בני תורה הספרדים צריכים סידור חדש!

לענ''ד לא צריך להוסיף את כל התפילות של ה'לשון חכמים' וכדו', זה מאוד מכביד
בזה צריך ללכת כמו ה'בית תפילה', להביא בעיקר את מה שצריך לפי שער הכוונות, ולא להעמיס בדברים, אח''כ צריך לדפדף כל הזמן
ומה עם חמדת ימים?

אני מסכים לא להעמיס, אבל בדבר הזה צריכה להיות מדיניות ברורה יותר מאשר את זה כן ואת זה לא.

הנה למשל, לשם יחוד בספה"ע בסידור יחו"ד הוא קצר יותר מאשר בכל הסידורים. נראה לי שמרן הגרע"י קיצרו, ואולי כדי לא לדפדף ולא להכביד הוא יהיה יותר טוב.

למשל: לברר את המציאות הקיימת ברוב קהילות האברכים, את מה אומרים ואת מה לא.

ולפי זה להחליט.
 
עוד דוגמא לנושא ל'ויכוח':

פעם שמעתי ממרן הגר"ד שאמר בשם אביו מרן הגרע"י,
שכאשר הוציא את הסידור יחו"ד אמר לו, שבי"ג מידות לא יחלק את המידות לפי אותיות,
כפי שמצוי בסידורים, ושכולם עושים זאת ע"פ הבא"ח למנות את המידות בפרקי אצבעותיו,
וטעמו, שהרי הראשונים כולם נחלקו בי"ג מידות, כיצד למנותם, וכאשר מחלקים אות מונים אותם, הרי שאנו באים להכריע בין הראשונים,
במיוחד בדבר כזה שאין בו כ"כ נפק"מ.
 
הגם שאיני כדאי
אבל אי בדידי תליא,
הו"א לדבוק בנוסחאות הישנות והטובות
כל מה שנהגו אבותינו ורבותינו זה מאות שנים.
וכוונתי בעיקר ליה"ר של החמ"י וכל כיו"ב
פוק חזי
שהרב הלל טרח לבאר שאין לומר י"ג מידות ביו"ט נגד מה שנהגו מאות שנים והעיז לשנות נגד כל הסידורים, [אף שבספריו כותב נגד דרך זו]
והיבי"א העתיקו וכולם נמשכו אחריו
ובסוף בא הרב עזריאל מנסור והראה לו טעויותיו של הרב הלל [לפי דעתו] והיבי"א חזר בו והורה להמשיך לומר.
ואם נתחיל לשנות לא נגמור
וזה אחד ההצלחות של בית תפילה שלא נפל בבורות הללו.
 
אחרי כל האשכול הארוך הזה משמע:
הציבור אינו זועק,
אבל אם יצא סידור כל שהוא נשמע את כל הציבור זועק: למה עשו כך ולמה כך...
לאמר,
אין בזה דבר ברור, ואני לא מאמין ביכולת של מישהו להוציא דבר מתוקן בנושא הזה מתחת ידיו. ['מתוקן' = היינו שרוב הציבור יקבלו כמות שהוא].
 
אחרי כל האשכול הארוך הזה משמע:
הציבור אינו זועק,
אבל אם יצא סידור כל שהוא נשמע את כל הציבור זועק: למה עשו כך ולמה כך...
לאמר,
אין בזה דבר ברור, ואני לא מאמין ביכולת של מישהו להוציא דבר מתוקן בנושא הזה מתחת ידיו. ['מתוקן' = היינו שרוב הציבור יקבלו כמות שהוא].
כבודו שייך להרב מאזוז, וזה ברור.
נוסחאותיו לא התקבלו בציבור המתפלל עד היום בבית תפילה. וזה ברור.
 
כבודו שייך להרב מאזוז, וזה ברור.
נוסחאותיו לא התקבלו בציבור המתפלל עד היום בבית תפילה. וזה ברור.

אם אפשר קצת הסבר לדברים הברורים שכתבת,

אתה בא להגיב על דבריי?!

להוכיח אותי?!

להעמיד אותי על המקום?!

מה?!

וכמובן, כבודי שייך ב"ה למרן גאון ישראל הגר"מ מאזוז זיע"א, וזה ברור, וטוב שכך!
 
אני לא מבין את מי שכותב על ה'הצלחה' של הסידור בית תפילה,
בגלל הנוסחאות או משהו כיו"ב.

כמדומה שה'הצלחה' של בי"ת הגיע ממקום בלתי צפוי לחלוטין,
בילדותי כל הסידורים הספרדיים היו בפורמט קטן יותר, ושל האשכנזים היו בפורמט גדול.
בי"ת היה הסידור הראשון לכאורה שהיה בפורמט גדול.
והיה בזה גם פלוס גדול, הוא היה גם דומה לסידורים האשכנזים... ודו"ק.
 
