שהסידור הזה אינו נפוץ כל כך בין יוצאי ג'רבה.

בזה אני מסכים.
אך לא עם הגישה לעשות מכל שערה הר.
אצלי עדיין לא שבת.

 

[תורה אמת כתיב בה]

כלומר אתה מסכים איתי שכשם שהרמב״ם לא היה חותם על הש״ע כך בעל לחם הבכורים לא היה חותם על התיקון "המדוייק".

היה חותם מול ספרים אחרים

 

[נוריאל עזרא]

אילו היו מציגים את הספר "התיקון הג'רבאי" ניחא. (ואגב כך בערך היתה הכותרת של הסידור איש מצליח במהדורתו הראשונה). אם זה הופך להיות "התיקון המדוייק", שכביכול הוא מדוייק ואין אחרים מדוייקים, כשאין שום הצדקה לקביעה זו ואף להפך, זו כבר בעיה.

כעת חשבתי על מה שבהרבה ספרים כתוב "המנוקד" ואף אחד לא חושב שהוא מנוקד יותר מאחרים אלא הוא מנוקד בניגוד למהדורות לא מנוקדות למרות שיש הרבה מהדורות מנוקדות אחרות וזה דבר פשוט וברור וכנ"ל המדוייק בניגוד ללא מדוייקים ולא שרק הוא היחיד המדוייק ואין בלתו.

 

[נוריאל עזרא]

אגב יש לתת את הדעת לתופעה התמוהה (שכבר כתבתי אבל אני מחדד):
על לחם הבכורים אין קושיא, הוא עקבי בשיטתו שהוא מטיל דופי בכל הדפוסים שהכיר ואין לו בעיה לומר שכולם היו עמי ארצות ולכן אפשר להגיה. אצלו הוא ראה בחומשים שכתוב האהלה וצערה ודחה את שיטתם על פי קושיא דקדוקית. וזה בדיוק כשם שהגיה את נוסח הסידור שלדעתו המדפיסים הבורים ניקדו באופן מוטעה.
כל ההסתמכות של התיקון "המדוייק" על לחם הבכורים היא אך ורק לשתי תיבות אלו, ובהם כאמור, הלחם הבכורים עקבי.

לעומת זאת, במקרים האחרים שלא דן בהם בלחם הבכורים (כגון הדוגמה של פרשת השבוע אל־המדבר, וכמו הפסוק הראשון של עשרת הדברות בטעם עליון, ועוד דוגמאות רבות), הלכו (מי? לא יודע. ולא משנה – אני דן עניינית ולא אישית) לפי הדפוסים של הדורות האחרונים ולא הטילו ספק במהימנותם ולא חקרו בכתבי היד הקדמונים את הנוסח המקורי (וגם כשידעו שהנוסח המקורי שונה, השאירו את נוסח הדפוסים המאוחרים). ולא תהא כהנת כפונדקאית? זאת דרך הפוכה לחלוטין משיטת לחם הבכורים.

חשוב לדייק הוא כתב שראה בכמה דפוסים שכתבו כן בגליון נשמע שבאחרים היה אחרת. מנגד הוא כתב שחיפש בספרים מדוייקים ומצא שכתוב בהם על צוערה געיה גם בצ' וגם בריש ושזה כמו שהוא הציע ע"פ המנחת שי (בהסבר המכלול לחד פירושה) שגעיה בהתחלה יכולה לפעמים לציין רק העמדה ולא מלעיל. [אמנם עדיין התקשה משמונה פעמים האהלה].
אחר כך הביא את הר"י לומבורזו (המהרי"ל [משום מה ציינתי גם המנחת שי לעיל בדברי והוא טעות) שכותב על צערה שהוא סוף פסוק בצ' ומלעיל [ע"פ הכלל של הא נוספת בסוף שהוא מלעיל לעולם ולחם הבכורים התייחס לזה בדבריו] וכותב הרב לומבורזו שהספרים מוטעים רובם.
ושוב ציין שמצא בכתב יד עתיק כדבריו. [ואעפ"כ לא קיבל דבריו].

ויש כאן כמה נקודות מעניינות, לחם הבכורים לא קיבל דברי הרב לומבורזו הגם שמצא כן בכמה ספרים ולעניין תיבת האהלה מצא כן בספרים מדוייקים.
לעניין תיבת צערה מצא בספרים מדוייקים מלרע.
לפי עדות הרב לומבורזו רוב הספרים מופיע בהם על צערה והאהלה מלרע!! ולמרות זאת דוחה אותם לא בגלל כתבי יד מוסמכים אלא אך ורק ע"פ כללי הדקדוק! בגלל ה' בסוף התיבה [השם ירחם...].

ונראה לי מזה נלמוד שלא כ"כ בטוח שלחם הבכורים היה חוזר בו בגלל כתבי יד שצוינו פה כמו כן נלמד מזה שלדעת לחם הבכורים והרב לומבורזו אין זה כפירה או דרך הכופרים להכריע בטעמים ע"פ כללי הדקדוק. ואם כן שפיר יש לתיקון קוראים איש מצליח על מה לסמוך. [אני לא אומר שהם הכריעו רק על פי אבל גם לטוען כן יש להם על מה לסמוך]

 

[נוריאל עזרא]

יש לחדד שרק קיבל כך מאביו הקדוש הי״ד, אבל דעת לחם הבכורים לא התקבלה גם לא בג'רבה עצמה, והמנהג הפשוט בג'רבה הוא לומר הגֶּפֶן, וכן כל שאר נוסח התפילה שמך ימינך תורתך וכו׳

כעת מצאתי לחכם מג'רבה [ואחר כך עבר לתוניס] הרב צמח הכהן סעייד בספרו מדרש הגדה על ההגדה של פסח שניקד שם הגפן בקמץ וכתב שכן צריך לומר ע"פ הדקדוק. והוא קדום מעט ללחם הבכורים.

אוצר החכמה

tablet.otzar.org

 

[נוריאל עזרא]

יש לחדד שרק קיבל כך מאביו הקדוש הי״ד, אבל דעת לחם הבכורים לא התקבלה גם לא בג'רבה עצמה, והמנהג הפשוט בג'רבה הוא לומר הגֶּפֶן, וכן כל שאר נוסח התפילה שמך ימינך תורתך וכו׳

כעת ראיתי באוצר ספר שיר ציון של הרב שאול הכהן זצ"ל שנדפס בשנת תרס"ד עם הסכמה של בית דין בג'רבא ובסופו צירף המהדיר תפילות ובבורא פרי הגפן ניקד בקמץ וציין שכך צריך לומר ע"פ הדקדוק.
ולפני נוסח הקידוש ציין שזה כמנהג תימן וג'רבא.
כך שלא בטוח שלא קיבלו דעתו של לחם הבכורים בזה. ואולי אף שהיה בסידורים בסגול עדיין בע"פ היו אומרים בקמץ. (ורק לא שינו הסידורים אולי מקושי טכני שיותר קל פשוט לצלם וכדו').

אוצר החכמה

tablet.otzar.org

 

[נוריאל עזרא]

כעת ראיתי דיון מחכים ומעניין בזה בפורום אוצר החכמה מלפני 6 שנים על האהלה וצערה בכתבי היד ודעת הרב מאזוז זצ"ל וגם אני כתבתי שם (אמנם אני רק שולי ביחס לחכמים המחוכמים שם) ולא זכרתי ממנו ואני מצרף כאן כקובץ לתועלת המעיינים.