קראתי פעם כתבה שעסקה בעניין הקושי שיש לחלק מההורים שכשהם רואים שהבן שלהם עצמאי,
מקבל החלטות, הולך למקומות, וכו'
קשה להם עם זה שפתאום הוא לא צריך אותם, עד עכשיו הוא נתמך בהם עכשיו הרבה פחות .. [לא מדובר על מעשים לא טובים].
אני קורא ולא מבין,
בכל פעם שאני רואה שהבן שלי עצמאי [לטובה], אני שמח,
ראיתי שקנה לעצמו ממתק, יופי, אחר כך משחק יקר ... [לפי הגיל]
או שהוא יוצא מהבית, זורק "הולך לחבר פלוני חוזר עוד שעה" וואוו מעולה!
כמובן לפי הגיל והמצב, המעקב חייב שיהיה, מה שנקרא 'יד על הדופק', אבל כמה יותר "חופש" בלהחליט בלעשות וכו' וכו'.