נערך לאחרונה:
לדעתי [העניייה]
הסידור הכי מוצלח זה הסידור הספרדי בהוצאת קורן בעריכת חנן בניהו
סידור מדהים שכולל הכל
אבל השכילו להביא את כל ההלכות בצורה מסודרת בסוף ולא לבלבל את התפילה
העימוד מדהים בשיטת קורן, פשוט נותן טעם חדש בתפילה כשרואים את חלוקת הקטעים

המון דברים מיוחדים בטעם זקנים
ממליץ ממש

זה ממש רמה מעל כל הסידורים המצויים בשוק

יש שם תפילה ליום העצמאות כך שזה לא בשבילך @עת שערי רצון

 
להוציא סידור ש"שירצה את רוב בני התורה" זה כמו להוציא "שלחן ערוך" או ספר הלכה לכולם.
כפי שאפשר לראות ממעט ההודעות שהושארו לעיל, אין אפשרות כזו שזה יהיה לרוב בני התורה.
אם תעשה נוסחאות ישנות זה לא יתאים לגר"מ מאזוז, ואם תעשה לפי הגרע"י זה לא יתאים לאהבת שלום, ואם תעשה הלכות של בא"ח זה לא יתאים ליבי"א, ואם תשמיט לשם יחוד זה לא יתאים לבא"ח. אם תכתוב הרבה כוונות והערות זה לא יתאים למקצרים, ואם תשמיט את כל ההוספות לא יתאים לאחרים.

אם היה אפשרות כזו כבר היו עושים את זה.
כיום השאיפה היא לעשות סידור שיתאים לקהל יעד מסויים.
כלומר, "סידור לכל המרוקאים", "סידור לכל מי שהולך בשיטת הגרע"י", "סידור לכל מי שהולך בשיטת הבא"ח" וכן ע"ז הדרך.

השלחן ערוך גם ניסה לכתוב ספר הלכה שיתאים לכולם, אבל.......

בהצלחה!
 
כבודו שייך להרב מאזוז, וזה ברור.
נוסחאותיו לא התקבלו בציבור המתפלל עד היום בבית תפילה. וזה ברור.
גם בלי להיות שייך לרב ספציפי, לא חושב שיש אופציה להוציא סידור מוווווושלם שכוווווולם ישבחו אותו ויאותו לאורו.
אם אתה כ"כ בטוח באמירות שמישהו צריך לקום ולעשות וזה ילך לו - אז בכבוד, תשקיע את כספיך בסידור שאמור להיות לכולם כולם ובהרבה הצלחה.
ב"ה הציבור הספרדי גדול מאי פעם, וכתוצאה מכך מה שמקובל עליך לא רצוי אצל השכן. מה שאצלך נחשב לחומרא החבר בכולל מחשיב לקולא, ההגהה שאצלך מוכרחת מתקבלת אצל שאר בני הקהילה בחשד גדול. וכן הלאה. אנחנו ציבור גדול ורחב וכתוצאה מכך יש בנו הרבה קהילות ותתי קהילות.
אגב, איני רואה בזה בעיה. כל עוד חיים זה לצד זה בשלום ובאהבה ובכבוד, כל אחד יהיה לו את הסידור שהוא יותר מעדיף (גם אם מדובר בהבדלים מינוריים), וככה נראה עם ישראל.
 
אי בדידי תליא הייתי נצמד לנוסח מרן החיד"א בליוורנו.

ומוסיף מה לפי הבא"ח. או הגרע"י. באיזה דרך בהערה או במדור בסוף הסידור.

הייתי לוקח דבר טוב מסידור חזו"ע שפירש את שמונה עשרה רק של אחד התפילות ומכאן הבחירה ניתנה.
 
מישהו פעם הראה לי שבסידור למען שמו באהבה הכל ע"פ הגרע"י, ואילו במחזורים (של ימים נוראים עכ"פ) כמעט הכל (בנוסחאות) להיפך...
 
אי בדידי תליא הייתי נצמד לנוסח מרן החיד"א בליוורנו.
מה זה החיד"א בדיוק, ומה זה ליוורנו. ולמה לא להיצמד לונציה או לאמשטרדם, או אולי בכלל לאבודרהם.
ומוסיף מה לפי הבא"ח. או הגרע"י. באיזה דרך בהערה או במדור בסוף הסידור.
יהיה לך סידור עם בלי סוף הערות
 
הנה למשל, לשם יחוד בספה"ע בסידור יחו"ד הוא קצר יותר מאשר בכל הסידורים. נראה לי שמרן הגרע"י קיצרו, ואולי כדי לא לדפדף ולא להכביד הוא יהיה יותר טוב.
מן הסתם כדי שהאומרו ביחידות לא יפספס ספירה עם הציבור
בילדותי כל הסידורים הספרדיים היו בפורמט קטן יותר, ושל האשכנזים היו בפורמט גדול.
משהו מעניין בקשר לזה -
1749352948541.png
[מצורף גם מאמרו (באנגלית) של מרגליות המצויין]
 

קבצים מצורפים

תפנה למילר.
כמדומה שיש בעיות של זכויות יוצרים וכו'
גם בסידור תפילת ישרים של מנצור הדפיסו את התפילה הזו, ודורות דורות התפללו בסידור הזה
כמדומה שכמעט אף אחד לא יודע מזה [זה נמצא ממש בסוף, לא מצויין במפתחות שבתחילתו, ורק בעקבות דבריך בדקתי וגיליתי שאכן כך הוא]
אתה חושב שחכם משה צדקה או הרב י''ח סופר אומרים את ה''מי שברך'' הנ''ל?
הגר"מ צדקה אומר מי שברך לחיילים כל יום שיש בו קריה"ת [בנוסח של עצמו - מדובר במי שברך ארוך שמתחיל בחיילים, ממשיך בחולים, ומסתיים בברכה לכל הקהל]
ממש לא נכון
מרן כתב את ההסכמה לסידור בתשס''ג שאת הערות על הסידורכתב ביביע אומר בשנת תשנח
רי"ח מזרחי כתב ששאל לא' ממקורבי הגרע"י למה הסכים לסידור איש מצליח, ואותו אחד השיב לו "ולמה הסכים על הסידור שלך..."
משום מה בסידור שלו במהדורא הראשונה למי שזוכר הוא הוא הביא את ההסכמה של הגר"מ מאזוז. הוא לא הביא אותה סתם, הוא פשוט חשב שככה צריך להיות, ושהגר"מ צודק. ורק אחר כך כשהבין שהולכים לצאת גם נגד הסידור - יישר את עצמו עם המערכות שעמדו נגדו.
ריח"מ נעשה עוד ועוד יותר קיצוני בענין זה [שלא לשנות מהמנהג] במשך השנים, דוק ותשכח
[לדבריו, הטעם הוא שכל שעבר הזמן נתברר אצלו יותר ויותר שאין טעויות בנוסח הנהוג]
ולמי שזוכר, בקונטרס 'לגדור פרץ' שהובא כאן יצאו גם נגד הסידורים 'עבודת ה'' וגם נגד כוונת הלב!!! הם ניהלו מלחמת חורמה נגד הגר"מ כאשר כל מי שהזכירו לשבח - ניסו להוציא אותו מן הכלל!
אין מביאין ראיה מן השוטים...
[הקונטרס הנז' יצא בתחילה בשם "על משמר הקודש", ובו תקפו גם את הגרע"י ואת הגר"י כדורי (חידה: מה הצד השוה היחיד בין ג' החכמים הנ"ל?)]
[לגבי רי"ח מזרחי] אין בכתביו מאומה מלבד השמצות מגוחכות על מרן הגרע"י זצ"ל....
???
איפה מצאת דבר כזה בספריו?
'ולא גורלנו' שבזה הסכים גם בבא סאלי בסידורו
???
תראו אצל מקבילינו - האשכנזים, הסידור שלהם הוא הסידור הכי ברור והכי קבוע שיש.
פשוט אצלם אף א' לא מתעסק בזה
אך אולי הגאון המקובל הי"ם שליט"א מתפלל בסידור עם כוונות
הוא אינו מתפלל בסידור עם כוונות
 
לחשוב על חידושים בהנגשת הטקסט (פונט יפה ומפואר, קיטוע כו') ההלכות וההנחיות באופן הכי ברור ו"מאיר עינים"
לא לפספס טעמים ומתגים, קמץ קטן וכו'. מזמורים לפני ערבית של מוצ"ש (אפשר לשנות פונטים לפי המנהג הרווח)
הייתי מוסיף קריאת התורה למועדים והושענות וכו' כסידורי האשכנזים.
לתת ביטוי לכל השיטות ולהדגיש הבדלים בפונטים שונים ובייחוס כל מנהג לבעליו (בא"ח, הגרע"י, מרוקו וכו')
בלי התועלות הנ"ל ועוד - אין שום סיבה להוציא עוד סידור ל"בני התורה" - חוץ מסידור קיים עם כריכה כהה והטבעת זהב ואחד ממיני פונט וילנא - כדומה ל"סידורים" (במלעיל) של אחינו... ויש כאלה לא מעט...
 
כמדומה שכמעט אף אחד לא יודע מזה [זה נמצא ממש בסוף, לא מצויין במפתחות שבתחילתו, ורק בעקבות דבריך בדקתי וגיליתי שאכן כך הוא]
מי שפותח בסוף הסידור בקריאת התורה בשני וחמישי נחשף לזה בקל.
 
ראשי תחתית